י"ג בכסלו תשפ"ג 17:40לא יודעת איך להגיב לזה כבראנונימית באהב"ה

ילד בן 10 שאוהב לשחק עם אש... 

 

בשנה שעברה נתפס מנסה להדליק מדורה עם חברים אחרי בית הספר. החברים יזמו והוא נגרר אחריהם. דיברנו איתו והסברנו לו את הסכנות של הדבר הזה. אמר שלא יעשה את זה יותר.

 

לאחר מכן, הייתה פעם שאחותו סיפרה לי שהוא מחזיק מצית בתיק (מצית שמצא ברחוב). שוב דיברנו איתו ולקחנו את המצית.

 

לפני כמה שבועות חזרתי הביתה בשעה פחות שגרתית כשהוא כבר היה בבית וישר הרחתי שהוא שיחק עם אש. שוב הסברנו לו שאנחנו נותנים לו לצאת לחברים וכו' אבל שהוא חייב לעמוד באמון שלנו, אחרת לא נוכל להמשיך לאפשר את זה. הוא התנצל והבטיח שלא יעשה את זה שוב...😕

 

אתמול קיבלתי הודעה מאמא של ילד בכיתה שמצאה מצית בחפצים של הבן שלה. מסתבר שהבן שלי ביקש ממנו לשמור לו...

 

(ב''ה זה רק אש, בלי עישון. אין לו שום ריח וגם כשהוא נתפס זה היה רק לשחק באש).

 

האמת? אני כבר לא יודעת מה לעשות. זה משהו מוכר לכן? שבנים נמשכים לשחק עם אש ככה? עוד לא אמרתי לו על ההודעה שקיבלתי מאותה האמא. אני מתלבטת מה לעשות עכשיו. יש אפשרות לאסור עליו לגמרי לצאת, וגם לא לתת לו להיות לבד בבית, כי הוא מתנהג בצורה שלא הולמת את האמון שלנו בו וכי הוא מכניס את עצמו למצבים מסוכנים. לשים לו גבול אדום בוהק כזה. אבל אני תוהה אם זה הדבר הכי נכון לעשות ואם זה בפועל יהיה אפקטיבי וישיג את המטרה שהוא יפסיק להתעסק עם אש. הרי לא ריאלי שמעכשיו עד גיל 12 אשאיר אותו בבית תחת שמירה מתמדת... ואולי זה רק יגרום לו לשכלל את דרכי ההסתרה שלו? או חשבתי לשבת איתו לשיחה, לנסות לשמוע מה הוא מוצא כל-כך מרתק באש, להתעניין אם יש לו עוד חברים שמתעסקים עם אש ושוב להסביר כמה זה מסוכן. אני מתלבטת אם זה יהיה יותר מועיל. 

 

בבקשה תהיו נחמדות בתגובות שלכן, גם ככה אני סופר כעוסה עליו בפנים..

ניק אנונימי לפורום "אימהות, השלב הבא".

הסיסמה אצל המנהלות. רק ניקיות מוכרות יקבלו את הסיסמה.

י"ג בכסלו תשפ"ג 17:42אש זה מסוכן!מאוהבת בילדי

הוא יודע עד כמה?

 

ולשאלתך- זה נכון שבנים נמשכים יותר לאש... חמותי מספרת שגם בעלי היה כזה...

בהצלחה במה שתבחרו להגיב!

י"ג בכסלו תשפ"ג 17:48איזה פחד!יראת גאולה
לצערי ראיתי שחברים של הבן שלי עושים כאלו דברים פה ושם (או שהבן שלך חבר של הבן שלי 😅),
אני מספרת סיפורים על אסונות שקרו בגלל משחק באש (הילדים שלי חרדתיים ולא מעזים... אולי יותר מדי).
הייתי מפחדת להשאיר אותו לבד, לפחות לתקופה.
י"ג בכסלו תשפ"ג 18:13וואו, באמת מפחיד...מתואמת
בנים באמת נמשכים לאש (אפילו בעלי אוהב את זה יותר מהרגיל ), אבל נשמע לי שבמקרה שלכם זה כבר קצת מעבר לגבול...
אומרת בזהירות - אני יודעת שיש כזה דבר פירומן, בן אדם שנמשך לאש בצורה קיצונית.
לדעתי כדאי לשאול על כך בעל מקצוע...
כי באמת נשמע שאתם עושים כל מה שבאפשרותכם כדי למנוע ממנו לשחק באש, וזה לא עובד...
אתם הורים מסורים מאוד! יהי רצון שתצליחו לעזור לו ושלא יסכן את עצמו...
י"ג בכסלו תשפ"ג 18:22לאפשר וליצור הזדמנויות משותפות לאשתיתי2
לא למנוע, לתחם מתי כן אפשר
ולתת לזה זמן לפחות פעם בשבוע
אפילו להזמין את החברים למדורה.

אש היא מרגיעה כמו גלי ים סוערים.
אין שום רע בלגעת באש, בסערה,
צריך להיות מוכן וזהיר וללמוד את הכללים, ובליווי מבוגר בשלב זה.
אפשר לחפש במקביל אלטרנטיבות לצורך הרגשי.
זה כנראה לא יהיה משחק רגוע בשחמט, אבל חוג ג'ודו? מסלולי אופניים? תחביב אחר שבו מותחים את היכולת ומתנסים באתגר שיש בו סיכון?
י"ג בכסלו תשפ"ג 18:23אולי לתת לו להתעסק עם אש בצורה מבוקרת?אחתפלוס
אולי שבעלך יהיה לידו או כל רעיון אחר.
יכול להיות שזה יתן לו מענה לצורך הזה?
וחיבוק על כל הסיפור הזה.
מניסיון-זה קשה
י"ג בכסלו תשפ"ג 19:59חייבת להגידמשמעת עצמית
שאש זה דבר נורא מסקרן, עוצמתי, מעניין
אני ממש אוהבת אש ובתור ילדה תמיד אהבתי להעביר אצבע באש, לשרוף ניירות ולטפטף עם נרות וכו...

הייתי מאפשרת לשחק באש באופן מבוקר.
למשל עכשיו לפני חנוכה אפשר לעשות דברים ממש יפים משבבי שעווה שממיסים, וכו
להתחבר לחלק הסקרן שבו ולתת את הגבול וההסבר של הסכנה.

