סמוך לעלי זהב / ברוכין..

יישוב יחסית גדול אבל ממה שהבנתי יש אווירה קהילתית והסגנון הוא דתי לאומי אבל מכל הגוונים ("דוסי", מכנסיים, כיסוי מלא, חצי כיסוי, בלי כיסוי)- אני לא מודדת דתיות של אדם לפי לבושו אבל בסוף זה כן מעיד על סגנון הטרוגני ולא על אותו קו דתי. 

ברוכין מוגדר כישוב תורני, לא יודעת אם הייתי אורמת דוסי. גם בגלל שהישוב גדל לאחרונה, המרקם שלו לא תואם בדיוק למרקם שהיה כשהיו רק הותיקים.

בכל מקרה, הרב של הישוב מתווה את הדרך התורנית, ויש שיעורים לגברים/ נשים / ילדים, יש תפילת ילדים ותהילים וכו', אבל כן אפשר לראות עוד סגנונות של אנשים 

כלומר באפשרות הזו תורני מאופיין כביכול בתורה, והדוס בהלכה.

אופציה אחרת לתורני בשונה מדוסי, זה להגיד שהתורני מאופיין בהלכה, לעומת דוס שאוחז בתכונת אופי מסויימת, נקרא לה רוחנית יותר. להוויה כזו שותפים כל מיני אנשים מכל מיני מגזרים ובכל המנעד הדתי. ואז לדוסית הייתי קוראת גם מי שההלכה פחות חשובה לה אבל היא נניח כל היום מדברת על בית המקדש. זה אופי כזה... שפחות נטוע בעולם החול. בחרדית הייתי אומרת צולניקית אבל שוב זה אופי שיש בכל המגזרים.

לשאלתך זה כאב פחות מבדיקת דם ובטח פחות מזריקה. בסוף זו דקירה שטחית של חצי שניה, שואבים מעט מאד מים (הרגיש לי פחות ממבחנה של בדיקת דם) וביי.

נשארים ליתר ביטחון שעתיים במרפאה, הולכים הביתה ונמנעים ממאמץ יומיים.

תשובות קיבלתי תוך שבועיים.

לק"י

רק בשנים האחרונות הורידו את הגיל.

כשהייתי בת 32 ההמלצה היתה מגיל מבוגר יותר.

לק"י

מה בדיוק הבדיקה בודקת.

ואם עשית את שאר הבדיקות כמו חלבון עוברי ושקיפות, אם הן תקינות, מה אחוזי הסיכוי שבדיקור יעלו בעיות.

והאם זה חשוב לך ולבעלך לדעת מראש.

יש חלופה כמעט זהה, שיש לה אחוז גבוה שהיא צודקת (אבל לא 100% כמו דיקור מי שפיר), בדיקה שנקראת ניפט.

רוב הרופאים יגידו שמומלץ, כי זה תפקידם וזו אמונתם - שצריך לוודא בכל האמצעיים האפשריים שלא יהיו אנשים חולים/פגועים בעולם.

רבנים מן הסתם יגידו שכל מקרה לגופו, ורק אם יש כאן אפשרות ממשית לסכנת חיים מסוג כלשהו יש לעשות את הבדיקה.

אני אישית לא חשבתי אפילו לעשות. ב"ה מעבר לגיל (שבעיניי 32 זה גיל ממש צעיר, וכך זה היה בעיני הרפואה בעבר) לא היו בעיות בהריונות שלי, ובסופו של דבר יש סיכון במי שפיר, שלא לדבר על חוסר נוחות ודאגה נוספת בתקופה שגם כך מלאה בדאגות...

הבנתי שבימינו אצל רופא מומחה הסיכון הוא מזערי. ובכל זאת לא ראיתי סיבה להסתכן אפילו קצת.

ובכל אופן אצלי משמעותי יותר הקושי בפרוצדורות רפואיות ובמתח שנלווה אליהן. זו סיבה רצינית מבחינתי לוותר על כל בדיקה שלא ממש נצרכת.

מלנסוע במכונית

לא לעשות שעלת

לאכול סלטים קנויים

לא להניק

או שלל סיכונים אחרים

משום מה ההילה 'המסוכנת' שיש לבדיקה הזו היא הרבה יותר גדולה מהסיכון עצמו

ובכל זאת, אם יש אפשרות לחסוך בסיכונים בחיים זה עדיף... לא?

(בכל אופן, זו לא הסיבה העיקרית שאני לא עושה מי שפיר)

תועלת

אם לא רואים בבדיקה שום יתרון אז אכן אין טעם לקחת סיכון

אבל לבדיקה הזאת יש לא מעט יתרונות שאי אפשר להתעלם מהם

לק"י

כי אני מבינה שיש בעיות שרואים אותן בסקירות. אם לא במוקדמת, אז במאוחרת.

לפחות את הבעיות הקשות (אלה שמסכנות את החיים של העובר). הבנתי נכון?

(ברור שמי שרוצה לדעת את מגוון הבעיות שיכולות להיות, זה מועיל לו. השאלה על מי שחשוב לו לדעת רק דברים שאפשר לטפל בהם או גרועים מזה חו"ח).

