מטלבטת ממש מה לעשות (אנונימי כי התיעצתי על זה גם במציאות לא מעט השבוע )
בעלי יוצא מהמילואים הלילה או מחר, הצפי עכשיו הוא להפסקה ארוכה עד שיקראו להם- חודש -חודשיים -שלושה.
ואני יודעת שהוא מתגעגע להיות אצל אבא שלו בשבת
ומאוד רוצה לשמח אותו ולתמוך בו גם בזה.
ואי אפשר באמת לדעת מתי יקראו להם בחזרה ככה שלא יודעת מתי יתאפשר וגם אני לקראת לידה וכנראה נסיעות עם תינוק קטן ואחרי לידה יהיו קשות יותר...
אבל נסיעות מטישות אותי עכשיו והנסיעה לשם קשה מתפתלת ואני צריכה בית כי לא היינו פה כמעט כל התקופה וזה הזמן די אחרון שלנו כזוג.
וגם בנתיים לא מרגישה שם בנוח וקשה לי מול חמותי (שגם הקשר של בעלי ואחיו מורכב מולה) ואני יודעת שהיא לא מרגישה טוב וזה יסחוט אותי.
ופשוט באמת באופן כללי לא באלי להיות שם.
אני אצתרך להכין לי אוכל קצת ולהיות זהירה באוכל כי תמיד יוצאת משם עם כאבי בטן ועוד לא גיליתי למה.
אבל לא היינו שם מאז סוכות (וגם לפני לא היינו הרבה יחסית) ולא יודעת ששבת אחרת תהיה נוחה יותר.
ובגלל שהייתי אצל ההורים שלי כל הזמן הזה וכשבעלי הגיע מהמילואים לא תמיד התאים לי פיזית נסיעה בשביל יום אז מרגיש שהיינו הרבה מאוד אצל ההורים שלי וכמעט ולא אצל שלו...
ולבעלי מרגיש מראש שיש פער בין כמה אנחנו אצל ההורים שלי לעומת שלו .
ואם נצתרך עזרה אחרי הלידה אולי נהיה אצל הורים שלי שוב .
אוף אני יודעת שזו החלטה שלי, בעלי מאוד ישמח ללכת אבל גם שבת בבית תשמח אותו, והוא מקסים ורוצה שארגיש טוב קודם כל ולא לוחץ .
לא יודעת אם להתלבט איתו יעזור או רק יהפוך את זה לנושא רגיש יותר ולא יודעת מה לעשות.אוף
