מתי תפסיקו להטריד בנות בפרטי?
אתמול 23:04תתלונני למנהלים אחותיאחד איש
תעבירי להם שם בשבילך ובשביל אחרות
היום 09:20לחסום לחסום לחסוםהמקורית
היום 11:52יש משהו אצל רגישיםמשה
שהם מרגישים מאוד חזק את הצד השני. כלומר כשמגיעה להם פניה שהם לא מעוניינים בה (ואפילו שהפניה לעצמה לגיטימית) אז הם מרגישים אותה ממש חזק מצד אחד, ושקשה להם לסרב מצד שני.
זה גורם לפעמים לתחושה חזקה של "הטרדה" למרות שהצד השני לא עשה שום דבר פסול לכשעצמו. רק דבר שלא מתאים לנו. ואנחנו ממשיכים את השיחה שמטרידה (אותנו) פשוט כי אין לנו לב להגיד לה לא.
אבל צריך להגיד לא.
לא מתאים לך - את יכולה לענות שאת לא רוצה להמשיך את השיחה, ואת יכולה לא לענות בכלל (אני לא אוהב). זה באמת בסדר.
היום 15:34הייתי שם גם הייתימשה
בעיקר בגלל בקשות שסירבתי להן והמשיכו לחפור. בעבר היה לי קשה לסרב כשהיה צריך.
אבל כן זה נפוץ יותר מול נשים.
היום 15:38הצעה להיפגש היא לא בהכרח הטרדה בעינייהמקורית
ושוב, אפשר לומר שלא מתאים ולחסום
או פשוט לחסום וזהו
הכדור בידיים שלך במקרה הזה, תזכרי. את לא חייבת כלום לאף אחד
היום 15:45כשזהאנונימי (5)
גבר נשוי שלוחץ על אשה זה שונה.
פגישות,תמונות.
יש מקרים שהפניות נראו תמימות בהתחלה עד שנהיו מלחיצות.
וגם אם אומרים לא אז נותנים הרגשה נוראית שעשינו משהו לא בסדר או שאני ילדה קטנה, או שלא זורמת מספיק או לא נחמדה כמו שחשבנו או כמו שמצטיירת בפורום. פשוט כי לא רוצה.
את צודקת, צריך פשוט לחסום.
אבל לא תמיד יש כוח מול אותו אחד
לפעמים מי שאת מולו יותר חזק, יותר סמכותי ומפעיל מניפולציות.
ל' סיוון 06:47היו כבר כמה זוגות שיצאו מהאינטרנט.אדם פרו+
מה הכוונה שלדעתך לא לפנות בשום שלב?
גם במציאות לא?
לבנות רק על הצעות של אחרים?
ל' סיוון 07:37אשמח לדעתשלג דאשתקד
ל' סיוון 10:23ובכןשלג דאשתקד
אענה לך עניינית, אבל אני חייב לפתוח בציון העובדה שענית ""כן (זה תקף לשני המינים) והסברת למה "לא" (כי גברים לא מתלוננים וכי הפנייה זו לא הבעיה ובלה בלה).
בעיניי, זה כשלעצמו מבהיר את מה שאחרים ואני אומרים לך לאורך השרשור, שאת טיפה נכנסת לסיטואציה ולכן את מציירת תמונה מעוותת וחלקית, שמאוד לא נעימה לנו לקרוא ומקשה עלינו להתקדם איתך בדיון.
ועכשיו לגוף הטענות שלך, שימי לב שערפלת את הטיעון. לא אמרת שגברים לא מוטרדים אלא שגברים לא מתלוננים, ושהטרדות הן לא פיזיות או ישירות אלא שאלות חודרניות וכו. אז כאן אני חושב שאת ממש מציירת תמונה מעוותת (מניח שזה לא בכוונה), ולכן אני אציג לך פריזמה יותר רחבה של הנושא ותביעי את דעתך:
בואי נתחיל מזה שיש אוכלוסייה של גברים ונשים שמעוניינים בסיפוק יצרים בדרכים וירטואליות. זו עובדה ואין סיבה להניח אחרת (אם תרצי, אשלח לך באישי, צילומי מסך הטדרות במשמעות הכי פשוטה שלהן שקיבלתי מנשים באישי בפורומים, וגם הזמנות מטרידות של נשים בהודעות בפורומים).
אחרי שהבנו את זה, אני רוצה שנזכור עוד פרט קטן. מטרידים לא פונים אלייך אף פעם בהודעה כזו: "אני סוטה, אני רוצה לספק את עצמי באמצעות כך וכך, ואת תהיי הכלי שלי על אפך וחמתך". אלא מה? הם פונים בצורה מחוכמת, תמימה כביכול ולאט לאט מפעילים מניפולציות ולוחצים יותר ויותר. וכאן בעצם טמון ההבדל.
על "גברים ממאדים נשים מנוגה" את בטח שמעת, וזו נקודה חשובה. גברים רוצים משהו מסוים ופונים בצורה מסוימת, וכך גם נשים, רוצות משהו אחר ופונות בצורה אחרת. גבר שפונה, יפטפט איתך הרבה וככה הוא ימשוך אותך, כי זה מה שמושך נשים. קשר עניין ותחושה של ביטחון והנאה מהרגע, זה מה שימשוך אותך ובזה הם משתמשים (לפחות האפקטיביים שביניהם). לעומת זאת, אישה שפונה לגבר, היא אולי "תיגש ישר לעניין" (לפחות גברים חושבים שזהו עצם העניין), ואז הוא בעצם יעמוד מול שאלה בינארית והם כבר יראו מה עושים (אל תשכחו שלא תמיד הצד המוטרד מאוד מתנגד לרעיון ). או כמו שקורה בדרך כלל, שהיא תנגן לו על הרגשות ותספר לו סיפורים ותפעיל עליו את כל המהיפולציות שמועברות בתורשה מאם לביתה (כי במיגוד לתחושתך, מניפולציות הן דווקא הנשק הנשי...), והיא תנסה לגרור אותו להתחיל להתגרות מינית ולהתקדם לשם. או בקיצור: יש גם גברים וגם נשים שרוצים להטריד, ושניהם מפעילים מניפולציה כדי להיגרר עם המוטרד למקום המיני. בזה אין שום הבדל.
מה כן ההבדל? וכאן חשוב לשים לב. כמו שעוררת, ההבדל הוא שגברים פחות מתלוננים, וזו השאלה למה. אז בהנחה שהצד המוטרד לא מעוניין (כי אם הוא מעוניין זו נוסחה אחרת, בין אם הוא גבר או אישה), גבר בדרך כלל יתמודד לבד. יתכן שזה בגלל שהמוח והגוף הגבריים מחלימים יותר בקלות מהמניפולציות וההטרדות, אבל יש גם סברות נוספות. דבר ראשון, עובדתית הטרדות זה דבר שמאוד פוגע בגבריות וכשזה גבר תמיד הוא חשוד שהוא הבעיה. ויש גם סיכוי סביר, שזה בגלל שגברים מסיבה סטריאוטיפית לא יכולים להאשים נשים בנושא מיני - פשוט כי לנשים יש זכות לתבוע ולטנף ולבכות כמו קוזק נגזל, ולגבר אין לובי כדי שהוא יוכל להעלות את קשייו למודעות.
אפשר עוד להרחיב הרבה את הדיון והשיח הזה, אבל אני מעדיף לסיים אותו בשאלה אחת פשוטה:
ילדים, לפי מה שלמדנו, מי יותר סובל בגלל הטרדות מיניות וירטואליות, גברים או נשים?