אולי באמת אשאל את הרופאה שלי בהזדמנות מה בדיוק היתרונות.

סקירה בודקת מומים פיזיולוגים בלבד

זה שני דברים שונים לגמרי שלפעמים יש בניהם ממשקים

יש מחלות גנטיות עם תוחלת חיים נמוכה מאוד או תפקוד נמוך מאוד שאין להם ביטוי פיזיולוגי שניתן לראות בסקירה

(דרך אגב גנטי זה לא בהכרח תורשתי)

לפי מה שהרופאה הסבירה לי

הדי אן אי זה כמו ספריה

פעם בדקו ברמת הספרים- אם יש ספר פגום

היום יודעים לבדוק ברמת האותיות בכל ספר וספר

הידע הזה לא בהכרח טוב

כי לפעמים רןאים מוטציה' אבל לא כל מוטציה יודעים להגיד אם ומה ואיזה נזק היא יכולה לגרום

וגם אם יודעים להגיד מה היא גורמת לא לכל מוטציה יש מענה רפואי (זה יכול להיות מחלה נוראית כמו טייזקס או כמו לדוג עיוורון צבעים)

אבל בדיוק בגלל זה אפשר לבחור מה המידע שאת רוצה לקבל

אנחנו בחרנו לדעת רק מה שיודעים בוודאות איך הוא בא לידי ביטוי

ושיש לו טיפול או להבדיל תוחלת חיים נמוכה/גורם לסבל רב

כל הספקים והסימני שאלה- בחרנו שלא לדעת

ועוד משהו ממש מגניב שגילינו

ניתן היום לזהות מחלות תורשתיות שמתפרצות בגיל מבוגר וגילוי וטיפול מוקדם יכולים להיות משמעותי עבורינו ההורים

רק לשם הדוג- אם יש מחלה כמו פרקינסון/אלצהימר/ניוון שרירים כל שהוא

שיודעים שהיא תורשתית והמקור שלה הוא מאחד ההורים

ואז אם היא מתגלה במי שפיר וזה אומר שאנחנו ההורים יכולים להתחיל טיפול מונע

דיסקליימר- אני לא אשת רפואה!!!!!

הרופאה שלי גנטיקאית והכל על סמך זיכרון של מה שהיא הסבירה לי

אבל אני אישה אחרי 3 לידות, שבעלה במילואים, חסרת שעות שינה וצמחו לי כבר קרניים- כך שהזיכרון שלי בהתאם

נוכח התקדמות הרפואה ועליית האחוזים להליך תקין.

(לשאלתך - סיכון מזערי להפלה כשנכנסים עם מחט לשאוב טיפה מים משק ההיריון. בהתחשב בזה שבימינו הרבה רופאים כבר מנתחים את העוברים עצמם, אז כשרופא מיומן ומנוסה שואב טיפה מים שמתחדשים מאליהם מהסביבה בה שוהה העובר, החשש מהבדיקה עבורי, כמי שאין לה מתח מעצם הבדיקה בניגוד למשל לניק מתואמת שענתה לך למטה, הפך להיות כאין וכאפס לעומת הביטחון שבתוצאות).

אחוזי הסיכון כל הזמן יורדים (ולכן גם יורד הגיל המומלץ ע"י רופאים, כאמור) בטח אצל רופא מנוסה ובטח בישראל שבה יש הרבה ילודה, ולכן לגבי אחוזי הסיכון ממליצה לך לשאול מישהי שביררה לאחרונה או את הרופא שלך, אבל נשים בפורום שעשו את הבירור מזמן (לרוב - לפני הלידה הראשונה שלהן) פחות יידעו לענות לך על המספרים העדכניים. בהצלחה רבה!

והמימון

ההמלצה הרפואית לאישה בת 32 (שהיא זכאית למימון)

ולאישה בת 25 (שהיא לא זכאית למימון)

היא זהה

לפחות ככה הרופאה שלי אמרה

אפשר להמליץ, גם אם זה בתשלום.

(הבייבי בן 8 חודשים ב"ה) הרופא אפילו לא המליץ לי.

שאל אותי מראש איזה בדיקות אני רוצה לעשות וזהו.

אם אין סיבה מיוחדת או חשש ספציפי

אני הייתי ממליצה לך לעשות ניפט. היא ללא סיכונים ואחוזי וודאות גבוהים

אני חושבת שלא אעשה רק בגלל הגיל, אלא רק אם יש סיבות נוספות.

בכל זאת יש בבדיקה סיכון, גם אם הוא נמוך.

עשיתי בגיל צעיר יותר בגלל שהיה צורך.

נדבקתי בשבוע מאוחר, וזה גרם ללידה מוקדמת.

בגיל 36. ההריון לפני כן היה לפני שהייתי בת 32 (ובכל מקרה באותם שנים ההמלצה הייתה רק מגיל 35).

עשיתי בהדסה עין כרם ציבורי אצל דר ינאי. לא כאב בכלל. ב"ה התוצאות היו טובות וזה הוריד לי משמעותית את הלחץ בהריון.

עשיתי רק בגלל הגיל (הלא מאד מבוגר).

