ח' בחשוון תשפ"ד 22:30מתבגר רוצה לנסוע לדרוםפליונקה

להתנדב , לאסוף איזה יבול.

שאלה האם לזרום עם זה? בעלי ממש מתנגד. יש לו הרגשה (גם לי) שנסיעה היא לצורך התאווררות וקצת אקשן.

התחלתי לברר מי מארגן , אמר שהם מארגנים בעצמם. אחרי עוד כמה שאלות התברר שישיבה עזרה להם לארגן נסיעה ושילמה על הסעה.

ופשוט נמאס שהם עושים דבר כזה מאחורי הגב. ועוד מארגנים נסיעה ליישוב שרובו בכלל מפונה והם בעצם יסתכנו בשביל יבול.

בעיה היא שילד נעלב קשות, אמר שאנחנו לא מרשים כלום, שהוא כבר גדול , שאנחנו סתם בטראומה, התחיל לבכות.

אין לי כוחות נפש לזה. בישיבה אין לימודים, כולם מגויסים חוץ מר''מ של הכיתה שלהם, אבל הוא לא עושה איתם שום זום  , במקום זה עזר להם לארגן נסיעה לדרום.

פשוט עייפה וכועסת..

ח' בחשוון תשפ"ד 22:35יואו, מחרפן באמת🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י


אין צורך במתנדבים איפה שאתם גרים?

או במקום "בטוח" יחסית?


יש אזורים יחסית רגועים בדרום, אבל אין לדעת מתי הם פתאום הופכים להיות לא רגועים.

ח' בחשוון תשפ"ד 23:35יש דרישה לנערות שיעזרו עם ילדיםפליונקה

או לאוכל מבושל לחיילים ולבעלי רכבים.

הייתה בקשה לעזור בכרם באזור, אבל הוא אמר שבעלים יכולים להסתדר לבד

ח' בחשוון תשפ"ד 23:02לגביתהילה 3>

התאווררות ואקשן

כן חשוב לדעת שדי כמו המבוגרים, גם לנוער זו תקופה מאתגרת

יש בה פחות פניות ללמידה, יש מתחים מצד שני וגם רצון טוב לעשיה.

אני אישית לא בהכרח רואה רע בהתאוררות וקצת אקשן מסוג כזה כרגע. אפילו רואה טוב

מה גם שלמיטב ידיעתי לפחות בחלק מקומות זה ממש חשוב והכרחי

אגב לא רק לחקלאים, אחוז גדול של הירקות והגידולים שאנחנו צורכים בארץ

מגיע מהאיזור, ופגיעה בגידולים יכולה ליצור מחסור או עליית מחירים וכו.


יחד עם זה, אם אתם חוששים בטחונית-לגיטימי לגמרי

וגם אם יש ציפיה שילמדו כרגע, נשמע שכדאי לברר ולשוחח על הדברים עם הישיבה/הר"מ/ההנהלה וללבן אותם.

כן יכולה להגיד שממה שידוע לי הכיוון שיוצא כרגע ממשרד החינוך הוא לא להלחיץ בפן הלימודי

ט' בחשוון תשפ"ד 00:47מסכימה ממשאביול
ט' בחשוון תשפ"ד 08:44אכתוב לך בכנותפליונקה

לא אהבתי את התגובה שלך. את הרצון לא בריא של מתבגרים לאקשן לא צריך לעודד אלא לאזן.

לגבי מחירי ירקות. אני באמת לא מצליחה לנסח פה בצורה מנומסת מה אני חושבת על טענה הזאת. מישהו צריך להסתכן בטיל בראש בגלל מחירי ירקות?

מי אוסף בשגרה? בטח פועלים מעזה...אז עכשיו כולנו משלמים מחיר, וירקות הם חלק זניח ממנו.

לא רואה פה שום ערך. יש פה נוער תמים ומשועמם עם אידיאלים , אז מותר לגזור עליו קופון? על אותו משקל אפשר לדרוש גם להתנדב בבניה , ובכל תחום בעצם. אה, בלי ביטוח ובלי כלום. כדי לחזור ללמוד הם צריכים שומר חמוש ומקלט תקני. אבל לאסוף ירקות ליד עזה זה אמור להיות על אחריותי?

כולם כבר חזרו ללמוד בצורה כזאת או אחרת , ר''מ שלו לא מגוייס, שיעבוד במקום מארגן דברים מאחורי הגב.

אם נערים באמת היו מארגנים הכל בעצמם, עוד הייתי מבינה. אבל ככה?

ט' בחשוון תשפ"ד 14:54נכון צריך לאזן- למשל לנתב אותם לעשייה חיובית ויעילטארקו

שזה בדיוק מה שעשו פה.


באמת צריך נוער מתנדב שיעזור עם היבול בדרום

באמת עזבו להם המון המון עובדים- חלק עזתיים עם אישורים שכמובן אין להם אישורים היום

וחלק תילאנדים שברחו חזרה לתיאלנד....


ומה שאני מכירה זה שיש להם שם מרחבים מוגנים וכמובן שזה בתיאום עם הצבא וכו.


את יכולה להחליט שלא מתאים ולא נכון לך לשלוח

אבל לא לזלזל בצורך, וגם לא בזה שנוער הולך להתנדב שם. זה חשוב מאוד מאוד וזה מלמד לא פחות מלימודים בתיכון.

ט' בחשוון תשפ"ד 20:20אני לא הייתי מעיזה לבקש ממישהופליונקה

להסתכן בשביל יבול . ובטח אם זה קטינים.

אם תאילנדים ברחו כנראה מסוכן שם. ואם יקרה משהו, הכל ייפול עליי. כי אני נתתי אישור.

לגבי מיגון, באזורים האלו זה כמה שניות או מיידי.

גם בלי מלחמה מי שעובד שם , מסתכן. כל המצב הזה לא הגיוני. אם חקלאי יכול לשרוד רק עם אויבים מעזה, עניים מתאילנד או מתנדבים חינמיים, וכל זה תוך סיכון חיי אדם, צריך לשקול את השיטה מחדש.

לגבי צבא , גם את מסיבת טבע הם אישרו. וקראתי פייסבוק שלהם, התרשמתי שחצי מהמשתתפים לא באמת קלטו לאן הם הגיעו, זה היה מוגדר "שעה מתל אביב".

גם פה נוער לא באמת מבין את הסיכון.

ונגיד , מישהו אחד יישאר נכה כי חייבים דחוף לאסוף יבול, איך אמורים לחיות עם זה? ואיך לתת דין אחרי מאה ועשרים? מה נגיד שם? סיכנו נער כי רוצים ירק זול , ועובדים אמיתיים עולים כסף?

ט' בחשוון תשפ"ד 20:34אז בעצם פתחת את השרשור בשביל לפרוקטארקו
לא כדי לשאול מה דעתנו...


זה סבבה ולגיטימי אבל פעם הבאה יהיה יותר נעים שתכתבי את זה בתחילת השרשור מאשר שתתקפי כל אחת שחושבת שונה ממך....


אבל שאלת אם לדעתנו לזרום עם זה...🤷

י' בחשוון תשפ"ד 18:55מצטערת , לא רציתי לפגועפליונקה

בהתחלה באמת הייתה התלבטות. אחר כך פחות. כי חשבתי בהתחלה במונחי התנדבות לדרום . ואתן חידדתן לי שמדובר פה במחירי ירקות. גם כתבתם שייסע כדי לא לשבת בבית  ולהתאוורר.

אז קראתי וקצת התעצבנתי כי דברים האלו לא מצדיקים את סיכון. 

י' בחשוון תשפ"ד 23:12העניין זה ממש לא מחירי ירקותאביול
השדות שיש לנו בארץ ישראל הם לא סתם. כל שדה כל שטח בבעלות יהודית זה דבר משמעותי במיוחד היום שיש מלא יבוא ומלא ערבים שמשתלטים על שטחים. אז כן, חשוב מאוד לחזק את החקלאים בדרום. וכן, הם צריכים את העזרה שלנו. לא בגלל מחירי ירקות אלא כדי לחזק את ההתיישבות שלנו בארץ ישראל. 
י"א בחשוון תשפ"ד 07:37בהחלט.לפניו ברננה!

ויש חקלאי שמסר את הנפש על האידאל הזה ואלפי אם לא מליוני שקלים ילכו לפח והפרנסה שלו תפגע.

העובדים האמיתיים מפחדים. אף אחד לא אמר לתילאנדים לקום ולברוח. טבעי ומובן שתחששי לשלוח את הילד שלך לשם, אבל זה לא חוסר הגיון ולא מכעיס 🤷‍♀️ שמעתי על עובדים זרים שברחו גם מפתח תקווה וירושלים..

@פליונקהתנסי להפריד בין הדאגה שלך לבין הכעס על המורה לבין העובדה שהילד שלך גדול ויש לו רצונות משלו. יש גיל שכבר מה שעושים זה להדריך וכבר אין כל כך השפעה על הבחירות שלהם...