ל' סיוון 14:03אני מציע לך להגיע למסקנה המתבקשת
שלג דאשתקד
ל' סיוון 21:29בהודעה שעליה הגבתי נטען אחרתשלג דאשתקדאחרונה

ל' סיוון 09:48תכלס צודק, למה תמיד מאשימים רק את הבנים בזה?שרופה על העם
היום 16:17מציעה לא להיגרר לזה לכתחילההמקורית
בטח שלא לשלוח תמונות. בטח אם מדובר בגבר נשוי
שימי לך קו אדום, ואל תדברי עם גברים
לדעתי הכי טוב לא לדבר עם גברים בכלל באישי בפלטפורמה הזו
היום 19:00כאן כבר הכדור אצלךאנונימי (7)
שאת רגישה וקשה לך, ואת מרגישה שהוא מנצל את החולשה שלך.
יתכן שהוא לא חושב שאת רגישה, או שזה נראה לו הגיוני הקשר הזה מכל מיני סיבות (אולי אין לו כוונות מיניות, או שיש לו כוונות מיניות ומאיזושהי סיבה הוא מרגיש שזה סבבה - שזו אגב תופעה שחזל קןראים לה "נעשית לו כהיתר" והפסיכולוגיה קוראת לזה "סנגור עצמי").
ממש בלי לתת לך הרגשה שאת לא מיוחדת, אבל ממש לאחרונה נוצר לי קשר עם בחורה צעירה (קשרי עבודה לחלוטין), ובשלב מסוים היא לחצה ולוחצת עליי לפגוש אותה במקום מסוים, ומפעילה מניפולציות קשות ולא נעימות.
אז כן, גם כגבר אני יכול לומר לך ש"היינו שם" (וזו לא הפעם הראשונה שלי). וכשזה קורה אני דן לכף זכות שהכוונות של הבחורה הן לא מיניות, ובלי קשר אני דואג שהפגישה לא תתקיים.
היום 20:28את יוצאת מנקודת הנחה שזה פוגע בוהמקורית
כשהוא רוצה לצוד אותך?
סליחה על החריפות, אבל משו בשיקול הדעת פה מוטעה
את לא פוגעת בו,את שומרת עלייך
ממליצה לחזק את המקום הזה שרואה אותך ושומר עלייך,ומבדיל בין עיקר לתפל
ואם את לא מסוגלת תעשי לך כלל ברזל שאת לא מגיבה ולא עונה לשום פנייה בפרטי
היום 23:52וואויהלום12
אהבתי את הרעיון שאמרת
יש בזה.
היום 19:24אני הייתי נזהרת בכל פורום ובפרט בפורום הזהאנונימי (5)
לחשוף עצמכן כרגישות מאוד, יש פה גברים שיפנו אליכן כי בעינהם אתן יותר חלשות, יותר פגיעות והם במודע או שלא במודע מרגישים חזקים לידכם.
יש פה גברים שיתנו לכן הרגשה טובה, של משענת, של בטחון ואז ינצלו את ההשפעה שלהם עליכן ואת הידע שיש להם עליכן להצעות רומנטיות-מיניות.
קרה פה לא אחת.
היום 20:54אני לא שייכת לפורום, אבל ראיתי את השרשור בראשייעל מהדרום
לק"י
וחשוב לי ממש לכתוב:
א. אני ממליצה להמנע בשיחות באישי עם כל מיני. גם ניקים ותיקים, גם אם זו ניקית שמזדהה כבת (לפעמים זה שקר), ובטח ובטח אם זה ניק גבר נשוי, שהגיוני מאוד שאין לו שום כוונות טובות.
(ולפני שיקפצו הבנים, זה נכון גם הפוך. אבל בתור מנהלת של פורומים נשיים, אני מקבלת דיווחים של נשים, שאגב את חלקן הטרידו נשים).
ב. אם מישהו פונה, תמיד אפשר להגיד שלא מתכתבים עם בנים/ בנות באישי. סביר להניח שאם מדובר בבנאדם נורמלי, הוא לא ימשיך.
ג. ממשיך בכל זאת, אל תרגישו לא בנוח לחסום ולא לענות. הוא החצוף שממשיך, לא אתם ה"לא בסדר פה".
ד. ברור שיש התכתבויות תמימות, וגם אני בעבר הייתי מתכתבת עם בנים באישי (בתור רווקה), אבל בגלל ה"לא תמימים" למיניהם, ובגלל שקשה לכם לעצור שיחה- שימו לזה גבול מההתחלה.
אין שום חובה להתכתב עם אנשים באישי.
ה. עוד סימן להתכתבות "לא תקינה" זה כאשר מישהו פונה אליכם באישי בעקבות תגובה בפורום, במקום להגיב בפורום עצמו. בטח כשמדובר בניק בלי הודעות או עם מעט מאוד הודעות.
ו. נתקלתם במשהו חשוד, בבקשה תפנו לאחת המנהלות ותדווחו. ככה אנחנו יודעות אם יש מישהו שפונה ומטריד עוד אנשים ומנסות לטפל בזה.
וגם אם זה חשד שווא- הכל בסדר. זה יישאר ביננו.
תשמרו על עצמיכם🙏
עדיף שמישהו ייעלב שלא עניתם לו, מאשר שתפגעו.
(ובאמת אין סיבה להיעלב. זה הכי הגיוני לא לענות לכל אחד).
מחר 12:33הכל נכון, אבלאנונימי (5)
יש פה לא מעט נשים פגיעות, שכותבות בשעת מצוקה מאוד גדולה
שפורקות את הכאב שלהן
ויש פה כאלה שמחפשים בדיוק אותן כשהן רגישות בשעתן הקשה, במשך שנים זה מה שהם עושים פה.
משחקים אותה גיבורים רגישים אמפתים אכפתים, "מזדהים"
"את כל כך מעניינת/חכמה/מתוקה", "כאב לי מה שכתבת", והכי משעשע זה- "חיבוק..."
וככה קונים אותה. ואז יכולים "לאיים" עליה- אם לא תפגשי איתי אני הולך או אם לא תשלחי לי תמונות שלך. וזה מאיים עליה בשעה הקשה שלה, כי כאילו סוף סוף יש מישהו שמקשיב לה ומבין ו"אכפת לו".
אז הכל נכון אבל לא עובד בשעת מצוקה.
מחר 12:38לכן אני ממש ממליצה מראש לא להכנס לזהיעל מהדרום
לק"י
לא לענות מראש. יותר קשה לצאת משיחה שהתחילה מאשר לעצור.
ולדווח למנהלות.
(אני חס וחלילה לא מאשימה אתכן, אבל לטובתכן תעשו מה שאפשר כדי למנוע את זה).
ואם הפורום הזה גורר יותר מידי מטרידנים, אולי עדיף לא לכתוב בו🤷♀️ או לכתוב מאנונימי.
זה קורה בעוד פורומים, אבל כנראה ששם יש פחות פריקות ברמות כאלה, וגם נשים פחות רגישות.
(וכנראה שכדאי למצוא אנשים אכפתיים בחיים האמיתיים שיעזרו. כאלה שבאמת רוצים בטובתכן, מאשר כל מיני מטרידנים).
מחר 14:30אז מה את בעצם מציעה לעשות?יעל מהדרום
לק"י
לטפל בגברים האלה זה קצת יותר קשה, אבל אם תדווחו לאחת המנהלות עליהם- אולי אפשר יהיה לעשות משהו או לפחות להזהיר מפניהם.