ואת נשמעת אמא פשוט מהממת!
י"ג בכסלו תשפ"ג 20:37לדעתי הוא כבר גדול מספיק ואפשר ללמד אותואור123456
להשתמש נכון ובטיחותי זה יוריד לו את רוב ההתלהבות
הבן 12 שלי חופשי היה מדליק גז ומבשל בגיל הזה..לא רואה בעיה
י"ג בכסלו תשפ"ג 20:57מסכימה עם מי שכתבו לתת לו יחד איתכםאורוש3
תוך לימוד כללי בטיחות.
ככל שתלחצי עליו לדעתי הוא יימשך יותר להסתרה ולאסור.
י"ד בכסלו תשפ"ג 11:58תודה רבה לכן!!! שאלה לכל מי שאמרה לתת לו להתעסק עםאנונימית באהב"ה

אש בצורה מושגחת. האם בנוסף הייתן מקיימות איתו שיחה נוספת לגבי מה שקרה עם המצית שהוא ביקש מחבר לשמור? הייתן מנסות לשמוע מה כל-כך מרתק אותו שם? ושוב מסבירה לו כמה זה מסוכן? או מחליקות את זה ופשוט מתחילות להכניס את זה ללו''ז..? ואני מבינה שבכלל לא הייתן מונעות ממנו לצאת לתקופה (גדי לשים לו איזה גבול חזק)?

 

ופרקטית אני לא בטוחה מתי לעשות את זה, הדירה קטנה ובגדול כשאנחנו איתו בבית, גם האחים הקטנים נמצאים... מרגיש לי פחות מתאים להפוך את זה לפעילות משפחתית..

 

תודה לכל העונות, קראתי את כולכן. ממש טוב שיש אתכן כדי להתייעץ..

י"ד בכסלו תשפ"ג 12:35הייתי מדברת איתו על זהאורוש3
בעיקר בכיוון שאם יש לו רצון או צורך גדול תשמחו שישתף אתכם ויאמין שתחשבו לטובתו ושאין צורך להחביא. חשוב שיהיה אמון ביניכם. ובטח כדאי להתחבר לעניין שלו ולהבין מה הוא מוצא בזה. להיזדהות, לספר על תחומי עניין שלכם.
לגבי מתי- אולי אחרי שהקטנים הולכים לישון.
י"ד בכסלו תשפ"ג 14:38תודה! זה מאד עוזר לי מה שכתבת לי למעשה.אנונימית באהב"ה


ט"ו בכסלו תשפ"ג 12:17אחימומו100
אחי הקטן היה נוהג לאסוף מציתים חחח
חלק עובדים חלק לא
לא זכור לי שההורים שלי עשו מזה עניין, רק ביקשו ממנו להיזהר
וגם הוא לא עשה מזה עניין והדליק אותם (אלה שעבדו) לעיתים נדירות
לא חושבת שזה בעייתי, רק כמובן לוודא שהוא נזהר
י"ט בכסלו תשפ"ג 13:06תודה רבה! הנרמול הזה ממש עושה לי טוב ועוזר ליאנונימית באהב"ה

לחשוב בצורה שקולה יותר על הדברים.

י"ד בכסלו תשפ"ג 14:29גם אני בתור ילדה מאד אהבתי אשדריה פלג

לא שהייתי אובססיבית לאש במשך שנים (לא נשמע שזה המקרה גם אצלו), אבל כן ביחד עם חברה היינו עושות קצת ניסויים - שורפות עלים / ענפים פצפונים / ניירות שונים שמצאנו.

כמובן הכל בתחושת אחריות, במימדים שקל לשלוט בהם ובסביבות לא דליקות. מן הסתם אני זוכרת את האחריות וההבנה שהרגשתי אז, במשקפיים של ילדה, ואולי זה לא מבחן מדויק. יכול להיות שאם היה קורה אסון באמת לא היינו יודעות לתפעל אותו כמו שאני אדע היום (שלא נדע...), אבל לא הרגשתי איזו פזיזות או חוסר מחשבה על המשמעות של אש.

באמת נראה לי שההורים שלי לא ידעו, לא הרגשתי שזה משהו דרמטי שאני צריכה ליידע אותם.

י"ד בכסלו תשפ"ג 14:39תודה רבה, אתן ממש מנרמלות לי. אז מה היית מציעהאנונימית באהב"ה

לי לעשות בפועל?

י"ד בכסלו תשפ"ג 19:21רק רעיון לפעילות שאולי תעזורגברת רדה
שהייתי בשירות היה ילד שתמיד התעסק עם אש ממש מסוכן, אני זוכרת שלקחו אותו לתחנת כיבוי אש בעיר, הם עושים ימי הסבר ופעילות לילדים. זה ממש עזר איתו (הילד היה בכיתה ה).
י"ט בכסלו תשפ"ג 13:07זה רעיון אדיר!!! אני אנסה לארגן משהו כזה בע''האנונימית באהב"ה

מצליחה להגיב רק עכשיו אבל בעקבות התגובה שלך כבר שאלתי את המחנך שלו אם הוא יסכים שנארגן משהו כזה לכל הכיתה והוא נענה בחיוב. ממש תודה על הכיוון הזה, זה ממש חכם.

ט"ו בכסלו תשפ"ג 00:02יש ספר לילדים עם ניסויים באש.תהילה 4
גם לי יש ילד כזה שהוא וחבר טוב היו ממש אוהבים לשחק באש. פעם הבאתי להם את הספר )היו בני 8 בערך ) וממש נהנו.
בעיני ילד בן 10 גדול מספיק כדי לדעת להיזהר צריך להדריך אותו מתי כן ואיך. אבל לגיטימי בעיני.

קופץ לי שהיום בן ה7 שלי וחבריו הגיעו אליי עם ערימת קרשים שאספו. וביקשו לעשות מדורה. כמובן שהייתי שם להשגיח אבל הם הדליקו ותפעלו לגמרי לבד מהתחלה ועד הכיבוי. זה ממש כיף להם. ואם זה מושגח, למה לא?
י"ט בכסלו תשפ"ג 13:09תודה! הבעיה היא שזה דווקא לא מושגח. אבל נראה ליאנונימית באהב"ה

שאנסה ליזום בעצמי התעסקות עם אש כמו שכתבו כאן בשרשור. אולי נתחיל מטפטופי נרות חנוכה באמת. לגבי הספר, זה רעיון ממש טוב! תודה! נראה לי שיכול להיות לו מעולה. תוכלי לכתוב לי את שם הספר בבקשה?