י"א בחשוון תשפ"ד 11:30לגבי מורהפליונקה

אני אגיד למה אני כועסת. כי היה מקרה שבן שלי עם חברים ישנו בחווה ליד הישוב לחזק ולעזור, וזה חמש דקות הליכה. אז קיבלתי חזק על הראש מצוות הישיבה שצריך לשאול וזה סיכון בטחוני וכו' וכו' . למרות ש

זה לא כזה מסוכן אבל באותו שלב הם היו אחראים ולא רצו לקחת אחריות אם קורה משהו.

עכשיו הם לא אחראים רשמית על כלום ופתאום שום דבר לא מסוכן

לגבי רצון של ילד. אם קורה משהו זה נטו עלי ועל בעלי. כשהוא יהיה מספיק גדול להתמודד בעצמו , שיעשה מה שבא לו.

אני לא מעוניינת לשאת בתוצאות של דברים שאני לא שלמה איתם .

לדעתי את לא כל כך מבינה שבגיל ההתבגרות אחריות עדיין על הורים. או על אפוטרופוס. עד גיל 18.

אפילו תעודת זהות לא נותנים בלי חתימת הורים כי היא ביומטרית עכשיו.


י"א בחשוון תשפ"ד 13:49באמת מעצבןלפניו ברננה!

שכשזה האחריות שלהם הם לא מאפשרים

וכשזה האחריות של ההורים פתאום הכל אפשרי.

אני לגמרי מבינה שהאחריות על ההורים גם בגיל ההתבגרות. ובכל זאת בשורה התחתונה הילד כבר גדול בוגר ועצמאי.. (או לפחות חושב שהוא ככה. החשיבה שלו שונה משלך. זה כבר לא ילד בכיתה א' שאם אמא אומרת על משהו זה מסוכן אז הוא מקבל את זה ללא עוררין.)

לא סתם התורה מחייבת במצוות מגיל 13 - כי זה גיל שהילד כבר מספיק בוגר להבין את ההשלכות של המעשים שלו.

י"א בחשוון תשפ"ד 13:51אגב לא התכוונתי שבהכרח תסכימי שהוא ילךלפניו ברננה!

התכוונתי שתסבירי לו מה מפריע לך ברעיון הזה ותנתבי למקומות חיוביים מבחינתך.

מתוך שיח.

ח' בכסלו תשפ"ד 19:29לגבי גיל 13נפש חיה.אחרונה

היום זה ממש לא כמו המושגים שהתורה משתמשת בהם או חז"ל.


ילד בן 13 לא בטוח בכלל שהוא מודע למעשיו או להשלכות.


ולכן בעיניי האמא צודקת שהיא אחראית על הילד.

י"א בחשוון תשפ"ד 16:46מה הכוונה לשאת בתוצאות?דריה פלג

שואלת באמת.

איזה הבדל יש מבחינת הורים אם קורה חס וחלילה אסון לילד בגיל 17 או בגיל 19?

י"א בחשוון תשפ"ד 11:52בשגרה הייתי מסכימהפליונקה

אבל מי אוסף ירקות בזמן מלחמה קרוב לקו גבול?

ואנחנו כחברה צריכים להבין שגם עבודה בשדה , בבניה , בבית אבות עולה כסף .

את לא יכולה ליישב כלום לטווח ארוך אם מי שעובד בפועל זה פלסטיני או מתנדב .

זה לא הולך ככה.

אם כולם יהיו מנהל או מטפל , לא יהיה כלום...

י"א בחשוון תשפ"ד 13:50זה נכוןלפניו ברננה!
הפריע לי שאמרו שיביאו הודים שימלאו את התפקידים האלה במשק. ומצד שני ככה הכלכלה שלני בנויה כרגע וזה לא ישתנה ביום אחד..
י"א בחשוון תשפ"ד 16:51נשמע שאת ממש לא מכירה מה קורה בשטחאביול
אין לי זמן להאריך, בע"ה אחר כך 
י"א בחשוון תשפ"ד 22:48מנסה להסביראביול

חקלאות זה ענף של עבודה מאוד קשה, והשקעה גדולה. לצערנו בשנים האחרונות הציבור הישראלי קצת זנח את החקלאות, וכבר אין הרבה עובדים יהודים. אז בחוסר ברירה מעסיקים גויים ערבים או תאילנדים. זה תהליך ארוך שעברה החברה הישראלית.

ויש המון אנשים שהחקלאות היא הפרנסה העיקרית שלהם והם צריכים עזרה כי הפירות והירקות נובלים בשדות. ואם לא תהיה אחיזה יהודית בקרקע הערבים ישתלטו.


בקיצור. את לא חייבת להסכים לו ללכת. אבל תביני שזה באמת חשוב

י"א בחשוון תשפ"ד 22:52אם לא תהיה אחיזה חקלאית בקרקעדיאט ספרייט

יבנו שם וילות ואם לא היום מחר.

אנשים יעשו הרבה מאוד בשביל וילה על חצי דונם.

וחוץ מזה לא אם לא יתיישבו שם זה לא אומר שזה יעבור לידיים ערביות,

זה בתוך גבולות המדינה זה יישאר שטח ספר. 

ב' בכסלו תשפ"ד 20:30גם בתוך המדינה, אדמות לא מעובדות עוברות לבדואיםhosh

סיפר לי קולגה שהוא בן למשפחה חקלאית במרכז הארץ. סביו הפסיק לעבד את השדות לפני מס' שנים. הוא חכר את השטח מקק"ל לאורך השנים.

לאחר שסביו פרש, השתלטו על השטחים בדואים ואין אפשרות לפנות אותם... כך אנחנו מאבדים שטח ואחיזה.

וזה במרכז הארץ. בדרום / צפון, המצב קשה יותר.


לא מדברת על ההיבט של עצמאות תזונתית, עבורו אנו חייבים חקלאות, ולא יכולים להיתלות בארצות זרות.

ט' בחשוון תשפ"ד 21:35אז שובתהילה 3>

כתבתי את דעתי, וכנראה שאת חושבת אחרת והכל טוב

והשורה התחתונה, שאם זה נראה לכם מפחיד ולא מתאים, לגיטימי לגמרי וכדאי לתקשר עם המחנך ו/או ההנהלה...

ח' בחשוון תשפ"ד 23:38שמה לך כאן קישור לסרטון וידאו של חלק נוערבאר מרים

ומה שהם עושים בדרום..


אני יודעת שזה נשמע ממש מפחיד..

אבל תראי מה הם מקבלים מתוך הנתינה שלהם!

אולי שווה להתאמץ ולהתגבר על הפחד בשביל מה שהבן שלך יקבל מבחינה חינוכית מהפעילות הזאת?


לא שופטת, ומבינה לחלוטין את הקושי... גם לי יש בנים במקומות לא פשוטים מבחינה ביטחונית ומה שמחזק אותמ זאת התרומה המשמעותית שלהם למדינה ושל העשיה שהם עושים כיום לעיצוב האישיות שלהם לטווח רחוק..

ט' בחשוון תשפ"ד 11:39הייתי שולחתשלומית.

אפילו אם ברור לי שהנסיעה היא נטו להתאוררות. ברור שהוא צריך התאוררות! מה מתבגר אמור לעשות כל היום בבית?

ואני חושבת שהרצון שלו לנתב את הצורך בהתאוררות לטובת סיוע לחקלאים ולא לטובת צפיה רצופה בסרטים או הסתובבות בכל מיני מקומות מפוקפקים

היא טובה, ותוציא אותו מהתקופה הזו מחוזק ולא מוחלש כמו שכנראה יקרה להרבה מהנוער שמשועממים ומתוסכלים עכשיו

ט' בחשוון תשפ"ד 13:57אצלי ביקש לחזור לישיבת הסדר באשדוד ואני לא רגועהאור123456
י"א בחשוון תשפ"ד 21:38מבינה למה זה מלחיץ אותך, לא יודעת מה הייתי מחליטהחילזון 123
אבל גם מבינה למה זה חשוב ההתארגנויות האלו. באמת יש בעיה של אספקה כרגע מהחקלאות וצריך המון עזרה שם.


אגב התאווררות ואקשן בגיל הזה זה לא סתם, זה חלק מבריאות הנפש שלהם.

י"א בחשוון תשפ"ד 22:49אני לא הייתי שולחתדיאט ספרייט

ואני כותבת מראש שאני רחוקה מאוד מלהיות אישה צדיקה.

אני לא מצליחה להבין למה אנשים מבקשים מתנדבים לעבודה שצריך לשלם עליו כסף?

נניח יש עגבניות בשדה ולא קטפו אותן,

הבן שלך יבוא לקטוף והחקלאי ירוויח מהמכירה שלהן.