הדבר הכי נכון לעשות זה לעצור לפני שמתחילה שיחה.
גם אם זה עניין טכני לחלוטין.
(אבל אני לא רוצה לטחון מים, אז נראה לי שאעצור פה. ואני מקווה שמה שכתבתי יעזור לפחות לחלק מהגולשים).
מחר 16:03זה נכון שנשים במצוקה הן פגיעות יותרהמקורית
אבל אני חושבת שלכל אחת צריכה להיות אחריות אישית על שלומה הנפשי. במיוחד שידוע שזה המצב
זה שהם מחפשים למי לפנות, זה דבר אחד
וזה שיש לאישה את היכולת להחליט לא לענות ולא להיכנס לזה מראש, זה דבר אחר.
אישה שיודעת שהמרחב הוירטואלי בעייתי פה בהקשר של גברים, והיא במצב פגיע, צריכה לחשוב פעמיים ושלוש לפני שהיא עונה ולא ליפול לזה. ואם יש קושי בהצבת גבולות, אז אולי עדיף לא לכתוב ולא להיחשף לזה,למרות שזה פתרון עוקף בעיניי. כי מה שכתבת על - אם לא תשלחי תמונה/ תפגשי איתי אני הולך.. וצורך בתשומת לב עד כדי כך שהיא מוכנה לעשות מה שהוא אומר העיקר שלא יילך וימשיך להחמיא או לשלוח חיבוקים , זה בעיניי מעיד על דגל אדום ומצוקה ענקית שמציבה את אותה אישה בסיכון ולא רק ברשת וכדאי לטפל בזה. ואני כותבת ברצינות.
מחר 16:27נשמע כל כך מנותק ומאשיםאנונימי (5)
זה יכול לקרות לכל אחת ברגעי משבר
כי כולנו מגיעות למשברים מדי פעם, מי יותר מי פחות.
ולא תמיד מבינים שנמצאים פה במרחב מסוכן כי זה נראה מקום ידידותי ודתי ומאפשר.
וכשנמצאים בתוך סיטואציה לא מבינים מה קורה, זה לא דבר שקורה כל יום ואף אחת לא מגיעה לזה מוכנה.
לוקח זמן עד שמבינים ומעכלים ומגיעים לתובנות.
הרבה פעמים התובנות האלה שכתבת מגיעות אחרי שנופלים.
זה שמישהו כתב אם לא תשלחי אני הולך לא אומר שהיא שלחה, אבל בהחלט יש כאלה שנפלו לזה, לפעמים צעירות תמימות לא מנוסות ולפעמים גם פגיעות.
לוקח זמן לאשה לגלות את הכוחות שלה, לא כולם נולדו עם כוחות שווים, זה תהליך למידה. לפעמים נסיונות ונפילות הם חלק מהתהליך.
אל תדוני
מחר 19:12מציעה לך לקרוא שוב את התגובה ולנצורהמקורית
עד אז את הנשק
לא דיברתי על משתמשות חדשות
דיברתי על מי שיודעת
ואין פה מה לדון גם וזו גם לא האשמה. במצב שמועד לסכנה שהיא ידועה, אדם צריך להיות אחראי. נקודה. לא מסכימה? סבבה. לא חייב.
האשמה אין פה. אולי גם התורה מאשימה ב"ונשמרתם"?
את גם כותבת דברים ואז את היפוכם ואומרת שאני שופטת כי הגבתי להם - מה את רוצה בעצם??
בהתחלה כתבת שאדם מאיים שאם היא לא תשלח תמונות/ תיפגש ואישה צריכה תשומת לב ממש אז היא נופלת לזה, ואז את כותבת- זה לא שהיא באמת שלחה. את מבינה שזה 2 סיטואציות שונות? את פשוט משייפת קצוות כדי שזה יתאים לך לזה שהתגובה שלי "שיפוטית ומנותקת" כשאת מסלפת את דבריי, ואז גם טוענת שהבנתי לא נכון כשאת זו שפתאום משנה את הסיטואציה המדוברת
ואני עדיין עומדת מאחורי דבריי, אישה ש*יודעת* שהפלטפורמה עלולה להיות מסוכנת, שפנו אליה גברים אחרי שרשור פריקה, ודיברה בכל זאת עם מישו ברשת, לא מוכר, והוא מאיים עליה שאם היא לא תשלח לו תמונות או תיפגש איתו הוא ייצא מהשיח, ובגלל המצוקה שלה והצורך שלה בתשומת לב לא מסוגלת לומר לו לא - בעיניי דלג אדום. בעיניי מצדיק טיפול. זה הרבה מעבר ל- ליפול ברשת כמשתמשת חדשה.
וזכותך לא להסכים.
מחר 20:42עדיין, שיפוטית ומנותקתאנונימי (5)
וגם לא רגישה.
אם רק היית יודעת לכמה נשים זה קרה פה
ומה עברו פה אולי לא היית מדברת ככה.
ולא דיברתי על מקרה ספציפי או על עצמי,
דיברתי בגדול.
קרו פה הרבה מאוד מקרים חלקם גם קשים מאוד של הטרדה איומים מניפולציות התעללות ניצול וגם מעבר לזה.
אני לא לא מסכימה. אני פשוט חושבת שאת לא מבינה.
ועדיף שנעצור בזה.
מחר 20:44באמת כדאי.המקורית
את שיפוטית. ולא נעימה. בלשון המעטה.
מי שמך להגיד לי מה אני בדיוק,תגידי..?
חצופה
מחר 21:23אני חושבת שיש פה חוסר הבנהשרופה על העם
לפי מה שהבנתי "המקורית" דיברה על איך אפשר לגרום מראש לכך שזה לא יקרה
ואת "אנונימי" התייחסת לזה ממקום אישי.. אולי שחווה משו מאוד קשה אולי עדיין מתוך המשבר ככה שקשה לך שמישהו נותן לך הצעות למשהו שקרה ואין דרך להשיב.
מדברת משהי שעברה כמה הטרדות בחייה למרות גילי הצעיר ונראה לי שפשוט שתיכן מדברות משתי "צידי הגלובוס" אולי יש גם מרחק בגילאים שמשפיע...
מחר 21:45אישי מדיהמקורית
אני מדברת לגופו של עניין במקרה הזה.
וזה לא מ2 צידי הגלובוס.גם אני הוטרדתי לא אחת, בכל מיני ווריאציות. זה לא אומר שאני לא מסוגלת להסתכל על הסיטואציה מלמעלה בצורה שכלתנית ולקרוא לילד בשמו לפי מה שאני חושבת.
זה שהחוויה מבפנים היא קשה, אין עוררין.
מי כמוני יודעת. אבל אם אין מי שיסתכל עליה מבחוץ וינתח אותה, איך אנשים יצאו מלופים כאלה..?
רק ללטף ולהגיד כמה זה קשה מטפח תרבות קורבנית במקרים האלה בעיניי וזורק אחריות החוצה. (ספציפית במקרה שדיברתי עליו)
אני פשוט לא מעורבת רגשית בתגובות שלי ומשתדלת מאוד להימנע מלרדת לפסים אישיים מול אנשים שאני לא מכירה ולהחליט מה הם כן ומה הם לא בנחרצות. (עד שעולה לי הסעיף האמת)
מחר 21:55זה היתה הכוונהשרופה על העם
כאילו שאת נותנת את זה ממקום של למנוע.. אולי היא הרגישה שאת קצת "חסרת רגשות" למקרה ולא כל כך מבינה...
לא אומרת שנכון...