י"ט בכסלו תשפ"ג 23:11רעיון ליצירה של טפטופי נרות חנוכהבארץ אהבתי
כתבת על טפטופי נרות חנוכה וזה הזכיר לי משהו שאנחנו לעשות בתור ילדים - לקחת כוס חד פעמית, ולשים בה קצת מים (לא עד הסוף), ואז עם נרות צבעוניים של חנוכה לטפטף טיפות על המים. השעווה שנוטפת צפה על המים ומתקשה, ואחרי שמכסים הכל בטיפות שעווה צבעוניות יוצא עיגול יפה וצבעטני של שעווה (לא יודעת מה לעשות איתו אחר כך, נראה לי שאנחנו עשינו חור והשתמשנו בו בתור תיליון לשרשרת, אפשר גם להביא במתנה למישהו. בכל מקרה עיקר החוויה זה ההכנה..)
כ' בכסלו תשפ"ג 11:23זה ממש יפה! נראה לי שאנחנו שמנו על מגנטיעל מהדרום
כ' בכסלו תשפ"ג 11:38רעיון חמוד! אולי נאמץ גם...בארץ אהבתי
כ' בכסלו תשפ"ג 15:57מקסים! תודהאנונימית באהב"ה


כ"א בכסלו תשפ"ג 22:38נכוןןדפני11
אפשר גםצלעשות כמה עיגולים כאלה בכל מיני גדלים (ממלאה את הכוס פעם קצת- ואז העיגול יוצא קטן, ופעם הרבה- ואז יוצא גדןל) ואחכ מחוררת אותם ועושה מזה מובייל....
אנחנו עשינו את זה שניםםם בתור ילדות...
כ"א בכסלו תשפ"ג 23:08אהבתי את המובייל, רעיון מהמם, תודה!בארץ אהבתיאחרונה
י"ט בכסלו תשפ"ג 15:27קודם כלתהילה 3>
חיבוק לך על התחושות❤️

לשאלתך זה דבר די רווח שבנים אוהבים אש ונמשכים לאש.
יש בזה עוצמה וריגוש וזה באמת דבר מיוחד, בפרט למי שתמיד רואה אש מרחוק לראותה בלבד.

אחד הדברים שאני לומדת מהתורה, זה למצוא לצד מה שאסור את המקום שבו דברים ורצונות שלנו הם כן מותרים.
יש על זה גם כל מיני פירושים וכאלה, על הדג שבטעם חזיר, ועל מי שיש לו נטיה לשפיכות דמים שיכול לעסוק במילה ושחיטה,
ויש גם את היומיום שענייני עריות הם אסורים בצורה מסויימת ומותרים בצורה אחרת,
ולכן אני אוהבת ממש מגיל צעיר, כשהקטנים מנסים לגוע למשל בכפתורים של התנור או ללחוץ על כפתורים של המעלית,
לומר להם מה כן אפשר. אצלנו זה ללחוץ על הכפתור של המצת של הגז שלא עושה כלום בלי הדלקת גז ולהדליק את המאוורר במעלית
(כשהבת הגדולה שלי הייתה קטנה ועשיתי ככה
וראיתי איך זה עוזר באמת לזה שלא תיגע בשאר הכפתורים במקום לאסור עליה הכל ולהיות כל הזמן בחיכוך על זה
אמא שלי אמרה שגם היא עשתה איתי כך אז אולי למדתי את זה ממנה בלי להבין ).

לכן הייתי חושבת איך כן אפשר לאפשר לו להתנסות בדבר הזה שכל כך קוסם לו,
ויחד עם זה לחזק את הגבולות וההבנה של מה שנשאר אסור אם עוד תראי שיש צורך (ולרוב יש הרבה פחות צורך).

דוגמאות שאני נותנת לילדי זה למשל להכין טונה מעושנת.
יש בזה אש להרבה זמן אבל היא ממוקדת ובטוחה יחסית ואפילו בעלת מטרה טובה,
וגם את זה בהתאם לגיל אני מאפשרת כשאני בסביבה
בהתחלה בהכוונה וכשרואה שאפשר לסמוך מבקרת מדי פעם וכמובן עושים את זה במקום יחסית בטוח בחצר באזור של ריצוף על איזה אריח וכו'
וככה גם אפשר ללמד בפועל איך להזהר.

עוד כיוונים- להדליק נר הבדלה, לבשל בקטנה, חנוכה זו הזדמנות גם בהדלקת נרות
אם אתם נוהגים שילדים מדליקים, וגם יצירות למיניהן..

כשמטיילים אפשר בפקל קפה, אפשר לעשות מדי פעם מדורות או להכין על טבון פיתות.
מאמינה שככל שהצורך יענה בצורה טובה הצורך לעשות דברים מאחורי הגב ירד.


לגבי להגיד לו או לא, תרגישי מה ליבך אומר לך.
אני אישית הייתי מסתכלת על זה כאמירה אלי שמצד אחד הוא מנסה לשמור על הגבול שנתת לו אבל מצד שני הצורך עוד כאן,
ולכן לעשות איזשהו שינוי גישה.
במידת הצורך אפשר יהיה לדבר על זה גם בהמשך אבל זה לגמרי תלוי בצורת ההתנהלות ביניכם ובמה שנראה לך לנכון.
אפשר גם מהצד השני אם כן נכון לך לדבר איתו להגיד שאת יודעת על המצית ומבינה שיש לו צורך כזה ואת תאפשרי לו את זה במקומות שמותר...

תנסי לראות מה נכון לכם
כ' בכסלו תשפ"ג 16:02תודה רבה! הוא כבר מעשן טונה עבור כל המשפחה ;)אנונימית באהב"ה

וגם מבשל בקטנה לעצמו ולכולנו (חביטות וכאלה) לפעמים ומדליק, מכבה ומחזיק את נר ההבדלה וכו'. וגם מדליק מדורות בטיולים לצליית מרשמלו... 

 

אנחנו זורמים ומעודדים את זה כשזה באופן מושגח (נכון להיום אנחנו רואים שגם בפעולות האלה הוא עדיין בלימוד ולא רכש לגמרי את כללי הבטיחות הנדרשים). הבעיה היא הדברים שהוא עושה בנוסף באופן לא מושגח 

 

אהבתי את מה שכתבת בסוף, שההסתרה היא כנראה רצון לכבד את הגבולות אם חוסר יכולת לעשות זאת עדיין.