הוא לכל הפחות צריך לשלם את מה שהוא משלם לתאילנדים והוא הרי משלם לתאילנדים גרושים, אז בעצם הוא צריך לשחוק את הרווח שלו ולשלם קצת יותר ,אההה אבל בעצם זה לא משתלם לווווו,

ופתאום זה כבר לא אידיאולוגיות והתיישבות ומבחינתי שישארו העגבניות על השיח.

אם הוא צריך להתאוורר שילך לנחל,

לטבע,

לים. 

י"א בחשוון תשפ"ד 22:52יש משהו במה שאת אומרתאביול

לפחות לשלם כמו שמשלמים לתאילנדים.

אבל הנחל והטבע לא קשורים בכלל למצב. לא דיברנו על ללכת להתאוורר אלא ללכת להתנדב כדי לנתב את הכוחות לדברים טובים. לא סתם לטייל

י"א בחשוון תשפ"ד 23:03לדעתי לתור את הארץ זה גם לנתב את הכוחות לדבריםדיאט ספרייט

טובים, טיול בארץ הקודש זה לא לטייל סתם.

ודיברו פה גם על איוורור.

לא הצעתי לטייל בקניון.

אני מבינה שהתנדבות מכל סוג,

היא דבר מבורך אפילו מאוד,

אבל אי אפשר להפחית ממעשים אחרים שיפים לבני הנעורים.

י"א בחשוון תשפ"ד 23:38צודקתאביול
אבל זה לא מה שיתרום עכשיו למאמץ המלחמתי, בעיניי
י"א בחשוון תשפ"ד 22:57בהרבה מהעבודות האלו באמת פירסמו שזה בשכרחילזון 123

אבל אל תשכחי שלפעמים מספקים להם גם אוכל ומקום לינה.  והם מן הסתם לא עובדים בקצב של הפועלים המנוסים.

חוץ מזה שעכשיו זה רק להציל חלק מהיבול, זה לא שהנערים ישארו שם לטווח ארוך והעסק יתםקד כרגיל.

י"א בחשוון תשפ"ד 23:04אני מבינהדיאט ספרייט
י"א בחשוון תשפ"ד 23:37יש מחסור בכח אדם..באר מרים

הרבה חקלאים לגמרי מוכנים לשלם..


אבל

התאילנדים ברחו

הערבים בסגר

הצעירים מגוייסים


ולכן חסרות ידיים עובדות

ט"ו בחשוון תשפ"ד 10:22אם אפשר לכתוב משהו בנושא חקלאות...5+

אחד ההשתרשויות העמוקות של עמ"י בארץ הוא החקלאות. יש המון מצוות בתורה שקשורות לחקלאות בארץ ישראל דוקא. הנחלות שחולקו בכניסה לארץ ישראל אחרי המדבר היו כך שכל משפחה תוכל להיות בעלת אדמה ולעבוד את האדמה. זה השורשים שלנו פה. גם בקום המדינה היו המון חקלאים, ככה ירשנו את הארץ גם בפעם השלישית. בדור האחרון יש קלקול גדול שהחקלאות במדינה נהייתה איזה דבר שולי והמדינה במקום לעזור לחקלאים מערימה עליהם אינסוף קשיים, מהעלאת מחירי המים כל הזמן ועד חוקים דרקוניים בנושא העסקת תאילנדים או אחרים. הם סובלים בכל חלקי הארץ מגניבות תמידיות של ערבים, שמעתי ממקור ראשון מחקלאים שאני מכירה על ערבים שהם העסיקו שביום היו עובדים חרוצים ובלילה הביאו את חבריהם לגנוב ציוד חקלאי יקר, תבואה וונדליזם. שלא נדבר על חקלאי העוטף שסובלים כבר שנים מבלוני תבערה ששורפים להם את השדות. והמדינה? מה היא עושה עם זה? היום להיות חקלאי זה אומר שאין לך מושג מה יהיה מחר. יש המון חקלאים שנטשו את המקצוע, לא בגלל שאין להם עניין בחקלאות אלא בגלל שהם לא הצליחו לגמור את החודש. המדינה במקום להקל על החקלאות בישראל ולהגן עליה, פותחת את שעריה ליבוא ירקות מארצות ששונאות אותנו כמו ירדן וטורקיה. ועדיין מחירי הפירות וירקות מרקיעי שחקים.

אין היום יהודים (מלבד בודדים שבד"כ חיים בחוות בשומרון והאיזור) שמוכנים לעבוד בחקלאות בתור פועלים פשוטים. אפילו צעירים חברי קיבוצים כבר בקושי עובדים בחקלאות כמו שהיה פעם כשההורים שלי היו צעירים.

המצב הזה מחייב להביא עובדים זרים או ערבים. כרגע אף אחד לא רוצה להעסיק ערבים והתאילנדים ברחו. (ד"א תאילנדים שברחו למעסיק שלהם ועדיין נמצאים בארץ, לפי החוק המעסיק ממשיך לשלם להם ביטוח בריאות ועוד כל מיני דברים למרות שהם לא עובדים אצלו. זה קורה המון גם בזמן רגיל.) מה שמשאיר את החקלאים ללא עובדים. ללא עובדים לא רק היבול שנמצא כרגע מוכן לקטיף לא יקטף וילך לאבדון ולא יגיע אלינו, אלא גם יבול שעוד לא הבשיל או צריך להזרע עכשיו לקיץ או לשנה הבאה לא יהיה. זה כבר יצירת מחסור להמשך. וזה לא רק יצירת מחסור, זה גם גורם לטרור לנצח. חקלאות היא אידיאל והתיישבות וחיבור לאדמה שלנו. ללא חקלאות, לא תהיה לנו אחיזה בקרקע.

החקלאים צריכים כרגע מתנדבים, בשביל כולנו, לא בשביל הכיס הפרטי שלהם. הם מפסידים כבר המון. כלל לא בטוח שיצליחו למכור את המעט שיצליחו להציל במחיר שיהיה להם איזשהי הכנסה בכלל (ד"א בחקלאות יש המון הוצאות הרבה לפני ההכנסות, תחשבו שלפחות חצי שנה בירקות ותבואה, ובעצים זה 4 שנים, הם עובדים ומשלמים על השתילים, המים, העובדים, הציוד החקלאי, ההשגחה בעניני כשרות ובעניני בריאות ורואים כסף רק כשהם מצליחים למכור את היבול. המון יבול בכלל לא נמכר כי רשתות המזון מעדיפים לקנות מחו"ל ירקות זולים יותר וללא פיקוח תבאורתי הרבה פעמים.) אז נכון שיש מקומות שכלכך מסוכן שם שעדיף לא להתקרב. אבל יש מקומות שזה סיכון סביר להיות שם עכשיו.(בכל המדינה כרגע יש איזשהי סכנה) צריך לבדוק בפירוט על כל מקום ולהחליט. ובואו נעזור לחקלאים שלנו במקום לפרנס את האויבים שלנו.

עלינו לעודד את החקלאים שלנו הצדיקים. הם עובדים קשה וסובלים למען כולנו.

ט"ו בחשוון תשפ"ד 11:06כל מילה!!לפניו ברננה!
ט"ו בחשוון תשפ"ד 17:26כתבת ממש יפה ונכון.מתואמת

ורוצה לשתף:

היינו בניחום אבלים אצל קרוב משפחה מעוטף עזה שאיבד שם את בנו. וכשהוא דיבר על מטע כלשהו שהיה לו ונאלץ מסיבות שונות לוותר עליו ולחסל אותו, היו לו דמעות בעיניים - כמעט כמו שהיה לו כשדיבר על בנו שנהרג!

אז החקלאות היא החיים שלהם, של בני הקיבוצים והיישובים שעוסקים בחקלאות. והחקלאות היא גם החיים שלנו, אם אנחנו רוצים לאכול פירות וירקות תוצרת הארץ...

וכן, לפעמים צריך לסכן את החיים בשביל זה. (כמובן, בצורה מבוקרת, אבל בלי ביקורת)


נכון, קל לי לדבר אולי, כי אין לי בן בגיל מתאים (ובאופי מתאים) בשביל עבודה כזו, אבל כן חשבתי לשלוח את בעלי (שלא מגויס) לצורך זה... (לא הסתייע בסוף לצערי)

אבל באמת ההבנה הזו, כשצפיתי בדמעות של החקלאי המבוגר מהעוטף, טלטלה אותי...

ט"ו בחשוון תשפ"ד 17:28כל מילה בסלעאביול
ח' בכסלו תשפ"ד 09:07תודה שכתבת את זה! ממש חשובקופצת רגע
הצטערתי מאוד שהתייחסו כאן בשרשור לחקלאות רק כאל סוגיה כלכלית, אבל לא ידעתי לנסח את מה שכתבת כל כך יפה, תודה! 
כ"ט בחשוון תשפ"ד 18:02לא הייתי שולחתדור רביעי

וכן הייתי מדברת עם המורה על ההתארגנות מאחורי הגב.

