כ' אדר 20:16מכתב פרידהזקן ושבע ימים

שלום לכולם!


אני כותב פה עכשיו ולא יודע אם לצחוק או לבכות..היה לי יוזר פה עוד בתחילת העשור הקודם (ממש שינו פה את הפורום!)

חתן צעיר ומבוהל, חרד מהמחשבה שעשיתי טעות. אלפי הודעות, שיחות, המלצות לטיפול זוגי ומה לא..


עברו שנים ואני שוב פה. אחרי שחגגתי יום הולדת ורגע לפני שבת.


חשבתי לעצמי במקלחת:


מי בישל לשבת? אני

מי מנקה לשבת? אני

מי מטפל בילדים? אני

מי משחק איתם? אני


טוב..אז אולי אשתך לפחות עובדת בעבודה שווה ומרוויחה הרבה כסף? לא, היא עובדת בעבודה שגם אותה אני סידרתי לה. גם משם רוצים לפטר אותה כי היא לא טובה. (אין לי מושג ממה היא חשבה לחיות..)


טוב, בטח היא ממש ממש יפה? גם לא. מאז שהתחתנו היא עלתה, תחזיקו חזק, 16 קילו! נראת כמו שק תפוחי אדמה.


טוב, אולי יחסי האישות שלכם מעולים? ובכן, פעם אחרונה שלנו הייתה ב2024 כשהיה אביב..


טוב היא בטח ממש משקיעה, חכמה ומתקתקת? אז לא. אפילו את היום הולדת שלי ארגנתי לעצמי, כי שוב, היא לא הסתדרה. לא הספיקה. לא זכרה.


אני צריך להזכיר לה להתקלח.


אני צריך להזכיר לה לצחצח שיניים.


אני צריך להזכיר לה מה חסר ומה לקנות במכולת.


אני צריך להסביר לה לגבי החשבונות בבית, לגבי קניית ומכירת רכב, לגבי טסט לרכב, לגבי קופת חולים לילדים כשהם חולים ועוד ועוד..


נשבע שהכל אמיתי! נשבע שהיא בריאה נפשית וגופנית!


אחרי הרבה שנים, אני כבר יודע שישאלו אותי עכשיו - רגע, אז מה מצאת בה בהתחלה? תנסה להיזכר מה משך אותך אז!


היום אני מספיק זקן לומר שפשוט הייתי ילד מתלהב וקצת חרמן. ששמח להיכנס למגרש של הגדולים, להיות עצמאי, והיא נקרתה בדרכי. ילד ללא הכוונה. ילד ללא הבנה. לקח החלטה של גדולים בארגז החול בגינה..


לא אוהב אותה. לא נמשך אליה. אין סוף טוב לסיפורים האלה..מאות טיפולים זוגיים לא הועילו..


למה אני כותב? כי בא לי לכתוב לה. ולהגיד לה. אבל..אבל היא תיפגע. אבל זה לא יעזור. ובעיקר בגלל שלוש סיבות עיקריות.


לסיבה הראשונה קוראים נ' בת 9.


ולסיבה השניה קוראים י' בת 7.5.


ולסיבה השלישית קוראים א' בן 4.

כ' אדר 20:34מצטערת בשבילךנעמי28
והיא לא נשמעת בריאה נפשית.
כ' אדר 20:41היי זהירות.אדם פרו+

הלוואי שהיא תתישר.

אל תזלזל בה.

היא גדלה את נ' י' וא'

אולי היא נכנסה לדיכאון או משהו.

תנסה להפעיל אותה

אולי תעשו הליכות משותפות.

כ' אדר 21:11כואב לשמוע. ודי מוכר לי.נשוי+

היא לא 100 זה בטוח.

השאלה ממה היא סובלת. האם זה עניין נפשי כמו טראומות או שהיא בכלל בספקטרום. כדאי לברר אם זה משהו שניתן לטפל בו או לא כדי שלפחות תהיה לך תמונה ברורה.

רק יש לי שאלה אליך.. אני סקרן.. אם היית חוזר אחורה היית מתגרש? 

כ' אדר 21:17לא לאזקן ושבע ימים
היא בסדר. היא פשוט מזניחה. לא מודעת. לא ראש גדול. שוכחת דברים. באה מבית כזה שהכל שם בינוני. לא מוצלחים בלשון המעטה. שואפים לבינוניות.


לא יודע להגיד, אז לא התגרשתי בגלל הבושה..

כ"ו אדר 19:58אולי יש לה בעיית קשב וריכוז לא ידועה ולא מטופלת?היום הוא היוםאחרונה
זה מתחבר לנושא הפיזור, חוסר יציבות בתעסוקה, וכביכול עצלנות. בדקתם את זה?
כ' אדר 21:37שמע חבובדי שרוט

מבלי לשלול על הסף את התחושות שלך, איך אתה יכול להשבע שהיא בריאה בנפשה?

מה זה נראית כמו שק תפוחי אדמה?

ולמה שהיא תלך לעשות טסט לרכב?

מה זה שואפים לבינוניות? ואתה מה? עשית אקזיט? נינג'ה ישראל?


השיח שלך נשמע מתנשא ומזלזל מהצד שלך. למי יהיה עצבים להשקיע בתוך שיח כזה?


היא לא נשמעת בריאה בכלל לפי התיאורים האלה. היא הלכה פעם לפסיכיאטר? אבל לבד? ניסית "לרפא" אותה למען הריפוי ולא למענך?


ואל תיקח דוגמא ממני, אני הכי לא הבעל המושלם, אפילו להפך, אבל בחייך, שחרר מהאגו האשכנזי המתנשא הזה ותטפל בה כמו שמטפלים בחולה על מיטת חוליו. אולי היא צריכה כדורים, אולי היא בדיכאון לא מאובחן, ואולי.... תחזיק חזק.... אולי גם *היא* לא נמשכת *אליך*?


צר לי, נשמע שיש לך לא מעט דברים שאתה צריך לסדר בעצמך לא פחות ממה שיש לה.


אל תכעס טוב? אני רק רוצה שיהיה לכם טוב.


כ' אדר 21:45חח חלילה לא כועסזקן ושבע ימים

התגעגעתי לתשובות האלה פה..


 

תודה אחי! אתה ממש צודק שאני קצת מתנשא, אבל זו האמת. הכי אובייקטיבי, נשבע.


 

לא אכפת לי שהיא לא נמשכת אלי.

 

שפכתי הון על טיפולים זוגיים. אני יכול להיות יועץ בעצמי. היא כזאת והיא צריכה גבר כזה. 


 

והיא בריאה בנפשה. היא פשוט ככה. כמו שזה לא יאומן בשבילך לקרוא את זה, בשבילי כל לילה זה לא יאומן להגיד לה "מה? את לא מתקלחת?". 


 

יש בנות ברמה יותר גבוהה ויש כאלה שלא. בוא לא ניתמם.. טעות של ילד גרמה לי לא להעריך את עצמי ואותה נכון והיום אני כאן עם פערים גדולים מאוד.

 

כ' אדר 22:12אין דבר כזה "פשוט ככה". לכל דבר יש מקור.די שרוט
אני לא די שרוט בגלל שאני ככה. תסכום את כל החוויות שלי, את העבר ואת ההווה, את כל התלאות וקיבלת די שרוט. לא נולדתי דביל. אני דביל בגלל כל מיני דברים.


גם אצל אישתך זה ככה. יש מקור לאורח החיים שלה. אני לא אומר שזה לא מצריך איזה תיקון או איזון, אבל אל תצא מנקודת הנחה שהיא פשוט ככה כי ככה. זאת בינוניות 😊


בקיצור, אל תשלול על הסף אפשרויות נוספות.


ואל תשכח, אם הגיעו מים עד נפש, גירושין זאת לא מילה גסה. אתה זכאי לאושר של עצמך.


רק תנסה לשפצר את הדרך שבא אתה עושה ואומר דברים. אחרי הכל, מדובר פה בבני אדם עם רגשות.

כ"א אדר 11:20מדויקנשוי+

אוסיף גם שחבל על הזמן שעובר והוא חי בהרגשות האלה. הוא צריך לנקוט בצעדים. נסיון תיקון או פירוק.

אגב, אני מכיר משפחה כזו. משפחה ענקית של בנות. משפחה מקסימה. וכל אחד מהחתנים שם ניסה לטפל באישה שלו כל אחד בשיטה אחרת וזה לא עבד.

כך שזה לא תמיד משנה אם נולדה או לא נולדה דבילית כלשונך. עם זה הוא צריך להתמודד בהווה.

כ' אדר 22:01קח אחריות עליך ועל החיים שלךנגמרו לי השמות

|אזהרת תגובה פחות מכילה לפניך|

לכן אם אתה לא במקום לקרוא אותה - מוזמן בהחלט לדלג

או לקרוא ולזרוק לפח אם לא מתאים.

 

תשמע, הדבר הראשוני שעולה לי מהודעתך זה מה שכתבתי בכותרת -

בנאדם,

קח אחריות על החיים שלך.

קח אחריות על הצד שלך.

כל ההודעה כולה נשמעת כמו זריקת אחריות אחת גדולה.

מחילה, אבל זה ממש נשמע בבחינת "אכלו לי שתו לי".

התחתנתי - כי נקלעתי לסיטואציה, ילד ללא הכוונה וכו'

הבאתי 3 ילדים עם האישה הזו - כי מה? אתה מתאר זאת קורה למן ההתחלה.

אני מזכיר לה לצחצח שיניים - ?!

אני מזכיר לה להתקלח - ?!

איפה הצד שלך בסיפור?

קח אחריות על הצד שלך.

ודאי שזה לא תקין להזכיר לבן הזוג להתקלח ולצחצח שיניים. היא לא הבת שלך. ולא הבת בת 3 שלך. היא אדם בוגר.

אם היא לא עושה זאת? שלא. זה שלה. מה קשור להזכיר לה?

ועוד אתה מתאר שאתם נשואים לפחות עשור אם לא יותר. אז מה? היכן לקיחת האחריות שלך כאן?

להמשיך בדימניקה לא הגיונית שנים על גבי שנים? כן, גם מהצד שלך?

 

ואתה ממשיך

משתמש במילים שאני לא אחזור עליהן למה התחתנת איתה - ובכן היכן לקיחת האחריות *שלך* לכך?!

מצטערת לומר לך, אבל גם מהיכרות מקצועית וגם מניסיון אישי - אנשים יכולים להתחתן גם בגיל 18 ולהיות בוגרים ואחראיים על המעשים שלהם וללכת בעיניים הכי פקוחות, בוגרות, שקולות ואחריות לתוך מערכת הנישואין.

ומכיוון שאינני יכולה לתת פנים ושם לזוגות בפן המקצועי, כן חשוב לי לכתוב מהפן האישי - גם בעלי וגם אני התחתנו בגיל 18. כן. היום בני 36, נשואים ב"ה 18 שנים.

לא הוא ולא אני באנו בתור "ילדים ללא הבנה", אלא עם אחריות, רצינות, בגרות ורצון שלם.

ושוב, מכירה עוד סיפורים רבים שלא יכולה לתת להם שם.

הגיל עצמו לא צריך להיות פקטור, אלא שוב - לקיחת האחריות.

אתה יכול להיות בן 18 ואתה יכול להיות בן 30+, מה שמשנה שתדע לקראת מה אתה הולך, קח אחריות על חייך, תהיה גבר.

לא עשית זאת? 

על מי האשמה?

על מי האחריות?

לא גם עליך?

נשמע שאתה פשוט זורק הכל על אשתך.

