Chabad Jewish Center

בראיון ליומן ערוץ 7 קובע המשנה לראש הממשלה, השר משה יעלון, כי בדיון שהתקיים אתמול בממשלה אושרה למעשה ליבת דו"ח השופט לוי. את דבריו אומר השר יעלון לנוכח הכרעת הממשלה שלא לקבל את הגדרת שטחי יהודה ושומרון כשטח כבוש אלא כשטח במחלוקת. השר יעלון רואה בהכרעה זו אימוץ למעשה של דו"ח השופט אדמונד לוי. בראשית דבריו התייחס השר יעלון לדיווח המופיע היום ב'הארץ' ולפיו בריטניה וצרפת שוקלות להחזיר את שגריריהן מישראל כתגובת מחאה להחלטת הממשלה לבנות 3,000 יחידות דיור בירושלים וביו"ש. "אני לא מכיר שום דבר מהסוג הזה", אומר השר יעלון ומוסיף כי להערכתו נראה שהדברים הם יותר משאלת לב וגחמה של מישהו אצלנו ולא מהלך אמיתי ומהותי", כדבריו. עם זאת התייחס השר יעלון לאירועים מול הרשות הפלשתינית והגדיר אותם כאירוע מדיני רציני שאנו מצויים בעיצומו. הוא מזכיר את העובדה שהליכת אבו מאזן לאו"ם היא הפרה בוטה של כל ההסכמים שנחתמו עם ישראל עד כה בגיבוי בינלאומי. יעלון מיצר על כך שהמהלך זוכה לגיבוי של מדינות שעודן רואות בישראל סרבנית שלום, על אף העקשנות הפלשתינית שמנעה עד כה כל סיכוי למו"מ. יעלון מזהיר ממציאות בה בעקבות הגיבוי הבינלאומי לאבו מאזן ייווצר מצב בו ישראל אינה יכולה לסמוך עוד על הסכמים בינלאומיים. לנוכח מדרון חלקלק שכזה על ישראל להציב את עמדתה בתוקף, אך לטעמו קולות מבפנים כדוגמת קולותיהם של אולמרט ולבני המאשימים את ישראל בסרבנות מדינית, הופכים דגל עבור תוקפי ישראל מבחוץ. בהקשר זה הוא מזכיר את הסרבנות הפלשתינית גם לנוכח הצעתו המפליגה של אולמרט עצמו, הצעה שזכתה להגדרה 'מפתיעה' גם בספרה של קונדוליסה רייס, מזכירת המדינה האמריקאית בימי ג'ורג' בוש. לנוכח עובדות אלה גוברת תמיהתו של יעלון אל מול דברי אולמרט. לטעמו המניע המוביל את אולמרט בתקיפת הממשלה ומהלכיה הוא אך ורק גורם אישי אינטרסנטי ולא מעבר לכך. בהתייחסו לכישלון הישראלי לכאורה מול צעדיו של אבו מאזן אומר יעלון כי לכך חברו כמה וכמה היבטים. ראשית ההיבט האוטומאטי. הוא מזכיר את דבריו של אבא אבן בשעתו שאילו אלג'יריה הייתה מביאה לעצרת הכללית של האו"ם הצעה הקובעת שהעולם שטוח וישראל אשמה בשיטוחו הרי שהיא הייתה מעבירה החלטה זו ברוב של מאה מדינות מול עשר נמנעות, "אין חדש תחת השמש". אך עם זאת רואה השר יעלון את האירועים האחרונים כחמורים יותר שכן "יש צורך בבדק בית אצלנו. המערב משוכנע שאבו מאזן שוחר שלום ואם רק ניתן לו את קווי 67' יהיה שלום", ולעומת זאת שישראל היא מעוררת הסערות והמדנים במזרח התיכון על אף שלפחות 18 סכסוכים שונים המתרחשים כעת במזרח התיכון כלל אינם נוגעים לנו. עמדה בינלאומית אנטי ישראלי זו מקבלת גיבוי וחיזוק מדבריהם של אולמרט ולבני, מאשים יעלון ומציין, השניים אינם לבד אך הם נושאי דגל המתקפות הפנימיות על ממשלת ישראל ומדיניותה. לדבריו מתקפות אלה נגד החלטת הבנייה ביו"ש מקבעות בתודעה הבינלאומית את התפיסה ולפיה שטחי יהודה ושומרון הם שטחים בהם אסורים המגורים ליהודה ושומרון "פעם קראו לזה יודנריין", הוא מזכיר, בעוד לערבים מותר להתגורר בכל מקום "ואני לא שולל זאת. מותר להם לגור בכל מקום". אל מול גישות אלה, אומר יעלון, על ישראל לעמוד על שלה וגם אם המדיניות הזו זוכה לביקורת יש לבנות בירושלים ובכל מקום אחר בהתאם למדיניותה האמיתית של ממשלת ישראל. בהמשך הדברים נשאל השר יעלון אם שני הצעדים שננקטו בתגובה למהלך באו"ם – הבניה מעבר לקו הירוק ותשלום חובות הרש"פ בכספי הרש"פ שבידי ישראל – הם הצעדים היחידים שבכוונת ישראל לבצע, והאם היה צריך להמתין עד למהלך באו"ם כדי לבצעם. יעלון מזכיר שבמשך ארבע שנים הקפידה ישראל להושיט ידה לשלום לשכניה ואפילו הקפיאה את הבנייה ביו"ש, מהלך שלא היה לרוחו, וזאת כדי שלא לתת לפלשתינים תחמושת, אך הם המשיכו בסרבנותם, כך מול המכתב האמריקאי ובו מתווה למו"מ, כך לגבי מתווה הקוורטט וכך גם במו"מ בעמאן. ברוח זו הקפיאה ממשלת ישראל כמה סוגיות לפני ההליכה לאו"ם, בהם הצעדים הכלכליים וצעדי שיווק הדירות ביו"ש. "אמרנו שלא נעסוק בכך כעת כדי שלא יהיה להם תירוץ ללכת לאו"ם". מאחר ולמרות זאת הלכו הפלשתינים לעצרת האומות הוחלט לבטל את ההקפאה הזו ולפעול בהתאם. באשר לצעדים נוספים אומר יעלון כי קיימים צעדים בארסנל האפשרויות של ממשלת ישראל. כשנשאל אם אחד מהם הוא אישור דו"ח לוי אמר כי למעשה בישיבת הממשלה אתמול אישרה הממשלה בפועל את ליבת הדו"ח. "עסקנו בויכוח עם המערכת המשפטית שטוענת שזהו שטח כבוש. דיברנו על הזכות על השטח והגדרתו כשטח במחלוקת. זו למעשה ליבת דו"ח לוי".