כ"ח בניסן תשפ"ד 19:42שאלהאני:))))
עבר עריכה על ידי אני))) בתאריך כ"ח בניסן תשפ"ד 20:02

ייתכן שזאת שאלה שמגיעה ממקום יותר רגשי ולא שכלי ...


 

השאלה;

אין רע יורד מהשמיים, הכל לטובה, הכל טוב, וכו'

ז"א גם מה שנראה רע הוא באמת טוב,לטובה.


 

האם אין בכך לבטל את מציאות הרוע והרע בעולם?

הרי אם הכל טוב אז צריך לשמוח כל היום, גם כשרע צריך לשמוח כי באמת זה טוב, ורק בעיני הבשר שלנו זה נראה רע.

אם אין מציאות של רע אז אין מקום לעצב.


 

אבל יש זמנים שאנחנו צריכים להיות עצובים בהם, כמו ט' באב נגיד.

ואני שואלת ככה- אם הכל לטובה וכו' אז למה מצטערים? הרי הכל בהשגחה וה' עומד מאחורי זה.


 

או נגיד שבן אדם נפטר אז אבלים עליו וכו'. אבל ה' החליט. ואם ה' החליט זה הכי טוב שיש. לכולם. צריך להיות שמחים ,לא?


 

השאלה; אם ה' עומד מאחורי הכל והכל לטובה אז למה צריך להתפלל לשינוי וכו'?


 

מרגיש לי שזה קצת אמונה מול תפילה/השתדלות רוחנית. מה הגבול?


 

יצא קצת לא ברור.

גמזו לטובה, כמובן.

כ"ח בניסן תשפ"ד 19:57ברור שיש דברים רעים משמים. התורה מלאה בפירוטיםפ.א.

על תוצאות קשות עקב מעשים רעים.


 

פרשת בחוקותי מלאה בעונשים קשים מאוד.


 

בפרשיות קריאת שמע גם מוזכרים עונשים - וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם.


 

 

בני ישראל כשיצאו ממצרים, ובמשך 40 שנות הנדודים במדבר, סבלו עונשים ואירועים קשים.  


הכל בידי שמים - גם הדברים הקשים והרעים.  

ועל הקשים והרעים אנו בוכים ומצטערים.   

 

כ"ח בניסן תשפ"ד 21:27..אני:))))
השאלה אם הרע הוא באמת רע או שרק בעינינו זה נחשב רע ובעומק הוא טוב 
כ"ח בניסן תשפ"ד 22:23הרע הוא באמת רע, במקרים רבים.פ.א.

סיפורים של ניצולי שואה על זוועות בלתי נתפסות, ניסויים אכזריים של תאומי מנגלה, מיתות משונות ואכזריות.


מאות שנים של רדיפות יהודים באירופה, פרוגרומים, רצח, שריפת אנשים חיים על המוקד, עינויים של האינקוויזיציה..


מדרשי חז״ל על פרעה שהיה מצורע וטבל בדמם של תינוקות מידי יום.

במדרש שמו"ר א לד מפורש שפרעה הרשע היה שוחט שלוש מאות תינוקות בכל יום ורוחץ בדמן. והובא בפרש"י שם ב כג


אפשר להמשיך ולפרט עוד עוד זוועות קשות.

כ"ח בניסן תשפ"ד 22:31..אני:))))

כן, אני מודעת אבל יש משהו בעומק, זה לא קרה סתם. זה לא רע לשם רע.


סתם נגיד, הזכרת  את התינוקות במצרים, אחד הדברים שהיו עושים זה להשתמש בהם בתור לבנים כשבן אדם לא הספיק לעשות את המכסה היומית, אז אאלט משה רבינו שאל את ה' למה זה קורה, והוא ריחם על התינוקות וה' הסכים לו להוציא אחד מהם ובסוף התינוק הזה יצא רשע (או צאצא שלו, לא זוכרת)

אז בסוף הכל באמת מסודר כמו שצריך, התינוק הזה היה צריך להיות שם, לא לחינם, אנחנו לא מבינים בעיניי שמיים, נשגב מבינתנו, אבל אנחנו מאמינים שזה לטובה.

זה לא מוריד מהזוועות, רק מוסיף ראייה אמונית ועמוקה יותר.


כך נראלי .


בקריאה שניה, אולי לא הבנתי אותך נכון,

הרע הוא באמת רע.

כל מה שהזכרת באמת רע.

אבל לטובה.

לא כן?

כ"ח בניסן תשפ"ד 22:45מה יכול להיות לטובה, לאדם שנשרף חי על המוקד שלפ.א.

האינקוויזיציה?

 


 

מה יכול להיות לטובה לנשים שעברו ניסויים רפואיים אכזריים על ידי הרופא הידוע לשמצה, ד״ר מנגלה, במחנה אושוויץ - ונשארו עקרות עקב הניסויים?

 

מה יכול להיות לטובה למאות אחינו ואחיותינו השבויים עדיין בידי החמאס, וסובלים סבל בל יתואר מידי יום? 

כ"ח בניסן תשפ"ד 22:46אז מה התשובה שלך לזה?אני:))))
כ"ח בניסן תשפ"ד 22:48שיש רע בעולם - ולא הכל לטובה.פ.א.
כ"ח בניסן תשפ"ד 22:57אז איפה ה' בסיפור?אני:))))
כ"ח בניסן תשפ"ד 23:04הכל בידי שמים. אנחנו לא יודעים חשבונות שמים.פ.א.
ולא יכולים להבין את התכלית של הרע והקשה והאכזריות.  
כ"ח בניסן תשפ"ד 23:10אתה מסכים אבל שיש תכליתאני:))))
עבר עריכה על ידי אני))) בתאריך כ"ח בניסן תשפ"ד 23:21

וזאת תכלית ראויה אם זה מה שהיה צריך לקרות,

שהרי ה' לא חשוד ב..

כ"ט בניסן תשפ"ד 02:19לא מסכיםמתנות באדם

אין לי שכל להבין חשבונות שמים, אבל סתם לגבי הדוגמא שהבאת אדם נשרף חי על המוקד..שלא יבוא על אף אחד מישראל.

אבל בן אדם שהתחייב שריפה..איך זה יקרה?

כמו שכתוב בסנהדרין ל"ז "אפילו שבטלה סנהדרין, דין 4 מיתות בית דין לא בטלו" ושמה מפורט כיצד כל מיתה באה לאדם.

וזה רחמי שמים כן? כי אם לא האדם לא מתוקן ולא יתוקן, כמו שמוכיח הרב מאיר, שאם אדם התחייב באחת מ4 מיתות בית דין, גיהינום לא יעזור לו, אלא יהיה חייב לרדת בגלגול ולמות באותה מיתה שהתחייב.

וכמו שידוע שהגיהינום זה דין קשה ביותר שאין לנו הבנה בו, זה רחמי רחמים..כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אז בוודאות חטא..מה עכשיו ? אין איך לתקן? אז זה כן רחמי רחמים.

אז אם גיהינום ככה..לא כל שכן למות על קידוש ה' שזה לפי הרב, אין למעלה מזה. ושוב, נכון שאנחנו פה, ואין לנו הבנה והשגה בדברים האלו..אבל זאת התורה וזה מה שהיא אומרת.

כ"ח בניסן תשפ"ד 20:40יש אמת אבסולוטית, ויש עיני בשר ודם.פתית שלג
עבר עריכה על ידי פתית שלג בתאריך כ"ח בניסן תשפ"ד 20:57

הקב"ה ברא את העולם בכדי להיטיב עם ברואיו. ומסתמא אין דבר שהוא 'רע' מוחלט.

"מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון, ואפילו עמלק אינו נמחה כי-אם 'מתחת השמים', אבל ע"י הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב, אשר הוא מעל לשמים, ונכלל הכל באהבה העליונה, אלא שצריך כח גדול וטהרה עצומה ליחוד נשגב זה." (מידות הראי"ה, אהבה)

"וכל הרשעה כולה כעשן תכלה. הרע הגמור המוחלט, שאין בו שום ניצוץ של טוב, הוא שמח בכליונו, ואבודו ואפסותו זוהי שלמות התפתחותו היותר גדולה. ואנו צריכים להתרומם למדת־חסד מקיפה כזאת, עד אשר נשאף להיטיב לכל, וגם עם הרע אנו חפצים להיטיב במה שנכלהו, וכל הרשעה כולה כעשן תכלה." (עולת ראי"ה)

 

אבל תורה לא ניתנה למלאכי השרת, ואפילו לא ליודעי סוד, אלא לעם שלם.