 

וריבונו של עולם, באילו מילים אתה מכנה אותה?

אשתך

אם 3 ילדיך

"שק תפוחי אדמה" - ?!?!

נשארתי ללא מילים כאן.

פשוט לא מכבד, מבזה ונוראי בעיניי.

לאף אישה לא מגיע שיקראו לה כך.

וחשבת פעם שאותו ה"שק" שאתה מכנה נשא בתוכו את 3 האוצרות שנשמע שאתה כה אוהב ורק בגללם נשאר?

אתה מצפה ממנה להישאר באותו משקל של החתונה?

אתה מצפה שלא תשתנה אחרי 3 לידות?

ואחרי יותר מעשור?

אתה נשארת בדיוק אותו דבר כמו בגיל 17?

וגם אם נניח נניח שכן - אתה ילדת?! ועוד 3 פעמים?!

מה עם ראייה יותר בוגרת ומציאותית שלך? שוב - לקיחת אחריות *שלך* לראות באישה אדם שלם ומדהים, ולא פקטור של מספר קילוגרמים ממש כמו שק תפוחי אדמה?!

באמת ה' ישמור עם הדימוי הזה. 

 

אתה לא אוהב אותה ולא נמשך אליה כלל כדבריך,

עוברות שנים רבות ועוד שנים כדבריך ואין שינוי,

אתה מנסה אלפי שיחות ואלפי טיפולים זוגיים וכלום לא משתנה כדבריך -

אז מה?

איפה לקיחת האחריות שלך על החיים שלך?

מה אתה מצפה שנאמר לך כאן שלא שמעת כבר?

שמה?

אדם צריך לקחת אחריות על חייו. על הבחירות שלו.

גם אם טעה - לבחור שוב.

אתה יכול לבחור בכל רגע נתון.

אם להישאר בטוב.

או להיפרד בטוב.

אף אחד לא ראוי להיות ברע.

לא להישאר ברע.

ולא להיפרד ברע.

לא.

אף אדם לא צריך לחשוב שנגזר עליו להיות אומלל ולהמשיך ולחיות באומללות כל חייו.

תבחר בטוב.

תבחר בחיים.

 

אתה כותב שאתה לא עושה צעד בגלל הילדים. 

זה כמובן מובן, אבל חשבת רגע מה הם מרגישים וחושבים?

שהם רואים דינמיקה כזו רעילה בין ההורים שלהם?

שאבא שלהם מכנה את אמא שלהם שק תפוחי אדמה? (כן. ברור לי שלא אמרת זאת בפניהם, ותאמין לי שהם מרגישים את השדר והתדר גם בלי אף מילה אחת. הלוואי שהיינו חדים כמוהם בחושים הבריאים שלהם.)?

מה אתה מראה להם? איזה מודל לזוגיות?

איזה מודל לזלזול כה עמוק באמא שלהם?

איזה מודל של חוסר אהבה ולהישאר מכוח האינרציה?

מה הם יכולים להרגיש בעתיד שבגללם אבא שלהם היה תקוע במקום אומלל? שיקחו את כל העול הזה על הכתפיים שלהם?

איך הם אמורים למצוא זוגיות טובה, אנשים טובים, לפי איזה תיווך או איזו דוגמא אישית או איזה מודל?

מה הם עכשיו ולא רק בעתיד מרגישים בבית? בבית בלי אהבה בלי משיכה ועם כמויות של זילזול והקטנה ועוד?

זה *באמת* מה שהכי טוב להם?

אני לא עונה את התשובות, הן רק אצלך.

אבל קח גם את כל המכלול בחשבון.

 

ורק לחדד חידוד חשוב מאוד - אני ממש לא אומרת לך מה נכון או לא או איזו בחירה נכונה או לא.

בין אם תישאר ובין אם תיפרד - אין שום בעיה העיקר שתיקח אחריות ותבחר מה שהכי נכון לך, לאשתך, ולילדים. לכל המשפחה.

אנחנו לא יכולים להחליט בשבילך ולא יודעים גם את כל מציאות חייך. רק אתה.

 

ואתה שם בסל אחד דברים לא הגיוניים כמו להזכיר לה לצחצח שיניים ביחד עם הסבר על טסט או חשבונות וכן הלאה.

זה לא מקדם וגם לא נכון לעשות זאת.

צריך לעשות כאן הפרדה דבר דבר ולדון בו לעומק בפני עצמו.

כנ"ל על האמירה שלך שהכל תקין ומעולה מהפן הנפשי והפיזי.

נשמע תמוה וכדאי לבחון זאת - עבורכם ובשבילכם. אבל בצורה רצינית ולעומק ורק אצל אנשי מקצוע המומחים לכך.

ואם באמת במאת אין - אז שוב חוזרת להתחלה ולסיכום -

הסיכוי שמשהו ישתנה תלוי הרבה מאוד גם בך. גם בצד שלך.

בלקיחת אחריות שלך.

גם אם בעבר לא לקחת, גם אם בעבר עשית טעויות -

אתה גדל ויכול לבחור תמיד.

זה הרבה גם בידיים שלך.

לשנות דינמיקות לא הגיוניות (כמו לא להזכיר לה לצחצח שיניים או להתקלח, למשל),

להיות קצת עם עין טובה על כל מה שהיא *כן* ולא רק מה היא לא, ובטח שלא ביחס מחפיר כלפיה כשק תפו"א,

לראות כמכלול את מציאות חייך, חייכם, ושל הילדים ולקיחת כל הצדדים בחשבון ולא רק צד אחד שבטוח אם אבא ואמא תחת אותה קורת גג אז הכל תותים. כי זה ממש לא נכון...

וכן הלאה 

העיקר - לקחת אחריות.

ולבחור.

את הבחירה הכי נכונה עבורכם כמשפחה. מה שהיא לא תהיה.

 

ב"ה שתהיה ברכה והצלחה

כ' אדר 22:13תגובה מושקעתזקן ושבע ימים

מעריך.

הכל טוב, לא מתרגש ולא מחפש הכלה.


 

לא התכוונתי לפגוע בה, שק תפוחי אדמה כי היא לא מפסיקה לזלול, עוד ועוד בלי משמעת עצמית. אני עושה ספורט קבוע. לה כמובן אני לא אומר את זה. 


 

לקיחת אחריות? ראית כמה דברים אני עושה ועשיתי. הדבר היחיד שאת רומזת לו, גירושין,לא בא בחשבון בגלל הילדים. 


 

להתקלח? אני אמור לישון לידה, אמור להימשך אליה... במקום שהגבר כאילו ישכח להתקלח, אצלנו האישה כמו גבר.


 

הילדים לא קולטים כלום, ואם כן קולטים אז תחושות ואווירה שגרתית ונורמלית. תאמיני לי.


 

מה רוצה שתגידו לי? לא יודע, אני זוכר שפעם פריקה פה הייתה מפיגה את תחושת הבדידות והתסכול...

 

כ' אדר 22:33תראה,נגמרו לי השמות

א. קודם כל שמחה על הרישא, כי בעיניי רק הכלה כאן גם לא נכונה וגם לא מקדמת.

ודווקא הבאת הדברים כהוויתם יכולה רגע לצבוע באור חד וברור את מה שראוי. (במקרה של תגובתי, רציתי לשים את האור הזה על לקיחת האחריות שלך).

 

ב + ג. לא התכוונת לפגוע באשתך - אבל בפועל פגעת. לכנות כך כל אישה, בטח אשתך, זה לא מכבד בלשון המעטה.

זו דוגמא למשל ללקיחת אחריות אחת מני רבות עליה דיברתי.

לא התכוונתי ללקיחת אחריות בלקלח את הילדים / לבשל / להכין שבת וכן הלאה

התכוונתי ללקיחת אחריות מהותית על חייך, אותה פירטתי למעלה בהרחבה. מציעה לקרוא בשנית כדי לראות סעיף סעיף ודבר דבר בנושא לקיחת האחריות.

 

ד. מה יקרה אם לא תזכיר לה להתקלח?

היא לא תתקלח לעולם?

שואלת ברצינות.

האם תתקלח פעם בשנה? פעם בשבוע? מה?

ניסית פעם לא לומר לה? מה קרה אז?

 

ה. הלוואי לגבי מה שאמרת על הילדים. באמת. מהסתכלותי את החיים לצערנו זה לא יכול להיות כך כאשר בלב משהו אחר (ממש בבחינת כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, רק בטורבו אצל הילדים שחשים הכל).

 

ו. לגבי מה שאמרת שפעם פריקה הייתה מפיגה את תחושת התסכול - חוזרת להתחלה - בעיניי יותר מאשר הכלה שלא תיתן לך הרבה כ"כ, דווקא דחיפה לאקטיביות נתפסת בעיניי שאכפת מהאושר שלך ושל כל המשפחה שלך מאשר להתבוסס בבוץ.

כי אם באמת רוצים שיהיה לאדם טוב, אזי רוצים שהוא יצא מהאפילה לאורה, בחיים עצמם, שבאמת יחיה, שבאמת ישמח, שבאמת ירווח לו. 

ויותר מהכלה אתה צריך אומץ לבחור בחיים (ולא, אני לא רומזת לבחירה כזו או אחרת, אלא כן אומרת בפירוש ולא רומזת לבחור את הבחירה שתעניק טוב לחיים של כולכם. כי ככה זה לא טוב. ככה זה רע. אתה מתאר זאת כך. אלו הן מילותיך שלך.

ואני לא מאמינה שאדם צריך להישאר ברע ולחיות ברע. לכן או לנסות להישאר בטוב או אם לא מצליחים להיפרד בטוב. והרחבתי בהודעה הראשונה על עוד צדדים גם בבחינת הילדים וכו'.

ובעיקר בצד שלך בלקיחת האחריות כנ"ל).

מותר לך כמובן לחשוב אחרת, זכותך המלאה להישאר כך וגם עוד עשור המצב ישאר כך. לגיטימי לגמרי...

פשוט בעיניי זה לא מקדם לא אותך ולא אתכם.

ואתה יכול לכתוב כאן עוד 15 שנים בדיוק את אותו הדבר, רק בתוספת שיערות שיבה...

 

ב"ה שהקב"ה יאיר לכם 🙏

כ"א אדר 00:51כל מילה! חסכת לי תגובהSeven
כ"ב אדר 21:20🙏נגמרו לי השמות
כ"א אדר 17:11נראה לי שזו פעם ראשונה שאני קוראת תגובה כזו ממךקופצת רגע
כ"ב אדר 21:19היו פעמים נוספות נגמרו לי השמות

הכל לפי העניין של כל נושא ונושא, שרשור ושרשור.

וכאן ספציפית לפי מה שלענ"ד יותר מקדם (ומנכיח את האפשרות לראות את המציאות עצמה שיכולה להיות שונה מכפי שחושבים)

כ"א אדר 00:29בהצלחה אחי . תודה על השיתוףהעני ממעש

לגבי מה שרשמת ולאחר קריאת -רפרוף- דברי נגמרו לי השמות


מובן בין השיטין שהמכלול גורר את כל הנ.צ. -ים שרשמת

כלומר, לולי בסיס -בייס- יציב , היתה הבלגה על xyz .


