הוא לא שלם,

הוא חצי בן אדם,

הוא לא עצוב,

הוא לא שמח,

הוא חצי בן אדם

הוא בייניש

(יש הערכה וכבוד, אבל גם כאב, גם אני בעברי בייניש)

אלוקי,

מה יש בי? מה שמת בי?

אני מתבוננת בי, מנסה ללמוד,

רואה גוף, מסורבל, גמלוני.

רואה נפש, עייפה, מתוחה.

אם אני מעמיקה להביט, רואה גם נשמה, מחפשת, מתפללת, מבקשת.

כל רובד וחוסריו, כל רובד וההשלמה אליה הוא כוסף.

מביטה אליך, הכל מושלם, הכל קיים.

ואותי בחרת לברוא? אותי החסרה? אותי על שלל רבדי וצורותי?

מלאת השתוממות, שומעת את תשובתך, כן.

קצה נפשי בכם, פתיים.

שקרים זורמים מדובר צה"ל כמו מים,

ואתם לכל מילה מאמינים,

בלי לבדוק את ששומעות האזניים.

ארבע גירסאות לפחות הוא החליף,

ועדיין כל מילה קודש ואמת.

לא הזכיר בכלל את הירי באסיף,

שיקר שאין נפגעים (אולי נפגע זה רק מי שמת?)

כשהתברר ששיקר, והנער נפצע,

טען שנפצע מאלפ"ה- כדור גומי או ספוג.

וכששוב התברר ששיקר בחוצפה,

והרנטגן הוכיח שהנער נורה, מה אמר הדמגוג?

צה"ל לא ידע, העיז פניו הרשע.

ומיד כשהוכח שצה"ל ידע גם ידע,

תמונת הפצוע וחייל, המחפה על פשע,

שינה הדובר טקטיקה וגירסה בדה:

סיור שגרתי, קילומטרים מ"תקיפת" המג"ד,

הותקף באבנים מצד מזרח.

הכוח הבחין ברעולי פנים, וירה באוויר בלבד.

הידד, אלו זורקי אבנים, הבה נגיל ונשמח.

כולכם הפתיים צוהלים ושמחים,

הנה! נתגלתה האמת!

האמנם? עוד לא הפקתם לקחים?

אז בואו נבדוק את הגירסה שעצמה סותרת:

בסרטון אומר החייל, שהוא ירה ב60 מעלות.

כלומר, אף אחד לא אמור להיפגע.

ועוד, הוסיף החייל באותו סרטון מעליל עלילות,

שהוא לא מצא אף אחד כשחתר למגע.

אני אסביר שוב, למי שלא הבין,

נער שכדור חדר מהיד לגבו, לא יכול לברוח.

אבל לא היה שם אף אחד, טען החייל ה"אמין".

אז שוב, הנער לא יכל לברוח. מקסימום לצרוח.

סתירות נוספות קיימות בסיפור,

עוד חזון למועד, לדין בפני שופט השופטים,

כל שקרן וכל שומע לשון הרע, ייתן דינו ביום הכיפור,

אך עד אז- קצה נפשי בכם, ממלכתיים.

לפעמים אתה מרגיש כמו עלה

עף לו ברוח, רק עולה

ולפעמים אתה מרגיש כמו הגשם

יורד מהמרום אל תוך תהום

ולפעמים אתה מרגיש כמו השמש

מאיר אל העולם מתוך חיוך

לפעמים אתה מרגיש כמו השקט

קול שנעלם אל השממה

לפעמים אתה מרגיש ולפעמים אתה כבר לא

לפעמים אתה מרגיש כמו כל יכול

ולפעמים אתה מרגיש הלך הכל

לפעמים אתה מרגיש הכל מגיע

ולפעמים אתה מרגיש הכל אבוד

לפעמים יש פעמים שמפעימים

ולפעמים יש פעמים שמדהימים

לפעמים יש פעמים שנעימים

ולפעמים יש פעמים על הפנים

לפעמים יש מזל שהפעמים רק לפעמים

מה קורה חבר'ה?

בעז"ה אני מתכוון להוציא ספר שירה על המלחמה.

אשמח ממש אם מישהו ממכם יהיה מעוניין לעשות סקירה מקדימה שתביא נקודת מבט אחרת על הספר ותיתן לי ביקורת כנה.

מי שבעניין מוזמן לענות פה או בפרטי ואשלח לו את הקובץ של הספר.

תודה מראש.

המרדף אחרי ה...

אחרי שאסיים את התואר,

ממש בעוד כמה ימים – 

תהיו בטוחים שאמשיך לרדוף

בקפדנות אחרי חיים מאושרים.

לְבֵנָה לְבֵנָה –

התלכלכתי במרדף אחרי ה... שושנה העליונה.

אחרי הדבר הכי טהור

אחרי החתונה, זה יעבור.

1200 שקלים חדשים

במרדף אחרי ה... אנשים הנכונים, 

שילמדו אותי איך להמשיך לרדוף, 

לרדוף אחרי חיים מאושרים.

המרדף אחרי עצמי,

אחרי שתיגמר המלחמה –

אדם בתוך עצמו הוא חי 

ולא במקלט עם כל השכונה.

המרדף אחרי הזנב,

מעגלים- מעגלים

המרדף אחרי הנקודה החסרה

שכבר דרכתי עליה בלי משים.

הוא קרא לי אליו למעלה, אז באתי. והיה חשוך, ונוף לילה מטריף. כוכבים כמו שרק איפה שלמדנו יכולים להציע. רחוק ממקומות יישוב איפה שלמדתי. וטוב שכך, ויש בחינה שלא טוב שכך. באותו הלילה שתי הבחינות התקיימו והוא התחיל לדבר. ואני ידעתי שיש מצב שאלו יהיו הדיבורים, אבל עוד לא ידעתי שאני אין לי גבולות, ואני נחטף, רגשית, ואני לוקח תפקיד מציל, והמילים שלו מתארות סוף, ומפחדות לומר סוף, והמילים מתארות פחד, ומפחדות לומר פחד. ואני מקשיב, ומייעץ, והתסריט קבוע, אין הפתעות, ואיפה שאין הפתעות, אין גם פחד, וזה מה שאולי הוא היה צריך, רגע בלי הפחד. לפני שיחזור לפחד.

ובהמשך כשרבנו מול החברים, הוא הסתלבט עליי, ואני עליו. אבל הוא גם דאג להעריך בפניי את העובדה שאני לא משתמש במידע ששיתף כנגדו.

והוא לא ידע, שאם הייתי משתמש במידע, כבר לא היה לי "קלף" עליו, ואם אין לי קלף, אני כבר לא שולט במצב. ולא יכול להיות מעליו, אז בטח שאשמור אצלי, ולא אשתף.

ובואי

תפשטי את ידיך

הנשואות אל על

הכוספות ומבקשות

טיפת מרגוע

ובואי

הסירי את מרבד העלים

שטווית בלכתך

בדרך זרועה בוץ

וסופות

ובואי

לטפי את שלהבות נשמתך

את מחולות כיסופייך

חוללי שנית

כשתיקה רווית מחשבות

את אש רוח נפשך

הוסיפי לחזות

את אושר מבט עייניך

נשאי שנית

ובואי

הכניסיני תחת כנפייך

כגונן אם על עוברה

לחשי מילות אהבה

בין מפלי האימים

של סערות חיי

ובואי

בין לילה

לאיילת השחר

בין עומק כוסף

לים מרובד

בין כניעה חרישית

לתוך זרועות הלבד

האירי שנית לילותיי

חשפי את אור טוהרך

הנגלה עתה

למול ירח

שותק.