אני מבינה שבמקומות מסודרים היום הסיכון הוא אפסי. מאד מאד שמרתי על עצמי בימים אחרי הבדיקה.

מומלץ זה תלוי את מי שואלים- אני ממש בעד לעשות את כל הבדיקות שמסובסדות ע"י המדינה ולא פולשניות. מי שפיר היא כן בדיקה קצת שונה במובן הזה (שיש בה סיכון כלשהו) אז מבינה מי שבוחרת לא לעשות אותה רק בגלל הגיל. בסוף זה גם תלוי חברה ומה מקובל אצל הסובבים אותנו.

אני שמחתי שעשיתי אותה וכנראה שאם הייתי מתכננת עוד הריון הייתי עושה אותה שוב

הרןופאה שלי גם גניטיקאית

אחרי הסבר שלה- היה לי די ברור שאני עושה

עם המכשור הרפואי והמומחיות שיש היום - הסיכון כמעט ולא קיים

והתועלת רבה מאוד

וזה עוד מבלי לקחת בחשבון את הפן הנפשי של גילוי מוקדם-

(ועוד הערה- בחרנו במודע איזה מידע אנחנו רוצים לקבל ואיזה לא)

ולא עשיתי עוד בדיקות שבודקות בעיות

עשיתי רק סקירה מאוחרת והרופא שעשה לי אמר שבוודאות גבוהה (בלי התחייבות) הכל תקין

כלומר אפשר לראות כמעט הכל בוודאות גבוהה בסקירה מאוחרת ועדיין שולחים נשים לעשות רשימות של בדיקות

מי שרוצה לעשות מלא בדיקות סבבה

אבל ההמלצה שנראית להרבה נשים מחייבת היא בעיניי רפואת יתר

או

יש לנו ריקוד משפחתי.

זה מצחיק אבל דווקא כשאני חוזרת מיום כיף

אני פתאום משתוקקת לשבת עם בעלי במרפסת, לדבר או לעשות משהו מגניב. צורך שאני לא מרגישה בשגרה היומיומית. אבל כשהלב נקי ויש זמן לנשום ולחשוב רגע ואת מרגישה בטוב אז פתאום בא לך לעשות יותר כיף/דברים עם עניין ביומיום. נניח דייט בשקיעה.

ואני תוהה לעצמי

ייתכן שאדם מעביר את חייו בשגרה אפורה

כשאדם קליל אחר מכניס המון פלפל/עניין וכיף אפילו ברגעים קטנים ביומיום!

ואני נהנית ביחד עם הילדים הקטנים

הגדולים פחות זורמים

עד כדי כך, אבל יש לי כל מיני דברים שכאני חושבת עליהם זה מכניס לי שמחה

הראשון - לא נשאבת לחדשות. זה קודם כל

מעבר לזה

חיבוק בוקר עם הילדים

לשבת עם בעלי על כוס יין/ בירה כשהילדים ישנים

לפתוח מנגל במרפסת/ לפתוח לילדים בריכה במרפסת כשחם

לקחת פסק זמן לעצמי במהלך היום ולהתנתק או לישון כדי לטעון כוחות וסבלנות

ריקודים בסלון עם שירים בקולי קולות

נסיעה להורים

נסיעה בכלל. אני אוהבת לנהוג ולצרוח שירים באוטו. לבד וגם עם הילדים

לשבת להקשיב לילדים. הם קורעים אותנו מצחוק האמת. יוצא שכל סוף יום כמעט יש לי ולבעלי שיחת פניני ילדים וזה קורע ועושה טוב בלב

דברים כאלה בקיצור

שומרים על אווירה נעימה נטולת סטרס וכבדות באופן כללי

זה נמצא בראש רשימת היעדים בחיים

מעבר לזה

לשבת ביחד במרפסת/ בחצר/ בסלון

לשחק ביחד

ריקוד משותף בווליום גבוה

קונה מידי פעם במקס עזרים לזה כמו חישוקים, רעשנים, מעודדות

כל המשפחה נהנית ממש וזה משמח אותנו מאוד

פעילויות בבית מגוונות כמו יצירות חמודות, בריכה, אוכל קנוי, צעצועים זוגיים

כל דבר שובר שגרה משמח אותי

זה קסם של דבר,

זה קצר, הכי פשוט שיש ליישום, אפשר לעשות גם בזמנים ממש קשים מבחינת התמודדות או עומס, כלומר אין סיבה לא לעשות,

ויש לזה תמורה כ"כ גדולה!

כשמתרגלים לא מבינים איך אפשר בלי..

דברים שדורשים מעט יותר השקעה:

להכין מעטפות לכל אחד מהמשפחה ומי שרוצה מכניס פתקים/ ציורים מתי שרוצה.

אולי אצלכם זה קצת יהיה מסובך בגלל שיש תאומים אז שלא תהיה קנאה ותחרות,

אבל אולי תחשבי איך את כן מכניסה להם דברים בסגנון.

לפני שבת, עשר דקות לפני הדלקת נרות כולם מוכנים, שמים שיר שבת או משהו ברקע, אוכלים איזה רוגעלך או משהו לכבוד שבת.