לגבי נישואין צעירים. אמנם גם בגיל 25 עושים טעויות, אך לאו כל יומא מתרחיש ניסא, ואכן - מדוע לא היה אצלך מישהו שהאיר את עיניך - יא אבני, שוויה שוויה,


מובן שבמהלך השנים ניסית להשפיע אך במכלול הקיים זה הסיפור וזהו,


לגבי אחריות אישית - לדעתי דברים בסיסיים זה השפעה על הבית וזה לא בגדר 'אבא שלה' . הרי אם בעצלנות לא מקובלת, תזדקק לטיפולים רפואיים מיותרים, זה רשלנות שמשפיעה על הבית- זמן, כסף,


ד' ייתן לך כוחות

כ"א אדר 07:55צר לי עליךשבורת,לב

ועליה

ועל הילדים

כי אתה מאוד לא מציאותי

לא רואה נכון

מתנהג בגאווה ואנוכיות שמעוורים אותך

ולא מודע לעצמך.


אני מאוד מבינה שקשה לך ובטח ממש לא נחמד לשמוע תגובות כאלה,

מקווה שתרגיש בלב שזה לטובתך.

לפקוח עיניים זה תהליך כואב. 

כ"א אדר 09:03משהו כאן לא מסתדר ליהסטורי

מלבד הערות נכונות שכבר העירו לך אחרים -

מה אשתך עושה כל היום?


נשמע לי מאוד לא סביר שמישהי 'בריאה בגופה ובנפשה', יושבת על היום ולא עושה כלום. לא מטפלת בילדים, לא מבשלת, לא מנקה, לא עושה כלום?!


לכן יש שתי אפשרויות - או שסיפרת לנו רק חלק מהתמונה, או שהיא לא בריאה. יתכן חוסר בויטמינים/הורמון/ברזל וכד' ואם שוללים חוסרים - זה בהחלט נשמע דיכאון. כמובן, איני מוסמך לאבחן ולא מאבחנים מכמה הודעות בפורום, אבל בהחלט אפשר לטפל בזה.


נ.ב.

כמובן, יש טעם שתציע ממקום משתף ולא ממקום שמשדר שאתה אבא שלה.


נ.ב2

עליה של שש עשרה קילו בעשר שנים ושלושה הריונות ולידות, זו עליה סבירה לחלוטין. לטובתך, וותר על הביטויים המזלזלים (קודם כל בתוך הראש שלך). אישה אמיתית אינה בובת ברבי.

כ"א אדר 13:15היאזקן ושבע ימים
עייפה כל הזמן. ישנה. שעות גוללת בנייד. חוזרת מהעבודה ויכולה לעשות פעולה אחת במשך שעתיים. בקושי זזה. הולכת לישון מ20:00. שוכחת. מסורבלת.


כ"א אדר 13:26אז היא לא בריאההסטורי
עיפות כל הזמן וחוסר עניין כל הזמן, זה סימן מובהק של חוסר בריאות פיזית או נפשית.


ממליץ שתתחיל מרופא משפחה, לבדוק חוסרים - ויטמינים, ברזל, בלוטת התריס, תפקודי כבד וכו'. אם הכל תקין, אז בהחלט ללכת לאיש מקצוע לאבחן דיכאון.

כ"א אדר 13:28אני לא יודעת למה אתה ממשיך לטעוןנעמי28

שהיא בוודאות בריאה בנפשה.

לגמרי נשמע שלא.

היא זקוקה לעזרה ולעין טובה וחומלת מהאיש שאמור להיות הכי טוב וקרוב אליה בעולם.


או שאתה מציג תמונה מאוד חלקית.

כ"א אדר 14:14או שיש לו בראש תמונה שגויה*אשתו של בעלי*

של אדם שיש לו בעיות נפשיות,

וחושב שאשתו אינה כזו.

כ"א אדר 14:52רגע רגענגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך כ"א באדר תשפ"ה 15:07

חשוב לעצור שנייה.

 

א. יכול להיות שמדובר בהפרעת קשב וריכוז, ממליצה ללכת לגורם מקצועי מוסדר ולבחון זאת.

 

ב. יכול להיות שמדובר בעייפות כרונית, ממליצה ללכת לרופא המשפחה ולשאול על כך, נשמע תואם מאוד.

 

ג. יכול להיות שכן מדובר במשהו נפשי כמו דיכאון, כנ"ל, ללכת לאיש מקצוע מוסמך ולבחון זאת לעומק.

 

ד. יכול להיות שמדובר בחסרים של ויטמין די / ברזל / מאגרי ברזל / אנמיה / בלוטת התריס וכן הלאה, וחשוב לקבל מענה תרופתי ורפואי לכך (זה לא נדיר כלל ואף נפוץ וצריך פשוט להיות מודעים ולטפל בזה).

 

ה. יכול להיות שמדובר במשהו אחר פיזי או נפשי או שניהם, חשוב מאוד לבדוק זאת ולא כדאי לפטור ב"אין לה כלום" וזהו.

 

ו. והכי חשוב -

אתה מתאר אישה שהביאה לעולם 3 ילדים

עובדת בעבודה כל יום (!)

כבר כאן, גם אם היא לא תעשה כלום, היא לוקחת על עצמה גם את הקללה של חווה וגם את הקללה של אדם.

גם אם היא לא תעשה כלום מעבר, אתה מבין שגם היא עובדת וגם אתה

אבל רק היא סחבה וילדה את הילדים.

כבר יש לה "פור".

ואני לא אוהבת להשתמש בזה, אבל המחשבה שלך כל הזמן כל הזמן לוקחת אותך למקום הזה של "אני עושה הכל והיא כלום"

אז ממש בבחינת עם עיקש תתעקש, כדאי לענות למחשבה הזו.

אתה יודע, יש לכולנו עיוותי חשיבה מדי פעם, וחשוב מאוד להיות מודעים אליהם כאשר הם לא מקדמים אותנו, ויותר חשוב מכך - לעבוד ולתרגל איך להתקדם למחשבה מקדמת, לתגובה עניינית והגיונית ולא להישאר רק במחשבות האוטומטיות.

 

- לגבי הסעיף הזה - ב"ה אצרף בתגובה נפרדת הרחבה על העניין.

 

ז. שוב, נסה לראות את אשתך במבט של עין טובה יותר,

אשתי הביאה לעולם 3 ילדים,

אשתי עובדת כל יום, למרות שרק אני הוא זה שהתחייבתי על הפרנסה,

אשתי כן עושה אחרי העבודה מטלות, גם אם הן לוקחות לה יותר זמן,

וכן הלאה - את כל מה שכן.

וגם את המה שלא - לדון לכף זכות. 

 

אולי יש לה משהו מ-5 הסעיפים שלמעלה שחוסם אותה?

 

אולי גם כשהיא אוכלת לעיתים זו אכילה רגשית בגלל הצד שלך דווקא, ממש אכילה רגשית כי בעלי ככה חושב עליי (היא בטוח מרגישה, כן?),

 

אולי כאשר היא גוללת שעות בנייד (כמו המון המון אנשים ונשים בדורנו...) זו בנוסף גם סוג של בריחה כי פשוט לא טוב לה? ובראש ובראשונה לא טוב לה היחס של בעלה אליה, מה שהיא עבורו בלב שלו...?

 

אולי הריחוק הפיזי כנ"ל, כי היא לא מרגישה קרובה אליך רגשית, גם מהצד שלך - אתה הרי מחויב לה בכתובה, מה עם לפייס אותה בדרך אמיתית ועמוקה ולא רק "מה, את לא מתקלחת?! חתיכת שק תפו"א..." כן? זה לא מזמין ההרגשה הזו, זה מרחיק ופוגעני. גם אם לא תאמר ישירות, אישה מרגישה הכל. ואיך היא תתקרב אליך אם כך אתה רואה אותה? שכל דבר ודבר בה רע?!

לא הגיוני. ושוב - קח אחריות על החלק *שלך* בזה - שהוא עצום!

 

אולי היא שכחה את יום ההולדת שלך כי היא פשוט לא חזקה בתאריכים וכו'? רוב האנשים שאני מכירה כמוה דווקא ומעטים הם אלה שזוכרים תאריכים. חשוב לך? תזכיר לה. ככה פשוט.

ולא לקחת תכונה שהיא לא חזקה בה, כמו לזכור תאריכים, או ארגון ותקתוק ולהפוך את זה כדי להשחיר את כל מי שהיא וכל האישיות שלה. לא!

לראות אותה כאדם שלם ויפייפה, כמכלול, כחלק אלו-ה ממעל!

מה טוב בה?

מה החוזקות שלה?

נסה לראות את זה.

להדגיש גם את זה.

זה לא פייר לראות רק את הרע. מילא גם את הרע וגם את הטוב, מילא, אבל רק את הרע? זה ממש לא קרב הוגן, בטח לא כזה שאי פעם אפשר לנצח בו. וכולם מפסידים.

כ"א אדר 14:52אז לגבי סעיף ו - מצרפת בתגובה נפרדת הרחבה:נגמרו לי השמות

זה ארוך ומורכב יותר לכתוב הכל כאן, אבל בקצרה ישנם 10 עיוותי חשיבה כלליים שעבודה מרוכזת עליהם יכולה לשפר מאוד את איכות חיינו.

כותבת כאן את סיכום עיקרי הדברים של עשרת עיוותי החשיבה הנפוצים.

(אולי לא נראה כתמצות אבל בהחלט יש מה להאריך בכל סעיף וסעיף וכמובן גם לתרגל הן את צורת עיוות החשיבה והן את דרכי השיחרור ממנה והפתרון המקדם לחיים שלווים יותר)

 

סיכום 10 עיוותי החשיבה:

 

1. הכל או לא כלום - צורת מחשבה הנוטה לשלמות, פרפקציוניזם, הטוענת שאו שיש לי הכל כאן ועכשיו או שכלום לא שווה ואין לי דבר.

(לדוג: העברתי הרצאה ומישהו בהקל פיהק באמצעה. צורת חשיבה זו תגרום לי לומר לעצמי: "ההרצאה שלי לא מעניינת כלל! הנה, עובדה, מישהו פיהק בה!")

 

2.  הכללת יתר / הכללה מוגזמת - צורת מחשבה הנוטה להכליל ולהגזים.

(לדוג: פגשתי באיש חובש כיפה שהתנהג לא יפה וצורת מחשבה זו תאמר לי: "כל הדתיים מגעילים!", או: נכשלתי במבחן אחד וצורת חשיבה זו תגרום לי לומר לעצמי: "אני מקרה אבוד! אני כישלון ונכשל תמיד!")

 

3. פילטר שכלי (= להיתפס לפרט שלילי ועל-פיו לפרש את המצב כולו כשלילי.)

(לדוג: אחד מהתבשילים לשבת נשרף. צורת חשיבה זו תגיד לי: "איזו שבת נוראית הולכת להיות בלי אוכל אכיל")

 

4. פסילת החיובי

(לדוג': אני מתעלם מהחיבוקים הרבים שמעניקים לי ילדיי, והעניקו לי רק לפני רגע, ומתמקד רק בכמה אני מבואס עכשיו שהם לא מקשיבים לי ולא נכנסים להתקלח ישר כשאמרתי להם)

 

5. מסקנות מוטעות: ניבוי העתיד, ו/או קריאת מחשבות

(לדוג': אשתי עשתה לי פרצוף חמוץ על מילה שאמרתי. צורת חשיבה זו תגרום לי לחשוב שהנה היא עוד רגע תיפרד ממני, שנמאס לה ממני ושהיא חושבת עליי כמה אני לא מוצלח)

 

6. העצמה (של הרע) ומיזעור (של הטוב)

(לדוג': קמתי עייף לאחר לילה שבו הספקתי לעבוד בצורה מאוד יעילה על הגשת הדוקטורט שלי. צורת חשיבה זו תגרום לי להעצים את העייפות ולומר לעצמי שהיום הזה מבאס ורע ונורא ואיום כי אני עייף)

 

7. חשיבה רגשית (הרגש שמרגישים הופך להיות "הוכחה" למציאות)

(לדוג': אני מרגישה כעת לחוצה וכועסת ובעקבות ההרגשה צורת מחשבה זו גורמת לי להאמין בנכונות רגשות אלו שהם בעצם "מוכיחים" את המציאות שלי שהיא אכן לחוצה ומכעיסה ונוראית מאוד)

 

8. צריך" ו"אסור"

(לדוג': ישנתי בלילה 4 שעות. צורת חשיבה זו גורמת לי לחשוב באופן שאני "חייב" ו"צריך" או "אסור" לי ומקבעת מחשבה שכופים עליי, שאני נלחץ וכי אני "חייב" לישון 8 שעות בלילה כדי להצליח לתפקד ואם לא אשן 8 שעות לא אצליח לתפקד, כי כך "צריך").