וכמו שהרגש הלב מחייב אותנו לברך 'בא"י הטוב והמטיב' גם אם אנחנו לא מנהלים את העולם ויודעים מה יתגלגל מכל דבר בפועל,

ככה גם הרגש הלב מחייב אותנו לברך 'בא"י דיין האמת', גם אם הכל זה רק שפעים של טוב שיורדים עלינו.

"חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלימה ובנפש חפצה כדרך שמברך על הטובה כי הרעה לעובדי השם הוא שמחתם וטובתם כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם שהוא שמחה לו:

מברך על הטובה הטוב והמטיב אע"פ שירא שמא יבא לו רעה ממנו כגון שמצא מציאה וירא שמא ישמע למלך ויקח כל אשר לו וכן מברך על הרעה ברוך דיין האמת אע"פ שיבא לו טובה ממנו כגון שבא לו שטף על שדהו אף ע"פ שכשיעבור השטף היא טובה לו שהשקה שדהו:" (שו"ע או"ח רכ"ב)

 

כמובן שבגלות צפונות טובות רבות לישראל, והבכי על בית המקדש בונה אותו מיום ליום, ומן הסתם יכולנו להתחבר לזה גם בלי חטאינו. בצורה נקיה לגמרי, ובגלל העיכוב מצידנו, אנחנו מקבלים תיקונים נפלאים. וכמובן שגם הרצונות הרעים והתאוות הנמוכות באו להיות קונטרה לכל הלהט של הקדושה.

"עבדים היינו לפרעה במצרים. הגלות והשעבוד של ישראל במצרים לא היו אלא מצד חיצוניותם. אבל מצד פנימיותם היה גנוז בשעבוד עצמו השחרור הגמור. שתיכף עם התחלת השעבוד התחיל השחרור הפנימי של ישראל ועם כניסתם למצרים התחילה מיד יציאתם משם. ומפני זה אף על פי שמצד המעשים שלהם נשתקעו במ"ט שערי טומאה, בכל ואת בקע אורם הפנימי מבעד לכל המסכים ויצאו לחרות עולם. ועושים אנו בלילה הזה כמה דברים זכר לעבדות לפי שבעבדות עצמה היתה גנוזה החירות הפנימית. באופן שכל משך זמן גלותם היתה יציאה אריכתא" (הרב חרל"פ)

"וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא הִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאוּמּוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּזְרַעְתִּיהָ לִי בָּאָרֶץ״. כְּלוּם אָדָם זוֹרֵעַ סְאָה אֶלָּא לְהַכְנִיס כַּמָּה כּוֹרִין." (פסחים פז)

 

והתפילה היא לגמרי חלק מאמצעי התיקון וההשתלמות..

 

(נתקפתי בפרץ ציטוטים)

כ"ח בניסן תשפ"ד 21:37..אני:))))

זה נראלי די ענה לי על השאלה.

כי אתה אומר שכן יש מציאות של רע, לא מתכחשים לזה, רק, שהרע הזה הוא בעומק גם טוב רק שצריך לברור מתוכו את הטוב ועל החלקים של הרע המוחלט והחיצוני אנחנו מצרים, על הרע הזה כתוב ומתפללים שיכלה ואז יתברר הטוב שמצוי בתוכו.

לכן גם התפילה היא חלק מזה ולא סותרת, היא חלק מהבירור של הרע מתוך הטוב שוודאי יש בו.

דייקתי?

תודה!

כ"ח בניסן תשפ"ד 22:04יותר מזהפתית שלג
עבר עריכה על ידי פתית שלג בתאריך כ"ח בניסן תשפ"ד 22:20

גם הרע המוחלט הוא רק כלי בשביל ההשתלמות שלנו. בלי רע לא היה טוב, ובלי טומאה לא היתה טהרה.

אנחנו מטיבים את הרע המוחלט ומתקנים אותו ע"י הכילוי שלו,

ואנחנו מיצרים על הרע לפי ראות עינינו. כשרבי עקיבא רואה שועל יוצא מבית קודש הקודשים הוא מצחק! כי מבחינתו הכל אחד, וזה ששועל יוצא מבית קודש הקודשים זה קשור באופן ישיר ל"עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים". אבל אנחנו לא צריכים לעבוד על עצמנו שייחוד ה' אצלנו הוא מוחלט כ"כ כמו אצל רבי עקיבא, ואנחנו פועלים לפי המדרגה שלנו, ולכן כבר מאות שנים שאנחנו בוכים בתשעה באב, למרות שידועים דברי נחמתו של רבי עקיבא.

[אגב, גם כשסורקים את גופו במסרקות ברזל הוא רואה בזה הזדמנות לקרבת ה' ולקיום מצוות 'בכל נפשך', עד שיוצאת נשמתו באחד. זיע"א]

 

התפילה היא חלק מזה, כי בתפילה אנחנו מזככים עוד את העולם ומקרבים אותו לתיקון שלו. זה חלק מגילוי הטוב.

כ"ח בניסן תשפ"ד 22:40..אני:))))

כן, אהבתי את הדיוק.

אהבתי שהרע(אפילו המוחלט) אין לו תכלית מצד עצמו אלא מצד הטוב.

זה ממש משנה את ההסתכלות.

כתבת יפה.

תודה רבה! ממש יישב לי.

כ"ח בניסן תשפ"ד 23:07פתית שלג
כ"ח בניסן תשפ"ד 21:59..אנונימית~

לא קראתי מה ענו כי אני קצרה בזמן אז אולי כבר אמרו דברים דומים אבל כותבת בכל זאת..

לענד

מה שה׳ יתברך עושה- זה לטובה. חדמש.

*אבל* זה לא סותר את זה שהטוב יכול לבוא על ידי דרך של ייסורים או דברים בסגנון.. ולרוב הוא מגיע ככה. וזה לא אומר שצריך להתעלם מהקושי. צריך לתת לו מקום, אבל מתוך ידיעה שזה לטובה מה שקרה..

לדוג׳- בנאדם שחלילה עבר תאונה ושבר תרגל ח״ו. הוא יכול להיות בייאוש ולחשוב ׳למה לא נזהרתי יותר׳ יאוף תמיד אני נדפק׳ ׳ה׳ לא אוהב אותי׳ וכו׳

ומצד שני יכול להגיד ׳כואב לי עכשיו וקשה לי ואולי אני טיפה אהיה בעצב ולא אקפוץ משמחה והודיה, אבל אני יודע שזה קרה לטובה, ע״י אבא שאוהב אותי. אפילו שהטובה כרגע סמויה ואולי תהיה סמויה לעולם..׳ 

כ"ח בניסן תשפ"ד 22:37תודה רבה!אני:))))
מסכימה ממש!
כ"ט בניסן תשפ"ד 00:11רמב"םבסייידר

הרמב"ם אומר שכל מה שה' עושה לטובה, ואת הרע בעולם עושים בני האדם בבחירה החופשית שלהם או שקורה בדרך הטבע, ובכל המקרים האלה אדם נפגע אם ה' אינו משגיח עליו אלא מסתיר פנים. כך שיש רע בעולם, יש מה להצטער עליו וצריך לקחת עליו אחריות 

ל' בניסן תשפ"ד 20:48מעניין, תודהאני:))))
כ"ט בניסן תשפ"ד 02:11..מתנות באדם

אין בכך לבטל את המציאות של הרוע כי כמו שאמרת אין רע והכל טוב.


 

אז ככה ב-ט' באב, אנחנו בצער לא משום הצער עצמו, ולא כדי להיות עצובים, אלא אנחנו עצובים ביחד עם בורא עולם, מצטערים בצער השכינה שכרגע היא בגלות..שולחן ערוך כותב "ראוי לכל ירא שמים להיות מצר ודואג על חורבן בית המקדש" - אז מה הכוונה? להיות עצוב ? לא, אלא להשתתף בצער השכינה ולהצטער בצער שלה, בצער שלה ביום שבו היא גלתה מביתה, שהוא ט' באב. וגם בכל יום, אבל לא מצד עצבות דכאונית משתקת אלא עצבות עם געגוע למה שהיה פעם ותקווה למה שעתיד להיות.