לא תמיד אנחנו עושים את זה, אבל כשכן, זה כיף להכניס ככה ברוגע את השבת אחרי כל הלחץ של יום שישי.

בשבת יש לנו חצי שעה של לימוד קודש, כל אחד לומד משהו אחר בהתאם לתחום העניין שלו.

אנחנו כבר פחות מקפידים על זה בגלל המילואים, אבל ממילא כבר כל החיים מחורבשים, אבל מי שיכולה, ממליצה ממש. זה נותן אווירה שונה, וגם להורים זה זמן איכות מיוחד עם הילדים.

שירי שבת ביום שישי בזמן הבישולים, מכניס רוגע ושמחת חיים להכנות של יום שישי.

ספורט. להירשם לסטודיו. אמנם זה לא פעילות כמשפחה, אבל אמא שמחה עושה בית שמח, ופעילות גופנית נותנת לי מלא אנרגיה וכח ומסוגלות.

אגב, יש משפחות שכן עושות ספורט משפחתי, אפשר לצאת לרכיבה על אופניים משותפת ודברים בסגנון הזה.

התנדבות. זה נשמע כמו משהו שאיך אפשר להכניס סיכה בתוך הלוז, אבל יש התנדבויות שבועיות שאפשר לעשות.

לדוגמה פעם הייתי מתנדבת להסיע אדם מבוגר מהבית שלו למקום שהיה צריך להגיע אליו. לקחתי את הילדים איתי.

אחרי שהורדנו אותו, המשכנו לפארק מגניב שהיה ליד המקום הזה והילדים חיכו לנסיעה הזו כל שבוע.

יש מקומות שיש בהם גמ"ח של הכנת סל לשבת למשפחות נזקקות, הילדים שלך יעופו על זה.

תחשבי כל ילד לוקח מוצר ומכניס ארגז ארגז לאורך כל השורה. ועוד אם אבא מצטרף גם, בכלל כולם יהנו.

עכשיו לדוגמה אנחנו מארחים לשבת אחר"צ ילד קטן שאבא שלו מגוייס, הילדים שלי מתים עליו! במיוחד בן ה4 שדאגתי שאולי יקנא אבל בכלל לא, הוא לגמרי נהנה שיש ילד קטן שהוא "חונך"

זה כ"כ כיף לנו שאפילו שאנחנו בעצמנו מגוייסים ואני בעצמי מפורקת בשבתות אני לא מוותרת כי זה מוסיף לנו המון לאווירה בבית, הילדים פשוט מדהימים כשהוא נמצא פה.

בעלי הדרך שלו, זה פשוט לקחת את החיים באיזי, מצד אחד זה מחרפן אותי שדברים לא קורים, למה מכונה שסיימה ב10 בבוקר צריכה להיתלות ב10 בלילה כשחצי יום לא עשית כלום, מצד שני צריך את האיזון הזה.

אני מאוד משימתית, צריכה שדברים יתקתקו, הרוגע שלי זה שאני יודעת שהכל בוצע,

בעלי חי בשאנטי. מה שיקרה יקרה.

כשהוא לא פה מצד אחד קל לי כי הכל מבוצע בקצב שאני רוצה, מצד שני אני שוכחת לעצור ולנשום ואז מוצאת את עצמי ואת הבית בקצב "שאינו תואם את תנאי הדרך" ואז מן הסתם יש חריקות ושחיקה.

אז לפעמים הדרך להכניס רוגע היא פשוט להוריד שני הילוכים מקצב החיים. (אל תשאלי אותי איך, כי אני בעצמי לא יודעת איך אפשר, אבל ביקשת לכתוב גם דברים שבן הזוג עושה אז כתבתי למרות שלא מבינה איך זה פרקטי איך הוא מצליח פשוט לא לעשות)

לימוד פרשת שבוע משותף

לימוד סוגייה משותפת בדיני ממונות

בעלי גם מקריא לנו סיפור ארוך  בשבת 🤭

ואמרו לי לחזור על אולטרסאונד סביב שבוע שמונה- תשע והיה תקין ברוך ה...

נראלי שאי אפשר לדעת כל כך... מזדהה ממש עם המתח..

ובחילות זה לא מדד לתקינות הריון.. היו לי גם כאשר העובר היה בלי דופק...

היה לי הריון שהפסיקו הבחילות והדופק אכן פסק

מתפללת שהכל תקין🙏

אבל היו לי גם הפלות...

רק לחשוב חיובי ולהתפלל

רק שהדופק איטי ולחזור שוב לבדיקה

בדכ עושה בדיקות רק בשבועות 8/9

נגשתי למרפאה בכלל בשביל בונגסטה

ועכשיו המתח הזה

אולי אני טועה, אבל לדעתי תמיד כשלא רואים עדיין דופק (או במקרה הזה דופק מספק)

ממליצים לחזור על הבדיקה, כלומר זה שאמרו לבוא עוד שבוע, לא בהכרח מעיד על ממצא בעייתי,

אלא על זה שאי אפשר עדיין לסמן וי כחלק מרוטינה.