לא מקובלת עלי התנהלות כזאת.

עוד שרשורים מהפורום

כ"ג תמוז 23:30סקר שעלה בשבת משפחתית וקצת טילטל אנשיםאור123456

אם הייתם מגלים שהילד שלכם הוחלף בלידה ויש לכם אופציה להחליף עם הביולוגי או להשאר עם המוחלף אבל רק 1 מהם!

מה הייתם בוחרים?

כ"ד תמוז 14:19השאלה אחרי כמה זמן מגלים את זהשדמות בחולות

לקוב אם מושקעים כבר בילד תקופה ארוכה- אני מאמינה שהרבה לא יחליפו את הקיים

כ"ד תמוז 16:10הגדולים שלי 20 ו22 רצו להרוג אותי שאמרתיאור123456
שלא הייתי יכולה לוותר על הבילוגי
כ"ד תמוז 16:46חחח למהרקאני

אבל הם היו מגלים שאמא שלהם אי שם לא רוצה אותם

ומעדיפה מישהו אחר שהיא גידלה ולא ילדה....


וואלה שאלה קשה

כ"ה תמוז 19:05הם אמרו שבכל מקרה היו נשארים איתנואור123456
גם אם היו הורגים את השניה...הייתי מוחמאת אבל הרגשתי שאיכזבתי אותם
כ"ה תמוז 20:00זה אם היו מגלים שהם לא ביולוגיםרקאניאחרונה

אבל הם הביולוגים

אז מה אם הם היו מגלים שיש להם אמא ביולוגית אי שם? והיא מעדיפה את אלה שהיא גידלה על פניהם.. 

י"ד תמוז 08:22משחקים מומלצים לגילאי 8+🙏🙏חזקה בעורף

לקראת החופש מחפשת להעשיר את ארון המשחקים שלנו, בעיקר לגדולים.

אשמח לשמוע המלצות למשחקים מוצלחים במיוחד.

וגם כאלה שאפשר לשחק לבד.


 

מעדיפה לא משחקים יותר מידי תחרותיים (כמו ג'ונגל ספייד) יש להם מספיק רעיונות על מה לריב, לא צריכה להוסיף להם עוד😅

אם יש משחק שכולם נגד המשחק (כמו השועל החמקמק לצעירים...) זה הכי טוב.


 

קצת ממה שכבר יש לנו:

מונפול

קאטן

רמי

אוצרות אוצרות

צוללות

בול פגיעה

קלפים

טאקי 

י"ד תמוז 09:10האי הנעלם - משחק שיתופי, שכולם נגד המשחקיראת גאולה
טיקט טו רייד זה משחק ארוך וכיפי, בסגנון אסטרטגיה. (הוא אמנם תחרותי, אבל אני אוהבת לשחק בלי לספור בסוף נקודות, עד שמגיעים לסוף כבר מתעייפים מלספור נקודות ונהנים ככה מהתוצאה בלי תחרותיות יתר)
י"ד תמוז 09:35האי הנעלם נראה פצצה של משחק!! תודה!חזקה בעורף

לגבי טיקט טוב רייד... (נתן לי קצת הרגשה של שואה🤦😅)

הייתי צריכה להוסיף בהודעה הראשונה שכמה שיותר קצר יותר טוב🤭


בחופש אני אוהבת לשחק איתם, בסוג של זמן אישי, ואין לי סבלנות לארוכים האלה 🙈

י"ד תמוז 10:52לשחק איתם אני אוהבת דאבל, ורייסיראת גאולה

דרך אגב, יש בעלי אקספרס דאבל עם ציורים יהודיים.

גם סבאטור הוא משחק חביב, מיועד לכמה שחקנים, והתחרות לא אישית (כן בין השחקנים, לא כולם נגד המשחק, אבל זה לא אישי).

י"ד תמוז 10:07טיקט טו רייד מוצלח גם אצלנו, בגזרת המשחקיםקופצת רגע
השיתופיים פנדמיק נראה טוב( לנו אין אבל הילדים שלי שיחקו כמה פעמים במשפחה המורחבת ונהנו מאוד)
י"ד תמוז 11:33לגוoo
י"ד תמוז 16:16ספלנדורכתבתנו

פינות (משחק קלפים)

שוקו תות (קלפים)


 

אני במשחקים אובר תחרותיים משתמשת בזמנים שהם בפרץ אנרגיה מוגזם וצריך לתת לזה מסגרת. נגיד כשמתחילים להשתולל סביב שולחן שבת וכד'

י"ז תמוז 22:37בול בפוניאור10

משחק זריזות והבחנה, מעורב מזל, אז לא בהכרח הכי מהיר מנצח. בלי תורות כולם ביחד.

כן תחרותי אבל משחק קצר ומשעשע

י"ח תמוז 23:59חתחתול מתאים גם לגיל צעיר יותר. מוצלח מאדאמהלה

ויש גם שרלוק- שזה מבוסס על זכרון ממש מוצלח

כ' תמוז 12:09משחק תורני ומלמד וכיפי-שדמות בחולות

מיליונר המצוות.

 

כ"ד תמוז 15:27המבוך הקסוםרק טוב!

סט

אליאס

מאצ מאדנס

קטמינו (משחק חשיבה שאפשר לשחק לבד. מתאים למגוון גדול של גילאים)

תפוס תכוס

שעת שיא (משחק חשיבה ליחיד)

דיקסיט (לא זוכרת לכמה משתתפים מתאים. בטוח יותר מ2. אני לא אהבתי אבל יודעת שיש הרבה שכן ממליצים)

כ"ה תמוז 13:16בדיוק פירטתי מלאא במקום אחרטארקואחרונה

אבל מנסה לדייק למה שאת מחפשת


רלוונטי משחקים "גדולים" יותר? כאלה שדורשים אסטרטגיה משמעותית יותר לאורך זמן וגם נמשכים יחסית יותר זמן?


כמה שחקנים משחקים אצלכם בדכ?


מתחילה בשיתופיים:

האי הנעלם, המדבר הנעלם- זה בגדול אותו משחק בתמות שונות. הוא טיפה-יותר מהשועל החמקמק אבל לא בהרבה. משחקים אותו אצלנו מגיל 5-6 בערך. החיסרון הגדול שלו בעיני זה שאם יש שחקן אחד שיותר מתקדם מחשבתית מהאחרים הוא עלול לנהל את המשחק והשאר ישחקו רק טכנית אבל הוא יבצע את כל הפעולות ויגיד מה לעשות וכל התכנונים וכו.. זה נכון גם לשועל החמקמק אז אם שם זה לא מפריע לכם אז גם פה כנראה לא יפריע מאוד.

פנדמיק- קצת יותר מתוחכם מהאי הנעלם אבל דיי דומה להם פשוט רמה מעל. אותם חסרונות(אנחנו משחקים בפער גילאים גדול אז זה משמעותי)

The mind- לא שיחקתי בעצמי אבל נראה חמוד, המטרה להצליח להניח קלפים ברצף בין השחקנים בלי לדבר ובלי להיפסל.(כלומר ביחד ליצור את הרצף)

הצוות- שמעתי שהוא מעולה ממש, גם שיתופי מבחינת מטרה משותפת אבל כל אחד משחק לעצמו והוא בנוי בצורה שאי אפשר להשתלט לאחרים. הוא בנוי שלבים שכל שלב קצר יחסית אז אפשר לעשות רצף של הרבה או לעשות רק שלבים מסוימים

סימילו- משחק קטן וחמוד ממש, לנו יש סימילו חיות. המטרה משותפת- צריך לגלות מה הקלף שנבחר, ובעצם צד אחד נותן רמזים לצד השני- הרמזים הם לא מילוליים אלא רק מניחים קלפים שהם דומים לקלף או שונים מהקלף הנבחר.


אם תרצי גם משחקים שהם לא שיתופיים אבל יחסית מעט השפעה בין השחקנים, בשמחה.

י"ז תמוז 14:59אשמח לרעיונות מה אפשר לקנות מתנה לצוות של מורותבכינוי אחר

בכיתה קטנה? יש תקציב של 60 ש''ח לכל אחת

וזה מההורים של הילדים.

י"ז תמוז 17:44להיכנס לנעמן או לפוקס הוםשואלת12

ולנסות להרכיב מתנה נחמדה:

קערת סלט עם כפות הגשה

כוסות ומגבות..