 

לגבי האדם שנפטר - הרב מאיר אליהו הביא מעשה שהיה עם רב גדול אחד (לא זוכר את השם מחילה), שבנו של אותו רב נפטר ל"ע , והרב רצה להראות שהוא דבוק ב-ה' ויודע שהכל לטובה וכו' , ומנע מעצמו לבכות על בנו. ושם הרב מפלפל שלא טוב הוא עשה בכלל והביא בשם גדולים אחרים, שמי שלא בוכה על הנפטר זה לא טוב בכלל וצריך להוריד עליו דמעות (הרב מביא שם לפי הקבלה אבל לא ניכנס לזה), יוצא, שאכן צריך להיות עצוב ואף להוריד דמעות, אבל גם שם אמרו בגמרא - "3 ימים לבכי שבעה להספד שלושים לגיהוץ ולתספורת" ובמדרש מובא שאומר בורא עולם "מכאן ואילך (היינו מאחרי ה30 יום) אין אתם מרחמים עליו יותר ממני"  , בא ה' יתברך אומר לנו..אתם לא מרחמים על הבן שלי יותר ממני, עם כל זה שהוא היה אבא/אח/בן שלכם. משמע, בורא עולם אומר לנו, אל לכם להיות עצובים אני שומר עליו גם פה. ומשמע גם כשנפטר קרוב ל"ע אומר לנו בורא עולם להחזיק בשמחה ובאמונה שהכל מאיתו יתברך.


 

לגבי התפילה - התפילה בשורש שלה, לא נועדה לשנות כלום(מאז ומתמיד התפללו לשנות מצבים או להתקדם בכל מיני עניינים וכו' נכון, אבל בשורש היא לא נועדה לשנות כלום), היא נועדה שלא נשכח את הבןרא ברוך הוא, כי בתחילה התפילה הייתה כמו התבודדות של היום..היה אדם הולך לשדה ומדבר עם בורא עולם וזהו יוצא ידי חובת תפילה. באו חכמים, ראו שעתידין ישראל לשכוח את עניין התפילה ולא ידעו מה להגיד ואיך(והיום רואים את זה בפועל כשמנסים להתבודד..פתאום נעלם לנו הקול משום מה), ותיקנו תפילת 18 בנוסח אחיד ולא כל אחד כמו שהוא רוצה, למה? כדי שלא נשכח את עניין התפילה ואיך להתפלל. אז נכון שהיום התפילה יכולה לשנות מציאות (ויש שיעור של הרב מאיר אליהו מומלץ מאוד בנושא - "תפילה משנה מציאות") אבל בעומק, היא לא נועדה כדי לשנןת אלא כדי להידבק בבורא ברוך הוא.

ועוד, אפשר להקשות ממה שהיה עם משה רבינו ע"ה, שהיה המושלם באדם, בחיר ה' כמו שמעיד עליו ה' יתברך "מה לכם לדבג בעבדי במשה פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט".

לכאורה, קושיה, למה התפלל על מרים? הרי אם הכל לטובה, ואין רע יוצא מאת ה' יתברך, למה להתפלל על מרים? זה לטובה. ומילא היית שואלת עלינו, שבדור שלנו פחות מחוברים בגוף ונפש לה' יתברך כמו דורות ראשונים בגלל ירידת הדורות, אבל משה?! שהיה בחיר ה' הוא הוא לא היה מושלם במידות שלו ולכן התפלל כי לא האמין שהכל לטובה ?

חס ושלום!!

אלא בורא עולם בא ללמד אותנו יסוד.

אם תלך בדרך שלי, בתורה שאני נתתי לך ותידבק בי, מוטב, ואם לאו, אני אתן לך "איזכורים" שאני פה ושאני אבא שלך והם יהיו כל מיני בעיות קטנות. ולכן היום אנחנו מתפללים לשנות מציאות, כי בעומק..אם היינו באמת עבדי ה' על כל המשתמע מכך, הכל היה פשוט ועל הצד היותר קל..אבל בגלל שמה לעשות אנחנו בעולם העשיה, וכאן פועלים, וזה מקשה על הדביקות בבורא אז ממילא המציאות שונה ומצריכה להתפלל עליה שתשתנה..אבל לא כי רע חלילה, אלא חסד של ה' יתברך איתנו..אם לא תתפלל אליי ולא תזכור אותי חס ושלום, איפה תהיה? אז באמצע היום שלך תעצור הכל, ותתפלל מנחה תזכור שאני פה בשיא של היום שלך ותתיישב בדעתך. אם לא תתפלל איך תאמין? אינו דומה אדם שמתפלל לאדם שלא מתפלל..


 

משהו אחרון, כל מה שנראה לנו בעיניים גשמיות "רע", באופן הרוחני, אין לנו מושג עד כמה הוא טוב.

נביא פה מהלך קצר של ה"זרע שמשון" בפרשת מצורע.

מובא במדרש שמשה רבינו שאל את בורא עולם, למה על הכהנים מוטל עניין המצורע? למה אהרון הכהן, שהוא אחי, מדוע זה כבודו שילך לראות נגעים שאם הנגע צהוב ואם יש שיער בנגע או אם הוא לבן, שמחילה אבל זה דברים לא כל כך נעימים אז מדוע דווקא הכהן? מה עונה בורא עולם למשה? "בגלל 24 מתנות כהונה שלהם" לכאורה תשובה תמוהה מאוד, ה24 מתנות כהונה, הם מתנות שמגיעות לכהנים כי הם עושים את עבןדת המקדש עבודת הקורבנות וכו' אז בגלל זה ללכת לראות נגעים?

וכאן הוא מביא מהלך מדהים. נא לאחוז ראש חחחח.

מי מקבל צרעת ונגעים לרוב? אלו שדיברו לשון הרע. עד כאן יפה.

ובגמרא בקידושין בפרק- עשרה יוחסין, מובא, "אמר שמואל, כל הפוסל במומו פוסל" - היינו, כל מי שמדבר על אחרים ואומר שהם ככה וההוא ככה, בעצם על עצמו הוא מדבר והוא בעצמו פסול(!!!!!!) וצריך לבדוק אחריו.

מכאן יוצא- שמי שדיבר על אחרים לשון הרע, וקיבל צרעת בעצם הוא עצמו פסול ויש לבדוק אחריו. עד כאן יפה.

עוד ידוע, שכהן שחילל זרעו-היינו כהן שנשא אישה פסולה, זרעו מחולל והילד שנולד מנישואין פסולים אלו נקרא "חלל" - הוא לא יכול לברך ברכת כהנים, ואינו מקבל 24 מתנות כהונה. עד כאן מדהים.


 

עכשיו לשיא- אם ידוע לנו שמי שמקבל צרעת הוא בגלל שדיבר לשון הרע, וכל הפוסל במומו פוסל ויש לבדוק אחריו, ושלחנו את הכהנים לבדוק להם את הנגעים וכו' למה? כדי שהכהן ידע במי יש ספק פסול ומאיזו משפחה להתרחק בשביל שידוכים! למה? כדי שלא יחלל זרעו ויפסידו 24 מתנות כהונה !!!

מכאן יוצא למה התכוון בורא עולם כשענה למשה?שהוא נתן לכהנים את עניין הנגעים כדי שלא יפסידו 24 מתנות על ידי כך שלא יתחתנו עם אותן משפחות! מהלך מדהיםםםם ושוב, אין רע יוצא מאת ה' , הגם שזה נראה מאוד לא טוב בעיניים הגשמיות שלנו.


 

רק אגיד שכל מה שכתבתי לגבי האמונה שהכל לטובה וכו' הלוואי שהייתי מקיים רבע מזה, הבאתי פה בשביל שנתחזק לא כי אני מושלם.


 

 

א' באייר תשפ"ד 21:30תודה רבה!אני:))))
כ"ט בניסן תשפ"ד 23:26גם זו לטובהadvfb

הכוונה שגם זו בסוף יוביל לטוב, אבל לא שזה עצמו טוב.

האם דבר שמובי לדבר טוב הוא אכן טוב? כן

אז האם הכל טוב? כן...

אבל אם אנחנו מרגישים את זה? - לא.

אז יש ערך להרגשה שלנו? כן. ערך גדול.

אדם מברך ברכה (כל יום אדם חייב לברך מאה ברכות) - הוא מברך על ההרגשה. 

"ולעבדו בכל לבבכם" האדם עובד את ה' עם הלב שלו.

הלב שלנו הוא החומר גלם שאיתו אנחנו עובדים את ה'.

לכן גם אם הוא מאוד נמוך - זה מה שהקב"ה רוצה שנעבוד איתו אותו, ובמובן שנגביה אותו מעלה מעלה כדי שעבודת ה' תתעצם.

א' באייר תשפ"ד 21:30תודה רבה!אני:))))
כ"ט בניסן תשפ"ד 23:55המחשבות שלי בנושאאחו

א' אפשר לתהות מה זה באמת רע? מה משמעות המילה הזאת? רע היא מילה קצת אמורפית במובן שאנחנו מדביקים אליה קונספטים מאוד שונים.