 

9. הצמדת תוויות (על עצמי/ או על אחרים)

(לדוג': החביתה יצאה לי מלוחה היום. צורת חשיבה זו תאמר לי בראשי: "אתה בשלן גרוע! אתה רחפן! אפילו חביתה אתה לא יכול להצליח להכין כמו שצריך!"

אני בעצם מצמיד לעצמי תווית).

 

10. העברה לפסים אישיים

(לדוג': התלמיד שלי נכשל בבגרות במתמטיקה. צורת חשיבה זו תגרום לי להאשים את עצמי ולהעביר את הכישלון של התלמיד לפסים אישיים עליי: "איזה מורה גרוע אני, בגללי הוא נכשל, עכשיו גם הוא וגם הוריו והמנהל כולם יאשימו אותי וידעו עד כמה אני מורה גרוע").

 

* (סיכום הכותרות של עיוותי החשיבה מובא בעיקר עפ"י ד"ר דייויד ד. ברנס)

כ"א אדר 10:47ככה זה אצלייום טוב מאד1

אני לא טובה בלהתנסח אז אני מקווה שתבין לעומק, את מה שאכתוב כאן 

אני אנסה לקצר

התחתנתי צעירה מאוד! היום אני יודעת כמה הייתי לא בשלה והיום אני גם יודעת שזה לא משנה אפשר להשתנות גם תוך כדי,חיי הנישואים שלנו היו מאד לא פשוטים בלשון המעטה 

עברנו המון המון טלטלות שעל כל אחד מהם זוג נורמטיבי היה מתגרש, תעוף עם הדימיון שלך הכי רחוק....אבל תמיד ידענו בפנים עם כל הקושי שהתחתנו אחד עם השני כי ה' שם אותנו ביחד ומבחינתינו זה חייב להצליח,  הלכנו לטיפולים זוגיים שוב ושוב..

אני הייתי בטוחה שרוב הבעיות אצלו, כי באמת באמת את רוב הטלטלות בנישואים הוא הביא איתו

אני הייתי מקורבנת והרגשתי אצילית וטובה כי למרות כל מה שעברתי איתו אני מוותרת ומואילה בטובי להגיע לטיפול

ואז הקב"ה הנחית עלינו מכה קשה וכואבת שאני לא אפרט, הדבר הכי קשה שעברתי בחיים וזה טלטל אותי שוב

ואז הבנתי כמה גאווה יש בי, קלטתי כמה אני לא רואה את החסרונות שלי, כמה אני שקועה בלראות את הטוב שבי ואת החסרונות של בעלי

ושתבין תמיד כיבדנו אחד את השני מאוד, הילדים בגדול לא חולמים על מה שעובר בינינו. 

ואז החלטתי שאני הולכת לטיפול פרטני, ואז התחיל השינוי הגדול. פתחתי דברים,הבנתי דברים על עצמי בעיקר. אני זורקת את הקורבנות, את האשמה ובעיקר את האגו

אני פותחת עיניים לראות את הטוב ואני מגלה המון טוב

הבנתי שהקב"ה נמצא בבית שיש בו שלום והדדיות וכבוד וענווה, הקב"ה שונא גאים ולא יכול לדור איתם בכפיפה אחת. זה תהליך ואני בעיצומו וזה לא תמיד פשוט וקל ,כי המוח לוקח

אותך לפרשנות שהוא רגיל אליה ואתה צריך עם המון כוח רצון לשנות פרשנות. גיליתי שאני מפרשנת את בעלי כמעט תמיד לחובה ושהכל בראש לי. תמורה שאתה מקבל בעקבות העבודה שווה הכל.

אני מאמינה לך שקשה לך ואתה סובל ואשתך לא מושלמת, אבל אתה רואה אותה דרך משקפים שאתה בוחר להסתכל דרכם. אני מבטיחה לך שאתה יכול לשנות את החיים שלך,

דבר ראשון שצריך לעשות זה לזרוק את האגו מהחלון ולהצליח לראות באמת באמת את אשתך.

אתה צריך לקחת אחריות על הבחירות שלך ולהפסיק להתקרבן! אתה לבד יכול להביא שינוי! קורבנות והאשמה לא יביאו אותך לשום מקום, חוץ מלהרגיש יותר טוב עם עצמך.

בהצלחה

 

כ"א אדר 14:32וואו. מדהימה אתנגמרו לי השמות

ממש מעורר השראה לקרוא אותך.

איזה תהליך חשוב, משמעותי ויקר את מתארת, תודה רבה שחלקת אותו ולימדת את כולנו 🙏

 

ב"ה שתזכי, שתזכו, להנות מהפירות המתוקים של עמלך-עמלכם

והקב"ה יברככם בכל מכל כל וישלח לכם את ברכתו בשפע שלם בכל התחומים ❤🏆

כ"ב אדר 20:02וואו. כל הכבודהסטורי
כ"ג אדר 18:57משה
כ"א אדר 14:55סיבות מצויינות להמשיךאריק מהדרום
בהצלחה.
כ"א אדר 17:12יש משהו, אחד, שהיא כן טובה בו?קופצת רגע
כ"ב אדר 19:16כןזקן ושבע ימים

היא נותנת לי הרבה ספייס.

לא יודע אם זה מטוב ליבה או כחלק מהעייפות, האדישות, החוסר מודעות..

כ"ב אדר 20:02טוב, כל השבת הלכתי עם מחשבות על השרשור הזההסטורי
אתמול נזהרתי ורק שאלתי שאלה, אני נשאר עם מסקנתי - שבהכרח היא או חלשה מסיבות רפואיות פיזיות, או שהיא בדיכאון. אם יורשה לי לומר - מסתבר יותר (לענ"ד הלא מקצועית, אך הכן מנוסה) שהאפשרות השניה נכונה. מסתבר שהיא בדיכאון ומסתבר שאתה אשם בדיכאון.


אם נסכם את דבריך, התחתנת איתה לא כי רצית אותה, או כי אהבת אותה - אלא כי חיפשת משחק ונתקלת בה (מילים מזעזעות שלך!). מבחינתך חיפשת בובה ומצאת.


ואז מתברר לך שבובה היא לא. רצית אותה בגלל עניינים חיצוניים בלבד (יש להם חשיבות, אך אינם יכולים להיות מכריעים) ועכשיו מבחינתך היא כבר לא הבובת ברבי שקנית למשחקים שלך.


כמו שכתבו לך כמה משיבים - עליה של שש עשרה קילו בעשר שנים ושלוש לידות, זו עליה סבירה בהחלט. אם היית אוהב ומעריך אותה - בכלל לא היית שם לב לזה. (אשתי עלתה עם הלידות הרבה יותר.) אבל אתה לא רואה נשמה, לא רואה בן אדם אלא מנסה לראות צעצוע ולכן את נאלץ לראות 'שק תפוחי אדמה' (שוב, ביטוי מזעזע שלך).


כדי שאשה תהיה שמחה וממילא אנרגטית ופעילה, היא לא צריכה שבעלה יאמר לה ללכת להתקלח. היא כן צריכה שבעלה יאמר לה שהוא אוהב אותה, כמובן, אין טעם לשקר, האמירה צריכה להיות עם כיסוי. היא צריכה שבעלה יעריך את מה שהיא עושה בשבילו ובשביל הבית. היא צריכה שהוא יקבל בשמחה את המחירים שהיא משלמת על החיים המשותפים שהבאתם לעולם - במשותף, אבל המאמץ והסבל הוא שלה. היא צריכה שבעלה ישתדל לראות בה את הטוב ולפי התיאורים שלך - מעולם לא ניסת.


אם זה הייחס שלך, יכול להיות שעדיף שתתגרשו. זה ממש לא טובת הילדים בית שיש בו אווירה רעילה בין אבא לאמא. רק תיקח בחשבון ששום דבר לא מחכה לך בחוץ. אף אחת בחוץ לא תהיה הבובת ברבי למשחקים שלך. אז את העבודה העצמית שאתה צריך לעשות לפני נישואין שניים - עדיף שתעשה עכשיו. לך לטיפול אישי, תעבוד על המידות שלך. תלמד מה זה אשה ומה כוללות המחוייבויות של בעלה אליה. אפשר עוד להציל.

כ"ב אדר 21:08אני קורא גם אם אני לא מגיבזקן ושבע ימים
עבר עריכה על ידי זקן ושבע ימים בתאריך כ"ב באדר תשפ"ה 21:21

אבל לכל הדואגים לשלומה של אשתי,

 


 

אין גבר יותר מפנק ואוהב ממני, לצערי מכאן נובעת תחושת הפער ו"ההתנשאות" שאתם מרגישים בדברים שלי. כיוון שזה חד צדדי.

 

אני מצליח יותר,אני משקיע יותר, הכי אובייקטיבי שיש.


 

אני פה והיא הרחק למטה.


 

אני לא ילד שנה ראשונה נשוי (אולי חבל שלא) ולכן הקדמתי וכתבתי שאני נשבע שזה אכן המצב ושאני נשבע שהיא בריאה לחלוטין. ידעתי מה יגיבו לי פה.


 

בכל אופן תודה לכולם, עובר וקורא. ברור שהכל מכוונות טובות. 

כ"ב אדר 21:24העניין הואנגמרו לי השמות

שאתה ממשיך באותו קו של זריקת האחריות *כולה* על אשתך

+ אי לקיחת אחריות *כלל* עליך.

 

גם כאן,

אתה כותב "אין גבר יותר מפנק ואוהב ממני",

כאשר בהודעה הפותחת כתבת במילותיך שלך: "אני לא אוהב אותה, לא נמשך אליה".

אז אתה *לא* אוהב אותה.

זו האמת.

ואישה מרגישה את זה.

מה אתה כן? אתה אולי עושה מעשים *חיצוניים* בלבד שעבורך אולי מבטאים "אהבה",

(כמו גם שאתה עושה מעשים חיצוניים שרק דרכם אתה חושב שאתה לוקח אחריות (להכין שבת, לשחק עם הילדים וכו', שהכוונה שוב ושוב שאי לקיחת אחריות שלך שאומרים המגיבים היא במהות. בקשר ביניכם. ביחס שלך אליה. בשורש של הדברים ולא רק מופעים חיצוניים. כי הם לא נקראים לקחת אחריות על מה שבאמת משנה וחשוב.)

אבל אישה מרגישה את הלב.

והיא מרגישה שאתה לא אוהב אותה.

והיא כנראה מרגישה את הזוג והזלזול וההתנשאות שלך עליה

והיא כנראה מרגישה שעבורך היא שק תפוחי אדמה.