מחר 22:57לא רק ממקום של למנועהמקורית
ממקום שמדבר על התנועה הנפשית הפנימית
יש נטייה לרגישים, ואני ביניהם,למצוא הרבה צידוקים ל- למה קשה לנו. והכל נכון. באמת קשה לנו. פנימית קשה לנו. החוויה שלנו מול העולם מאוד קשה לעתים קרובות. פיזית ונפשית.
מצד שני, זה מאוד שומר אותנו במקום נמוך, חלש ופאסיבי. כי כאלה אנחנו. רגישים.
ואז זה גורם למיסוך בין סיטואציות שבהן יש לנו שליטה,לכאלה שלא. כי אנחנו מתקשים לנהל את החוויה הפנימית, גם אם היא צועקת החוצה, בגלל שאנחנו חיים בתוך התבנית הרגישה וחושבים לתוכה, ונורא חיים במיקוד שליטה חיצוני מצד אחד, מתעסקים במה האחר ירגיש. גם אם זה על חשבוננו. ומצד שני, נורא מרוכזים בעצמנו, אבל ממקום לא נכון לפעמים. החוויה הרגשית מנהלת אותנו הרבה פעמים ומשבשת את שיקול הדעת/ השכל הישר אם תרצי, כי אני רוצה לברוח ממנה. לכבות אותה.
ולשים את האצבע על הנקודה הזו, זה קשה. כי זה כביכול לא שייך אלינו כרגישים. אנחנו רגישים הרי. הגבולות שלנו מטושטשים.
אבל אני אומרת, שלמרות הרגישות, קושי לא פוטר אותנו מאחריות אישית על המעשים שלנו או על הפטורים מהתמודדות שאנחנו נותנים לעצמנו כי קשה לנו. והמודעות לכך חשובה.
כ"ט סיוון 12:15אני חושבת שאם היית מסבירה לה את זה כמו שהסברת לישרופה על העם
אז התגובה שלה הייתה שונה
כ"ט סיוון 12:26הסברתי כמו שראיתי לנכון🤷המקורית
קודם כל לגופו של עניין. למהות העניין המדובר שהיא כתבה עליו.
אם התגובה לא הייתה משתלחת ברמות אישיות, כנראה השיח היה ממשיך למה שהרחבתי עליו.
לא נראה לי שמצופה ממני להיות המלאך הסופג. ואם כן - אז זו לא ציפייה שאני מעונינת לעמוד בה.
מי שרוצה לנהל איתי שיח פורה, צריך להתבטא בצורה מכבדת. למה כתבתי את זה כתגובה שנייה ולא ראשונה זה כבר הדרך שבה אני מתבטאת ומפתחת רעיון, כתגובה לכותב/ת, אבל אני לא צריכה להתנצל על הדרך הזו שלי לדעתי כי היא לא לא מכבדת גם אם לא מתחברים אליה, וכן היה חשוב לי לדייק שבעיניי זה לא תקין, סיטואציה כזו כמו שהייתה מתוארת, ולשים אחרי האמירה הזו נקודה ברורה כי עוד אנשים קוראים פה
כ"ט סיוון 14:11ממה שראיתי, אפשר היה להגיב בצורהאנונימי (5)
פחות נחרצת.
היא כתבה ממקום מגונן על נשים במצב רגיש וביקשה לא לשפוט אותן.
אולי אי ההבנה היא על איך נמנעים ממצב כזה מראש כשאחת אומרת שאפשר וצריך והשניה מסכימה אך אומרת שלא תמיד אפשר להבין כשנמצאים בתוך מצב ולא ברטרופרספקטיבה ולכן לא צריך להאשים.
שתיכן באות ממקום טוב והצגתן נקודות מבט שונות.
אפשר לא להסכים, חבל שהשיח הפך לאישי ובוטה.
כ"ט סיוון 14:47חבל באמתהמקורית
בלי להתייס לכוונת הכותבת רגע, כי זה להתחיל להסתובב במעגלים ולא בא לי, אני עדיין מרגישה טוב עם עצמי שאני לא מוכנה לקבל ירידות אישיות. לא משנה מה נשוא הכתיבה. כל דבר שרוצים לכתוב בצורה לא מכבדת, אפשר גם הפוך
כנל לגביי, אבל אני כבר כתבתי שאני לא מתכוונת להיות המלאך הסופג. הגבתי פעם אחת בצורה נעימה והותקפתי, הגבתי פעם שניה בצורה מכבדת כנל, ושוב הותקפתי - סליחה,לא מתאים לי.
אם זה מפריע למישו, אפשר לדווח עליי. באמת.
מבחינתי מיציתי את הדיון על כך
ל' סיוון 09:08
משה
מחר 21:37יקירה שליהמקורית
אני מאוד מבינה את המקום הזה שנמצאים בו, וקשה להציב בו גבול
באמת מבינה
אבל זה אפשרי לגמרי. מיומנות נרכשת.
ועדיין, אני חושבת, שאם מגיעים למצב פוגעני שלא מצליחים לעצור (אם אני זוכרת פתחת פה שרשור על זה. זו את..?) זה דגל אדום
כי זה לא שאת לא מודעת לעובדה שזה פוגעני ומפרשת את זה בצורה לא נכונה, את יודעת שזה פוגעני ומתקשה לעצור. זה מעבר לתמימות ברשת.
בעיניי זה היינו הך לגבי אחריות אישית והצורך לפנות לעזרה במקרים כאלו
יש מלא נוכלים ולכל אחד מתק השפתיים שלו או הגזר שלו. ברגע שידוע לך שזה פוגעני ואת לא מצליחה לעצור - צריך לפנות לעזרה. לדעתי.
כי זה דבר שככל הנראה יחזור על עצמו בווריאציות שונות, בסיטואציות שונות מחלישות בחיים בהם תתקשי לעצור פגיעה מכל סוג "כי לא נעים לך"
ופה יש לך אחריות אישית על עצמך. לגמרי.
כי נוכלים תמיד יהיו. ושיחה אנונימית בצ'אט עם מישו שאת יודעת ומרגישה שפוגע בך ואת לא מצליחה לעצור, לא דומה חלילה לתקיפה פיזית שבה את בסיטואציה של חוסר אונים מוחלט מול אדם בעל כח. תמיד תמיד את יכולה לעצור. בלי להסביר ולנמק.והכח לגמרי בידיים שלך בלבד במקרה הזה, וזו הנקודה שחשוב לי לחזק.
ואני יודעת שממקום רגשי חלש זה לגמרי יכול להראות ככה, ודווקא לכן אני כותבת אחריות אישית. תשתמשי במודעות שלך. במצפן הפנימי שלך שצועק לך שאת במקום לא טוב, שיודע שמה שקורה פה לא תקין, לא הנוכלות שלו, אבל גם לא התגובה שלך. ולא ממקום של הלקאה עצמית אלא ממקום של לשפר את איכות חייך ולהימנע מלהיכנס לסיטואציות שיכולות לסכן אותך. וללמוד איך מציבים גבול. איך נמנעים מלרצות. איך שמים קאט לסיטואציות שלא נעימות לך. ואיך לקבל מענה רגשי ממקום שיחזק אותך ולא יחליש אותך.
מחר 23:07אני אומר בתור גבר - לחסום לגמרי לגיטימישלג דאשתקד
תשמעו סיפור, לפני כמה שנים הייתי צריך בנאדם לעבודה. עכשיו הכוונה לעבודה לא קבועה שלכ מצריכה שום מפגש פיזי, רק תפוקה של תכנים שמגיעים אליי למחשב ואני משתמש בהם.