 

נדגים את זה עם המילה "חטא". יש כל־מיני סוגים של חטאים. יש חטאים שה"חטא" שבהם מתמצה בפגיעה בזולת. יש חטא שהוא פגיעה במידה מסוימת (מידת האמת, מידת הנאמנות, מידת הצניעות). יש חטא שהוא חילול הקודש. יש חטא שהוא חטא רק מעצם העבירה על החוק (malum prohibitum לעומת malum in se). לגנוב, במובן רדוקציוניסטי, זה בסך־הכל להעביר מולקולות של חומר במרחב (משהו טריוויאלי, שקורה בלי הפסקה). אבל יש לגניבה גם משמעויות מטפיזיות שונות שאפשר לעמוד עליהן: זה פגיעה באחר, זה פגיעה במידת הצדק, כו' (אם כי, אולי קשה להגדיר את זה כחילול הקודש במובן המצומצם).

 

בחזרה לרע: מה זה רע? רע יכול להיות פגם מוסרי, כלומר חטא. זה יכול להיות גם צער, או כאב. זה יכול להיות מצב של חוסר שלמות. כו' כו' כו'.

 

לכן, כשניגשים למקרה מסוים, צריך לשאול, מה טיב הרע בו? ומאיזה צד? לעלות על המוקד, מבחינתי, יותר משתייך לקטגוריה של רע בתור כואב. אם נרצה ללכת לכיוון של פגם מוסרי, זאת בעיה של החוטא (האינקוויזיציה לצורך העניין). אם נרצה ללכת לכיוון של צדק, הרי שאנחנו מאמינים במשפט צדק, ו"הן במלאכיו לא יאמין". אפשר לבודד את האלמנטים המטפיזיים המיוחסים לסיטואציה ולתהות על קנקן כל אחד בנפרד.

 

רעיון דומה מביע סנקה ב־De Providentia:

 

"Yet, why does God permit evil to happen to good men?" He does not permit it: he takes away from them all evils, such as crimes and scandalous wickedness, daring thoughts, grasping schemes, blind lusts, and avarice coveting its neighbour's goods. He protects and saves them. Does anyone besides this demand that God should look after the baggage of good men also? Why, they themselves leave the care of this to God: they scorn external accessories. Democritus forswore riches, holding them to be a burden to a virtuous mind: what wonder then, if God permits that to happen to a good man, which a good man sometimes chooses should happen to himself? [...] I have encompassed other men with unreal good things, and have deceived their inane minds as it were by a long and misleading dream: I have bedecked them with gold, silver, and ivory, but within them there is no good thing. Those men whom you regard as fortunate, if you could see, not their outward show, but their hidden life, are really unhappy, mean, and base, ornamented on the outside like the walls of their houses: that good fortune of theirs is not sound and genuine: it is only a veneer, and that a thin one. As long, therefore, as they can stand upright and display themselves as they choose, they shine and impose upon one; when something occurs to shake and unmask them, we see how deep and real a rottenness was hidden by that factitious magnificence. To you I have given sure and lasting good things, which become greater and better the more one turns them over and views them on every side: I have granted to you to scorn danger, to disdain passion. You do not shine outwardly, all your good qualities are turned inwards; even so does the world neglect what lies without it, and rejoices in the contemplation of itself. I have placed every good thing within your own breasts: it is your good fortune not to need any good fortune.

 

"Just as so many rivers, so many showers of rain from the clouds, such a number of medicinal springs, do not alter the taste of the sea, indeed, do not so much as soften it, so the pressure of adversity does not affect the mind of a brave man; for the mind of a brave man maintains its balance and throws its own complexion over all that takes place, because it is more powerful than any external circumstances. I do not say that he does not feel them, but he conquers them, and on occasion calmly and tranquilly rises superior to their attacks, holding all misfortunes to be trials of his own firmness."

 

אבל היהדות לא מבקשת מאיתנו להיות סטואים. מצווה לכאוב כשכואבים. מצווה להתעצב כשעצוב. מצווה להתאבל על הצרות. אנחנו צריכים להיות בדיאלוג תמידי עם העולם (ולא כהצעת סנקה, להיות מחוץ לעולם, או בקרב מוחות), להבין את רמזי הייסורים, לתת לכאב להותיר את הרשמים שהוא אמור (במקרה של אבל, נדרש מאיתנו להפסיק את תפקידנו הרגיל, של ימי אושר ושמחה, ולהתאים את מצבנו לתוך שלבי האבלות ההולכת ופוחתת בהדרגה). לענות על הכאב בשמחה, זאת גישה אבסורדיסטית, מנותקת. צריך לכאוב את הכאב, לצד קבלתו בהבנה ובחוסן.

 

///

 

באשר לתפילה: אני מתאר לעצמי שנכתב על זה המון ואין מה להכביר במילים, אבל הגישה שאני מכיר, בקצרה: הקב"ה רוצה שיהיה לנו טוב ונחמד. הטוב המוסרי המוחלט יכול להתקיים רק במציאות של גן־עדן. מהבחינה הזאת, גן־עדן הוא לא שכר מצווה, אלא התנאי לקיומה, כמו שיציאת מצרים היא אינסטרומנטלית לקיום המצוות, שהן התכלית.התפילה היא בקשה להחזיר את העולם למצבו השלם – בניין ירושלים, השבת השכינה, כו', כדי שעבודת ה' שלנו תוכל להיות מתוך מציאות של שלמות. אני מתאר לעצמי שהיות וקלקלנו, עלינו גם מוטלת החובה לתקן את המצב, גם בהשתדלות רוחנית, וגם בהשתדלות מעשית עד כמה שכוחנו מגיע.

 

לכן בסבל אין בעיה מטפיזית של חוסר צדק, אבל כן יש בעיה אחרת, של חוסר שלמות. הסבל הוא לטובה בכך שהוא אמור לעורר אותנו אל הטוב, או בכך שהוא מחליש את הכוחות הרעים שבנו (אמנם ביחד עם הכוחות הטובים), או שהוא נותן תוקף למידת הדין שהיא חלק בלתי־נפרד מהקיום הרוחני של העולם, אבל זה לא שהוא מציאות רצויה, ואכן אנחנו מצווים לעזור לסובל ולהתפלל עליו, ועצם הפעולה הזאת משלימה את אותן תכליות (התעוררות לתשובה) או משנה את המציאות ברמה רוחנית כך שהסבל אינו נצרך יותר (העלייה במדרגה הרוחנית היא קצת כמו "שינוי השם", כמו שאומר הרמב"ם שהאדם יוכל לומר על עצמו שהוא לא אותו אחד שעשה את החטא, כלומר הוא מציאות רוחנית שונה, ולכן, מידת הדין אינה מכוונת אליו, אלא כלפי "גירסה קודמת" שלו, שכבר לא קיימת במציאות מבחינה רוחנית).

א' באייר תשפ"ד 21:31תודה רבה!אני:))))
ב' באייר תשפ"ד 12:27ואי שאלה טובה ממשכְּקֶדֶםאחרונה

תאמת שגם אני חשבתי על זה לפני כמה ימים כשלמדתי שו"ע נפסק שם להלכה שעל שמועה רעה צריך לברך דיין האמת. אז שאלתי את עצמי למה דווקא זה החותמת של הברכה? ומה, על שמועה טובה זה לא אמת? אז באמת הכל אמת. חחח. אבל, בדברים רעים, חשוכים,שנראים רחוקים מהשם יש אמת גדולה, ודווקא בגלל זה היא נסתרת. לכן חז"ל מחייבים אותנו לזכור שגם בזה יש אמת.

עכשיו, לגבי השאלה שלך זה נכון כאמור הכל טוב ואין רע יורד מלמעלה. אבל, וזה אבל גדול... השם יצר טבע חדש של "מחיצות" . להבדיל בין קודש לחול. להבדיל בין הטמא לטהור, להבדיל להבדיל להבדיל, למרות שבפועל אין באמת הבדל בינהם. אבל התפקיד שלנו בעולם הזה הוא לגלות את השם ולהמליך אותו, ואת זה בין היתר אנחנו צריכים לעשות ע"י הבדלה והקדשה (אפרופו פרשת קדושים) . אנחנו לא מלאכים. יש לנו גוף חומרי וזה לא בהכרח דבר רע. אלא זה הכלים שניתנו לנו שעל ידם נקיים את התכלית הבריאה. לכן אנחנו צריכים להיות שמחים כשצריך לדוגמא כהמצרים טבעו בים.. לעומת זאת למלאכים היה אסור לשמוח. וגם אנחנו צריכים להיות עצובים כשצריך אע"פ שמיתת צדיקים מביאה כפרה וברכה לעולם. קיצור.. נראלי חפרתי מדיי מקווה שהצלחתי להסביר

עוד שרשורים מהפורום

כ"ו תמוז 03:38אל תהי רשע בפני עצמךזיויק
איך אתם מקיימים את זה?
כ"ו תמוז 07:11למה בכלל לחשוב שאני רשע? ( זו מחשבה של בעיית OCD?)פ.א.
כ"ו תמוז 09:31ממש לא, עשית פעם עבירה?advfb
כ"ו תמוז 09:34ברור. כולנו בני אדם. אין אחד שלא חטא.פ.א.

