אחד שהוצא מהקשרו ומשמעותו - מגוכך.
והלימוד זכות שלך על 'אילוצי תקציב' פשוט מדהים. להגדלות הרמטכ"ל, היה להם כסף, עכשיו מבקשים בדיעבד שהח"כים יאשרו...
חלוקת התקציב היתה תלויית תפיסה של הצבא, הם יכלו אחרת ובפועל, אם לא שסמטוריץ' היה עוצר את החגיגה, גם בתוך המלחמה ביקשו תקציב באותם סדרי עדיפויות.
ראשי הצבא מאז אהוד ברק, האמינו שהשלום הגיע וממילא דגלו ב'צבא קטן וחכם'. התוצאה היא צבא עם יכולות מדהימות בפעולות הרואיות ספציפיות, היות שהשקיעו מאוד בחיל האוויר וביחידות עילית וחוסר יכולת לנצח מלחמה פשוטה על הקרקע. במקביל הם צצמצמו חטיבות שריון ורגלים ואת הקיימות החזיקו על ציוד מימי הפלמ"ח. בזמן אמת - המודיעין ישן, חיל האוויר היה בהדממה וצה"ל הגדול נעלם. היו כמובן חיילים ואזרחים שמסרו נפשם ועצרו בגופם את מה שיכלו.
הקשקוש שלך על החאמס הוא נכס, מביך. את כל הפשלונרים שעמדו בראש המערכת, מינתה ממשלת בנט/לפיד, כולל את הרמטכ"ל שהתעקשו שמוכרחים לבחור תוך כדי מערכת הבחירות. בכלל, בצבא ידעו שעלולה להיות פלישה כזאת, מצפון מחיזבאללה, אני יודע על תרגולים שעשו על המקרה ועדיין סדה"כ שהחזיקו היה כזה שאם רדואן היה פולש בהפתעה, תושבי גבול הצפון היו נטבחים, נשחטים ונאנסים.
הקונספציה, שסמוטריץ' וסטרוק היו היחידים שהתריעו מפניה, היתה שנגמרו המלחמות הגדולות. אז צריך חיל אוויר להחליש את חיזבאללה, אבל לא חשבו שצריך כוחות שיהיו מוכנים לעצור פלישה שלו.
עכשיו, אני מסכים אתך שבמדינה מתוקנת, הרמטכ"ל ושאר אנשי הביצוע אינם תירוץ, על נבחרי הציבור לפקח על החלטותיהם. אבל במדינה שבה נבחרי הציבור לא יכולים להחליף ראש שב"כ או לבחור רמטכ"ל כראות עיניהם - צבוע לבוא אליהם בטענות.