כאלה

י"ז תמוז 19:37^^^ זה נחמד, ואפשר להחליף אם רוציםיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


והכי חשוב, זה התודה מהלב🙏

י"ד תמוז 20:06עשיתי רשימה של מקומות שמתאימיםשדמות בחולות

לטייל אליהם למשפחות עם מגוון גילאים (גם קל להגיע בתח"צ):

פארק נחל שניר – גליל עליון – מים רדודים לפעוטות – שכשוך וחקר טבע לילדים – מסלול נעים לבני נוער

פארק נחל דן – קיבוץ דן – שבילים נוחים – מעיינות קטנים – מסלול קל ונעים לכל גיל

פארק נחל עמוד – צפון הגליל – הליכה מוצלת – שכשוך ונוף פראי – אתגר קל לנוער

גן לאומי נחל רובין – ליד פלמחים – מסלול קל לעגלות – טבע פתוח ומגוון – תצפיות נוף רוגע

פארקים עירוניים ואזוריים:

פארק הירקון – תל אביב – מדשאות ומשחקים לפעוטות – מתקני משחק לילדים – אפשרות לשיט, מיני גולף או רכיבה לנוער

פארק רעננה – רעננה – גן חיות קטן – סירות פדלים ומתקנים – הופעות קיץ לנוער

פארק נחל לכיש – אשדוד – מסלול רגוע לאורך הנחל – גשרים ופעילות בטבע – שיח וספורט חופשי לנוער

פארק נחל חדרה – חדרה – שבילים נוחים לעגלות – מרחב לחקר טבע – תצפיות ויומן מסע אישי

פארקים מדבריים:

פארק נחל צין / עין עבדת – מדרשת בן גוריון – תצפית מדברית לפעוטות – חקר סלעים לילדים – מסלול קניוני לנוער

פארק נחל ערוגות – עין גדי – מים רדודים וצל טבעי – שכשוך וחיפוש – מסלול נוף מדברי למבוגרים ונוער

 

 

🌟 ירושלים – אטרקציות חינמיות למשפחות 🌟

פארק טדי – מול שער יפו, בסמוך למתחם ממילא – מזרקות מים מוזיקליות, גן פתוח, מרחבים מוצלים – מתאים לילדים קטנים ונוער, אפשר לשלב עם טיול בעיר העתיקה – פעיל גם בערבים, חווייתי במיוחד בימים חמים

גן סאקר – קרוב לקריית הממשלה – מדשאות, מתקני משחק, פיקניק משפחתי – מתאים לפעוטות, ילדים ונוער – נגיש מאוד בעגלה

פארק נחל רפאים – מסלול הליכה ירוק סמוך לעיר העתיקה – נקודת התחלה מומלצת: קרוב לשער יפו – מתאים לכל גיל, כולל עגלות – טבע עירוני, פינות ישיבה, שילוב מושלם עם פארק טדי

טיול סובב חומות ירושלים – מסלול הליכה מקיף סביב העיר העתיקה מבחוץ – עובר דרך שער יפו, שער ציון, הר ציון, שער האשפות ועוד – מתאים לילדים ונוער: צילום, ניווט, תצפיות – מסלול פתוח, חינמי, עם סיפורים היסטוריים ותחנות מרתקות – ניתן לבצע בשלבים, לפי יכולת הגילאים

 

🌟 חיפה – אטרקציות חינמיות למשפחות 🌟

הכרמלית – רכבת תחתית עירונית שמחברת בין העיר התחתית למרכז הכרמל – חוויה תחבורתית לילדים ונוער – מחיר סמלי (כרטיס רגיל: 5.90 ש"ח)

הגנים הבהאיים – גנים מדורגים מרהיבים עם תצפית על המפרץ – סיורים מודרכים חינמיים בהרשמה מראש – מתאים לילדים גדולים ונוער (לא נגיש לעגלות בכל חלקיו)

המדעטק – המוזיאון הלאומי למדע – תערוכות אינטראקטיביות, גן מדעי, פעילויות לגיל הרך – מתאים לכל הגילאים – הכניסה בתשלום, אך לעיתים יש מבצעים או ימי כניסה מוזלים

פארק הכט – פארק ענק עם מתקנים, סקייטפארק, שבילי רכיבה, גישה לחוף שקמונה – מתאים לפעוטות, ילדים ונוער – פתוח 24/7, חינם

גן האם – פארק ירוק במרכז הכרמל עם מתקני משחק, דוכנים והופעות – נקודת יציאה לכרמלית ולגן החיות – מתאים לכל המשפחה

גן הפסלים – גן שקט עם תצפית מרהיבה ו-29 פסלי ברונזה – מתאים לפעילות רגועה, צילום, משחקי "חיקוי פסלים" – חינם, פתוח בשעות היום

פארק הקישון – מסלול הליכה לאורך הנחל, פינות ישיבה, טבע עירוני – מתאים לפעוטות, ילדים ונוער – פתוח בשעות היום, חינם

גן החיות הלימודי – מגוון בעלי חיים, גן בוטני, מוזיאון ארכיאולוגי – מתאים לכל גיל – הכניסה בתשלום סמלי (לרוב עד 25 ש"ח)

פארק הכרמל – שמורת טבע – מסלולי הליכה, תצפיות, פינות פיקניק – מתאים למשפחות מטיילות – חינם, פתוח כל השבוע

המוזיאון הימי הלאומי – תערוכות על שודדי ים, ספינות, ארכיאולוגיה ימית – מתאים לילדים ונוער – הכניסה בתשלום סמלי, לעיתים יש מבצעים

 

י"ד תמוז 20:49ואוו מקסים¡ תודה על השיתוף ❤️לפניו ברננה!
י"ד תמוז 21:50יפה מאדחילזון 123
ט"ו תמוז 09:27מהמם תודה רבה!!! רק לעניין התשלום בכרמלית- מחיראמהלה

הנסיעה כבר מזמןןןן לא 5.90. לצערנו המחירים מזנקים כל הזמן. כרגע זה עומד על 8 ש"ח כמו נסיעה באוטובוס.

י"ז תמוז 21:19🔸️קרית גת- מרכז מבקרים "במבה"יעל מהדרום

לק"י


מקום מתוק.

מיועד לילדים מעל גיל 4, סיור של שעה בערך, צריך לקנות כרטיסים מראש.

י"ז תמוז 21:21🔸️אזור ירושלים- עין חמדיעל מהדרוםאחרונה
י"ד תמוז 09:59התייחסות לחוצפה של טרום מתבגרת..אנונימית באהב"ה

הגדולה שלנו בת 11.5.

ילדה מקסימה, בוגרת, נבונה מאוד, עוזרת הרבה בבית. אני ממש יכולה לסמוך עליה עם שאר הילדים.


וגם ממש ממש חצופה😬 (לא יודעת מאיפה זה מגיע, אני בחיים לא הייתי מעיזה לדבר ככה להורים שלי)


היא יכולה לכעוס עלי, לצעוק אלי, להאשים אותי בטעויות שלה, לנסות "לחנך" אותי כמו שאני מחנכת אותה. היא אשכרה חוזרת על משפטים שאני אומרת לה, נגדי.  


גיליתי שהדרך הכי נכונה להתייחס אלי זה פשוט להתעלם🤷

לתת לה לצרוח, לכעוס, להאשים, לחנך אותי. ופשוט לשתוק.

אם אני עונה לה, זה רק יותר מעצבן אותה, מוסיף לה עוד סיבות לכעוס ולהתחצף, גם אם אני מדברת איתה בשקט ובהגיון.

כי בסופו של דבר, ברוב מוחלט של הפעמים היא תעשה מה שאני אומרת / מה שצריך לעשות, לא משנה כמה רעש וצילצולים יש מסביב. וגם הרבה מאוד פעמים, אחרי שהיא נרגעת היא יכולה לבוא לבקשה סליחה, להשאיר לי מכתב התנצלות, "להודות" שהיא לא הייתה בסדר (וזה בא לגמרי ממנה, בלי שדרשתי את זה) וכו'...


אבל לאחרונה עלתה לי שאלה חינוכית, האם זה הגיוני פשוט לעמוד בשקט ולספוג את כל הכעס והחוצפה??

משהו מרגיש לי מאוד לא תקין לאפשר לילדה לצעוק/לחנך/להתחצף לאמא שלה, בלי שהאמא מגיבה באותו רגע. כן יוצא לי לדבר איתה על זה לפעמים, אחרי שהיא נרגעת, היא מבינה, היא יודעת שהיא עושה משהו לא בסדר. אבל זה חוזר על עצמו שוב ושוב.


היו פעמים שהרגשתי שהיא ממש חצתה את הגבול. אז ניסיתי לעצור אותה במילים(בדרך כלל היא לא מתייחסת או רק מגיבה ביותר חוצפה)  או פשוט לשלוח אותה לחדר כי "אני לא מוכנה שיהיה דיבור כזה לאמא בבית שלנו" אבל מרגיש לי שהיא כבר עברה את הגיל.


קיצר, תוהה לעצמי איך הכי נכון לפעול. גם באותה רגע וגם אח"כ כשנרגעים.