אבל לא עלתה בדעתי הרגשה ומחשבה שאני רשע

כ"ו תמוז 09:41גם אם לא מדובר על רצחadvfb

בנאדם שחוטא וחוזר ושונה וחוטא יכול לקבל תחושה או לחשוב שהוא רשע, אם לא זכית בזה, אשריך

כ"ו תמוז 10:54על פי הרמב"ם בהלכות תשובה על זהadvfb

זה ממש לא מופרך להיות רשע

רוב עוונות על רוב זכויות..

 

כ"ו תמוז 09:40בקיצורי קיצוריםadvfb

"והוי דן את כל האדם לכף זכות" - מה כוונה "כל האדם"? להתסכל על האדם בכלליותו - לא על חלק אחד ממנו או לא זמן מסויים אלא על כל הפוטנציאל וכל ההקשר. אפילו אדם שהיה רשע כל ימי חייו, זה כלל לא מעיד על העתיד, לצורך העניין.. להסתכל על היתרונות שלפעמים גם גרמו לאדם לחטאו, רק בגלל שהם יצאו מאיזון.

כ"ו תמוז 12:46...מבקש אמונה

אם חלילה נכשלתי, אני אומר לקב"ה  "רבונו של עולם, אני לא רוצה(!!) לעבור עבירות, תעזור לי"

מה שנקרא "מחאה" נגד היצר הרע.   

כי הוא תמיד מנסה לשכנע אחרי העבירה שאני הרשע. מזתומרת רשע? שלא סתם נכשלתי, אלא שבאמת רציתי לחטוא וזה מי שאני

ואם מאמינים לזה, הדרך לעוד עבירות קצרה מאד.

אז אני מתנגד לכך (וגם נזכר בדברים הטובים שאני עושה) - שלא אהיה רשע בפני עצמי - ומוציא את עצמי צדיק שנלחם נגדו.  

כ"ו תמוז 19:25אהבתיזיויק
כ"ו תמוז 20:49💪מבקש אמונהאחרונה
כ"א תמוז 13:31על פי דין לא היינו אמורים לעבוד את ה'כְּקֶדֶם

אנחנו עובדים אותו מהחסד שנטוע בתוכינו ומאהבתנו הבלתי הגיונית אליו.


בעמוס פ' ב א מתואר איך השם השמיד את מואב רק מפני שפעם הם שרפו מלך אדומי ונהגו בו ביזיון.

השם תבע את עלבונו של אותו מלך והשליך אש במואב.

במלכים ב פ' א מתואר שנפל קצף על ישראל מצד מלך אדום כי רק בגינם יצא שאיבד את בנו והם לא פעלו להציל אותו.


מיליוני יהודים נטבחו ונרצחו בצורות מזוויעות רק מפאת יהדותם. והשם עדיין לא תבע את עלבוננו. עליך הורגנו כל היום נחשבנו לצאן טבחה..

מי יעז לפצות פה כנגד יהודי אחד שבוחר לא ללכת עם השם?

הצדק עמו. קל וחומר כנגד מיליוני יהודים שבוחרים למרות הכל לחיות ולמות על קדושת השם. היעלה על הדעת את משמעות החסד הענק שאנחנו עושים עם ה' בדבקו בו, למרות הכל?

כבני כושיים אתם לי, מה נמר שונה בחבורבורותיו וכושי בעורו

כן בני ישראל שונים במעשיהם.


מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ

כ"א תמוז 13:41לפי הדין חייבים לעבוד את ה מצדקעלעברימבאר
מידת שהוא האמת ומצד הכרת הטוב.


אבל אתה צודק,שעיקר העבודה היא מאהבה ולא כי אנו חייבים על פי דין

כ"ד תמוז 00:44וואי השפה שלך ממש שונה משליadvfb

היכולת שלי לקבל את מציאות הקב"ה עוברת גם דרך הצינור הפילוסופי... וכך כל ההתעסקות עם רוע בעולם סה"כ לא מעסיקה אותי. 

להבנתי, כל הטענות שהבאת הן מאוד ריגשיות, אז בצד של הרציונל כאילו זה לא עובר, כי השכל עובד בכלים אחרים.

אני יכול להתמודד עם השאלות שלך כלים הרציונאלים, אבל זה פשוט לא זה. זה לא שייך.

כן מאוד מזדהה עם האדרת האמונה של עמ"י בדבקות בקב"ה. 

חסד שעושים עם כלפי שמיא בודאי שיש לו צד מטאפורי מסויים.

בכל אופן, איך שלא נקרא לזה, תנועת החסד בין שיהודי חש לקב"ה היא חשובה מאין כמוה בעבודת ה'.

כ"ד תמוז 00:52זה לא רגשי. האהבה שלנו להשם לא מאוזנת ובלי מוסברתכְּקֶדֶם

לכן כנסת ישראל נקראת "חולת אהבה"

חולי זה לא מצב מאוזן

כ"ד תמוז 00:55שיכלי זה לא.. בזה אנחנו מסכימים, נכון?advfb

מסתבר שזה בתחום שמעל השכל, אבל אז אני נכנס לשאלה אחרת, באלו כלים אני יכול להתייחס לזה?

כ"ד תמוז 00:58למה זה לא שכלי? הרי הוא הבטיח הרבה דבריםכְּקֶדֶם
אז רק בגלל שזה עדיין לא התגשם אתה מנסה לדחוק את זה מחוץ לשכל?
כ"ה תמוז 00:47אתה מגיש את זה בכלים שיכליים אבל אני מרגיש שזהadvfb

מעבר לכך..

לא בגלל לימוד בפסוקים בתנ"ך הייתי מגיע למסקנה שלא צריך לעבוד את ה' מהדין.

לכאורה השאלה שלך, זאת השאלה של אלישע בן אבויה. הרי כתוב על קן ציפור יגיעו רמיך והיה מי שעלה לעץ שילח את האם על הבנים נפל ומת..

החילול השם הנושא כאשר עם ישראל סובל זה עניין משמעותי. הסבל שלנו כביכול הסבל של ה'. אבל שוב, זה רק כביכול. 

ה' הוא מעל הכל, זה מה הקו העליון שמנחה אותי לפי שאני נגיש לכל שאלה.

אם ה' הוא מעל הכל, אז מותר לי גם לא להבין אותו. 

אם ה' מעל הכל, אז אני חייב לשמוע לו.

גם אם אני לא מבין אני מחוייב.

וגם מבחינת עבודת ה' הפנימית ולא הפילוסופית - אני רוצה להרגיש מחוייב! זאת תחושה בלתי נפרדת בעבודת ה'.

כמו מצות ציצית. אין איסור לא לשים ציצית. אני חייב לשים ציציות בבגד של ארבע כנפות, אז לכן שמים ציצית  כדי להתחייב במצווה. "גדול המצווה ועושה".

ונחזור לשכל - מבחינה שיכלית זה הקב"ה הוא בעל הסמכות העליונה - זאת הנחת יסוד. בכל טענה שיכלית יש הנחות יסוד. כל הטענות השיכליות כפי שאני מבין את הקשר עם הקב"ה מושתות על הנחת יסוד זו. זאת לא תוצאה של הנחת יסוד אחרות אלא היא הנחת יסוד בפני עצמה לכן אני לא אוותר עליה.

כ"ד תמוז 01:03איך שאלת הרע בעולם לא מעסיקה אותך?קעלעברימבאר
כשרע לך אתה לא שואל למה רע, אם ה היה יכול לעשות טוב במקום?
כ"ה תמוז 00:55לא, ה' לא חתם לי על חוזה שיהיה טוב כראות עיניadvfb

ה' לא בא בטרוניא עם בריותיו, לזה אני מחוייב במיליון אחוז.

אך האם זה אומר שהכל יהיה נעים וטוב, לא!

לא הכל אני מבין, ואני גם לא מתהיימר להבין.

ה' רוצה להעביר שפע דרכי, אך מה שלא תחת אחריותי - עלי להתפלל עליו. אבל האם זה מחוייב - כלל וכלל לא!

 

אם היינו בדור שהיתה נפוצה הנבואה אז הייתי יכול ללכת לשאול נביא, למה זה ככה ולא אחרת.