וזה שאמרו לבוא עוד שבוע ולא יותר מאוחר, גם נשמע לי הגיוני כי אם עכשיו יש דופק איטי, תוך שבוע כבר אמורה להיות תשובה וודאית אז גם זה שלא אמרו לחכות לשבוע 8-9 גם לא נשמע לי בעייתי.

מקווה שאני לא מטעה, ובכל מקרה מקווה בשבילך לבשורות טובות!

לק"י

לפי התשובה הייתי מחליטה אם להוציא ולאכול.

אגב, לי פעם האחות אמרה שבכללי לא מומלץ לקנות בהריון אוכל מוכן לא מבושל (כמן סלט).

באופן כללי, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים במהלך ההיריון. הסיבה לכך היא שנבטים טריים עלולים להכיל חיידקים מזיקים כמו סלמונלה או ליסטריה, שיכולים לגרום למחלות ולסכן את ההיריון. לכן, מומלץ לאכול נבטים רק לאחר בישול, כאשר החיידקים מושמדים.

הסבר מפורט:

סכנת חיידקים:

נבטים טריים, כמו נבטי שעועית, אלפלפא או ברוקולי, גדלים בסביבה לחה וחמימה, תנאים אידיאליים להתרבות של חיידקים מזיקים.

השלכות על ההיריון:

חיידקים אלו עלולים לגרום למחלות זיהומיות, שעלולות להיות חמורות יותר במהלך ההיריון, ולהשפיע על בריאות האם והעובר.

בישול פותר את הבעיה:

בישול הנבטים הורג את החיידקים המזיקים, מה שהופך אותם לבטוחים לאכילה.

אפשרויות בישול:

ניתן לאכול נבטים מבושלים במגוון דרכים, כמו מוקפצים, מבושלים במרק או בתבשילים אחרים.

נבטים מחוץ לבית:

כשמדובר בסלטים או מנות אחרות עם נבטים במסעדות או באירועים, עדיף להימנע מהם במהלך ההיריון, כדי למנוע סיכון מחיידקים לא מזוהים.

ירקות ופירות טריים:

באופן כללי, מומלץ לאכול ירקות ופירות טריים במהלך ההיריון, אך יש לשטוף אותם היטב במים זורמים לפני האכילה כדי להסיר כל שאריות אדמה או לכלוך.

לכן, אם את בהיריון, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים ולהעדיף נבטים מבושלים או להימנע מהם לחלוטין.

זה נשמע כמו סיכוי נמוך שיהיה משהו בשאר הירקות.

ואני מכירה את עצמי שאני הולכת להיות לחוצה על זה

בע"ה שלא יהיה כלום

וגם נראה לי אני באמת יפסיק לאכול סלטים בחוץ, לא ידעתי שזה בעיה 

להבא תזמיני רק דברים שווים יותר מסלט: פיצות, טוסטים, פסטה🤣

אני חושבת שהבעיה עם ירקות טריים, שלא בטוח ששטפו אותם היטב. ואולי חתכו על משטח לא מספיק סטרילי.

אני קונה דברים בחוץ בהיריון..

כן גיליתי על עצמי בהיריון הקודם - שפלאפל לא טוב לי. עשה לי כאבי בטן נוראיים - והרופאה אמרה לי שבאמת פלאפל בחוץ - לא כדאי לקנות בהיריון..

אבל בגלל גזים, לא נראה לי חיידק או משהו

אבל כל יום אני מצמצמת לי אפשרויות 😂 וממש אין לי כח להכין אוכל כי אני גמורה מעייפות 

זה הכי חשוב שיהיה לו מה לאכול. אם את לא מתכננת לשאוב אז תתני בקבוק עם תמ"ל 

בתקווה גדולה שיסכים. אני מהלידה נתתי בקבוק שאוב מדי יום כדי למנוע סרבנות ולצערי הרב

בשבועיים האחרונים היא מסרבת לחלוטין לקחת בקבוק (גם אמורה להתחיל מטפלת בספטמבר)

כמה שעות הוא יהיה בלעדייך?

להתחיל לבסס כמה שיותר מוצקים ואז גם נותנים קצת מים בבקבוק אחרי מוצקים. ותראי איך הוא מסתדר עם מים

שינה - מישהו אחר מצליח להרדים אותו בלעדייך? למשל בעלך

אפשר בגיל הזה לאכול ממש מנה של מוצקים?

כי כרגע עוד לא התחלתי טעימות אפילו..

הוא לא יודע להרדם בכלל

בעלי ממש מנסה, הוא עושה הפגנות

תמיד יוצא שהוא נרדם בסוף בהנקה

ולקחו רק בקבוק שאוב אחד. זה תלוי בילד יש שזורמים יותר ויש שפחות.

בכל מקרה תתחילי לנסות לתת בקבוק אם את רואה שהוא זורם אז אין לחץ על ביסוס מוצקים למרות שארוחה אחת לדעתי כבר כן כדאי לבסס ב7 חודשים אבל זה לא לחוץ. אם לא זורם על בקבוק הייתי ממש משקיעה בביסוס מוצקים.

להפריד שינה מהנקה...

אצלי זה ככה מגיל 0...לפי הלוחשת לתינוקות. מוזמנת לקרוא

זה שונה שיש עוד ילדים שהולכים לישון. בהתחלה הם יותר על הידיים אין מה לעשות. הייתי גם מנסה לברר עם המטפלת מה הם עושים אם הילד לא נרדם. 