כ"א בכסלו תשפ"ג 16:45איזה כיףתהילה 3>
שיש לו מקומות שכן. הייתי אם כך כן מדברת איתו על הצורך לתחום את הדבר לגבולות האפשר,
בוחנת אם יש עוד דברים שיענו לו על הצורך ואפשר לאפשר (נניח מדורה מדי פעם גם בימות החול, על האש וכו) עם דגש על ללמד אותו כללי בטיחות נכונים. ובמידת הצורך להשתמש בסיפורים לדוגמא מדברים שקרו.

עוד שרשורים מהפורום

כ"ג תמוז 23:30סקר שעלה בשבת משפחתית וקצת טילטל אנשיםאור123456

אם הייתם מגלים שהילד שלכם הוחלף בלידה ויש לכם אופציה להחליף עם הביולוגי או להשאר עם המוחלף אבל רק 1 מהם!

מה הייתם בוחרים?

כ"ד תמוז 14:19השאלה אחרי כמה זמן מגלים את זהשדמות בחולות

לקוב אם מושקעים כבר בילד תקופה ארוכה- אני מאמינה שהרבה לא יחליפו את הקיים

כ"ד תמוז 16:10הגדולים שלי 20 ו22 רצו להרוג אותי שאמרתיאור123456
שלא הייתי יכולה לוותר על הבילוגי
כ"ד תמוז 16:46חחח למהרקאני

אבל הם היו מגלים שאמא שלהם אי שם לא רוצה אותם

ומעדיפה מישהו אחר שהיא גידלה ולא ילדה....


וואלה שאלה קשה

כ"ה תמוז 19:05הם אמרו שבכל מקרה היו נשארים איתנואור123456
גם אם היו הורגים את השניה...הייתי מוחמאת אבל הרגשתי שאיכזבתי אותם
כ"ה תמוז 20:00זה אם היו מגלים שהם לא ביולוגיםרקאניאחרונה

אבל הם הביולוגים

אז מה אם הם היו מגלים שיש להם אמא ביולוגית אי שם? והיא מעדיפה את אלה שהיא גידלה על פניהם.. 

י"ד תמוז 08:22משחקים מומלצים לגילאי 8+🙏🙏חזקה בעורף

לקראת החופש מחפשת להעשיר את ארון המשחקים שלנו, בעיקר לגדולים.

אשמח לשמוע המלצות למשחקים מוצלחים במיוחד.

וגם כאלה שאפשר לשחק לבד.


 

מעדיפה לא משחקים יותר מידי תחרותיים (כמו ג'ונגל ספייד) יש להם מספיק רעיונות על מה לריב, לא צריכה להוסיף להם עוד😅

אם יש משחק שכולם נגד המשחק (כמו השועל החמקמק לצעירים...) זה הכי טוב.


 

קצת ממה שכבר יש לנו:

מונפול

קאטן

רמי

אוצרות אוצרות

צוללות

בול פגיעה

קלפים

טאקי 

י"ד תמוז 09:10האי הנעלם - משחק שיתופי, שכולם נגד המשחקיראת גאולה
טיקט טו רייד זה משחק ארוך וכיפי, בסגנון אסטרטגיה. (הוא אמנם תחרותי, אבל אני אוהבת לשחק בלי לספור בסוף נקודות, עד שמגיעים לסוף כבר מתעייפים מלספור נקודות ונהנים ככה מהתוצאה בלי תחרותיות יתר)
י"ד תמוז 09:35האי הנעלם נראה פצצה של משחק!! תודה!חזקה בעורף

לגבי טיקט טוב רייד... (נתן לי קצת הרגשה של שואה🤦😅)

הייתי צריכה להוסיף בהודעה הראשונה שכמה שיותר קצר יותר טוב🤭


בחופש אני אוהבת לשחק איתם, בסוג של זמן אישי, ואין לי סבלנות לארוכים האלה 🙈

י"ד תמוז 10:52לשחק איתם אני אוהבת דאבל, ורייסיראת גאולה

דרך אגב, יש בעלי אקספרס דאבל עם ציורים יהודיים.

גם סבאטור הוא משחק חביב, מיועד לכמה שחקנים, והתחרות לא אישית (כן בין השחקנים, לא כולם נגד המשחק, אבל זה לא אישי).

י"ד תמוז 10:07טיקט טו רייד מוצלח גם אצלנו, בגזרת המשחקיםקופצת רגע
השיתופיים פנדמיק נראה טוב( לנו אין אבל הילדים שלי שיחקו כמה פעמים במשפחה המורחבת ונהנו מאוד)
י"ד תמוז 11:33לגוoo
י"ד תמוז 16:16ספלנדורכתבתנו

פינות (משחק קלפים)

שוקו תות (קלפים)


 

אני במשחקים אובר תחרותיים משתמשת בזמנים שהם בפרץ אנרגיה מוגזם וצריך לתת לזה מסגרת. נגיד כשמתחילים להשתולל סביב שולחן שבת וכד'

י"ז תמוז 22:37בול בפוניאור10

משחק זריזות והבחנה, מעורב מזל, אז לא בהכרח הכי מהיר מנצח. בלי תורות כולם ביחד.

כן תחרותי אבל משחק קצר ומשעשע

י"ח תמוז 23:59חתחתול מתאים גם לגיל צעיר יותר. מוצלח מאדאמהלה

ויש גם שרלוק- שזה מבוסס על זכרון ממש מוצלח

כ' תמוז 12:09משחק תורני ומלמד וכיפי-שדמות בחולות

מיליונר המצוות.

 

כ"ד תמוז 15:27המבוך הקסוםרק טוב!

סט

אליאס

מאצ מאדנס

קטמינו (משחק חשיבה שאפשר לשחק לבד. מתאים למגוון גדול של גילאים)

תפוס תכוס

שעת שיא (משחק חשיבה ליחיד)

דיקסיט (לא זוכרת לכמה משתתפים מתאים. בטוח יותר מ2. אני לא אהבתי אבל יודעת שיש הרבה שכן ממליצים)

כ"ה תמוז 13:16בדיוק פירטתי מלאא במקום אחרטארקואחרונה

אבל מנסה לדייק למה שאת מחפשת


רלוונטי משחקים "גדולים" יותר? כאלה שדורשים אסטרטגיה משמעותית יותר לאורך זמן וגם נמשכים יחסית יותר זמן?