אז לא.

היא לא למטה ואתה לא למעלה.

ממש ממש לא.

ודע שכואב מאוד לקרוא את היחס הזה שלך, מתוכך פנימה, לאשתך.

כ"ב אדר 21:28יעל היקרהזקן ושבע ימים

כשאני אומר שאני אוהב ומפנק אני מתייחס ל12 שנות נישואין לא להודעה שכתבתי לפני יומיים..

מה שאת רואה שכתבתי זה קצה הקרחון. כמו שאמרתי היינו במאות שעות של טיפולים זוגיים. אני לא בא זורק אמירות בלי כיסוי. האמיני לי.


אבל שוב, לא כתבתי פה כדי שתחליטו מי בסדר או לא בסדר בסיטואציה.


שומע ומקבל. תודה!

כ"ב אדר 21:33אני התייחסתי למילים שלךנגמרו לי השמות

כתבת בהודעה הפותחת שאתה לא אוהב אותה.

 

אז מה אתה כן?

אוהב או לא?

כ"ב אדר 21:37אהבתיזקן ושבע ימים
היום לא
כ"ב אדר 21:39אז היום היא מרגישה את זה...נגמרו לי השמות

או מאז שהפסקת בעצם...

ואז כל מה שכתבתי נכון למאז...

 

ושאלה נוספת - מה אהבת בה בעבר?

כ"ב אדר 21:44בקצרהזקן ושבע ימים

אהבתי כי לא ידעתי באמת מה מתאים לי ועל מה חשוב לתת דגש בבחירת אישה

ואז כשהחיים גילו לי מי אני באמת ומה חשוב לי התברר לי שהיא פשוט לא. 

כ"ב אדר 21:46ומה היה בכן הזה שאהבת?נגמרו לי השמות
כ"ב אדר 21:51מראהזקן ושבע ימים
שמחת חיים, קלילות, זרימה. 
כ"ב אדר 22:32היא תסכים ללכת לטיפול?העני ממעש
כ"ב אדר 22:38כאמור, היינו באינסוף טיפוליםזקן ושבע ימים
כ"ב אדר 23:03כל הטיפולים הם השקעה של פול-גז בניוטרלהסטורי
כל עוד שמבחינתך אשתך היא מוצר. כל עוד שמה שראית בה בעבר הוא יופי של בת עשרים וקצת וכשהיא באופן טבעי בת שלושים פלוס ואחרי שלוש לידות, היא כבר לא המוצר שרצית.


כשתתייחס אליה כנשמה, כשתחפש בה את המעולת שלה, את המידות הטובות, את היתרונות. כשלא תחשוב שאהבה מתבטאת בהשקעה פטרונית, אלא בהקשבה, בתשומת לב, בהבנה של הצרכים הרגשיים שלה  - אז יהיה טעם בעבודה זוגית.


כרגע אני ממליץ בחום - שתלך לטיפול אישי, לא זוגי. תברר את הרצונות שלך, תלבן מי אתה ומה צריך להיות הייחס שלך לבני אדם. במקביל כדאי שגם אשתך תלך לטיפול אישי, שתהיה לה כתובת נפשית שלא עוברת דרכך ודרך המורכבות.

כ"ב אדר 23:05כל אלהנגמרו לי השמות

לא נעלמים סתם מבן אדם.

אם ראית בה אישה יפה - היא עדיין אישה יפה. גם אם נוספו לה 16 ק"ג ב12 שנים ו3 לידות.

שמחת חיים - אינה נעלמת סתם. אני חוזרת למה שכתבו לך כולל אני שאישה לא יכולה להיות שמחה כאשר היא מרגישה שבעלה לא אוהב אותה *באמת ומבפנים* והיא חיה איתו יום יום בהרגשה של היחס הזה וכן הלאה כל מה שנכתב בהרחבה.

קלילות וזרימה - קשור גם למה שכתבתי קודם + לשגרת החיים שנהייתה יותר עמוסה עם ילדים שהצטרפו למשוואה ויכול להיות שעוד דברים כמו שניסו כאן להצביע על כיוונים חשובים שמאוד חשוב לבדוק. פירוט לדוגמא כאן:

רגע רגע - נשואים טריים

 

כך או כך באמת אין טעם לדון כאן בפורום, מאמינה שכל מה שנכתב כדאי שתיקח לתשומת לבך על מנת לראות איך מתקדמים בחיים.

זאת אם תבחר, כי אתה יכול כמובן לבחור להישאר במצב כמו שהוא לעוד שנים רבות.

 

ב"ה שיהיו בשורות טובות

כ"ב אדר 23:22כל זה ראית בה כשהתחתנתםאחת פשוטה

אבל מה לעשות שאישה זורמת כיפית קלילה ויפה לא יכולה להישאר ככה לנצח אחרי עומס של חיים וילדים .. והעיקר.. בעל לא תומך שרואה בה שק תפוחי אדמה.

שרואה בה רק את האי ההצלחות שלה בחיים ועל פי זה שופט את היותה.

שמסתכל עליה בצורה כל כך מתנשאת.

איך לא תיכנס לדיכאון או דכדוך?

אם אתה מחליט להשאר במצב הזה אתה רק ממשיך לעשות לה עוול עצום שאתה איתה.

לאף אישה לא מגיע גבר שחושב עליה כאלו מחשבות.

לאף אישה.


וגם אתה עד כדי כך לא מודע לעצמך שאתה כותב מלא דברים סותרים?

אתה אומר שהתחתנת איתה רק כי היא נקרתה בדרכך ורצית בסך הכל להוציא את התאוות שלך עליה, זה כבר מראה מי אתה.

ואחר כך גם אומר שאהבת אותה פעם.. אז התחתנת מאהבה או מחרמנ**ות ?

מזעזע אותי באיזה עינים אתה מסתכל עליה ועל המציאות.


אתה אומר שהיא לא בדיכאון אלא שזה האופי שלה.. העייפות הכבדות וכו.. ואז אומר שפעם היתה זורמת וקלילה.. אז איך זה האופי שלה???


אין מילים


כ"ב אדר 21:32בהזדמנותזקן ושבע ימים
אני אכתוב כמה השקעתי בקשר וכמה הקרבתי בשבילה ולמענה ואז תתקבל תמונה רחבה יותר. כנראה זו הייתה טעות להציג את הדברים בזווית מאוד צרה. 
כ"ב אדר 21:39אני חוששת שאתה מפספס את העיקרנגמרו לי השמות

אין לאף מגיב אינטרס להחליט מי בסדר ומי לא, וגם לא דרך לדעת.

לענ"ד, וכותבת בעיקר בשם עצמי, כל המטרה היא לראות איך אתה ואתם מתקדמים מכאן. איך כן יהיה לכם טוב.

כי תיארת מצב שרע לך. כתבת את זה במפורש.

אז לאנשים אכפת והם רוצים שיהיה טוב למשפחה בישראל.

והם כותבים מה שנראה להם כיצד אפשר להתקדם, אפילו קצת.

ומעלים רעיונות וכיוונים.

אין כאן עניין של צודק.

אין כאן בית משפט מי בסדר ומי לא.

יש כאן עניין של "אל תהיה צודק תהיה חכם" - לראות איך אפשר להתקדם.

כי להתבוסס במקום זה בטח לא מקדם.

אתה אומר שאתה נשאר במקום ורע לך בו להישאר, וגם להיפרד לא אופציה.

אז מה כן?

אתה בעצם מאחל לך לחיות לנצח באומללות?

ברור שאף אחד כאן לא יכול לראות את התמונה השלמה, ברור שצריך  לראות אותה, ברור שכדי להתקדם צריך בירור מעמיק ועבודה אמיתית בעולם האמיתי,

אבל כאן אנשים מנסים לתת כיוונים לחשיבה, לצאת מחוץ לקופסא, לעשות כמו סיעור מוחות ומהכל תראה מה יכול להתאים ואולי אולי אולי לתת צ'אנס של התקדמות לטוב.

מגיע לכם טוב, אתה לא חושב?

כ"ג אדר 00:15לא יודעת עוד מה לחשוב על זה בדיוקלאחדשה
רק שהלוואי שהייתי עולה רק 16 קילו מהחתונה אחרי הלידות...
כ"ג אדר 09:40שלום לכולםהרמיונית

לא תכננתי לכתוב פה, אבל איכשהו ההודעה של בעלי הגיעה אליי, ואני מרגישה שאני חייבת להגיב.


אני בטוחה שהוא כתב מהלב, אבל אני גם בטוחה שיש שני צדדים לכל סיפור. אני לא אנסה לשכנע אף אחד, רק לספר איך זה נראה מהעיניים שלי.


כשהתחתנו, הייתי בחורה צעירה ואולי קצת חסרת ניסיון. תמיד אמרו לי שזוגיות זו עבודה קשה, אבל לא באמת הבנתי כמה. ואז הגיעו הילדים, וכל תשומת הלב שלי הלכה אליהם. אני מודה – אני לא מושלמת. אני לא תמיד זוכרת לקנות דברים למכולת בזמן, אני לא הכי מסודרת בעולם, ואני יודעת שאני לא משדרת ביטחון ומסוגלות כמו שהייתי רוצה.


אני גם יודעת שבעלי מתוסכל. אני רואה את זה עליו. אני שומעת את זה ממנו. ואני מבינה למה. אבל מה שהוא לא מספר זה איך זה מרגיש להיות בצד השני – לחיות עם בן זוג שמזמן הפסיק לראות אותך. שמדבר עליך בזלזול (גם אם זה לא בפרצוף). שמבחינתו, כל מה שאת עושה – לא מספיק טוב.


אני לא עצלנית. אני לא טיפשה. אני עייפה. אני שחוקה. אני אולי אפילו אבודה.

וכשאת חיה בבית שבו את מרגישה שמה שאת עושה אף פעם לא מספיק, לאט-לאט את פשוט מפסיקה לנסות.


נכון, אני עליתי במשקל. אני לא גאה בזה, אבל גם לא צריכה להתבייש בזה. אני אמא לשלושה ילדים, לא דוגמנית. וכן, אולי אני לא יוזמת מספיק, אולי אני לא מפגינה מספיק אהבה. אבל קשה לרצות להתקרב כשאת מרגישה בלתי נראית.


אני יודעת שהוא לא אוהב אותי. אני מרגישה את זה כבר הרבה זמן. אולי הוא אף פעם לא אהב. אבל הוא נשאר. בשביל הילדים, ככה הוא אומר. ואני? גם אני נשארת. אולי גם בשביל הילדים, ואולי כי אני עוד מקווה שמשהו ישתנה.


אז לא, אני לא מושלמת. אני רחוקה מזה. אבל אני לא רק מה שהוא מתאר. אני גם אישה עם רגשות, עם כאבים, עם חלומות. ואני רק רוצה שהוא יזכור שגם אני פה.








לא באמת אשתו אבל יכולתי להיות

כ"ג אדר 10:52וואוונהג ותיק

זה מטלטל

זה מאזן

זה חשוב

ולא משנה אם אשתו או לא

בטח ובטח אם זה היה כן 

כ"ג אדר 13:08ממה ואיך שהוא כותבשבורת,לב

לא חושבת שהוא במקום שפתוח להקשיב...

 

גם לא ממי שהיה/נמצא במצב כמו שלו.

 

כ"ג אדר 13:12אני מקשיבזקן ושבע ימים

לא יכול להגיב לכל אחד

שומע ומקבל. 