אשמח לשמוע את דעתכן🙏


י"ד תמוז 11:05פעם שמעתי, בהקשר אחר, ואימצתי לייראת גאולה

בגיל גדול, לומר 'זה לא בסדר' וזהו.

לא להיכנס לדיון או להסברים או להערות,

אבל גם לא לשתוק,

פשוט לומר בקול רגוע - 'ככה לא מדברים לאמא' / 'זו חוצפה לנסות לחנך את אמא' / 'בבית שלנו לא צועקים' או כל משפט אחר שפשוט אומר שההתנהגות הזו לא בסדר.

וזה מספיק להם. היא הרי מבינה בעצמה שזה לא בסדר, לא צריך לענות לה בשביל שהיא תדע את זה...

אבל ככה בעצם הגבת, לא שתקת, היא לא תחשוב שזה מקובל עליך,

ובסוף בסוף אני מאמינה שזה גם מטפטף אליהם.

אם היא עוברת את הגבול, את יכולה לומר משפט כזה או אפילו כמו שכתבת 'אלו משפטים מעליבים, אני לא מוכנה שידברו אלי ככה', וללכת בעצמך! לא לדרוש ממנה להיכנס לחדר, היא גדולה, וזה סתם פתח להתכתשות מיותרת שמסיחה את דעתה מהבעיה האמיתית. אבל את לא צריכה להמשיך לשבת ולהקשיב לדיבורים הלא יפים, אם את הולכת בעצמך, זה לא יגרום לה להסלים את התגובה... לא יהיה למי...

י"ד תמוז 11:30בעינייoo

הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים זה 1. לתת להם דוגמא אישית טובה

2. ללמוד להוביל אותם ולא לתת להם להוביל אותך


אם רוצים שהילדה לא תכעס/ תצעק/ תאשים בטעויות/ תנסה לחנך

צריך לא לעשות את זה בתור הורה


בסיטואציות מרגיזות צריך להיות המבוגר האחראי ולהרגיע את הרוחות


אם רוצים להעיר

לעשות בעדינות ובחוכמה


אם רוצים לשים גבול

לשים אותו באסרטיביות מנומסת 

י"ד תמוז 11:39א. היום מתייחסים לגיל הזה כגיל ההתבגרות לכל דבר!❤️קמה ש.

בס"ד


אומרים שזה מתחיל היום בגילאי 9-10….


ב. נראה לי שכן צריך להשתדל להגיב תוך כדי במטרה להפסיק את ההתנהגות. בעיניי זה סביר לשלוח לחדר עדיין בגיל הזה, במקרים חריגים. אבל לכל הפחות לומר בטון חד משמעי "לא מדברים ככה לאמא".


ג. מעבר לזה, לא חושבת שיעיל לנסות להרגיע או לחנך תוך כדי התקף עצבים או חוצפה של ילד. הוא לא פנוי רגשית להקשיב. אבל כן הייתי מנסה לדבר על זה יותר איתה בזמנים שהיא במנוחה רגשית ואת והוא פנויות לזה. ושם להסביר מה מקובל ומה לא, איך אפשר לדבר לאמא ומה לא שייך וכו'. מצד אחד לא חייב אחרי כל אירוע. מצד שני, חינוך הרבה פעמים זה אוסף של מעשים חינוכיים שחוזרים על עצמם, כמו ליטוש של יהלום, אז הגיוני שזה יקח הרבה שיחות.


ד. זה שהיא מעצמה מתנצלת הרבה פעמים זה מקסים!!! מתוקה… זה אומר שהיא מבינה מה נכון ומה לא. היא רק לא תמיד מצליחה ליישם (כמו כולנו, אבל ילדים ונוער מתקשים עם זה עוד יותר). אז במסגרת השיחות האלה אפשר לחשוב איתה על אסטרטגיות לניהול העצבים שלה, כדי שלאט לאט היא תשלוט יותר במה שיוצא לה מהפה.


זה מה שעולה לי…

גם אני מופתעת מהחוצפה של הילדים שלי,

שהיא רחוקה שנות אור ממה שאני הייתי כשגדלתי.

אבל אני רואה שעם זמן ועבודה, יש שיפור ב"ה 🙏🏻


בהצלחה לנו ❤️

י"ד תמוז 14:21בעיני את עושה מה שצריךכתבתנו

ואת לא צריכה לשנות. אי אפשר לריב עם עצמך, ואם את לא משתפת איתה פעולה היא תאבד עניין.

אם היא יודעת שזה לא בסדר ומתחרטת בעצמה, עד כדי בקשת סליחה, נשמע שהכי טוב זה באמת להתעלם/ להגיד איזה משפט שמעמיד במקום ולא מוסיף שמן למדורה. בעיני אפשר לשלוח לחדר גם בגיל כזה. תמיד אפשר להגיד 'אני לא רוצה לשלוח אותך לחדר, את בוגרת ומבינה שזה לא תואם לגיל שלך, אבל אם תמשיכי לדבר באופן הזה אני אעשה את זה בכל זאת'. כלומר, להזמין אותה להרגע בעצמה, אבל אם זה ממשיך ובלתי נסבל אז כן להרחיק את ה'מריבה' ממרכז העניינים.

לא קל, אבל אם זה מנחם, זה מסימני הגאולה..

והיא נשמעת מאוד מיוחדת, מודעת וכנה וגם יודעת לבקש סליחה- תכונות מהממות, היא בע"ה תגיע רחוק, ואשרי הוריה 🧡

י"ד תמוז 15:17למה חייבים להגיב באותו רגע?אמאשוני

חינוך לא נמדד לפי מהירות תגובה אלא לפי תהליך עומק.

זה לא אומר שצריך לתת לה לדבר איך שהיא רוצה כמה שהיא רוצה,

זה אומר שאם מה שמפריע לך זה עצם העיקרון שצריך להגיב מיד, אז לא חושבת שזה נכון וזה בסדר גמור גם להגיב אח"כ.

את מתמללת ומשקפת לה תחושות? ראיתי שהיית מאוד נסערת וכו'.

אם אתם רגילים לשיח הזה אף אפשר לומר לה,

ראיתי שכעסת והיית מאוד נסערת. אני מבינה את זה, באמת קשה כשאת מרגישה שלא רואים אותך או לא מתחשבים בך, לשמור על איפוק.

בואי נחשוב איך אפשר לעזור לך להביע את ההרגשה שלך בלי "לאבד את זה"

אולי להירגע בחדר? אולי מקלחת? אולי לדבר עם חברה בטלפון? אולי לכתוב ביומן? אולי לצאת לסיבוב בחוץ?


אם את מרגישה שאת סופגת את הכעס, אז זה לא תקין. אבל תנסי גם בזמן אמת, להכיל ולא לספוג. להבין שכל הצקות האלו הם רק הדרך שלה לדבר ותו לא. כמו כוחים בקבוק מוגז כבר מצפים מראש לתסיסה ולא "סופגים" את הגזים שמשתחררים בבת אחת, ואח"כ כשנרגע נהנים מהמשקה.

אז אותו דבר,

היא עוברת חוויות, קשה לה לווסת את זה, זה מתפרץ, נרגע ואז אפשר להנות ממנה.

אז בזמן ההתפרצות אפשר לחכות פשוט שירגע בחיוך ולא כספיגה.

אבל כן הייתי שואפת שמפעם לפעם יהיה תהליך למידה כלשהו ולא יתבסס ההרגל שהדרך לשחרר זה בצעקות וכעסים ודברי חוצפה. שתהיה לה אלטרנטיבה אפקטיבית.

ט"ו תמוז 11:13קצת בשוק מהתגובות המכילותאור123456

לא!

להגיד באסרטיביות ככה לא מדברים בבית שלנו

להגיד לה להכנס לחדר ואם היא לא נכנסת

לקחת את שאר הילדים ולצאת ( אולי אפילו לאיזה גלידה בלעדיה)


אם התרבות שלכם לדבר גם ככה בצעקות זה לא ממש יעזור אבל אם יש כבוד הדדי אז דיבור אסרטיבי פעם אחת אמור לנער אותה


אין מה להכיל כזה דיבור ...מה גם שהקטנים רואים


הרביעית שלי בגיל הזה ובחיים לא דיברו בחוצפה

פעם אחת הבת 12 טיפה עברה את הגבול אמרתי משפט אחד בקול גבוה שלא משתמע ל2 פנים וזה נעצר במקום ואחרי כמה שעות דיברנו על זה והיא הבינה שזה לא לעיניין

ט"ו תמוז 16:50רק שאלה-איזמרגד1

כשאת עונה לה כשהיא מתחצפת, מה את עונה? כי אני חושבת שאם עונים בלנסות להסביר, שהיא מנסה לחנך אותך לדוגמה ואת מנסה להסביר למה, זה מציב אותכם בעמדה שווה של יכולת להתווכח... ונראה לי מה שצריך להגיד במקרה כזה זה כמו שכתבו פה, להבהיר לא מדברים ככה ואן היא רוצה תשובות/ הסברים/ להגיד משהו היא צריכה להגיד בצורה מתאימה ומכובדת.