כמה שחקנים משחקים אצלכם בדכ?


מתחילה בשיתופיים:

האי הנעלם, המדבר הנעלם- זה בגדול אותו משחק בתמות שונות. הוא טיפה-יותר מהשועל החמקמק אבל לא בהרבה. משחקים אותו אצלנו מגיל 5-6 בערך. החיסרון הגדול שלו בעיני זה שאם יש שחקן אחד שיותר מתקדם מחשבתית מהאחרים הוא עלול לנהל את המשחק והשאר ישחקו רק טכנית אבל הוא יבצע את כל הפעולות ויגיד מה לעשות וכל התכנונים וכו.. זה נכון גם לשועל החמקמק אז אם שם זה לא מפריע לכם אז גם פה כנראה לא יפריע מאוד.

פנדמיק- קצת יותר מתוחכם מהאי הנעלם אבל דיי דומה להם פשוט רמה מעל. אותם חסרונות(אנחנו משחקים בפער גילאים גדול אז זה משמעותי)

The mind- לא שיחקתי בעצמי אבל נראה חמוד, המטרה להצליח להניח קלפים ברצף בין השחקנים בלי לדבר ובלי להיפסל.(כלומר ביחד ליצור את הרצף)

הצוות- שמעתי שהוא מעולה ממש, גם שיתופי מבחינת מטרה משותפת אבל כל אחד משחק לעצמו והוא בנוי בצורה שאי אפשר להשתלט לאחרים. הוא בנוי שלבים שכל שלב קצר יחסית אז אפשר לעשות רצף של הרבה או לעשות רק שלבים מסוימים

סימילו- משחק קטן וחמוד ממש, לנו יש סימילו חיות. המטרה משותפת- צריך לגלות מה הקלף שנבחר, ובעצם צד אחד נותן רמזים לצד השני- הרמזים הם לא מילוליים אלא רק מניחים קלפים שהם דומים לקלף או שונים מהקלף הנבחר.


אם תרצי גם משחקים שהם לא שיתופיים אבל יחסית מעט השפעה בין השחקנים, בשמחה.

י"ז תמוז 14:59אשמח לרעיונות מה אפשר לקנות מתנה לצוות של מורותבכינוי אחר

בכיתה קטנה? יש תקציב של 60 ש''ח לכל אחת

וזה מההורים של הילדים.

י"ז תמוז 17:44להיכנס לנעמן או לפוקס הוםשואלת12

ולנסות להרכיב מתנה נחמדה:

קערת סלט עם כפות הגשה

כוסות ומגבות..

כאלה

י"ז תמוז 19:37^^^ זה נחמד, ואפשר להחליף אם רוציםיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


והכי חשוב, זה התודה מהלב🙏

י"ד תמוז 20:06עשיתי רשימה של מקומות שמתאימיםשדמות בחולות

לטייל אליהם למשפחות עם מגוון גילאים (גם קל להגיע בתח"צ):

פארק נחל שניר – גליל עליון – מים רדודים לפעוטות – שכשוך וחקר טבע לילדים – מסלול נעים לבני נוער

פארק נחל דן – קיבוץ דן – שבילים נוחים – מעיינות קטנים – מסלול קל ונעים לכל גיל

פארק נחל עמוד – צפון הגליל – הליכה מוצלת – שכשוך ונוף פראי – אתגר קל לנוער

גן לאומי נחל רובין – ליד פלמחים – מסלול קל לעגלות – טבע פתוח ומגוון – תצפיות נוף רוגע

פארקים עירוניים ואזוריים:

פארק הירקון – תל אביב – מדשאות ומשחקים לפעוטות – מתקני משחק לילדים – אפשרות לשיט, מיני גולף או רכיבה לנוער

פארק רעננה – רעננה – גן חיות קטן – סירות פדלים ומתקנים – הופעות קיץ לנוער

פארק נחל לכיש – אשדוד – מסלול רגוע לאורך הנחל – גשרים ופעילות בטבע – שיח וספורט חופשי לנוער

פארק נחל חדרה – חדרה – שבילים נוחים לעגלות – מרחב לחקר טבע – תצפיות ויומן מסע אישי

פארקים מדבריים:

פארק נחל צין / עין עבדת – מדרשת בן גוריון – תצפית מדברית לפעוטות – חקר סלעים לילדים – מסלול קניוני לנוער

פארק נחל ערוגות – עין גדי – מים רדודים וצל טבעי – שכשוך וחיפוש – מסלול נוף מדברי למבוגרים ונוער

 

 

🌟 ירושלים – אטרקציות חינמיות למשפחות 🌟

פארק טדי – מול שער יפו, בסמוך למתחם ממילא – מזרקות מים מוזיקליות, גן פתוח, מרחבים מוצלים – מתאים לילדים קטנים ונוער, אפשר לשלב עם טיול בעיר העתיקה – פעיל גם בערבים, חווייתי במיוחד בימים חמים

גן סאקר – קרוב לקריית הממשלה – מדשאות, מתקני משחק, פיקניק משפחתי – מתאים לפעוטות, ילדים ונוער – נגיש מאוד בעגלה

פארק נחל רפאים – מסלול הליכה ירוק סמוך לעיר העתיקה – נקודת התחלה מומלצת: קרוב לשער יפו – מתאים לכל גיל, כולל עגלות – טבע עירוני, פינות ישיבה, שילוב מושלם עם פארק טדי

טיול סובב חומות ירושלים – מסלול הליכה מקיף סביב העיר העתיקה מבחוץ – עובר דרך שער יפו, שער ציון, הר ציון, שער האשפות ועוד – מתאים לילדים ונוער: צילום, ניווט, תצפיות – מסלול פתוח, חינמי, עם סיפורים היסטוריים ותחנות מרתקות – ניתן לבצע בשלבים, לפי יכולת הגילאים

 

🌟 חיפה – אטרקציות חינמיות למשפחות 🌟

הכרמלית – רכבת תחתית עירונית שמחברת בין העיר התחתית למרכז הכרמל – חוויה תחבורתית לילדים ונוער – מחיר סמלי (כרטיס רגיל: 5.90 ש"ח)

הגנים הבהאיים – גנים מדורגים מרהיבים עם תצפית על המפרץ – סיורים מודרכים חינמיים בהרשמה מראש – מתאים לילדים גדולים ונוער (לא נגיש לעגלות בכל חלקיו)