הקיצור קיבלתי כמה שמות של אנשים שחיפשו עבודה ופניתי לכל אחד/ת וכו', ביניהם הייתי מישהי שבדיעבד התברר שהיא בחורה צעירה מאוד וקצת מסכנה ו/או מבולבלת. יצרתי איתה קשר והסברתי לה מה צריך. די סגרנו על הכל ופתאום קיבלתי ממנה הודעה שאני נשמע לה נוכל ולא יודע מה, והיא חסמה אותי בכל פלטפורמה שדיברנו וכו'.
אז כן, בעיניי זה היה מגוחך, ואם הייתם שומעים יותר פרטים זה ממש הזוי. אבל בכנות, לא היה לי אפילו רגע של עלבון או צער. היא חשבה שזה מסכן אותה ולא נעים לה, אז היא החליטה לחסום ולברוח וכו. הכל טוב (ואם זה חשוב, עוד באותו יום מצאתי 3 שנכנסו לתחום הזה ונראה לי שהם מאוד מרוצים...).
אני אומר את זה כגבר - אתן יכולות לחסום כמה שאתן רוצות, תרגישו בנוח. זה באמת לא אכפת לנו (כמובן שאם יש לך איזושהי מערכת יחסים עם הבנאדם זה משהו אחר; אני מדבר על אדם זר לחלוטין), ותכלס קחו בחשבון שיש מעט מאוד דרכים לפגוע בבנאדם כיום בלי אפשרות להיפגע בחזרה. אז דווקא כשאתן מרגישות לא טוב תסיימו ו/או תחסמו, זה עדיף מלהתבחבש חודשיים ואז באמת לעמוד מול אי נעימות או איום מהבנאדם שמולך.
אם יש מסר חשוב מהמלחמה באיראן, זה כמה טוב להרוג את האיום כשהוא קטן. אם לפני 15 שנה היו מכסחים את הגרעין הזה, היום לא היינו עומדים איפה שאנחנו עומדים. וזה לגמרי ככה מול כל איום.
עוד שרשורים מהפורום
כ"ד תמוז 15:15מי שמע ?יוסי יהודי בדם
לאחרונה אני שומע על טיפול בשיטת ITT של אמיר קוליק,
למישהו יש נסיון בזה ? מישהו מכיר יודע פרטים,
אשמח לכל תגובה.
ט"ז תמוז 22:09האמת שבחיים לא חשבתי שאני אכתוב את זה פהשרופה על העם
פתחתי שרשור על איך שקשה לי כל המצב הזה שכל יום נופלים מספר חטופים. ענו לי כמה תגובות שלא כל כך הייתי מרוצה מהם. ואיך שהוא יצא שסיפרתי שאני משפחת שכול. לאחר מכן הייתה תגובה מאוד חמודה. אבל הרגיש לי שזאת תגובה שמנסה להתחמק. אני יסביר למה אני מתכוונת אבל לפני זה חשוב לי לומר שזה לא ספציפי לגבי מי שכתבה את זה כי היא משהי מאוד חמודה, וזה יכול לקרות לכל אחד והכי חשוב שזה רק ההרגשה שלי וזאת בכלל לא היתה הכוונה.
ועכשיו ההסבר, הרבה אנשים לא יודעים איך להתמודד עם המילה הזאת שנקראת שכול ולא עם מי שבתוכה. אז קורה לא מעט שאני הולכת ברחוב אנשים עוברים לצד השני כדי שלא יקרה מצב שנדבר ונגיע למקומות שם לא יודעים להכיל/ לצאת מהם/ לא יודעים איך לשאול אותם, וככה זה גם בהודעות.
אז אני עם חברות שלי למדנו איך לכבד אחת את השנייה לשאול, ללמוד בלי לפגוע ולחטט.
אבל כן יש לי מה לומר לכל אלא שלא יודעים איך להתמודד מול זה ומול השכול שמהלך היום ברחובות.(חשוב לציין שזה מה שאני חושבת ומרגישה וזה לא חייב להיות לגבי כולם)
דבר ראשון, אין דבר שיותר פוגע ומעליב ופותח את הפצע מאשר לעבור לצד השני של הרחוב
שנית תלמדו איך להתעניין לשאול בלי לחטט ולפגוע, מי שיודע איך לעשות את זה אתם לא מבינים כמה כיף ונחת זה עושה
שלישית אל תברחו תתמודדו, זה משו שאנחנו מתמודדים איתו תתמודדו גם. אל תברחו מול האמת ומול הפצעים של חברים
והכי חשוב אל תפסיקו להיות חברים של אנשים בגלל משו שהם עברו
יצא קצת ארוך אבל שווה את זה
ט"ז תמוז 22:18תדעי שקראתי)משה
ט"ז תמוז 23:10רוצה להגיב בחזרה רגעהמקורית
כי אמנם זה לא אישי כדברייך אבל זה בכל זאת נכתב עקב תגובה שלי
קודם כל, התגובה שלי לא מתחמקת. היא נכתבה בצורה הזו מפאת קוצר זמן.
דבר שני, צר לי על התחושות שלך מאוד. אבל יש משו נכון בזה שאנשים לא יודעים להתמודד עם קשיים של אחרים שהם לא התמודדו איתם מעולם או שרחוקות מהם
אני בתור מי שלא חוותה שכול, לא אדע להגיב בצורה מדויקת למי שכן חווה ומטורגר. ולפעמים זה אפילו עדיף שכך כי ייתכן שלו הייתי כותבת תגובה ארוכה יותר לגבי איך שאני רואה את הדברים (אני או כל מגיב אחר, כן..?) והיה לי זמן עדיין היית רואה את עצמך נפגעת ולא מובנת. כי קודם כל, זו ההסתכלות של המגיב מנקודת מבטו. והיא מן הסתם לא דומה לשלך.
ודבר שני, כאמור, לא חוויתי מה שאת חווה.. (וגם לא פירטת מעבר לזה שקשה לך. קשה להתמודד כמגיבה עם דברים שנכתבים בצורה כזו. לי לפחות)
לגבי עניין ה- תתמודדו. אז האמת שאני לא ככ יודעת איך אפשר להתמודד עם טענה כזו. מה הכוונה בעצם..? .
אני מניחה שדברים כמו להתרחק מחדשות וכו לא מצאו חן בעינייך כי את חווה את זה ממקום אחר ולא מבחוץ, ולהתרחק מזה נראה כאילו משאירים את מי שנפגע מהמצב במעגל ה"מחוברים" ומי שמתרחק מההתמודדות הוא מוציא את עצמו מהכלל כביכול, אבל שוב, מנקודת מבטי כמי שלא חוותה שכול, וכמי שקשה לה להיחשף למחירים - מה ייתן לך אם אתמודד כמוך? שואלת ברצינות
אני חושבת גם, שאם כבר נחשפת, יש באמת תועלת בכתיבה בהקשר של - איך כן נכון להגיב למי שחווה שכול, ולפרט את ההתמודדות כדי שבאמת יותר אנשים יידעו מה אתם חווים וידעו איך להכיל יותר את הכאב, וגם כמובן אם רוצים יותר אמפטיה.
אבל בלי שהיית כותבת את ההקשר אצלך, כמו שראית,לא היינו מנחשים, וכל אחד כותב מנקודת מבטו ומהדרך שבה הוא מצליח להתמודד או רואה את הדברים ולפי זה מגיב לאחרים
זה בכל אופן מה שאני חושבת. ואני שמחה שהחברות שלך מבינות אותך ומהוות לך משענת
ט"ז תמוז 23:19א. תודה רבה על ההבנהשרופה על העם
ומאוד חשוב לי לומר שזה ממש אבל ממש לא אישי זה פשוט משהו שהציף לי.. משו שהרבה זמן לא חוותי כי יש לי מעטפת שמבינה את מה שאני עוברת.