אבל נביא זמין לצידי, אז נשתמש בבחינת "חכם גדול מנביא" ונחשוב בשכל שלנו אילו שאלות יכולות לקדם אותנו ועל פי זה להניח איזה מה הקב"ה היה רוצה שנשאל.

לא כל שאלה היא מקדמת את המציאות! 

כששאלו את מו"ר הרב חנן פורת בראיון האחרון איתו "איך אתה רוצה שיזכרו אותך?" אז הוא אמר "זאת שאלה שיש בה קטנות מסויימת.. חנן פורת לא צריך לחשוב מה לעשות כדי שיזכרו אותו אלא מה לעשות כי זה האמת" (ציטוט לא מדוייק). 

 

היהדות מתעסקת בשאלת "צדיק ורע לו" מהתנ"ך עד לחז"ל ולראשונים והאחרונים.

אך באינטאיציה האישית שלי, זה לא מתחיל..

אני לא מתהיימר לומר שהאינטואיציה שלי אידיאלית או הכי בריאה אבל שאלת ביחס למה שאני מרגיש אז עינתי לך

כ"ה תמוז 09:42גם אם הוא לא חתם על חוזה.קעלעברימבאר
תמיד נשאלת השאלה למה יש רע כשהוא יכל לעשות טוב במקום, בלי שום מאמץ מצידו.


השאלה כמובן על ההווה, כי לעתיד לבוא ברור שבסוף יהיה טוב לגמרי ללא שום רע

כ"ה תמוז 09:45כשאמרתי שאלה איןקעלעברימבאר
הכוונה קושיא אומנית שמעוררת ספק באמונה.


וודאי לי אמונה בה' ושכל מה שהוא עושה זב בהשגחה ולטובה ושבסוף יהיה טוב לגמרי בלי רע.


אבל עדיין השאלה קיימת כשאלה, לא כקושיא.


ואפילו הנביאים שאלו זאת ולא קיבלו תשובה

כ"ה תמוז 11:36לא אין לי שאלה, לא הבנתי למה שתעורר לי שאלהadvfb

זה שכל הנביאים שאלו זה אומר שגם אני אשאל חח

בלי להגיד אם זה טוב או רע לא הבנתי את הצורך לשאול.

הקב"ה מאיתו הטוב והרע. אז הוא יוצר גם רע. מה השאלה?

כ"ה תמוז 11:37וזה בדיוק השאלה - למה יוצאקעלעברימבאר
ממנו רע (ואפילו זמני) כשהיה יכול לסדר בקלות טוב?
כ"ה תמוז 11:39חחח אותי זה לא מטרידadvfb

למה שיטרידו אותי חשבונות שמיים? בקושי את החשבונות שלי אני מחזיק

כ"ה תמוז 16:09לא בקטע של חשבונות שמים. בקטע שלקעלעברימבאר
תמיהה קיומית - למה ה' עשה לי רע עכשיו כשהיה יכול לעשות טוב?
כ"ה תמוז 16:15למה אתה כל כך תופס מפרשנות אנושית?advfb

הפרשנות האנושית היא כאין וכאפס בפני הכוונה הא-להית.

מבחינתי בטענה הזאתי נפתרה התהיה הקיומית

כ"ה תמוז 16:38כי החוויה האנושית הספציפית הזאתקעלעברימבאר
יודעת שטוב עדיף על רע.


מה שאתה עונה זה כבר תירוץ על השאלה, שה' יודע יותר טוב מאיתנו, אבל השאלה מתחילה והתירוץ רק חלקי, כי בסוף נותרת סתירה בין האמת האלוקית לחווית הרע של האדם, וברור שזה שהאדם לא תופס את האמת ונשאר עצוב זה רע, ובמילא נשאלת השטלה - למה ה' גורם לכך אם היה יכול להיות טוב (או שהיה יכול לסדר מצב שיהיה לנו ברור שבעצם המצב הרע הוא האמת האלוקית)?

כ"ה תמוז 16:42אתה מתעקש להביא את התפיסת עולם שלךadvfb

בתור הנחת יסוד. בהנחות יסוד של התפיסה שלי החוויה הזאת לא נמצאת.

החוויה שלי שאין לי מושג מה ה' רוצה. אין לי מושג אם מה שאני רואה זה טוב או רע, מוכרח מהמציאות או ניתן לשינוי.

אני לא עונה תירוץ על אף שאלה.

לא מטריד אותי רע או טוב, כי מראש ההסתכלות שלי פחות נותנת מקום לחוויה האנושית שאתה חווה. כי אני לא אתה, אני חווה חוויה אחרת.

האדם חווה רע בעולם, אין פה שום סתירה, לא חלקית ולא בטיח. בטח שיש רע. וולקאם טו דה וורלד. זאת התפיסה הבסיסית שלי. אף פעם (ממה שזכור לי) לא פקפקתי בקיומו של הרע.

כ"ה תמוז 16:45זה בדיוק העניין-קעלעברימבאר
אתה אומר - וולקאם טו דה וורד.


וזה בדיוק השאלה- למה ה' ברא עולם שבו הרע זה תופעה נורמלית?


לא חשבונות שמיים, אלא שאלה קיומית.


ולא הבנתי , לא מפריע לך כשרע לך?


וברור שה' רוצה שבסוף יהיה טוב לגמרי - זה וודאי מעצם טוב ה' המוחלט (ואז נשאלת השאלה אז למה זה כבר לא עכשיו)

כ"ה תמוז 16:51זה שזה לא נוח לי זה לא אומר שאני לא מקבל את זהadvfb

חוסר נוחות זה לא קושי קיומי 

 

ברור שהרע מפריע לי ברמה החוויתית האישית. 

אבל באותה מידה, אם לא פחות, פשוט לי גם שהוא חלק מהעולם הזה. אין לי שום ערעור על זה.

 

אני מזדהה עם השאלה במישור הריגשי אבל לא מעבר לכך.

ולכן אני יוכל להתפלל על זה שיהיה יותר טוב..

אבל גם פה, אני אבקש מהקב"ה - תעשה שלא יהיה אתגר וקשיים. אני אבקש ממנו שיתן לנו כח ותבונה לעמוד באתגרים שהוא מציב בפנינו.

 

 

כ"ה תמוז 19:14וכאן בדיוק השאלה -קעלעברימבאר
למה הרע הוא חלק מהעולם הזה? כאשר ה' היה יכול לסדר עולם הזה טוב כולו.


זה לא חוסר נוחות, זה סבל.


לא הבנתי את החלוקה שלך בין רגשי לקיומי, נשמע שאתה מדחיק את המימד הרגשי ומקבל שרק האמת האלוקית האובייקטיבית היא הדבר היחיד הקיים בעולם, ואילו הפן הסובייקטיבי של איך אדם מרגיש לא חשוב

כ"ה תמוז 21:26אני לא מדחיק את המימד הרגשי, אני מפריד אותוadvfb

יש הרבה דברים שלא נוחים ולא נעימים לי בעולם. לא רואה צורך להשליך אותם על הקב"ה.

השאלה היסודית שיותר מטרידה אותי היא - מהו העולם? מה המטרה שלו? 

השאלה הזאת כוללת את השאלה שלך. העולם שלנו מורכב מטוב ורע במהותו. 

האדם עשוי מנשמה וגוף, יש דואליות בעולם במהות שלו. ולכן השאלה היסודית המעניינת היא מהו העולם? מה המטרה שלו?

כ"ה תמוז 16:39זה נכון, אז למה ה' לא סידרקעלעברימבאר
שנראה את העולם מנקודת הפרשנות האלוקית?
כ"ה תמוז 16:43ככה, זה לא מטריד אותיadvfb

זה כמו לשאול למה הקב"ה ברא אותנו כבני אדם ולא כמלאכים.

אני אישית לא מקנא במלאכים...

למה הקב"ה ברא אדם? שאלה טובה. 

האם היא מטרידה אותי? לא.

כ"ה תמוז 16:46יש הבדל,קעלעברימבאר
השאלה למה אני אדם ולא מלאך לא מטרידה אותי כי זה לא מעניין אותי ולא מפריע לי שאני אדם.


אבל כן מפריע שרע לי.


זה לא שאלה אינטלקטואלית מסקרנת, זו שאלה כי היא מטרידה

כ"ה תמוז 16:52זה שרע לך, זה אומר שאתה בנאדםadvfb

ולכן השאלה האמיתית היא למה אתה בכלל בנאדם..

אם לא הייתה בנאדם, השאלה לא היתה נשאלת בכלל. לבני אדם יש רוע, זה חלק מובנה מהמערכת של האדם.

