מפונקים מאוד
טווח גילאים 11-1, היה שבוע מאוד קשוח, כולם היו וחלקם עדיין חולים, חלשים ונודניקים. גם אנחנו ההורים לא הרגשנו טוב. הקטנים רצו בלי סוף ידיים והיה מאוד קשוח, באמת לא זוכרת תקופת חולי כזאת מעולם ב"ה. אז זה באמת פיצוץ חריג
אין להם תפקידים קבועים כמעט, ועושים את המינימום ועוד אקסטרה אם אבקש.
בליל שבת לפני שהלך לבית הכנסת בעלי אמר להם שהוא קנה להם הפתעה לרח ולא הסכים לגלות, ואז התחילו להתבכיין שיגלה ואולי הוא קנה רק לבנים ולמה תמיד רק להם קונים (בלי שהם יודעים בכלל מה ההפתעה כן?)
אז התעצבנתי
ואז בקידוש אחד הילדים סיים את היין בגביע והבן בן 7, שהוא הילד הכי דורש שלנו שהיה חולה מעוך שלושה ימים ורק טיפלנו בו ודאגנו לו, התעצבן ועיקם את הגביע מכסף
אז כבר צרחתי והתעצבנתי שוב כי נמאס לי מהתפרצויות שלו בלי מחשבה מה המשמעות של זה.
ופצחתי בנאום שאנשים נהרגים והם לא בבית שלהם חודשים שלמים ומלחמה ובלאגן וכל מה שמעניין אותם זה הם ועצמם בלבד. שנגמר היין בגביע (יש עוד בקבוק שלם כן?), או שההפתעה שקנו לא תמצא חן בעינהם או כל שטות אחרת.
אח"כ הלכתי לישון מוקדם יחד עם הקטנה והגדולים רצו לבוא איתי למיטה (הם עושים את זה בעיקר בליל שבת) וממש ביקתי שיצאו משם כי אני עייפה.
בבוקר התחיל טוב, אחכ ביקשתי מאחד הגדולים לשמור על הקטנה והם רצו לעשות לה מחנה בחדר שלי, הסכמתי. היא המשיכה לבכות הבנתי שהיא רוצה לישון, לקחתי אותה וביקשתי מהם לצאת, אז בת ה10 (!) התעצבנה שאני מוציאה אותה מהחדר שלי אזז העיפה את כל השמיכות והכריות לרצפה ואמרה "שלך גם לא יהיה מסודר". כעסתי עליה מאוד ואמרתי לה שאני לא מסכימה לה להיכנס לחדר שלי עד להודעה חדשה ומאותו רגע לא דיברתי איתה, לא ארחתי לה צלחת, בקיצור התעלמתי ממנה. תוך כדי שאני מרדימה את הקטנה הבן המדובר החליט שהוא קופץ על המיטה החדשה כשאין לה מזרון (ממש על הקרשים) ביקשתי ממנו לרדת יפה והוא לא רצה אבל הוצאתי אותו משם בכוח והוא בכה ואני התעצבנתי.
אח"כ הבנתי שכדאי שאני אפרוש והלכתי לשינה ארוכה אבל עדיין מרגישה עצבנית ומאוכזבת, מההתנהגות שלהם.
אני באופי של רחמנית מאוד ומאוד רגישה, חברה טובה שלהם,
צוחקת איתם, קשה לי להעיר, ואני מרגישה שאולי לחלק מהם זה פשוט לא מתאים, אין להם גבולות. החלק השני יותר רגיש ויותר עם טקט אבל אני מפחדת שיהפכו למרצים רק כדי לא אכעס.
הם מאוד מחוברים עליי מצד האהבה אבל אולי הקווים נחצו ואין שום יראה או כבוד, והרבה פעמים עונים בחוצפה.
אשמח לשמוע עצות בנושא