לגבי עם זה נכון שתדעו להתמודד אז כן. כי כמה שזה עצוב כמות משפחות השכול גדלה וכנראה מתשהו את תכירה משו מהמשפחה הכל כך גדולה ועצובה הזאת
ט"ז תמוז 23:24אני מכירה אבל מרחוקהמקורית
ועם זאת, אם כבר עלה הנושא - אז כן חושבת שאם מצופה להבין את ההתמודדות, אז כן מצופה לפרט מהצד השני. אחרת איך אפשר שנדע?
ט"ז תמוז 23:25תדייקי כדי שאני יענה.. שאלות לדוגמאשרופה על העם
ט"ז תמוז 23:32ברעיוןהמקורית
כשקשה לך - אז לפרט מה
את לא חייבת, אבל זה כן עוזר להבין מקרוב
ואם את כותבת שקשה לך - מה את מצפה שנענה?
אני לוקחת בחשבון אגב שמה שאת כותבת זה אינדיבידואלי אלייך ויכול להיות ששייך גם לאחרים ויכול להיות שלא כי משפחת השכול היא לא קולקטיב שחושב ומרגיש באותה צורה. ראיתי כל מיני דרכי התמודדות של אנשים
ט"ז תמוז 23:34א. אמרצי שאני יענה אבל לא על הכלשרופה על העם
ב. אני חושבת שיש לי את הזכות לא לענות על הכל
ג. זה היה שיתוף, סתם לומר איך אני מרגישה
ט"ז תמוז 23:41לא חייב כמובןהמקורית
ט"ז תמוז 23:49אין בעיה לענות, פשוט תשאלי יותר ספציפישרופה על העם
ט"ז תמוז 23:50שאלתיהמקורית
מה מצופה שנענה למשל
קחי את השרשור הקודם שכתבת - איזו תגובה הייתה מתאימה לדעתך?
י"ז תמוז 00:01האמת, שלא הייתי מצפה לתגובה שונה במיוחד, רקשרופה על העם
אמרתי שזה מה שעלה לי.
פשוט את צריכה להבין שאני בשכול כבר שנתיים והרבה זמן כבר לא דיברתי עליו וכשדיברתי זה היה מובן אצל החברות שלי.
פעם ראשונה שדיברתי על זה עם מישהו שהוא לא חברה \משפחה, אז זה מה שעלה לי
ט"ז תמוז 23:35לא שיתפתי בדרך התמודדות שלי רק אמרתישרופה על העם
ט"ז תמוז 23:21לא חשובת שצריך שתתמודדו כמוני כי אתם לא תבינושרופה על העם
את התתמודדות אבל כן לנסות לקחת חלק במשפחה הגדולה והעצובה הזאת.
והתמדדות זה אומר גם לדעת לדבר ולהבין את האחר. זה ללמוד את מה שאני למדתי וחברות שלי למדו כדי לדעת להסתדר אחת עם השניה
ט"ז תמוז 23:45מכיר לצערי די מקרוב, במשפחה הקרובהיוזר
ט"ז תמוז 23:48עצובשרופה על העם
ט"ז תמוז 23:50🙏יוזר
י"ז תמוז 00:28הייאנונימי (2)
אני הבנתי באיזשהו שלב בחיים, שכל בנאדם מגיב לסיטואציות שהן זרות לו ברמה האישית באיזה חוסר הלימה. בצורה לא כ"כ מותאמת.
ולכן אני דיי בוחרת לשתף בדברים מסוימים בחיים שלי רק אנשים שאני יודעת שיש בינינו איזה ממשק משותף בנושאים האלה ויש להם יכולת בסיסית להבין את הדברים בלי שזה יהיה אישיו מטורף. אלא בפשטות.
להגיד שהדרך שלי היא נכונה? כנראה שלא ממש... אבל בהתחשב בזה שככלל אני לא בדיוק מהמשתפים זו בחירה הגיונית עבורי.
אני חושבת שכן חשוב להרבה אנשים כן לשקף ולשתף אנשים גם בדברים שהם לא מכירים מחוויה אישית. במיוחד בנושא השכול שבסוף זה משהו שהרוב לפחות יודעים בדר"כ ואין אפשרות בחירה למי להגיד ולמי לא ושלצערנו בשנתיים האחרונות זה התעצם.
אבל להבין שאנשים לא יודעים איך להגיב על דברים שזרים להם. לפעמים אפשר ללמד. ממש כמו מה שכתבת בהודעה הזאת אז גם להגיד לאנשים סביבך... ולפעמים פשוט לקבל את זה שאנשים לא יודעים להגיב וזה לא מרוע...
גם אנשים מתמודדים עם השכול בצורה שונה וזה יכול לבלבל איך להגיב למי... ולכן עוד יותר חשוב להגיד מה עוזר לך מה מפריע לך איך את רוצה שיתייחסו.
י"ז תמוז 11:26תאמת, שממש לא באתי מגישה כזאת ומי שהבין את זהשרופה על העם
ככה אז מצטערת, רציתי לשתף במשהו שלא חוויתי כבר כמעט שנה וחצי (רק אז למדנו איך להתמודד), ולעלות אותו למודעות של כולנו, כי בדיוק כמו שאני אבדתי גם היא איבדה.
רציתי לעלות שכל אדם צריך ללמוד איך להתמודד עם הדבר הזה כי זה יהיה חלק מהעם שלנו לנצח, ועצוב אבל כנראה גם עוד יגדל.
אני יכולה לשתף בתהליך שאני והחברות עברנו עם זה מה שאתם רוצים וישמח אתכם. באהבה.
י"ז תמוז 11:30רק אוסיףביישן נ
שאנשים לא יודעים להגיב טוב גם לשכול אזרחי או לגילוי מחלה במשפחה.
אצלי זה היה מאוד ברור
י"ז תמוז 09:31תודה ששיתפת את זה פהשדמות בחולות
כ' תמוז 02:11גם אני איבדתי אחבחור פגז
כ"ב תמוז 16:03לא יודעת כל אחד והשוני שלושרופה על העם
לי קשה לספר בקרירות.. וזה בהחלט שונה מאדם לאדם
כ"ד תמוז 05:12קבלי חיבוק! את אהובה!אישה רגישהאחרונה
וכולנו בוכים איתך! וכואבים! והיינו רוצים להתחלק בכאב לחלקיקים, כל אחד קצת, כדי להקל!!
י"ד תמוז 19:28רק שתדעוהמקורית
שאם ישנים מספיק, אז כואב פחות
י"ד תמוז 21:07וואי נכון בכללי עייפות משפיעה מאדהרמוניה
נגיד בימים שאני עייפה אין לי כוח להתמודד עם אתגרים ונוטה לוותר לעצמי יותר
ט"ו תמוז 07:12זה בסדר לוותר לעצמנו לפעמיםהמקורית
זה חשוב. זה חלק מחמלה עצמית וקבלה עצמית.
אי אפשר הכל בכל מצב
י"ד תמוז 21:43נכון!אנונימי (2)
אז מה עושים שכבר תקופה אני מרגישה בתקופה מטורללת?
ואז אני מסתכלת אחורה ונזכרת שגם לא מזמן אמרתי שזאת תקופה מטורללת.