המדעטק – המוזיאון הלאומי למדע – תערוכות אינטראקטיביות, גן מדעי, פעילויות לגיל הרך – מתאים לכל הגילאים – הכניסה בתשלום, אך לעיתים יש מבצעים או ימי כניסה מוזלים

פארק הכט – פארק ענק עם מתקנים, סקייטפארק, שבילי רכיבה, גישה לחוף שקמונה – מתאים לפעוטות, ילדים ונוער – פתוח 24/7, חינם

גן האם – פארק ירוק במרכז הכרמל עם מתקני משחק, דוכנים והופעות – נקודת יציאה לכרמלית ולגן החיות – מתאים לכל המשפחה

גן הפסלים – גן שקט עם תצפית מרהיבה ו-29 פסלי ברונזה – מתאים לפעילות רגועה, צילום, משחקי "חיקוי פסלים" – חינם, פתוח בשעות היום

פארק הקישון – מסלול הליכה לאורך הנחל, פינות ישיבה, טבע עירוני – מתאים לפעוטות, ילדים ונוער – פתוח בשעות היום, חינם

גן החיות הלימודי – מגוון בעלי חיים, גן בוטני, מוזיאון ארכיאולוגי – מתאים לכל גיל – הכניסה בתשלום סמלי (לרוב עד 25 ש"ח)

פארק הכרמל – שמורת טבע – מסלולי הליכה, תצפיות, פינות פיקניק – מתאים למשפחות מטיילות – חינם, פתוח כל השבוע

המוזיאון הימי הלאומי – תערוכות על שודדי ים, ספינות, ארכיאולוגיה ימית – מתאים לילדים ונוער – הכניסה בתשלום סמלי, לעיתים יש מבצעים

 

י"ד תמוז 20:49ואוו מקסים¡ תודה על השיתוף ❤️לפניו ברננה!
י"ד תמוז 21:50יפה מאדחילזון 123
ט"ו תמוז 09:27מהמם תודה רבה!!! רק לעניין התשלום בכרמלית- מחיראמהלה

הנסיעה כבר מזמןןןן לא 5.90. לצערנו המחירים מזנקים כל הזמן. כרגע זה עומד על 8 ש"ח כמו נסיעה באוטובוס.

י"ז תמוז 21:19🔸️קרית גת- מרכז מבקרים "במבה"יעל מהדרום

לק"י


מקום מתוק.

מיועד לילדים מעל גיל 4, סיור של שעה בערך, צריך לקנות כרטיסים מראש.

י"ז תמוז 21:21🔸️אזור ירושלים- עין חמדיעל מהדרוםאחרונה
י"ד תמוז 09:59התייחסות לחוצפה של טרום מתבגרת..אנונימית באהב"ה

הגדולה שלנו בת 11.5.

ילדה מקסימה, בוגרת, נבונה מאוד, עוזרת הרבה בבית. אני ממש יכולה לסמוך עליה עם שאר הילדים.


וגם ממש ממש חצופה😬 (לא יודעת מאיפה זה מגיע, אני בחיים לא הייתי מעיזה לדבר ככה להורים שלי)


היא יכולה לכעוס עלי, לצעוק אלי, להאשים אותי בטעויות שלה, לנסות "לחנך" אותי כמו שאני מחנכת אותה. היא אשכרה חוזרת על משפטים שאני אומרת לה, נגדי.  


גיליתי שהדרך הכי נכונה להתייחס אלי זה פשוט להתעלם🤷

לתת לה לצרוח, לכעוס, להאשים, לחנך אותי. ופשוט לשתוק.

אם אני עונה לה, זה רק יותר מעצבן אותה, מוסיף לה עוד סיבות לכעוס ולהתחצף, גם אם אני מדברת איתה בשקט ובהגיון.

כי בסופו של דבר, ברוב מוחלט של הפעמים היא תעשה מה שאני אומרת / מה שצריך לעשות, לא משנה כמה רעש וצילצולים יש מסביב. וגם הרבה מאוד פעמים, אחרי שהיא נרגעת היא יכולה לבוא לבקשה סליחה, להשאיר לי מכתב התנצלות, "להודות" שהיא לא הייתה בסדר (וזה בא לגמרי ממנה, בלי שדרשתי את זה) וכו'...


אבל לאחרונה עלתה לי שאלה חינוכית, האם זה הגיוני פשוט לעמוד בשקט ולספוג את כל הכעס והחוצפה??

משהו מרגיש לי מאוד לא תקין לאפשר לילדה לצעוק/לחנך/להתחצף לאמא שלה, בלי שהאמא מגיבה באותו רגע. כן יוצא לי לדבר איתה על זה לפעמים, אחרי שהיא נרגעת, היא מבינה, היא יודעת שהיא עושה משהו לא בסדר. אבל זה חוזר על עצמו שוב ושוב.


היו פעמים שהרגשתי שהיא ממש חצתה את הגבול. אז ניסיתי לעצור אותה במילים(בדרך כלל היא לא מתייחסת או רק מגיבה ביותר חוצפה)  או פשוט לשלוח אותה לחדר כי "אני לא מוכנה שיהיה דיבור כזה לאמא בבית שלנו" אבל מרגיש לי שהיא כבר עברה את הגיל.


קיצר, תוהה לעצמי איך הכי נכון לפעול. גם באותה רגע וגם אח"כ כשנרגעים.


אשמח לשמוע את דעתכן🙏


י"ד תמוז 11:05פעם שמעתי, בהקשר אחר, ואימצתי לייראת גאולה

בגיל גדול, לומר 'זה לא בסדר' וזהו.

לא להיכנס לדיון או להסברים או להערות,

אבל גם לא לשתוק,

פשוט לומר בקול רגוע - 'ככה לא מדברים לאמא' / 'זו חוצפה לנסות לחנך את אמא' / 'בבית שלנו לא צועקים' או כל משפט אחר שפשוט אומר שההתנהגות הזו לא בסדר.

וזה מספיק להם. היא הרי מבינה בעצמה שזה לא בסדר, לא צריך לענות לה בשביל שהיא תדע את זה...

אבל ככה בעצם הגבת, לא שתקת, היא לא תחשוב שזה מקובל עליך,

ובסוף בסוף אני מאמינה שזה גם מטפטף אליהם.