(ואולי זה בכלל לא מה שקורה, אבל אם כן שווה לחשוב על זה.)

ועוד משהו שאפשר לשאול זה מה היא מרוויחה מזה, ולמה היא חוזרת על זה גם כשהיא יודעת שזה לא נכון ומתנצלת פעם אחרי פעם...

י"ז תמוז 01:41להפריד בין התוכן לצורה.בלוטאחרונה

אני מאמינה שאין רגש או מחשבה שאסור לבטא, אבל צריך לדעת איך לבטא אותם בצורה מתאימה. זה לא משהו שילדים יודעים באופן טבעי, צריך ללמד אותם.

נניח, לא לגיטימי לצעוק שאת תמיד מטילה עליה את המשימות הכי קשות בבית. כן לגיטימי להגיד: אמא, אני מרגישה שאני מקבלת מטלות קשות. תוכלי לתת לי מטלות קלות יותר?

לא לגיטימי להעביר ביקורת על צורת החינוך שלכם, כן לגיטימי לשאול למה אתם מתנהלים בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת (אגב, זה שלגיטימי לשאול לא אומר שאת חייבת לענות. יכול להיות שיש לך שיקולים שאת לא רוצה לחלוק איתה).


בפועל, כשהיא צועקת עלייך, את יכולה לומר משהו בסגנון של: אני שמחה שאת משתפת במה שמפריע לך, אבל לא ככה. כשתרגישי שאת מסוגלת לדבר על זה בכבוד, את מוזמנת לפתוח את זה איתי.

אפשר להוסיף גם: אם את צריכה עזרה לנסח את התחושות שלך בצורה מכובדת, את מוזמנת לבקש עזרה.


בגילאים צעירים יותר, ואולי גם בגיל הזה, אפשר להגיב לאמירה לא מתאימה במשפט חלופי. לדוגמה:

אמא: לכו ללבוש פיג'מות.

ילד: אוף, אין לי כוח. אני הולך לישון עם בגדים.

אמא: אמא, קשה לי ללבוש פיג'מה, אפשר בבקשה ללכת לישון עם בגדים?

(את אומרת במקומו את המשפט שהיית רוצה שהוא יאמר. זה מלמד אותו לבטא את עצמו בצורה ראויה.)

י' תמוז 23:53המלצה לסדנת ציור לילדה בת 8.5 ממש מוכשרתמדברה כעדן.
דיגיטלית... תודה רבה! 
י"א תמוז 11:17את מתכוונת לאיור דיגיטלי או לסדנה מקוונת?-קול ברמה-
י"א תמוז 12:03סדנה מקוונת, תודה על הדיוק!!!!מדברה כעדן.
י"א תמוז 15:38אני בקבוצת וואצאפ של מישהי שיש לה קורס כזהאוהבת את השבת

היי אהובות 💛


שולחת לכן הדרכת ציור חינמית, קלילה וכיפית במיוחד! 🎨

מתאימה גם למתחילות וגם לפעילות משפחתית עם הילדים 🧑‍🎨👨‍👩‍👧‍👦


הפעם נצייר *ציור מינימליסטי ענפי לבנדר🪻*–

והנה מה שצריך להכין מראש:

🟡 דף עבה (כדי שלא יקרע מהצבע)

🟠 צבעי אקריליק/גואש

🔵 מכחול

💧 מים

🧻 וטישו לניגוב


📽️ קישור להדרכה:


תהנו מההדרכה!

– יהודית 💛

_________________

💫 נ.ב.

נשארו *8 קופונים בלבד* להצטרפות למועדון שלי ב10 שקלים לחודש הראשון!

הערב בשעה 20:30 מחכה לנו לייב ציור של עין ריאליסטית – הולך להיות מרתק 👁️


אם עדיין לא בפנים – זו ההזדמנות שלך להצטרף עכשיו >>

קוד קופון: 1010

מועדון הציור – עולם הציור והצבע

י"א תמוז 16:27תודה רבה רבה!מדברה כעדן.
י"ד תמוז 11:51זה עוד עובד הקופון?חילזון 123
י"ד תמוז 11:58אין לי מושג...אוהבת את השבת
י"ב תמוז 09:18יש לשירי כהן המהממת, מותאם לילדים מוכשריםאמהלה

שירי כהן – דף נחיתה – קורס דיגיטלי

 

ממליצה ממש

והרבה נחת

איזה כיף לילדה שלך שראית בה כשרון ואת רוצה לעזור לה להתפתח

כל הכבוד

י"ב תמוז 09:33יש לנתנאל אפשטיין סדנה לציור קומיקס124816
י"ג תמוז 00:42תודה שכתבת, יש לו עכשיו משהו שנראה ממש מוצלחבארץ אהבתי

ובמחיר יחסית לא יקר בכלל.

אני אראה אם הילדים שלי מעוניינים...

פרסומת
ד' תמוז 20:22רואה את הילד לא שמח במיוחד וזה משפיע עלי...אור123456

בן 15 ילד מדהים מלא חברים אבל רגיש מאד ומידי פעם מזכיר לי שהוא לא שמח במיוחד

יצירתי בשלן על לומד גמרא עם חברים

מתעמל מלא יוצא עם חברים לטיולים וקניןת אבל שם לב שזה כואב לי ואז מידי פעם אומר

היום לא אמר כלום רק לא מחייך וזה מציף אותי ממש ...😔

ה' תמוז 08:54אחת העבודות הקשות שלנו כהוריםמתואמת

היא ליצור נפרדות מהם...

זה נראה הפוך מההיגיון - הרי הילדים הם ממש חלק מאיתנו, בטח מהאימהות, שממש גידלו אותם בתוך הגוף! אבל זה חשוב, גם בשבילנו וגם בשביל הילדים. לא נוכל לעזור לילדים שלנו אם נהיה מעורבבים איתם יותר מדי - אין חבןש מתיר את עצמו מבית האסורים...

הרבנית רחל בזק מדברת על זה לפעמים, שווה לשמוע שיעורים שלה...

ה' תמוז 10:20זה קשוחאחינועמית

וצריך לראות אם אפשר לשנות את זה.

ילד צריך להרגיש שההורים הם עוגן ולא יתמוטטו אם קשה לו.

האם זה יושב על רגשות אשמה? או על עצב שיש לך? או חוויות קשות שהיו גם לך בתור נערה? או שגם את רגישה מאוד ופשוט מזדהה איתו?


בני נוער, כמו ילדים ומבוגרים, לא תמיד שמחים... ככה אנחנו כבני אדם.

זה בסדר וזה טבע העולם (אלא אם כן את רואה אצלו משהו קיצוני שדורש התערבות... אבל נשמע מהתיאור שלך שלא).

אז תראי איזו עבודה עצמית את יכולה לעשות כדי להיות שם בשבילו, בלי שזה יערער אותך.


בהצלחה יקרה, זו עבודת חיינו...

ו' תמוז 12:14רגישה יותר ממנו ומזדהה איתואור123456
ז' תמוז 21:08כמה כיווניםקדם

תקחי מה שמתאים לך...

קודם כל זה גיל כזה, ההתבגרות מלווה בזמנים כאלה ובדרך כלל זה עובר. אם אנחנו לא נלחצים השדר הזה עובר- וגם הם מקבלים אמון בעצמם. מעבר לזה, מישהי חכמה אמרה לי פעם שאדם צריך ללמוד שהוא אחראי על השמחה שלו, לא בריא להתרגל להיות מסכן ולצפות שמישהו ישמח אותך. מה שכן, לדאוג שהמעטפת טובה לו- שההורים משדרים אכפתיות ואהבה וכו'. אפשר גם לדבר איתו על זה, שהוא נראה לך לא שמח ואיך אפשר לעזור לו, ולהסביר שהכדור אצלו, שהשאלה היא איך הוא עוזר לעצמו ואיך אנחנו יכולים לעזור לו לעזור לעצמו. זה גיל שהאחריות עוברת אליו, לא קל אבל חשוב. ואם צריך אפשר לתת כמה שיחות ייעוץ אצל יועץ/מטפל

ז' תמוז 22:18תודה!אור123456

הוא אומר שהוא לא שמח מצד שני זה נראה לי ממש דרך לסחוט ממני תשומת לב

כי עם חברים אני רואה שהוא סבבה לגמרי ויוזם איתם מלא דברים


פעם אפילו צחק ממש ואז נעצר ואמר חצי בצחוק אני לא אמור להיות שמח


ילד אינטלגנט בצורה לא נורמאלית

גם רגשית


בע"ה יעבור אני רק חייבת להתנתק ריגשית

י"ג תמוז 23:05להיפךאפונה

לא להתנתק רגשית אלא להתחבר.