ואולי באמת אנחנו בתקופה אחת מטורללת
אבל אני ממש מרגישה שכשיש לי שיגרה ואני הולכת לישון בשעה נורמלית, אני קמה בטוב והכל יותר מאיר פנים.
אפילו העומס מסיבות שנדחסו אחד אחרי השני בגלל המלחמה מתיש אותי ומוציא מהשיגרה וגורם למחסור בשעות שינה (לכל בני הבית אגב)
ט"ו תמוז 07:11חיבוק❤️המקורית
הנפש שלנו מחפשת יציבות
תנסי ליצור לך שגרה גם בתוך הטרלול, זה ישמור עלייך. גם בשעות שינה. גם לילדים זה טוב. אבל זה מתחיל ממך.
כשילדים מרגישים אצלנו שאנחנו מתערערים, זה מאוד משפיע עליהם.
לגבי העומס - תעדופים. אי אפשר שהכל יהיה הכי חשוב. עדיף לעשות קצת בטוב, מאשר הרבה שלא בטוב.
י"ח תמוז 11:18ריגשת אותי❤️המקורית
שמחה שיש תועלת לכתיבה
מקווה שתמצאי את הדרך הנכונה והמתאימה לך
ט"ו תמוז 12:54נכוןןן !משה
ולכן אם לא מצליחים לישון כי נשאבים למשהו זה אומר שיש עבודה לעשות ולהבין למה.
ט"ו תמוז 15:39אוהמקורית
שלא לקחנו את הכדור
ט"ז תמוז 22:18חחחחחחחחח גםמשה
י"ח תמוז 16:18לחלוטיןשדמות בחולות
הילדים שלי למדו לתת לי לנוח בצהריים אם לא ישנתי טוב בלילה- ככה אני עם קיבולת גדולה יותר לשטויות שלהם (@משה יבין)
י"ח תמוז 16:30וגם אני על עצמימשה
הולך לישון יחסית מוקדם (בדרך כלל, כשיש שכל) כי זה מספיק חשוב לגוף שלי.
כ"ד תמוז 05:13פשוט, כשישנים לא כואב.... ואז, זה פחות.......אישה רגישה
כ"ו תמוז 23:59הלוואיזיויקאחרונה
י"ח תמוז 23:28למה קשה לנו במקומות הומי אדם?רוכב שמים
התחושה שהתחדדה אצלי לאחרונה היא שאני לא רוצה להיות מזוהה עם ההמון והעדר. זה סוג של איבוד שליטה על הזהות שלי.
יש מזדהים בקהל?
י"ט תמוז 13:31לא. אצלי זה לא ככההמקורית
כאילו, כן היו תקופות שהיה לי יותר קשה עם המוניות, ויש תקופות שאני מסתדרת איתה פחות או יותר. יותר כשהיא זמן לקצוב מבחירה לרוב
אבל זה לא בגלל שאני מפחדת להיות מזוהה עם העדר. אצלי לפחות
י"ט תמוז 13:37לדעתי כי אני פשוט מרגיש אנרגטית מה קורה סביבימשהאחרונה
וכשיש ארוע והרבה אנשים אז קורה הרבה. והכל עובר דרך המערכת שלי.
י"ט תמוז 19:07אני בהצפהההההמקורית
אין לי זמן לעצמי
וחם ליייי
ואין לי כח
י"ג תמוז 18:10להפגע מקטנותאנונימי (פותח)
חזרתי מטיול שהיה לי עם החניכים
בסוף היום כשכל הילדים הלכו אז אחד העובדים אמר לי בחצי צחוק תודה על העזרה.. אז אמרתי לו היה לי כיף לעזור..
ועוד אחת העובדות שם גיחכה חצי בצחוק (הם חברים טובים ממש)..
אז אמרתי להם בקול שלפחות המנהל שלי מעריך אותי ואת מה שאני עושה.. ובזה זה הסתיים..
ואז בדרך חזרה הביתה הראש שלי במחשבות על זה, ותחושה של כיווץ בלב..
נגיד למה הם בטענות שלא עזרתי? (אולי הם לא ידעו שאני בזמן הזה מחכה עם החניכים שלי להסעה?) מבחינתי אני לא צריכה לדפוק להם דין וחשבון..
לעשות איתם שיחה זה לא בא בחשבון, למרות שאני כן אדם תקשורתי.. הם אנשים של הרבה רעש ואני אדם שקט יותר בדברים שאני עושה..
כל השאלה הזאת
זה בגדול, איך לסנן רעשי רקע? לא להתייחס לכל הערה.. איך לא להיפגע מהקטנות כאלה. לא עוזר לי לומר לעצמי שאני יודעת שאני עושה הרבה, לא עוזר לי לומר יאלה שחררי ושכולם יקפצו לי... שיש מצב שעוד כמה ימים זה יעבור לי..
ועדין אני לא הייתי רוצה שדברים כאלה ינהלו אותי.
ולא, זה לא חוסר הבנה של הסיטואציה או הפירוש שלי של מה שקרה.. כי זה בהקשר ובהמשך לסיפור רחב יותר..
אז אני רוצה התייחסות לסיפור הזה לפי איך ששיתפתי כאן.. איך להתמודד עם משפטים שאומרים עליכם ומה שחושבים עליכם או תחושה שלא מעריכים אותכם...
אם יש לכם אפילו דרכים עם הומור זה גם טוב 😉
תנקס 🙏
י"ד תמוז 13:11בעד לברר באמתזיויק
ט"ו תמוז 18:01מכירה את הערות האלהאנונימי (3)
אני חושבת שהרבה מאיתנו חווים כל מיני הערות
רק שיש כאלה שיודעים לשים כל הערה במקום שלה , יודעים מה להתעלם מה לענות חזרה ולשכוח, או שזה עובר דרכם.
נגיד אתמול מישהו אמר לילדים שלי בסופר, "לא להשתולל ילדים"עכשיו הילדים שלי הכי שקטים בעולם , פשוט הלכתי להביא משהו שנזכרתי בקופה, ואחת הבנות הלכה איתי, והוא כנראה נתקל בה או שראה שאני על כל הילדים שלי ב"ה וזה הפריע לו בעין…
אז למה זו אמירה שמנהלת אותי עוד קצת אחרי
ולמה כל כך התעצבנתי באותו הרגע
לא יודעת
יש כאלה שאין להם רעשי רקע
ויש כאלה שנשארים עם כל דבר, שעות, ימים ואולי כל החיים.
מה עוזר לי, לפעמים,אני לא יודעת אם זה יעזור לך, אבל כותבת, להבין שכל דברים הקטנים האלה שמצערים
זה במקום צער אחר בבריאות למשל, והשם מחלק את זה ככה .
זה לא הם אמרו זה השם אמר להם להגיד
השם מגלגל זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב
עוזר לי ברגעים שאני בהתרוממות נפש ושמחה - ואז יותר קל לי להיכנס לפרופורציות ולא להתייחס לאנשים קטנים
אנחנו בני אדם וכמו שאנחנו מאוד רגישים
אז גם יש כאלה שמאוד מקנאים
וקינאה מובילה להערת הערות ולפעמים עוקצניות,
אז שיהנו .
כ' תמוז 12:01הלוואי והיתה לי תשובהשדמות בחולותאחרונה
מכירה ת'סיטואציות.
זה לא נעים.
לרוב אתן לעצמי דד-ליין לטחון את הפגיעה / אי נעימות (לרוב זה יהיה יום).