אצל המטפלת הייתי מביאה עגלה להרדמה לא בטוחה שאפשר במעון (במעון תמת נראה לי בטוח אי אפשר). 

הייתה לי ילדה אחת שלא נרדמה בכלל איזה חודש והייתה חוזרת הביתה עייפה ממש אבל גם זה הסתדר בסוף.

לק"י

כשישבו לידם/ נדנדו וכדומה.

מתרגלים מאוד מהר למעון.
צריך רק מטפלת טובה וסבלנית והכל יהיה בסדר מבחינת אוכל ומבחינת שינה, הם מתרגלים בסוף, לצערנו כי אין להם ברירה וזה כרוך בהרבה בכי. אבל בסוף זה מסתדר.

אני אתחיל מלשלב בקבוק לראות שהולך טוב עם זה. עדיין לא התחלתי טעימות אפילו, כל כך טוב לי עם ההנקה. ולגבי השינה, חתיכת בעיה. מקווה שיתרגל בקלות. תודה לכן על המילים המרגיעות!

עוד משהו שפתאום חשבתי עליו -

מה יהיה איתי בעצם? לא יהיה לי גודש כל הזמן שהוא במעון? זה כאילו להפסיק ביום אחד את ההנקה לכמה שעות טובות ביום…

לא רוצה ולא יכולה לשאוב. אין תנאים לזה וזה חתיכת תיק.

אם יש עוד טיפים אשמח ממש

לק"י

שימי רפידות הנקה, לפחות בהתחלה.

ואם צריך תסחטי קצת בשירותים, עד להקלה.

הגוף אמור להתרגל.

(יש כאלה שזה גורם לירידה בכמות החלב. אצלי לא היתה בעיה כזאת).

נזכרתי פתאום שבילד הקודם הגעתי פעם למצב של דלקת בגלל זה

וזה היה סיוט

לק"י

עד שהגוף יתרגל.

או לכיור. אבל אם יש כמות, אפשר לנצל את זה כדי לתת לתינוק.

היה מאוד קשה בגלל הגודש והייתי צריכה לסחוט הרבה זמן כדי שזה יקל במשהו.

מאז לוקחת איתי משאבה ידנית, לי אישית זה הרבה יותר קל ונח

בשעה טובה, הוציאו אותי מהאדישות 

אמא שלי שתחיה קבעה לי תור לרופא כדי להתקדם עם ההסרה של הגידול למי שזוכרת.

כי כבר דיייי זה גדל, אנשים שמים לב 

ובאופן כללי המליצו להוריד ככה שאין סיבה להשאיר.

כמה גרוע יהיה ללכת אליו עם התינוק?

הוא בן 10 חודש. ילד רגוע בסה"כ

הבית חולים רחוק מהבית ולא יכולה/רוצה להשאיר אותו אצל גיסתי (הגדול יהיה אצלה)

הבייבי שלי ובאלי אותו איתי. אם אשאיר אותו אצל אחרות לא אהיה רגועה.

מתלבטת כי זה מרגיש לי קצת מזלזל,

מדובר בפרופ, בשר"פ. 

בעלי יהיה איתי ככה שבמקרה הכי גרוע יוכל לצאת איתו..

ועדיין - מה נראה לכן?

חפרתי להיום

נשבעת שזה מהלחץ

בת שלושה שבועות

היא היתה מעולה והאורתופד (שגם היה בפרטי) לא אמר על זה כלום 

אם רק שיחה זה כאמור לא מזלזל... כשאת כמובן מקדימה בפתח התור ומציינת את זה, ולא מתעלמת מזה שהכנסת אותו...

שונאת התנצלויות

אנסה למצוא לו סידור

בהצלחה אהובה

רק בריאות

אבל כמובן תעשי רק מה שתרגישי איתו בנוח

לחפש בייביסיטר שתבוא איתכם

או בייביסיטר שגרה בסביבת בית החולים

שתוכלו להשאיר איתה את התינוק לתור עצמו

אבל שכל שאר הזמן הוא יהיה איתכם..

את יכןלה לנסןת לחפש פה בפורום אולי למישהי יש בת/אחות/שכנה במקום המתאים..

תבואי כרגיל עם התינוק בעגלה לא אמור להפריע בעיקרון

לגבי לקחת את התינוק. מובן בהחלט!!!!!!! אני לוקחת תינוק קטן לכל מקום אפשרי

גם בדיקות 

לשמוע מה יש לפרופ להגיד לשאול שאלות

לפעמים בדברים האלה ההבדל בין אם היית מרוכזת ושאלת את השאלות החשובות או לא זה שמיים וארץ

קבעתי תור? כדאי למצות אותו..

ולרשום את כל השאלות מראש, אחרת שוכחים!!!

למה שלא תשאירי אצל אמא נגיד?

ויצאתם לאחרונה ?

אם לא אז תעצרו גם לשתות משהו חצי שעה זה שווה זהב

אני גם הייתי מהלחוצות לחזור ולהיות איתי וזה

אבל יש עוד דברים חשובים וחשוב להיות מאוזנים...