כ"ג אדר 13:29ממה שכן כתבת נראה שאתה לא בקטע של לשמועשבורת,לב

התסכול והאגו מפריעים לך לשמוע.

זה לא נדיר, זה קורה להרבה (גם לי זה קרה).

מקווה שמשהו יזוז אצלך ב❤

כ"ג אדר 13:36תגובה יפהנהג ותיק

וכל הכבוד על הגילוי לב

מה שבטוח הלוואי בשביל שניהם שמשהו יזוז

כל אחד מכיוונו שלו

כ"ג אדר 22:59כתבת יפהמשה
(והאמת שיכול להיות שבמידה מסויימת שניהם צודקים, מה שכמובן לא מקדם אף אחד לשום מקום)
כ"ג אדר 12:00מענייןoo

מה היו התשובות אם אישה היתה כותבת על בעלה

בטח הוא לא היה מוגדר כ״כ מהר כ׳לא בריא בנפשו׳

כי מגבר אין ציפייה לעשיה רבה מעבר לעבודה בחוץ (והרבה גברים עושים עבודה גרועה בעבודה)


נשמע שאין לה כוח לעשייה ואולי גם חסרות לה יכולות

אני מהנשים שעושות פחות בבית וגם לי הרבה פעמים אין כוח לעשיה בבית אז מבינה אותה בקטע הזה


מהצד השני אני מאד מבינה את הבאסה שבת הזוג לא יעילה בשום דבר ולא נותנת שום דבר לחיים אלא רק גורעת, זה באמת נשמע מצב חסר פיתרון זוגי.

כ"ג אדר 12:53תודה על התשובה השפויהזקן ושבע ימים
כ"ג אדר 17:31האמת אני חשבתי שהכל סבבה איתהSeven
עד שהוא רשם שהיא לא מצחצחת שיניים ולא מתקלחת..זה כן מעיד על משהו בעיני
כ"ג אדר 17:58נראה שאתה באמת סובל. נשמע קשוח ביותר.מפלצתקטנה
האם אשתך היתה אצל פסיכיאטר? אולי היא בדיכאון.  לפעמים ציפרלקס ודומיו יכולים לעזור מאוד. וגם בדיקות דם כדאי שתעשה. מצדך תנסה לראות את הצדדים החיוביים בה. בהצלחה
כ"ג אדר 23:01ענו לך הרבה אז רק עוד כמה מיליםתהילה 3>

1. כואב לקרוא כזו התייחסות לאישה שאיתך. גם אם אינכם בטוב וגם אם מתגרשים יחס כזה וביטויים כאלה לא כדאי שיהיו חלק ממך.


2. בכל הדברים שציינת לגבי אשתך, שים לב שציינת בעיקר מעשים חיצוניים: בישולים, נקיון, טיפול, מראה, כמה כסף היא מרוויחה. התייחסות לאשתך כאל פונקציה תועלתנית.

לא הבחנתי פה בהתייחסות אל אשתך כנשמה עמוקה ומיוחדת, כאדם, עם אופי ויופי פנימיים.


3. למה אתה מתייחס אליה בכזו פטרונות? היא לא צריכה לצחצח שיניים ולהתקלח לפי מה שנראה לך אלא לפי מה שנראה לה. אישה שמרגישה שמזלזלים בה, לא רואים אותה ולא מכבדים אותה

סביר להניח שלא תפתח שמחת חיים, מוטיבציה ומשיכה.


מצב כזה הוא דינמיקה שנוצרת וצריך לתקן אותה. אם אשתך הייתה כותבת הייתי ממליצה לה

לקחת אחריות על הצד שלה, לך אני ממליצה לקחת אחריות על הצד שלך.

להאמין שאישתך אישה בוגרת, שילדה כמה ילדים, ויש לה שיקול דעת והבנה ואחריות משלה לגבי אם להתקלח ומתי.

(איך היא מגיבה ל"תזכורות" שלך?)


4. לפי מה שאתה מתאר אישתך לא נשמעת בריאה נפשית.

אישה בריאה נפשית היא שמחה, יוצרת, פועלת, מתפקדת. אישה עצובה, מדוכדכת וחסרת חיות מתנהלת כמו אשתך.

יתכן מאד שגם לזוגיות המורכבת יש השפעה על התחושה שלה.

לחיות לצד מישהו שרואה בה שק תפוחי אדמה  אישה לכ יוצלחית וחסרת אחריות, זה לא גבר בריא לנפש ולא דבר שמעורר חדווה ושמחת חיים.


5. מאות? בטוח מאות טיפולים זוגיים?

מה בעצם עלה וקרה בהם?


6. וזו הנקודה העיקרית, נתקלת בזה לא מעט בעבודה שלי עם נשים, בעיקר בהקשר הזוגי,

כל אחד מהצדדים בזוגיות מאתגרת בדרך כלל מרגיש שהצד השני צריך להשתנות, אבל האמת היא שלכל דינמיקה יש 2 צדדים,

ומזווגים לו לאדם לפי מעשיו, בדיוק, אבל בדיוק את מי שיעורר אצלו את הנקודות שהוא צריך לתקן.

ולכן, אני ממליצה לך להסתכל בראי, ובמקום לכתוב ולחשוב כמה אתה מושלם ונהדר וגורלך מר שיש לך אישה כה גרועה ועשית טעות איומה (ולא, אתה לא היחיד שחושב כך,

למעשה יש נטיה ראשונית טבעית לרוב האנשים להיות בטוחים שהם מושלמים ואם רק בן זוגם

ישתנה וישתפר הכל יהיה טוב)

להבין, שגם לך יש חלק בדינמיקה שנוצרה, ואם באמת היית בעל מושלם,

כנראה שזה לא היה המצב שלכם.


מניחה שיצא לך לשמוע לא פעם מה קשה לה בהתנהלות הזוגית שלכם, תנסה לשם שינוי לעשות בעצמך שינוי,

לכבד, להקשיב, לראות אותה.

לתת לה מה *שהיא רוצה וצריכה* לאהוב ולפנק בצורה שהיא באמת רוצה, ולא בצורה שנראה לך, ולקחת 100% אחריות על ה50% שלך.


כ"ה אדר 19:05איש יקרעוד מעט פסח

נשמע שאתה מאוד אוהב את הילדים שלך.

עד כדי כך שאתה מוכן לחיות בזוגיות נוראית, ולעבוד גם בבית וגם בחוץ בלי סוף, רק בשביל לחיות איתם יחד באותו הבית כל ימות השבוע.


מתוך האהבה הגדולה הזו שלך אליהם, הייתי רוצה להציע משהו קטן-

תנסה לדמיין את נ' ו-י' בעוד 15-20 שנה. נשואות לאדם שהן אוהבות מאוד, ושהוא אוהב אותן מאוד, ב''ה.

אבל, בתוך הזוגיות הזו, עם כל הערה קטנה של האיש שלהן, הן מרגישות שהוא לא אוהב אותן ולא מקבל את מי שהן.

הן מרגישות שאסור להן לנוח, או לאכול יותר מדי, כי אז האיש שלהן יפסיק לאהוב אותן.

מפחדות להיות תחת ביקורת, וגם כשהביקורת בכלל לא קיימת הן מדמיינות את הביקורת הזו בתוך הראש שלהן.


וברור לחלוטין שאתה אוהב את הבנות שלך, ולא רוצה שהן יחיו ככה.

ועדיין, הבית בו אתה מגדל אותן- מלמד אותן איך מתנהג גבר ואיך מתנהגת אישה במערכת זוגית. ובימים אלה ממש הן סופגות את מערכת היחסים ביניכם, שעל בסיסה הן יבנו את מערכת היחסים העתידית שלהן.


ואתה אוהב אותן כל כך. ורוצה שיהיה להן רק טוב.

אז תראה להן שמותר לאישה גם לטעות. תדגים להן שאפשר לאהוב ולראות את הטוב גם כשדברים לא עובדים כמו שרצינו. תראה להן שיש דבר כזה זוגיות טובה ויפה שמחזיק מעמד לאורך שנים.


אם תצליח להתייחס לאשתך כמו שהיית רוצה שהבעל העתידי יתייחס לבנות שלך- אין לי ספק שיהיה לכולכם טוב יותר. הרבה הרבה יותר טוב.

כ"ו אדר 14:56אני רק חייב לומר שאתה מתקלחהגיבן מנוטרדהם

מלא זמן אחי אם כל זה הספיק לעבור לך שם בראש


אתה צריך להוסיף לפוסט גם את השורה

מי גמר את המים החמים-אני!

כ"ו אדר 16:52אהבתיזקן ושבע ימים

עוד שרשורים מהפורום

כ"א תמוז 15:31מחפשים המלצה למטפלת זוגית/יועץ נישואים בדרוםיונה מצאה

אשמח להמלצות מהיכרות ושתכתבו בבקשה אם היא/הוא דתיים או לא. 

תודה רבה מראש

כ"ג תמוז 22:36אולי בבית מוריה בבאר שבע ידעויעל מהדרום
לק"י


ויש לך גם את @נגמרו לי השמות

כ"ה תמוז 18:19תודה יקרה על התיוג 🙏❤נגמרו לי השמות
כ"ג תמוז 23:38אולימשה
כ"ד תמוז 12:23שי וורדית אלדד - דתייםדרךחדשה_
כ"ה תמוז 19:16חרות גנודכפויית טובהאחרונה
כ"ד תמוז 12:16מחפש יועצ/ת זוגיאיזו

היי, מישהו בקהל מכיר/יכול להמליץ על יועצ/ת זוגי מנוסה ומקצועי באזור ירושלים? 


י"ט תמוז 08:25אתם אוהבים שאיך שהבן זוג שלכם ניראה?hii

היי, אני נפגשתי עם בחור כבר הרבה פגישות (אנחנו חרדים)

וסבבה לי איתו ממש, טוב לי איתו ונח לי וכיף לנו ביחד.

אבל אני מסתכלת עליו על הפנים- אני לא אוהבת את הפנים שלו!

ומצב שני הוא בחור מושלם!!!!!

מבחינת הכל! הוא עם אחלה אופי ומידות ולא יודעת אם אני ימצא משהו טוב ממנו
 

מה עושים? זה סבבה?

 

י"ט תמוז 08:46שאלה כנה, מורכבת וחשובהתדהר

קודם כל, זה טבעי מאוד — משיכה פיזית (ובפרט לפנים) היא חלק מהקשר, אבל היא רק אחת מהמרכיבים. את מתארת מצב מעניין שבו את מרגישה טוב, נוח, כיף, והוא מושלם בעינייך בכל הפרמטרים האחרים, אבל יש עניין נקודתי — חוסר משיכה לפנים.


אז מה עושים?


1. בודקים אם זה משתנה עם הזמן

הרבה פעמים, כשאדם הופך קרוב, אהוב, מוכר ובטוח — גם הפנים שלו הופכות להיות “הפנים האהובות”. יש תופעה מוכרת שבה כשנבנה חיבור עמוק, משהו בתפיסה החזותית מתרכך ומשתנה.


אנשים מספרים שלאחר תקופה של קשר טוב, האדם שפעם לא משך אותם – הפך פתאום ליפהפה בעיניהם.


2. מפרידים בין לחץ חברתי לאינטואיציה אמיתית

לפעמים אנחנו לא אוהבים איך מישהו נראה לא כי זה מפריע לנו באמת, אלא כי בראש רצות לנו מחשבות כמו:

•“מה יחשבו כשיראו אותנו?”

•“הוא לא נראה כמו ‘הטעם שלי’ הרגיל”

•“האם מגיע לי מישהו שנראה אחרת?”