אם היא עוברת את הגבול, את יכולה לומר משפט כזה או אפילו כמו שכתבת 'אלו משפטים מעליבים, אני לא מוכנה שידברו אלי ככה', וללכת בעצמך! לא לדרוש ממנה להיכנס לחדר, היא גדולה, וזה סתם פתח להתכתשות מיותרת שמסיחה את דעתה מהבעיה האמיתית. אבל את לא צריכה להמשיך לשבת ולהקשיב לדיבורים הלא יפים, אם את הולכת בעצמך, זה לא יגרום לה להסלים את התגובה... לא יהיה למי...

י"ד תמוז 11:30בעינייoo

הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים זה 1. לתת להם דוגמא אישית טובה

2. ללמוד להוביל אותם ולא לתת להם להוביל אותך


אם רוצים שהילדה לא תכעס/ תצעק/ תאשים בטעויות/ תנסה לחנך

צריך לא לעשות את זה בתור הורה


בסיטואציות מרגיזות צריך להיות המבוגר האחראי ולהרגיע את הרוחות


אם רוצים להעיר

לעשות בעדינות ובחוכמה


אם רוצים לשים גבול

לשים אותו באסרטיביות מנומסת 

י"ד תמוז 11:39א. היום מתייחסים לגיל הזה כגיל ההתבגרות לכל דבר!❤️קמה ש.

בס"ד


אומרים שזה מתחיל היום בגילאי 9-10….


ב. נראה לי שכן צריך להשתדל להגיב תוך כדי במטרה להפסיק את ההתנהגות. בעיניי זה סביר לשלוח לחדר עדיין בגיל הזה, במקרים חריגים. אבל לכל הפחות לומר בטון חד משמעי "לא מדברים ככה לאמא".


ג. מעבר לזה, לא חושבת שיעיל לנסות להרגיע או לחנך תוך כדי התקף עצבים או חוצפה של ילד. הוא לא פנוי רגשית להקשיב. אבל כן הייתי מנסה לדבר על זה יותר איתה בזמנים שהיא במנוחה רגשית ואת והוא פנויות לזה. ושם להסביר מה מקובל ומה לא, איך אפשר לדבר לאמא ומה לא שייך וכו'. מצד אחד לא חייב אחרי כל אירוע. מצד שני, חינוך הרבה פעמים זה אוסף של מעשים חינוכיים שחוזרים על עצמם, כמו ליטוש של יהלום, אז הגיוני שזה יקח הרבה שיחות.


ד. זה שהיא מעצמה מתנצלת הרבה פעמים זה מקסים!!! מתוקה… זה אומר שהיא מבינה מה נכון ומה לא. היא רק לא תמיד מצליחה ליישם (כמו כולנו, אבל ילדים ונוער מתקשים עם זה עוד יותר). אז במסגרת השיחות האלה אפשר לחשוב איתה על אסטרטגיות לניהול העצבים שלה, כדי שלאט לאט היא תשלוט יותר במה שיוצא לה מהפה.


זה מה שעולה לי…

גם אני מופתעת מהחוצפה של הילדים שלי,

שהיא רחוקה שנות אור ממה שאני הייתי כשגדלתי.

אבל אני רואה שעם זמן ועבודה, יש שיפור ב"ה 🙏🏻


בהצלחה לנו ❤️

י"ד תמוז 14:21בעיני את עושה מה שצריךכתבתנו

ואת לא צריכה לשנות. אי אפשר לריב עם עצמך, ואם את לא משתפת איתה פעולה היא תאבד עניין.

אם היא יודעת שזה לא בסדר ומתחרטת בעצמה, עד כדי בקשת סליחה, נשמע שהכי טוב זה באמת להתעלם/ להגיד איזה משפט שמעמיד במקום ולא מוסיף שמן למדורה. בעיני אפשר לשלוח לחדר גם בגיל כזה. תמיד אפשר להגיד 'אני לא רוצה לשלוח אותך לחדר, את בוגרת ומבינה שזה לא תואם לגיל שלך, אבל אם תמשיכי לדבר באופן הזה אני אעשה את זה בכל זאת'. כלומר, להזמין אותה להרגע בעצמה, אבל אם זה ממשיך ובלתי נסבל אז כן להרחיק את ה'מריבה' ממרכז העניינים.

לא קל, אבל אם זה מנחם, זה מסימני הגאולה..

והיא נשמעת מאוד מיוחדת, מודעת וכנה וגם יודעת לבקש סליחה- תכונות מהממות, היא בע"ה תגיע רחוק, ואשרי הוריה 🧡

י"ד תמוז 15:17למה חייבים להגיב באותו רגע?אמאשוני

חינוך לא נמדד לפי מהירות תגובה אלא לפי תהליך עומק.

זה לא אומר שצריך לתת לה לדבר איך שהיא רוצה כמה שהיא רוצה,

זה אומר שאם מה שמפריע לך זה עצם העיקרון שצריך להגיב מיד, אז לא חושבת שזה נכון וזה בסדר גמור גם להגיב אח"כ.

את מתמללת ומשקפת לה תחושות? ראיתי שהיית מאוד נסערת וכו'.

אם אתם רגילים לשיח הזה אף אפשר לומר לה,

ראיתי שכעסת והיית מאוד נסערת. אני מבינה את זה, באמת קשה כשאת מרגישה שלא רואים אותך או לא מתחשבים בך, לשמור על איפוק.

בואי נחשוב איך אפשר לעזור לך להביע את ההרגשה שלך בלי "לאבד את זה"

אולי להירגע בחדר? אולי מקלחת? אולי לדבר עם חברה בטלפון? אולי לכתוב ביומן? אולי לצאת לסיבוב בחוץ?


אם את מרגישה שאת סופגת את הכעס, אז זה לא תקין. אבל תנסי גם בזמן אמת, להכיל ולא לספוג. להבין שכל הצקות האלו הם רק הדרך שלה לדבר ותו לא. כמו כוחים בקבוק מוגז כבר מצפים מראש לתסיסה ולא "סופגים" את הגזים שמשתחררים בבת אחת, ואח"כ כשנרגע נהנים מהמשקה.

אז אותו דבר,

היא עוברת חוויות, קשה לה לווסת את זה, זה מתפרץ, נרגע ואז אפשר להנות ממנה.

אז בזמן ההתפרצות אפשר לחכות פשוט שירגע בחיוך ולא כספיגה.

אבל כן הייתי שואפת שמפעם לפעם יהיה תהליך למידה כלשהו ולא יתבסס ההרגל שהדרך לשחרר זה בצעקות וכעסים ודברי חוצפה. שתהיה לה אלטרנטיבה אפקטיבית.