בהצלחה ממש בכל מקרה!!!

וחיבוק

אם זה רק לשיחה, אז אפילו לא תמיד עם בעלי.

אם יש צורך בבדיקה פיזית אז בעלי גם מגיע כדי לשמור על התינוק.

אף פעם לא חשבתי להתנצל על זה. נראה לי מובן מאליו...

וגם אף פעם לא העירו לי על זה.

שלפעמים אם הם נותנים הנחה, זה רק עד סכום מסויים, ואם את עוברת את הסכום, ההנחה צונחת.

נגיד, היה לי מקרה שלא הזמנתי משיין כלום איזה 4 חודשים והם ממש רצו שאקנה שוב, אז רשמו לי הנחה של 35%. אז הכנסתי פריטים לסל, וגיליתי שאם אני מוסיפה פריטים מעבר ל60 שח, ההנחה יורדת לאיזה 17% הנחה לכל פריט. אז פשוט הזמנתי רק שני פריטים בשווי כולל של 60 שח וקיבלתי את ההנחה המקסימלית 😂

אני לא פראיירית, עכשיו מחכה שיתגעגעו אליי שוב 😉

מעל 350 בערך/400 המחיר לפריט עולה משמעותית

כי הקופון מוגבל עד נגיד להנחה של 100 ש"ח(משתנה)

הפתרון הוא לפצל סלים.

כשאת מגיעה לגבול ממנו פריטים מתחילים לעלות, לעשות קניה ולהתחיל סל חדש...

אני שונאת את זה ממש

ושונאת את ההתמכרות שלי גם

אבל זה עושה לי טוב

האמת שרוב הדברים אני בכלל מחזירה

בעיקר בבגדי נשים.

אבל כל מיני ג'אדג'טים קטנים לבית עושים לי שמח

אז מרשה לעצמי להתפנק בזה.

וכן- לפעמים יש מציאות שוות בבגדים.

לעניין התור- אין שום בעיה להביא תינוק. זה רק ייעוץ. אם יפריע שבעלך יצא איתו

ואיזו אמא מתוקה יש לך שאכפת לה והיא דואגת לך

רק בריאות

בשורות טובות

אולי לעשות רשימה של כל הדברים שאת רוצה/ צריכה.

וכל פעם שצורך כלשהו מתמלא למחוק מרשימה,

עצם הכתיבה הזאת משחררת ואז אין דחף לקנות מהר ומצד שני את לא מרגישה שוויתרת על הרצון, כי הוא קיים ובסוף יגיע הזמן ויתממש. אפשר גם למלא סל ופשוט לחכות למחרת,לפעמים למחרת תגלי שעבר לך החשק חח, לפחות ככה זה אצלי.

וגם תראי אם המלתחה שלך משרתת אותך, אני מאוד אוהבת מלתחת קפסולה ע"פ פריטים שמשתלבים בינהם. וגם קונה בשיין, אבל אם הייתה לי בחירה לקנות המון פריטים בשיין או לקנות משהו אחד איכותי וטוב , אז כנראה שהייתי בוחרת באיכות ובמשהו שיהיה לי פרקטי.

אולי אני מפסידה דברים אבל נמאס לי להפסיד כסף על כמ הדברים שלא באמת שווים את הסכום אבל לא תמיד יוצא לי להחזיר או שמתלכלך או שמתפספס וכאלה...

אבל כן נהנית מבגדים שהזמנתי בעבר..

דברים לבית לא ראיתי שהחזיק מעמד כ"כ...

קודם כל יפה שאת שמה לב לעניין הדופמין זה באמת הרבה עניין של ריגוש

אבל גם אם את משתמשת בהכל, זה לא אומר שצריך הכל. זה אומר שיש מבחר ענק ושקשה לעמוד בפיתוי. תנסי לתרגל את זה, את העניין של דחיית סיפוקים.

וגם, כשבונים קולקציית קפסולה, הצורך בהכל מהכל יורד

אני כבר שנים ככה, מאז שאני נערה, וכל פעם כשהתפתיתי למשו אחר  - יצא שסתם שילמתי

אני כבר שנים לובשת שמלות. כל שמלה לוק אחד אין איםה לגוון.

לאחרונה נכנס בציבור החרדי הקטע של סט חולצה וחצאית - יש לי כמה סטים כאלה ושוב, איך לא - הכל הולך אחד עם השני.

סופסוף התחדשתי בחצאית סאטן שחורה חלקה, גזרת איי - פעמון מהממת,

היא יכולה ללכת עם הכל ומוצאת את עצמי ממש מסתבכת.

איך עושים את זה נכון?

כל פריט שאני בוחרת, יכול להשתלב עם כמה פריטים קיימים בארון וככה אני לא חייבת לקנות הופעות שלמות שאם אין לי את חולצה x, אז גם הפריט הזה לא שווה כלום

או בקיצור - לא קונה פריטים חד פעמיים

בנוסף, הולכת על די קזואלי. לא שמלות כי אני לא אוהבת האמת ומה שכן בצבעים ניטרליים שיתאימו לערב וככה אני צריכה לגוון רק בכיסוי.