כל המחשבות של : מה הייתי עונה אם/ לנסח תשובה מצידי שתניח את דעתי מולם/ איך להגיב בפעם הבאה.
ובעיקר לרחם על העוקצים- שאין להם את מידת העין הטובה.
ח' תמוז 00:39איך אתם עם תחושות חיוביות של הצלחה?רוכב שמים
אני בתקופה שברוך השם מתחברים אצלי כמה דברים בצורה טובה, וזה ממלא אותי באושר כל פעם שאני נזכר בהם
ח' תמוז 13:26לפעמים אני פשוט מוצף גם ברגשות חיובייםמשה
צריך לשים לב לזה.
ט' תמוז 21:22גם זה יכול להציף, בטחהמקורית
זה עובד ל2 הכיוונים לדעתי
ט' תמוז 23:08יכול להיותילדה של אבא
כ"ד תמוז 05:21מאמינה ומרגישהאישה רגישה
שרגישים מרגישים גם תחושות הצלחה יותר מאחרים. פשוט - כי רגישים יותר מרגישים...
כן, החיישנים שלהם יותר פעילים
קח למשל ליטאי יבש שלא מתרגש ולא חש את הסביבה כמונו - כן, כשהוא יחווה חוויה חיובית, זה פחות אקסטרים.
ולטעמי - זה רווח נקי שלנו. מגיע לנו גם להרוויח מזה לפעמים...
טוב לך? תהנה! לך עם זה....
כ"ד תמוז 09:16מעניין החיבור בין חסידות לבין להרגישמשה
שנאמר פה בצורה שלילית: "ליטאי".
כ"ה תמוז 17:23ברעיון ברור שיש קורלציהאישה רגישהאחרונה
כמובן, שלפרטים, זה לא תמיד נכון...
אבל יש הרבה בדיחות על זה
י"א תמוז 20:53מזדהה עם התחושות מאד😞הרמוניה
מתסכל מקומם כואב על המשפחות ואין לך מה לעשות עם זה
בשבילי הדרך להתמודד זה לא לחשוב על זה חוץ מבתפילה
אם מדברים על זה יותר מדי ואני מרגישה שזה משפיע עליי אני הולכת משם
וגם יודעת שאני צריכה להתחזק באמונה... בסוף זה לא אף אחד, זה הקב"ה, ומי שמת כנראה שהגיע השעה שלו. מי שאחראי לשפיכת הדם יתן את הדין תהיי בטוחה שהקב"ה רואה הכל. מה שאנחנו יכולים לעשות זה להתחזק ותפילות💜
י"א תמוז 21:05מציעה להתרחק מחדשות ומכל מה שעושה לך רעהמקורית
נורא קשה להכיל. זה באמת הרבה יותר גדול מכל מה שהכרנו
הידיעה על עניין כזה או אחר לא מקדמת אותך. אין לך שליטה על כלום מעצם הידיעה לבד
שולחת חיבוק❤️
י"א תמוז 22:19גם אם אני לא בחדשות זה מוצא את דרכו אליאנונימי (פותח)
סטטוסים, חברות משפחה.
לגבי מה שהרמוניה כתבה שמי שנהרג הגיע שעתו. זה האמת הדבר שהכי כואב לי כי אבא שלי הסביר לי שמה שקורה במלחמות זה שלא אדם ספציפי הגיע הזמן שלו למות אז הוא מת במלחמה אלא ה' החליט שעכשיו צריך למות כך וכך חיילים לא קשור עם הגיע הזמן שלהם למות (יעני שאם הם לא היו בצבא הם לא היו אמורים למות) אלא כ" קורבנות מלחמה"
מסובך אבל מקווה שהבנתם
י"א תמוז 22:31הבנתי את זה דווקאהמקורית
אני מכירה את זה בניסוח קצת אחר
השאלה, באמת, אם יש לך אפשרות להסיח דעת
אסקפיזם
לא חייב גם לדבר על הנושאים האלה או לנכוח בשיחות כאלה. מותר גם להוציא את עצמך מהכלל. לדעתי אפילו מומלץ
י"ג תמוז 21:32__הרמוניה
אם יורשה לי, אני חושבת שיש כאן משהו יותר עמוק ובאלי לשים פה מה שחושבת על זה...
בגלל הניסוח של "לא מסוגלת", זה ממש פוגע בך.. זה מעבר לצער.
וגם אני מתמודדת עם זה אז לא שאני כותבת מהתנשאות על מישהו אחר.
נראה לי שבדור שלנו יש יותר זעזוע מזוועות, יש יותר רגישות במובן של פגיעות.
לא כי אנחנו "מפונקים", אבל כן כי יש לנו את הפריווילגיה להתעסק בדברים שפעם לא התעסקו
פעם עסקו בהישרדות יותר, והיום הרגש במרכז, הרגש תופס את הפריים של החיים שלנו.
מה שפעם ידעו זה שהעולם הזה לא נועד להיות ארץ החלומות...
ידעו שהעולם הזה פרוזדור, היו פרופורציות.
זה מורכב כי מצד אחד להיחשף לזוועות זה מחספס את הנפש, ומצד שני צריך להיות עם חוסן ויכולת תפקוד בכל מצב,
וההוכחה שלי שכאן הרגישות היא במובן של פגיעות זה שבגמרא עצמה יש סיפורים מזעזעים ואם זה היה לא טוב זה לא היה חלק מהתושב"ע.
אז בעצם כל עוד יש תכלית ותועלת לדברים יש עניין שיהיה חוסן לעסוק בהם. (ק"ו חוסן להלחם... שפעם היו שיטות פחות עדינות מאשר רובים)
היום כל הזמן מדברים על "הכלה" של חולשות, ופחות מדברים על איך לדחוף את האדם קדימה להתעמת מול הקשיים שלו. אבל זה לא בריא בעיניי.
זהו... מעניין מה את חושבת(:
י"ד תמוז 07:23מסכימה עם זההמקורית
י"ד תמוז 21:05אני חושבת שפעם החיים היו הרבה יותר קשים טכניתהרמוניה
אנשים מתו על ימין ועל שמאל ממחלות, רעב, סכנות שונות... החיים שלנו היום מאד ברמה גבוהה, לא נעים לומר אבל 2000 בשנתיים זה כלום. יחסית לאז.
👍
ט"ו תמוז 07:18מבינה אותךהמקורית
ועדיין, יש לחוות דברים מבחוץ ויש להכניס אותם אלינו, להישאב אליהם ולתת להם לשבש לנו את החיים
יש עניין גדול לשאת בעול עם חברו, ודאי, אבל אף אחד לא יגיד לך שזה צריך לבוא על חשבוו היכולת הנפשית שלך להכיל
בדיוק דיברתי על זה אתמול עם ההורים שלי. אני למשל לא מסוגלת להכיל את כל הצער הזה, זה לא עושה לי טוב, וזה לא תורם לאף אחד כל הצער הזה שלי כשהוא משתק אותי. אני יכולה לעשות טוב ולהוסיף זכויות לעמ"י ממקום אחר אז מעדיפה להתעסק ב'קטנות שלי' כבריחה ממציאות קשה כדי שאוכל לתרום בתפילה למשל
ט"ו תמוז 15:40אז זו רגישות אחרת לגמרי בעיניי יקרה שליהמקורית
שולחת חיבוק
ט"ז תמוז 23:41אה בטח שהיית צריכה זו התמודדות שונה לחלוטין...הרמוניה
מצטרפת ל@המקורית בחיבוק...
י"ז תמוז 18:11צודקתּבנות רבות עליאחרונה