 

זאת השאלה שהכי מטרידה אולי אותך, ואולי את כל השאר.. אבל למה שזה בהכרח יגיד שזה מטריד גם אותי?

כ"ה תמוז 19:12אני לא חושב שאדםקעלעברימבאר
מהותית חייב לסבול. במצב הנוכחי זה קורה אבל לא מחוייב מהותית.


אדם מהותית כן מחוייב שהטוב לא יגיע מעצמו אלא מה' , ולכן אדם מתפלל על הזמן כי אין לו מצד עצמו אלא ה' נותן לו. אבל עדיין השאלה אז למה ה' לא עונה תמיד מיידית לתפילה שלנו שיהיה טוב? כי בנתיים יש הרבה רע.


לא מטריד אותך שרע לך. כלומר לא אכפת לך אם רע לך או טוב? אתה זורם עם זה שרע לך ולא היית רוצה שיהיה טוב?

כ"ה תמוז 21:27פחות מעניין אותי למה יש רוע בעולםadvfb

יותר מעניין אותי מה אני יכול לעשות איתו.. מה הקב"ה רוצה ממני בעולם שיש בו רע? 

זה כן מטריד ומעניין..

 

מכיר את "איש הגורל ואיש הייעוד" של הרב סולובייצ'יק?

כ"ה תמוז 22:11שמע גם אותי זה לא הנושא שמעסיק,קעלעברימבאר
אבל עדיין השאלה מרחפת בחלל האוויר
כ"ד תמוז 01:02גם אם נאמר שעובדים את ה מצד הטבו לנו,קעלעברימבאר
אז הענין שהרע הוא זמני והטוב נצחי. אז מצד הכרת טובה על הטוב הנצחי כבר צריך לעבוד את ה
כ"ד תמוז 21:49איך אתה מגדיר "דין"?עזריאל ברגר

חז"ל פירשו את הפסוק "מי הקדימני ואשלם", שהקב"ה אומר לנו כך:

מי קילס לפני עד שלא נתתי בו נשמה?

מי מל לפני עד שלא נתתי לו בן זכר?

מי עשה לפני ציצית עד שלא נתתי לו טלית?

מי עשה לפני מעקה [עד שלא נתתי לו גג?

מי עשה מזוזה] עד שלא נתתי לו בית?

מי עשה לפני סוכה עד שלא נתתי לו מקום?

מי הפריש פאה עד שלא נתתי לו שדה?

מי הפריש תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן?

מי הפריש בכורות ומעשרות וקרבן עד שלא נתתי לו בהמה?

 

במילים אחרות: אנחנו ב"חוב" כלפי הקב"ה עוד לפני שהתחלנו לקיים את המצווה הראשונה.

אז אנא, אל תנסו לבוא ל"דין" מול הקב"ה, זה לא רעיון מוצלח...

כ"ד תמוז 21:54מי ביקש ממנו לזרוק בי נשמה?!כְּקֶדֶם
חחח סליחה הייתי חייב
כ"ה תמוז 00:47על כרחך אתה חיadvfb
כ"ה תמוז 09:45היית רוצה שלא?קעלעברימבאר
כ"ז תמוז 06:39מצער מאוד לקרואאדם פרו+אחרונה

אנחנו חייבים לעבוד את ה' וזהו

אל תבלבל אותנו עם סיפורי שואה.

עם ישראל גם עוברים עברות כל יום.

אל תנסה להלחם במי שברא אותך ואת העולם

שהוא קצת יותר חכם ממך

ויודע חשבון יותר טוב ממך

י"ט תמוז 18:34עשה לך רבכל קול קן כן

מישהו מכיר רב תורני באזור ירושלים שאפשר לפנות אליו בכל שאלה?

(רצוי עם נגיעות חסידיות)

י"ט תמוז 19:38לך למכון מאירתות"ח!

הרב אייל ורד מלמד שם. הוא יענה לך על מה שתרצה

והוא עם נגיעות חסידיות

י"ט תמוז 19:41מחפשכל קול קן כן

מישהו שלא קשור למקום הזה בשום דרך

כ"ג תמוז 22:48למה?תות"ח!

מה פשר הסטיגמה המוזרה הזאת?

כ"ה תמוז 23:48לא בטוח שזה סטיגמה,עַלְמָה1

אולי לדוגמא הוא למד שם ורוצה מישהו שלא יכיר אותו? 

כ"ו תמוז 02:06צודקת, לא הייתי ציך לשפוטתות"ח!אחרונה
י"ט תמוז 19:41וכי יש רב שאינו תורני?תדהר
י"ט תמוז 19:45זהכל קול קן כן

בא לשלול רב חרדי, חבדניק וכן על זה הדרך

מה הצורך להעיר אם אין לך רב להציע...

מוזר בעיניי.

י"ט תמוז 19:51עכשיו הסברת והבנתי את כוונתךתדהר

כי תורני בראשי - הולך בדרך התורה

י"ד תמוז 21:27הרמוניה

שאלה אישית עמוקה יחסית...

 

אני כאילו מרגישה שאין הרבה דוסים אמיתיים.

יש הרבה אנשים מתוקים, אנשים טובים באמת. אבל מה שחשבתי לדוסים פעם לפחות- אנשים שיש להם בלעדיות לה'.. כבר בקושי בנמצא. כי כולם נוהרים אחרי האלוהים החדש- האינטרנט. 

הוא תמיד זמין לך, הוא יודע הכל, הוא ממלא לך סיפוקים, הוא עונה לך על שאלות בכל התחומים של החיים. הוא נותן לך ביטחון. הוא נמצא איתך תמיד. זה מעזע אבל למה צריך את אלוקים?

כן, אתה אומר שצריך אותו, ואפילו חשוב לך עבודת ה'... אבל אין לה בלעדיות. היא לא במקום ראשון ויחיד ומרכזי בחיים. יש לה מתחרה תמידי.

 

אני מרגישה את זה על עצמי ותוהה על זה. אני לא רוצה לפספס את החיים שלי ולחיות "ליד" כל הזמן במקום בדבר האמיתי.

כ"ד תמוז 18:35יפהכל קול קן כן

אך גם מחשב יהיה מי שיאמר שזה פסול

כי בפועל העניין זה האינטרנט, מה זה משנה אם זה 

בא כסמארטפון טאבלט נייד או נייח?

י"ב תמוז 18:00אשכרה, אתם מבינים כמה הגאולה קרובה?שרופה על העם

פיזית הקריבו פרה אדומה!!!

אימלה משיח כמה חיכנו

י"ב תמוז 21:08????רקאני
י"ב תמוז 21:13כן, קרה עכשיו, פורסם בערוץתדהר
י"ב תמוז 21:15זה תרגולרקאני
י"ג תמוז 19:55לא הקריבו, והיא לא פרה אדומהפשוט אני..
י"ד תמוז 16:23תרגילושרופה על העם

והיא היתה פרה אודמה אומנם לא כשרה אבל כן פרה אדומה

י"ד תמוז 16:39למה היא נפסלה?פשוט אני..
כי יצאו לה שערות שאינן אדומות, כלומר היא נפסלה כי היא לא פרה אדומה
י"ד תמוז 17:13היא 'אדומה'. לא 'אדומה תמימה'.אדם כל שהואאחרונה
י"ד תמוז 16:42פרה אדומה אינה קרבןהסטורי
אלא אמצעי לטהרה, ככה שגם אם היה הדבר האמתי, המילה הרלוונטית אינה 'הקריבו'.
מחר 01:41אני מוצאת שיש קשר הדוקעַלְמָה1
בין האמונה שלי בקב"ה לבין האמונה שלי בעצמי. 
מחר 01:43את לא טועהShandy
יש לזה מלא ביסוסים
מחר 13:23נכון, זה דבר חזק מאוד.דתי שובב

הרבה מגדולי החסידות אומרים את זה

מחר 20:13נכון. בדיוק היום כתבתי על זה משהוכְּקֶדֶם
מחר 21:08..עַלְמָה1
יפה, רוצה לשתף? 🙃
מחר 21:47כתבתי במחברת שליכְּקֶדֶם
בכתב חרטומים 
ל' סיוון 10:02נו, זאת לא סיבה שלא ;)advfb
כ"ט סיוון 02:16כיוונת לדברי הרב קוקזיויק
ל' סיוון 10:02מקור?advfb
ל' סיוון 14:52קובץ ג רב. קובץ ג קלג, אורות התורה יא בכְּקֶדֶם
יש מלאאאאאאא לא חסר
ל' סיוון 22:45תודה advfb

שאלתי כדי באמת לראות את זה. כי זה הכי "הרב קוק קלאסי" ובדרך כלל שרואים את המקור עצמו אפשר יותר להרשם וללמוד בצורה יותר מדוייקת

ל' סיוון 09:20באמת יש המון קשרלב אוהב

בין העולם הפנימי שלנו לבין איך שאנחנו תופסים אלוקות...