רוב הארון שלי מורכב מחולצות לבנות למשל. אני יכולה לשלב איתן ווסטים/ קרדיגנים/ גקטים מחויטים

זה לא סותר צבע אחר כמו וורוד למשל אם את מעדיפה, אבל הכלל הוא - אין פריטים חד פעמיים. אפשר לשלב הכל עם הכל וליצור לוק של ערב עם פריטים של בוקר, ולוק ליציאה עם פריטים של לוק יומיומי

הטוויסט הוא יותר בנעליים, כיסוי וכד.

לדוגמה - יש לי חצאית סאטן בצבע חמרה. יצא לי ללבוש אותה ליומיום עם חולצה לבנה פשוטה ווסט מעל. אפשר ללבוש אותה גם לערב עם עקב וחולצה יותר אלגנטית

בשמלות כאמור אינני מתמחה. יש לי כמה קלאסיות לערב ואני לובשת אותן כבר 3 שנים ולא מרגישה צורך להתחדש כל פעם. הן בגוונים נייטרלים של שחור,אבן וכחול נייבי

אם זה מעניין אותך.

בעקרון פחות הדפסים פרחים וכו',

גזרות קלאסיות פשוטות ולא מסובכות ,

עם צבעים אפשר לשחק, כי זה חלק אחד ולא צריך להסתבך, אז אם את אוהבת צבעוניות אין בעיה

זה אמור להיות פריט לבוש שהולך עם עוד שניים שלושה פריטים, לא?

עם עוד פריטים וכך ליצור גיוון

תראי מה שפירטתי לך בתגובה שלי 

משהו בלי להסתבך ושלא יהיה חם🙂

בחורף אפשר יותר ליצור מראה שכבות.

שמלת קפסולה בשבילי יותר הגזרה שלה וצבע חלק (פסים, פרחים קטנים גם סבבה) גזרה קלאסית שלא תיצא מאופנה ופחות קשקושים

שאני מגוונת בהן עם הנעליים

אבל זה יוצא הרבה יותר יקר

השמלה עלתה 150 בסייל של בננה

במקום שיהיה זוג נעליים אחד מוגדר קניתי לו 3 זוגות

וזה לא ממש מגוון את הלוק, כולה החלפה של זוג נעליים

אני רוצה להרגיש בנוח עם השמלה הזאת, ללבוש אותה בראשון ושלישי עם גיוון

בקיץ בטח אין איך לגוון אותה 

נראה לי זה באמת פחות מתאים עם פאות..

לי יש ככה כמה שמלות בודדות(לא ידעתי שקוראים לזה קפסולה חח)

ואני משחקת עם המטפחת וזה משנה ממש את כל המראה..

אותי משמחת מלתחת קפסולה (אבל יש לי יותר חצאיות, מאשר שמלות), כי יותר מדי גיוון דווקא מעמיס עליי,אוהבת לפתוח את הארון לראות צבעים נייטרליים, מעט פריטים אבל מדויקים,

אבל יש לי חברות שחייבות את הגיוון, את הצבעוניות, את ההדפסים... נראה לי עניין של אופי🙂

עם שמלות לדעתי. כי מאוד קשה להוסיף עוד פריט לבוש חוץ מהשמלה לעומת החורף שאפשר יותר לתמרן בין סגנון מחויט לקזואל

חם נורא

אז אם את הולכת רק עם שמלות, צריך יותר מ2. 

תעשי צלחת שוקולד לבן, צלחת שוקולד חום,

וזורקים שתי קוביות,

קוביה אדומה בשביל השוקולד החום, קוביה לבנה בשביל השוקולד הלבן.

סטטיסטית זה אותו דבר, אבל מוסיף ריגוש ועניין למשחק,

וזה כ"כ מצחיק וכיף שזה לבד לוקח מלא זמן.

יש את כל המשחקי חברה שהמפסיד מקבל צלחת קצפת לפרצוף אם זה ילדים זורמים.

אפשר גם משחקי מים אם היומולדת לא בתוך הבית.

לגבי הקצפת,יש את כל התחרויות.

תחרות ריצה, קפיצות בשק, להעביר במבה עם קשית מצלחת אחת לשניה (בעזרת ואקום)

להשחיל נר לבקבוק, כל מיני תחרויות כאלו שיש שני נציגים, והתחרות מסתיימת יחסית מהר כדי שהאחרים לא יאבדו עניין.

ארוחה שווה (בופה)

לספר את התהליך בקצרה (ברמת השיתוף שמתאים לך)

שיתוף נקודות חוזק רוחניות שעזרו לך בהתמודדות בזמן התהליך

לומר ביחד מזמור לתודה

אפשר סרטון ו/או מוזיקה

חוץ מאוכל, אפשר לעשות ריקודים, אם את בשלב שזה כבר מתאים לך.

ומזל טוב!!!

אולי סעודת אמנים? להגיד יחד נשמת כל חי?

מצטרפת לרעיון של סעודת אמנים ואמירת נשמת כל חי.

אפשר לחילופין הפרשת חלה

וכמובן גם מזמור לתודה- אפשר לחלק על מגנט כמזכרת