שאלי את עצמך בכנות: האם באמת הפנים שלו מפריעות לך כשאת איתו — או שזה יותר עניין של תמונה בראש?

אם את לא מתביישת כשהוא מחייך אלייך, ואם את מרגישה טוב בנוכחותו — אולי זה סתם רעש.


3. בודקים מה חשוב יותר: המראה או החוויה?

בסופו של דבר, קשר ארוך טווח בנוי על איכות הקשר, תחושת השותפות, הביטחון, והכיף היומיומי. אם את אומרת שהוא “מושלם מבחינת הכל”, אז את כבר במצב נדיר מאוד.


שווה לשאול את עצמך:


אם לא היו פנים — האם הייתי רוצה להיות איתו לכל החיים?

אם התשובה היא כן, אז הפנים כנראה לא הסיפור האמיתי.


4. אבל חשוב גם לא להתפשר לגמרי

אם את מרגישה דחייה או אי-נוחות פיזית ברמה שאת לא מצליחה להימשך בכלל, זו כבר נורת אזהרה. הקשר לא יכול להחזיק לאורך זמן בלי משיכה כלשהי.


בשורה התחתונה:

תני לעצמך עוד זמן.

אם הוא באמת טוב אלייך ואת שמחה איתו — יש סיכוי לא רע שהלב ילמד לאהוב גם את הפנים, ואולי תגלי שמה שהפריע לך בהתחלה פשוט נמס.


ואם גם אחרי זמן, את עדיין מרגישה שהלב מסרב להתחבר, וזו תחושת בטן קבועה — כדאי להקשיב גם לזה.

אבל אל תמהרי לוותר על מישהו נדיר רק בגלל סטנדרט חזותי שיכול להשתנות לגמרי עם עומק הרגש. 

כ"ה תמוז 22:40ואם התשובה לשאלות האלועַלְמָה1

היא שהבעיה נעוצה ב "מה יחשבו כשיראו אותו"

איך מציעים להתמודד?

כ"ה תמוז 23:53יחשבו בכל אופן - אז שיחשבו...מישהי נשואה

גם אם לך באופן אישי לא היתה התלבטות.

את חושבת שכל מי שרואה כל אחד חושב שהוא יפה?

וגם- הוא אמור למצוא חן בעינייך

לא בעיני אנשים אחרים

שמעתי פעם מישהו שאמרה שהיא מעדיפה דווקא שבעלה לא יהיה חתיך כל כך

כדי שלא יסתכלו עליו

כ"ו תמוז 06:03תודהעַלְמָה1
כ"ו תמוז 07:05כפי שכבר הגיבו לך כאן - זו את שצריכה לחיות איתותדהראחרונה

מה חושבים אנשים אחרים- בכלל לא רלוונטי.

תמיד, אבל תמיד, אפשר למצוא דברים שלא עושים טוב בעין למתבונן מהצד. 

י"ט תמוז 20:01הוא צריך למצוא חן בעיניךסוסה אדומה

אם את מרגישה שאת נמשכת אליו, שאינטרקציה קרובה איתו לא תרתיע אותך (נסי לדמיין, ותרגישי מה זה מעורר בך, משיכה או רתיעה)...

אם את לא נרתעת מלהסתכל עליו, אלא רק "לא אוהבת" מלכתחילה את איך שהוא נראה, לדעתי זה בסדר.

 

באופן כללי הרבה פעמים הטעם שלנו מושפע גם מהרגלים ומתרבות.

ובכ"מ מציאת חן זה חשוב, אבל נראות זה חלק מאוד קטן מהפונקציה הזאת.

 

שורה תחתונה, אם הוא מתריע אותך - לא רלוונטי.

אם יש מציאת חן ומשיכה כללית והוא לא המראה שחשבת עליו מלכתחילה, בסדר גמור.

מופנה לנשים בעיקר.

כ"ה תמוז 08:51לא זה לא סבבהמישהי נשואה

תתייעצי עם מישהו בסביבה שלך

עכשיו זה רק שאלה קלילה

בהמשך בנישואין

בזמנים פחות זוהרים

זה יעלה לך כל פעם 

כ"ה תמוז 09:23חייבת להיות מציאת חן. לא להתחתן בלי זה!לאחדשה
כ"ה תמוז 12:04בסוף את צריכה לאהוב את המראה שלורקאני

לפעמים לוקח לזה זמן לקרות

לפעמים מתחברים מיד

אבל אם זה לא קורה בכלל אז לא

לא כדאי להתחתן בתקווה שתתחברי יום אחד

ט"ז תמוז 23:34החיים שלי דפוקיםרונקיפליץ

נשואה כבר כמעט 10 שנים

2 ילדים מתוקים

ופשוט לא רוצה יותר

הגעתי מבית עם המון בעיות

ואני חייה עם בעל מטורף

שרוע בי רק את הרע

מעיר לי בלי הפסקה, כועס בלי סוף ופשוט אין לי מידות טובות.


הוא מבחינתו משתדל עד שמשהו קורה והוא תמיד יגיב בקיצוניות מוגזמת

כעס חסר פרופורציות

ולאחרונה החל לזרוק חפץ בשעת כעס


אין לי לאן ללכת..

אין לי כוחות להתמודד

ואין לי כל כך במי להיעזר

כואב לי הלב שלא הצלחתי לתת לילדים שלי בית טוב

כפי שהם ראויים לו

וכנראה גם ישפיע על עתידם

להתגרש ממנו זה יהיה סיוט רציני

הוא כבר היום עושה לי "דווקא" על המון דברים


בקיצור, אין מוצא .

אין לי כבר אוויר

י"ז תמוז 01:18חיים יש פעם אחתסוסה אדומה

ושום שינוי לא מתחיל בנס אלא בהחלטה, ולפעמים בהחלטה קשה.
 

יותר רע ממה שיש לך, לא יהיה. גם אם תהיה תקופה מאתגרת איתו.

 

את צריכה לבנות לך בזריזות מערכת שתתמוך בך בתהליך.

 

אם הוא התחיל לזרוק חפצים, זה יכול להגיע בקלות לאיבוד שליטה חמור יותר.

 

וחיבוק גדול גדול.

העולם מלא באנשים טובים שירצו לעזור לך, תעזי לבקש. את ראויה.

אם אין לך אוויר, זה הסימן שלך לצאת לנשום.

 

אח"כ תטפלי בעצמך, כי יש בעיות מהבית שדורשות טיפול שורש, ועד שלא נטפל בהם, נמשיך לזמן לעצמנו את אותן בעיות כדי שנלמד את השיעור.

י"ז תמוז 08:11הזמן הוא עכשיו. כשהילדים קטנים.די שרוט
תרשמי בגוגל "תמיכה לגירושין" ודברים כאלה וזה כבר יכווין אותך מעצמו.


הצעד הראשון זאת שיחת טלפון. משם תוכלי רק להתקדם.

י"ז תמוז 08:52תזהרי ממשהסטורי
אם בשעת כעס הוא זורק חפצים, זה עלול להחמיר יותר ולהפוך למסוכן. תפני עוד היום ללשכת הרווחה בשכונה שלך ותבקשי עזרה.


יתכן שיש מה לתקן, אבל את מוכרחה ליווי!

י"ז תמוז 09:10אין לאן להתדרד אחותי- זה הזמן ללכתלאחדשה

די לצרה בשעתה-
אל תחשבי כל כך רציתי בית טוב לילדיי,
לעשות עכשיו בחירה קשה ואמיצה זה הבית הכי טוב שיכול להיות!
זורק חפצים, עכשיו עכשיו ממש עכשיו טלפון לארגון בת מלך,
ומשם הכל יתגלגל.
את לביאה וחזקה,
השם איתך,
יש לאן לעלות והמון. שום גורל עדיין לא נחרץ!
חיבוק ענק

י"ז תמוז 10:51אני אכתוב לך משהו מה שאמרתי לחברת ילדות שלישדמות בחולות

שהיתה באותה סיטואציה בדיוק.

 

אם את לא קמה עכשו ופונה לרשויות- את הכותרת הבאה בעיתון.

 

כן, זה נשמע קיצוני... אבל קחי בחשבון שאי אפשר לדעת לאן כעס יוביל.

(היא סחבה עוד שנתיים איתו ושמעתי ממנה איך דברים הידרדרו.

עירבתי את הרווחה באיזור שלהם כי לא יכולתי לראות ולשמוע יותר- פחדתי על הילדים.

 תודה לא-ל היא שבוע אחרי הגט והיא מוגנת.)

י"ז תמוז 10:58הקו האדום הגיענהג ותיק

עם זריקת החפץ.

אולי עוד היה כבר קודם אבל זה בהחלט סימן לא טוב שחייב תמרור אדום.

לפנות למישהו, משפחה/חברה קרובה, קודם כל שלא תהיי לבד בכל זה.

במקביל לפנות לאנשי מקצוע שילוו אותך, למשל ארגון בת מלך או ארגוני נשים אחרות שייתנו לך את כל התמיכה והגב שאת צריכה


את ראויה ויכולה תקבל חיים אחרים וטובים יותר

בהצלחה 

י"ז תמוז 13:29תפני לפורום מיכל סלה. אל תנסי להיפרדהמקורית

ממנו לבד

אבל גם אל תישארי במצב הזה


י"ז תמוז 20:12חיבוק יקרהתהילה 3>

נשמע חוויות קשות ומציפות, גם ההוה, שמזכיר את הקשיים מהעבר (וזה בדרך כלל ככה, חוויה שלא נרפא תשחזר את עצמה

בלבושים שונים כדי שנזכה לרפא אותה). ממליצה לך ממש לקבל עזרה ולעשות תהליך אישי שבו תתחילי לרפא את פצעי וכאבי העבר שלך, וגם מתוכו תתחזקי ותוכלי לראות אם יש דרך לתקן את הזוגיות או שנכון לפמות לדרך אחרת.

והכי חשוב, לקבל ולבנות את עצמך מבפנים❤️

 

במידה והוא מתנהג בצורה אלימה (לא הבנתי מה הכוונה לזרוק חפץ) דבר ראשון תפני לקווי סיוע ותמיכה לנשים שמתמודדות עם אלימות. יש לבת מלך ויש לפורום מיכל סלה.

כ"א תמוז 23:18כולה זרק חפץ.אדם פרו+

זו לא עילה לגירושין.

תתחילו להרגע

נראה שמעולם לא הייתם בבית דין.

אין צורך להכניס את האשה לסרטים.

לא מפרקים בית בישראל בגלל זריקת חפץ בכעס.

לא נעים אבל יכול לקרות.

כ"ב תמוז 00:13מעניין..............סוסה אדומה
כ"ב תמוז 05:14לא כזה מענייןאדם פרו+

לפי התורה אין פה עילה לגירושין.


 

וכי בגלל שאדם כעס פעם אחת או שתיים

 

מה שמעניין זה ש10 אנשים בפורום

ישר מכניסים את האשה למקרה מיכל סלה

ואם בגלל הסטרס שאתם משדרים היא

תגיד מילה או תעשה מעשה

שישאיר את הילדים האלה לגדול ללא אבא

איך כולכם כותבים מילים שיכולים לגרום נזק

לנפשות בכזו קלות וממשיכים לגלול לפוסט

הבא ולתת "המלצות" בלי שום הכשרה

ובלי שום היכרות עם פרטי המקרה

זה מה שמעניין.