לא רק זה גם המקום של שכר ועונש, יראה ואהבה, תשובה, והמון דברים

דברים ששווים בירור 

ד' תמוז 14:03לא רק את מוצאת את הקשר הזהפיטוניה

לכן חשוב לעבוד על האהבה העצמית 

ד' תמוז 22:51קראתיכל קול קן כן

באיזה קונטרס של הרב ארוש

שאומר מי שלא מאמין בעצמו

יש לו בעיה באמונת הבורא

 

זה תלוי בזה.

ז' תמוז 15:52יש קשר, אבל צריך לחקור את טיבו בזהירות ובענווהשאלה.אחת

אפילו מהצד הפסיכולוגי זה עיקרון פשוט, שלאו דווקא מתייחס לאמונה דתית, ובטח לא יהודית: אדם שטוב לו עם עצמו, מאמין בעצמו, מרגיש יותר טוב בחברה שבא הוא נמצא ומאמין באלמטנים התרבותיים שבה.

זה לא במילים מדויקות ^, אבל זה הרעיון פחות או יותר.

לגבי ההגות היהודית המתייחסת ל"אמונה שלי בעצמי", קל לשלוף מהחסידות ומהרב קוק רעיונות המתאימים לרוח הדברים.

לעומת זאת, יש מקורות אחרים, כמו בתנועת המוסר, שרואים את הדברים אחרת. ומי שרוצה להרחיב שירחיב.

ח' תמוז 01:45זה באמת הגיוניצמאה לאמת
בני האדם הם היצירה של הקב"ה ויש בהם חלק אלוקי 
י"ד תמוז 00:29כהמשך (: איך מחזקים את שתי האמונות האלו?עַלְמָה1
י"ד תמוז 00:29ותודה לכל המגיבים 3>עַלְמָה1אחרונה
פרסומת
היום 22:06עבודת ה' בביתדתי שובב

 לעבוד את ה' בבית זה הרבה יותר קשה בלי חברים שדוחפים ובכללי בלי שאתה עם חבורה

יש לכם רעיונות איך אפשר גם בבית לעבוד?

מחר 01:37היי, מזדהה עם התחושה (:עַלְמָה1

מתוך הנחה שהדבר שהכי מביא להתבוננות על עצמנו (ובעקבות כך גם לשינוי) זה לימוד,

הייתי מציעה:

*לקבוע לימוד טלפוני קצר וקבוע עם חבר בתחום של עבודת המידות, ככה תוכלו לקבוע יעדים, ולמחרת לשתף אחד את השני כמה התקדמתם וזה ידרבן אתכם.

*לבחור לעצמך כל מוצ"ש פרט קטן בהלכה שעליו אתה עובד השבוע. ובסוף היום לראות אם עמדת בזה ומה אפשר לעשות כדי להשתפר מחר.

*אם יש אחים או הורים, זה הזדמנות לחזק את הקשר איתם וליזום מידי פעם לימוד משותף על משהו שמתאים להם.

בהצלחה!! (: 

מחר 01:43נכוןShandy

עשיתי את זה במשך תקופה וזה ממש עזר

היה שיפור רציני בעבודת השם שלנו

רק צריך להתמיד

( במקרה שלי היא התחתנה ולא המשכתי עם אחרת....)

מחר 01:44איזה כיף שראית שיפור (:עַלְמָה1
מחר 01:46כי הייתה לי חברותא ממש עקביתShandy

ובנוסף היא הייתה כזאת שישר עוברת למעשים

למדנו משהו חדש היא הייתה ישר משתדלת לעשות אותו

ואני זרמתי איתה

את יודעת 40 יום של תרגול הופך לקבע.

גם אם זה קשה בהתחלה בהמשך זה הופך לחלק ממך

אל תוותרי באמצע

מותר לפול אבל חייב להמשיך 

מחר 01:53כן, ב"ה לומדת כבר תקופה ארוכהעַלְמָה1
בקביעות עם חברה, ובאמת רואים איך זה משפיע (: 
מחר 13:08ממש תודה על העצותדתי שובב

יש לי גם קטע בחופשים שאני קם ממש מאוחר (גם בגלל שאין חברה) וזה אחד הדברים שהכי מחלישים אותי

אתה מרגיש שאתה לא מנצל את הזמן וזה מתסכל וגורם לירידות... 

מחר 14:29וואו יש לי מה להגיד על זה(:עַלְמָה1

היתה לי תקופה שהיה לי גם קשההה מאוד לקום בבוקר אפילו שפספסתי בגלל זה מבחנים חשובים, ולימודים, ואפילו עבודה וזה שיבש לי את הכל!! ולמרות שכלפי חוץ הייתי נחשבת מוצלחת וחרוצה, זה כל כך ערער אותי מבפנים וגרם לי להרגיש רע עם עצמי.


מה שעזר לי בפועל להתחיל לקום בשעות סבירות,

זה דבר ראשון לדעת שזה באמת התמודדות קשה!! יכול להיות שאצל חלק מהאנשים זה חזק יותר ואצל חלק מהאנשים פחות, אבל למי שכן מתמודד עם זה, זה קשה!! הסעיף הראשון בשולחן ערוך פותח בזה, ולא סתם, זה אומר שגם בדורות קודמים ראו צורך לחזק את זה! והוא כותב על ההשקמה בבוקר "יתגבר כארי", זה אומר שזה דורש באמת גבורה!! 🦁 זה דבר ראשון, לדעת שזה בסדר שזה קשה, כן, מסתבר שיש בנו יצר לישון ;)


דבר שני, אנחנו לא יכולים לצפות מעצמנו להצליח בהתמודדות שלא התכוננו אליה, נכון?

לכן צריך לדאוג שיהיה לנו את כל התנאים שיעזרו לנו ברגע האמת להתמודד: לדאוג מראש לישון מספיק כדי שלא נהיה עייפים, לכוון שעון מעורר חופר שיהיה רחוק מהמיטה, לקבוע משהו קטן נחמד לשעות הבוקר כדי שיהיה לנו כיף לקום, לדאוג שהשינה תהיה איכותית, ועוד דברים.. (:  

הרצון להצליח להתעורר בבוקר צריך להיות ממש ערך עליון כרגע ברא שלנו (כרגע, עד שנתרגל) כדי שבאמת נצליח להתמודד בזמן אמת.


בתור התחלה אל תנסה לקום מוקדם מידי, תקבע לך שעה שנראית לך סבירה ואפילו שהיא לא מוקדמת מידי - עדיין כדאי לישון מוקדם מאוד (אל תדאג, לא לכל החיים, רק כרגע, בשביל ליצור במוח הרגל של שעת קימה קבועה), לעזוב את הטלפון לפני השינה, ולעצור את העיסוקים. כשעוצרים את העיסוקים כדי ללכת לישון (ולא רק נרדמים מתוך עייפות) זה הופך את השינה לבחירה, לא משהו שצללת אליו מרוב עייפות או שיעמום, אלא מנוחה שבחרת בה ולכן גם יקל עליך לבחור מתי להפסיק אותה.


ברגע האמת, כשהתעוררת ואתה מתקשה לקום תחזק את עצמך, תחליט שאתה קם רק לזמן קצר ומקסימום חוזר עוד מעט לישון (אחרי שתקום ותתארגן כבר לא יהיה בך היצר החזק לחזור לישון), אל תתפתה למחשבות שאומרות לך "עוד כמה דקות".. תגיד לעצמך "שלוש ארבע ו.." פשוט תקום (או "מודה אני" ומיד אחריו לקום) , מהר, בלי לתת מקום למחשבות.  


בהצלחה!! 💪

א' תמוז 14:38תודה מקווה שהצליחדתי שובבאחרונה

בכללי מה שעוזר לי זה לקבוע עבודה ואז אתה חייב לקום...

מחר 01:41כן זה קשה מאדShandy

יותר קל עם חברים כי זה כוח החבורה שאחד נופל מתייאש השאר דואגים להרים ולעודד אותו

חוץ מזה שיש קנאת סופרים וזה גם מועיל...

מחר 15:14טכניקת התגמול.כְּקֶדֶם

תקבע שאתה לומד דף גמרא/ פרק אחד אנאערף

וישר אחכ תפרגן לעצמך במשו שאתה אוהב ממש

היום 16:35..כל קול קן כן

You may like

פיקוד העורף