אם אני קוראת אותך נכון, החוסר שמחה שלו מעורר בך רגשות בלתי נסבלים, את לא מסוגלת לעמוד בחוויה הזו ולכן את חייבת או שהוא ישמח או להתנתק.


הפתרון הוא דוקא להיפך, להתבונן בפנים מה התעורר? מזה אומר לך, אומר עלייך? מה את רוצה בשבילך ובשבילו בסיטואציה הזו? לעשות עבודה שתרגיע אותך ולא תהיי כ"כ מופעלת, ככה תוכלי להיות בשבילו באמת.

כ"א תמוז 14:17זה ממש טבעיתהילה 3>אחרונה

קודם כהורים, להיות מושפעים מזה שטוב או לא טוב לילד שלנו.

ההשפעה הזאת עוזרת לנו לזהות ולנסות ליצור שינוי כשמשהו מרגיש לא נכון, והיא נובעת מזה שבעומק כל הורה רוצה שלילד שלו יהיה טוב, שהוא יצליח וישמח.


בעיני נכון להתמודד ב2 דרכים:

1. עבודה עצמית להבין איפה זה נוגע בך. הדברים שמפעילים אותנו בהקשר לילדים שלנו ובכלל, הם קריאה למשהו עמוק בתוכנו שזקוק לעזרה ולרפואה.

(בדרך כלל כדאי לקבל או הכוונה לעבודה כזאת)


2. כשתהיי פנויה ונינוחה, אחרי עבודה עצמית, תוכלי גם לנסות לעזור לילד שלך. לדבר איתו, להבין מה כואב לו, לראות אם זה משהו שאתם כהורים יכולים לעזור או שצריך משהו מעבר


ה' תמוז 18:27מחפשת המלצות לספרים למסיימת כיתה א'יעל מהדרום

לק"י


שיהיו מעניינים, אבל לא עם הרבה מלל וכתב קטן.

שיהיה לה מעניין לתרגל את הקריאה (כי בואו נגיד שהספרים של ראשית קריאה ועל הטקסטים למיניהם די משעממים).


ראיתי ספר שנקרא "טפיתי" (משהו כזה). מכירות? ממליצות?

ה' תמוז 19:41אני אוהבת אותופאף
ממש מתאים בעיני למסיימי כיתה א, הוא קצר, מנוקד, ועם תמונות.
ה' תמוז 19:42ומעניין!פאף
ה' תמוז 19:46יעל מהדרום
ה' תמוז 19:55הבת שלי ממש אוהבת את "מפי הטף"מאוהבת בילדי

כי זה לא הרבה מלל ויש הרבה ציורים, זה גם מצחיק אם היא מבינה את הבדיחה.

חוץ מזה כל הספרים של אמא של לאהלה, דברה בנדיקט, סיפורים קצרים של מנוחה פוקס.

 

אני לוקחת אותה לספריה ושם היא בוחרת מה שהיא רוצה.

ה' תמוז 20:26תודה! אין לי ספריה זמינהיעל מהדרום
לק"י


אבל לאבא שלי יש מלא ספרים. הזכרת לי לחפש אצלו!

ה' תמוז 20:15טפיטי מעולה!!! נשמע בול. הבן שלי ממש אוהבטארקו
למרות שהוא ברמה קצת מעבר כבר..


ה' תמוז 20:27תודה! אולי נקנה אחד וננסהיעל מהדרום
ה' תמוז 20:18קומיקסים גם מתאים?אין כמו טאטע!
ה' תמוז 20:27גם אפשריעל מהדרום
ה' תמוז 20:21אולי 'ג'ורג' הסקרן' יכול להתאיםבארץ אהבתי

אני קניתי אותו למטרה הזו. בסופו של דבר לרוב הקראתי את הסיפורים לילדים.

אבל לאחרונה הבן שלי שסיים כיתה א' התחיל לקרוא אותו לבד לפעמים (הוא ידע גם לקרוא לפני כיתה א', אבל עד עכשיו לא ממש קרא ספרים סתם לעצמו. עכשיו קצת התחיל עם הספר הזה, כי זה יחסית לא הרבה משפטים בכל עמוד אז זה פחות מרתיע).

ה' תמוז 20:26שווה קניה? כי ספריה זמינה אין לייעל מהדרום
ה' תמוז 20:42אצלנו לקחנו בהתחלה מהספרייה ואחר כך קנינובארץ אהבתי

בעיני זה שווה. זה הרבה סיפורים חמודים בספר אחד, כיף גם להקראה וגם לראשית קריאה.

והסיפורים חמודים ומשעשעים לטעמי...

זה ספרים שתורגמו מאנגלית, אמא שלי הכירה אותם באנגלית בתור ילדה.

ה' תמוז 20:45יעל מהדרום
ה' תמוז 21:05אתם יכולים להקשיב לחלק ניכר מהסיפורים שם ביוטיובבארץ אהבתי

ואז לראות אם הסגנון מתאים לכם...

(בהרבה סרטונים אפשר ממש לראות את הסיפור מתוך הספר)

ה' תמוז 21:24תודה!יעל מהדרום
ה' תמוז 21:14צפרדי וקרפדתוהה לעצמי
ה' תמוז 21:25זה ספר ילדים. לא? אני מחפשת משהו קצת יותר ארוךיעל מהדרום

לק"י


לא פירטתי, אבל יותר פרקים/ בהמשכים. אולי ימשוך אותה יותר מספרי ילדים.

אבל תודה. אם הוא מעניין, אולי נקנה אחד.

מקסימום יתאים לקטנים יותר.

ה' תמוז 22:44דווקא הוא כן קצת יותר.. סיפורים קצרצריםטארקו
ה' תמוז 22:52יש גם באותה סדרה סיפורים של דובי דובבארץ אהבתי

שתי אלו גם סדרות קלאסיות מתורגמות מאנגלית.

אצל ההורים שלי יש בבית ספר של דובי דוב באנגלית שאמא שלי קיבלה ליום הולדת 3 שלה🙂

 

דובי-דוב

כזה. ויש עוד בסדרה...

 

הם מתוקים. וכיף גם להקריא לקטנים יותר.

ה' תמוז 22:57תודה!יעל מהדרום
ה' תמוז 22:57תודה!יעל מהדרום
ו' תמוז 05:54אותי עניין בשלב הזהתוהה לעצמי

ועדיין אני חושבת שזה ספר מתוק ממש.. אבל מתאים באמת גם לגיל קטן יותר. סיפורים קצרים. כמו שכתבו בתגובה אחרת כדאי להסתכל בספריה או בחנות.

ו@בארץ אהבתילא הכרתי את דובי דוב, כיף לשמוע שיש עוד בסגנון, נבדוק גם אותו.

ו' תמוז 07:09יעל מהדרום
י' תמוז 21:56מעניין, אני הרגשתי דווקאריבוזום
שצפרדי וקרפד מבחינת התוכן עלול להיות מפוספס חלקית או אפילו לא מתאים כשמדובר בילדים צעירים. יש שם כמה סיפורים שההומור שלהם או הנקודה המרכזית יותר בוגרים. וגם כמה שהם קצת מפחידים...  
י' תמוז 23:11מפחידים לא טוב לי....יעל מהדרום

לק"י


אולי כדאי שאלך לחנות ספרים בעצמי ואסתכל שם בספרים.

אז תודה שכתבת!

ו' תמוז 13:22חפשי את הספר עלילות בנצי, נראה לי שיתאיםמתואמת
וגם היומן של דבי של מנוחה בקרמן.
ו' תמוז 13:35תודה!יעל מהדרום
ז' תמוז 17:02כן (באמת לא זכרתי את השם במדויק)מתואמת
ז' תמוז 17:03תודה! זה קומיקס?יעל מהדרום
ז' תמוז 17:03לא, זה סיפור בשילוב ציורים.מתואמת
ז' תמוז 17:24יעל מהדרום
ו' תמוז 14:15טפיטי ממש נחמדאן אליוט
ויש גם את סדרת איזדורה מון. אצלינו הבנות מאוד אוהבות
ו' תמוז 14:18תודה!יעל מהדרום
ז' תמוז 12:54יודעות אם אפשר לקנות בכרטיס של הסתדרות המוריםיעל מהדרום

לק"י


באתרים של סטימצקי וצומת ספרים?

יש שם מחירים טובים עכשיו 

י"ז תמוז 02:28ספריית מחנייםאמאשוני

יכול להיות שזה טיפה ארוך לסוף א', אבל תמיד אפשר לספר בפעם הראשונה חלק כדי ליצור את הגירוי ואז הם ממשיכים לבד.

חורשים אצלי את הספרים בב-ג.

אפשר לקנות בסופרים של חרדים (יש חסד, רמי לוי ועוד)

י"ז תמוז 10:07תודה!יעל מהדרוםאחרונה

You may like

פיקוד העורף