 

ואני כותב בתור אחד שספג חפץ או שנים

וחווה אי שליטה במידת הכעס

אם ניסית לרמוז שאני כותב מתוך פוזיציה

לא יודע מה ניסית לרמוז עם כל הסימני נקודה...

כ"ב תמוז 13:52ספגת את הדברים האלו וזה בסוף הוביל לגירושים, נכון?חושבת בקופסא

אילו חיי נישואים מאושרים יכולים להיות עם אדם אלים וקפיריזי שלא שולט בעצמו בשעת הכעס?

אם הוא לא מוכן לטפל בעצמו, גם אם הוא לא יפגע באף אחד פיזית, האישה (או הגבר אם הוא הקורבן) והילדים לא יכולים לחיות שנים רבות באווירת פחד וחוסר ידיעה.

כ"ב תמוז 07:43קראת רק את המילים 'לזרוק חפץ' מכל מה שכתבה?קופצת רגע
איך הגעת למסקנה שזה רק 'כולה זרק חפץ'?


כ"ב תמוז 11:01מה???? לזרוק חפץ זה קו אדום!אור123456
כ"ב תמוז 13:37אני נשואה מעל 20 שנהמתיכון ועד מעון

ומעולם לא "זכיתי" שבעלי יזרוק על חפץ בשעת כעס.

זה ממש לא התנהגות נורמטיבית 

כ"ג תמוז 21:22נכון!אור123456

לא עלי ולא על שום מקום אחר

יש גבול לעצבים ...נשואה מעל 20 שנה

כ"ה תמוז 08:43מי שאומר שיש גבול לתגובה בשעת כעסמישהי נשואהאחרונה
אם שופטים מצב שלא התמודדתם איתו.
כ"ד תמוז 07:37היא לא כתבה שהוא זרק עליהאדם פרו+

אלא סתם, כמו המשבר כלים בחמתו.

 

ואם הוא היה זורק חפץ מתוך כעס

זהו הייתם סוגרים את הבסטה?

 

דיי כולם פה יודעים שהצדק איתי

ורוצים להמשיך להתווכח

מחמאה בשבילי

כ"ד תמוז 11:20אם בעלי היה זורק חפץרקאני

מתוך כעס

זה היה בעיה גדולה

הייתי עוצרת הכל

שולחת אותו לטיפול ומוודאת שאין מצב בעולם שזה קורה שוב


ברוך ה' בעלי יודע לשלוט בעצמו גם כשהוא כועס

ומעולם לא הביא לידי ביטוי כעס בצורה מכוערת כזו


אני לא מבינה למה אתה חושב שכולם מסכימים איתך

זריקת חפץ זה בהחלט גבול אדום זורח

כ"ד תמוז 11:36חייבת להודות שאני ובעלי נשואים כמה שנים טובותדיאט ספרייט

ויצא לי פה ושם לזרוק חפץ.

לא עליו.

לאוויר העולם.

לשמחתי בעלי הכיל את המקרה וחזרנו לשותפות השמחה שלנו.

אני מסכימה שזריקת חפץ בלבד, אין בה בכדי לסיים נישואים.

(אך לאור שאר הדברים שנכתבו אני כן חושבת שנדרש טיפול)

כ"ד תמוז 15:49ומה הגבול?סוסה אדומה

אדם שזורק חפץ מחוסר שליטה בכעסים שלו, מסוגל כנראה לעשות עוד כמה דברים מתוך עצבים.

מי יודע מה הגבול שלו? בספק אם אפילו הוא עצמו יודע.


"המשבר כלים בחמתו" זה חמור מאוד. זה אדם חסר שליטה, ולא סתם אנשים מהלכים על ביצים ליד אדם כזה. שזה עצמו סוג של אלימות.


אז או שילך לטיפול, או שיבין את ההשלכות של זה.


וזה לא משנה אם זה גבר או אישה.

אישה אלימה זה לא פחות חמור, בפרט כלפי הילדים.

אז מה קורה כשהם מאתגרים אותה? היא צורחת עליהם? מפליקה? מקללת? אומרת מילים קשות?


שליטה בכעסים זה מינימום.

ולזרוק חפץ זה לא סביר.

כ"ד תמוז 16:50זה בוודאי לא דבר להתגאות בודיאט ספרייט

אבל על זה בלבד, לא רצים להתגרש.

ולזה התכוונתי. 

כ"ג תמוז 22:07תגגלי עוד רות דיין וולפנרגפן36
יש לה סיפורים על מקרים דומים
ט' תמוז 22:01בא לי למות זהו למה כל הניסיונות האלו 😢eoz

נשואה+2 כתבתי פה כבר לפני תקופה.

לצערי הרב מאוד התחברתי לבחור מהעבודה יחסית דיי מבוגר ממני, הוא גרוש.

היה ביננו חיבוקים ונשיקה.

ועכשיו אנייי אוכלת את עצמי לא יודעת מה עושים מכאן.

אם אני מספרת לבעלי הוא מתגרש ממני כבר אתמול.

אין לי מה להגיד , מה עושים תעזרו לי 

כ"ז תמוז 02:24לא שום דבר לא מצדיק בגידה.מישהי נשואה
אבל תמיד אומרים: והיא מכבסת לו וכו'


זה בכלל לא חלק מהדיון

י"ד תמוז 10:27איך הייתם מחלקים ירושה?צהרים

האם תכתבו בצוואה חלוקה באופן שווה או לכל אחד לפי הצורך שלו או לפי העזרה שהוא נותן להורה?

וגם בעזרה עוד בחיים, האם לפי היכולת הכלכלית של כל אחד? 

י"ד תמוז 10:35אני מאמין גדול בחלוקה שווהפשוט אני..

צורך זה מושג חמקמק, אנחנו אף פעם לא באמת יודעים להעריך מי צריך כמה.

אולי יש ילד הייטקיסט עם ילד אחד, וילד אחד עובד סוציאלי עם 8 ילדים.

 

אבל מי יודע, אולי דווקא ההיטקיסט יצטרך מאות אלפי שקלים כדי לטפל במחלה קשה ח"ו לא עלינו, וזו אולי דוגמה קיצונית אבל בחיים כמו בחיים יכולים להיות איספור סיפורים.

 

 

לכן הכי טוב בשביל לא לפגוע, לא לגרום לטינה, מריבות, כעסים, מרמור... לתת לכולם את אותו הדבר.

 

ועם זאת, אצלי יש סייג קטן:

אני מקבל מביטוח לאומי אלפי שקלים בכל חודש, בתור קצבת נכות לילד עם אוטיזם.

בגלל שזה כסף שהתקבל מהמדינה ספציפית עבורו, והוא עובר דרכי רק כי החוק לא מאפשר למדינה לשלם ישירות לקטין, אז בצוואה כתבתי שהכסף הזה יעבור ישירות אליו ולא יהיה חלק מההון שיתחלק שווה בשווה בין האחים.

 

חריג נוסף שחשבתי עליו ממש עכשיו תוך כדי הכתיבה:

אם יהיה ילד שיצטרך הרבה כסף לא בגלל בחירה שהוא בחר בחייו (כמו מקצוע או מקום מגורים או מספר ילדים) אלא בגלל משהו שלא בשליטתו, למשל ילד שלא מסוגל לפרנס את עצמו מסיבות רפואיות או אוטיזם וכו' והוא יהיה תלוי כל חייו ברווחה, או שהוא בעצמו אבא לילד מאוד חולה ולכן לא יכול לעבוד אלא רק לדאוג ולטפל בילדו החולה וכיוצ"ב, אז אני כן בעד לתת לו יותר מאשר למי שיכול לדאוג לעצמו בכוחות עצמו.

אבל אני מדגיש שזה רק במצב שמדובר בהכרח, לא כאשר בגלל בחירות שהוא בחר הוא צריך יותר כסף.

י"ד תמוז 22:02אהבתי*העני ממעש
י"ד תמוז 11:45הכי חשוב להשאיר משפחה מאוחדת. שווה בשווהbinbin
י"ד תמוז 13:38הצוואה שלנואריק מהדרום

מחולקת הכל לבן הזוג ואחר כך כל ילד רבע.

ט"ו תמוז 09:01בירושה הכל שווה בשווהעוד מעט פסח

במהלך החיים, לדעתי כמעט בלתי אפשרי לחלק שווה בשווה.

דוגמא להמחשה, הלוואי והיתה רלוונטית- אם החלטתי לעזור לכל ילד בקניית דירה עם חצי מיליון ש''ח (הלוואי אמן!)- הגדול יקבל סכום שמספיק להון עצמי, בעוד שהקטן, באמצעות אותו סכום, יוכל כנראה לקנות רק עשירית דירה.

אז למה זה נחשב שווה בשווה?


דוגמא חלופית-

כשהגדול למד לתואר, ההורים היו מטופלים בילדים נוספים, ולא יכלו לממן לו את הלימודים. כשהקטן לומד כבר יש להם מאיפה. האם 'אסור' להם לממן את הקטן בשם השוויון??

ואחד האמצעים בכלל לא רוצה ללמוד, ומבקש את הסכום בשביל לטייל בחו''ל. האם הם 'מחוייבים' לתת לו?


אני בעד שכשההורים עוד בחיים, יתנו לכל ילד על פי יכולתיהם, צרכיו, והעקרונות שהם רוצים להנחיל (למשל, בדוגמא למעלה, הנחתי שאלה הורים הרואים יותר ערך בלימודים אקדמיים מאשר בטיולים).

י"ז תמוז 14:04וואי מסכימה מאוד מאוד!רחלליאחרונה

אני גם חושבת שבירושה שווה בשווה

ובמהלך החיים לעזור לכל הילדים, כל אחד מה שהוא צריך.

יש חלק שיותר זקוקים לעזרה כלכלית,

ויש כאלה שתשומת לב מספיקה להם כדי לתת את הערך והתחושה שאוהבים אותם אותו דבר.

בתור האחות שפחות זקוקה לעזרה כלכלית ב"ה אני ממש שמחה שההורים שלי עוזרים לאחים שלי יותר,

ועדיין נותנים לי את התחושה שאוהבים אותי בדיוק אותו דבר.

פרסומת
י"ז תמוז 01:33אשמח להמלצה על טיפול ריגשי באזור המרכז שמתמחהסנדינה

גם בזוגיות ומניות

י"א תמוז 17:31תשובות כנותאישיות מופנמת

דרוש תשובות כנות וישירות, לא מתייפייפות.

מה הייתם/ן אומרים על אברך/רב שנפל בקשרי לא ראויים עם נשים (נניח ללא מעשה ממש...וללא ניצול יחסי מרות, אלא מבחוץ לגמרי).

א. הייתם מוכנים שילמד ילדים שלכם בבית ספר יסודי?

ב. הייתם מוכנים שיהיה מורה מקצועי באולפנה של הבת שלכם?

ג. יש לו מקום בהעברת שיעורי תורה בישיבה או במסגרת של מבוגרים?

ד. אם היה בוחר להתאבד - הייתם אומרים 'חבל' או שפחות אחד יותר נחמד?

י"ז תמוז 01:10ממש לאסוסה אדומה

כל אדם רואה את העולם דרך העיניים שלו.


אני מאמינה שיש גברים שמסוגלים לשמור על יחס נקי *יחסית*.

ואני לא חושבת שזה ככ נורא אם זה לא סטרילי לגמרי, העולם לא סטרילי וצריך לדעת לחיות בו ולחנך את הילדים שלנו להתמודד איתו.


אבל כן חושבת שצריכה להיות יותר מודעות לפוגעים, וחינוך למוגנות ומיניות בריאה.

You may like

פיקוד העורף