ט"ו תמוז 11:13קצת בשוק מהתגובות המכילותאור123456

לא!

להגיד באסרטיביות ככה לא מדברים בבית שלנו

להגיד לה להכנס לחדר ואם היא לא נכנסת

לקחת את שאר הילדים ולצאת ( אולי אפילו לאיזה גלידה בלעדיה)


אם התרבות שלכם לדבר גם ככה בצעקות זה לא ממש יעזור אבל אם יש כבוד הדדי אז דיבור אסרטיבי פעם אחת אמור לנער אותה


אין מה להכיל כזה דיבור ...מה גם שהקטנים רואים


הרביעית שלי בגיל הזה ובחיים לא דיברו בחוצפה

פעם אחת הבת 12 טיפה עברה את הגבול אמרתי משפט אחד בקול גבוה שלא משתמע ל2 פנים וזה נעצר במקום ואחרי כמה שעות דיברנו על זה והיא הבינה שזה לא לעיניין

ט"ו תמוז 16:50רק שאלה-איזמרגד1

כשאת עונה לה כשהיא מתחצפת, מה את עונה? כי אני חושבת שאם עונים בלנסות להסביר, שהיא מנסה לחנך אותך לדוגמה ואת מנסה להסביר למה, זה מציב אותכם בעמדה שווה של יכולת להתווכח... ונראה לי מה שצריך להגיד במקרה כזה זה כמו שכתבו פה, להבהיר לא מדברים ככה ואן היא רוצה תשובות/ הסברים/ להגיד משהו היא צריכה להגיד בצורה מתאימה ומכובדת.

(ואולי זה בכלל לא מה שקורה, אבל אם כן שווה לחשוב על זה.)

ועוד משהו שאפשר לשאול זה מה היא מרוויחה מזה, ולמה היא חוזרת על זה גם כשהיא יודעת שזה לא נכון ומתנצלת פעם אחרי פעם...

י"ז תמוז 01:41להפריד בין התוכן לצורה.בלוטאחרונה

אני מאמינה שאין רגש או מחשבה שאסור לבטא, אבל צריך לדעת איך לבטא אותם בצורה מתאימה. זה לא משהו שילדים יודעים באופן טבעי, צריך ללמד אותם.

נניח, לא לגיטימי לצעוק שאת תמיד מטילה עליה את המשימות הכי קשות בבית. כן לגיטימי להגיד: אמא, אני מרגישה שאני מקבלת מטלות קשות. תוכלי לתת לי מטלות קלות יותר?

לא לגיטימי להעביר ביקורת על צורת החינוך שלכם, כן לגיטימי לשאול למה אתם מתנהלים בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת (אגב, זה שלגיטימי לשאול לא אומר שאת חייבת לענות. יכול להיות שיש לך שיקולים שאת לא רוצה לחלוק איתה).


בפועל, כשהיא צועקת עלייך, את יכולה לומר משהו בסגנון של: אני שמחה שאת משתפת במה שמפריע לך, אבל לא ככה. כשתרגישי שאת מסוגלת לדבר על זה בכבוד, את מוזמנת לפתוח את זה איתי.

אפשר להוסיף גם: אם את צריכה עזרה לנסח את התחושות שלך בצורה מכובדת, את מוזמנת לבקש עזרה.


בגילאים צעירים יותר, ואולי גם בגיל הזה, אפשר להגיב לאמירה לא מתאימה במשפט חלופי. לדוגמה:

אמא: לכו ללבוש פיג'מות.

ילד: אוף, אין לי כוח. אני הולך לישון עם בגדים.

אמא: אמא, קשה לי ללבוש פיג'מה, אפשר בבקשה ללכת לישון עם בגדים?

(את אומרת במקומו את המשפט שהיית רוצה שהוא יאמר. זה מלמד אותו לבטא את עצמו בצורה ראויה.)

י' תמוז 23:53המלצה לסדנת ציור לילדה בת 8.5 ממש מוכשרתמדברה כעדן.
דיגיטלית... תודה רבה! 
י"א תמוז 11:17את מתכוונת לאיור דיגיטלי או לסדנה מקוונת?-קול ברמה-
י"א תמוז 12:03סדנה מקוונת, תודה על הדיוק!!!!מדברה כעדן.
י"א תמוז 15:38אני בקבוצת וואצאפ של מישהי שיש לה קורס כזהאוהבת את השבת

היי אהובות 💛


שולחת לכן הדרכת ציור חינמית, קלילה וכיפית במיוחד! 🎨

מתאימה גם למתחילות וגם לפעילות משפחתית עם הילדים 🧑‍🎨👨‍👩‍👧‍👦


הפעם נצייר *ציור מינימליסטי ענפי לבנדר🪻*–

והנה מה שצריך להכין מראש:

🟡 דף עבה (כדי שלא יקרע מהצבע)

🟠 צבעי אקריליק/גואש

🔵 מכחול

💧 מים

🧻 וטישו לניגוב


📽️ קישור להדרכה:


תהנו מההדרכה!

– יהודית 💛

_________________

💫 נ.ב.

נשארו *8 קופונים בלבד* להצטרפות למועדון שלי ב10 שקלים לחודש הראשון!

הערב בשעה 20:30 מחכה לנו לייב ציור של עין ריאליסטית – הולך להיות מרתק 👁️


אם עדיין לא בפנים – זו ההזדמנות שלך להצטרף עכשיו >>

קוד קופון: 1010

מועדון הציור – עולם הציור והצבע

י"א תמוז 16:27תודה רבה רבה!מדברה כעדן.
י"ד תמוז 11:51זה עוד עובד הקופון?חילזון 123
י"ד תמוז 11:58אין לי מושג...אוהבת את השבת
י"ב תמוז 09:18יש לשירי כהן המהממת, מותאם לילדים מוכשריםאמהלה

שירי כהן – דף נחיתה – קורס דיגיטלי

 

ממליצה ממש

והרבה נחת

איזה כיף לילדה שלך שראית בה כשרון ואת רוצה לעזור לה להתפתח

כל הכבוד

י"ב תמוז 09:33יש לנתנאל אפשטיין סדנה לציור קומיקס124816
י"ג תמוז 00:42תודה שכתבת, יש לו עכשיו משהו שנראה ממש מוצלחבארץ אהבתי

ובמחיר יחסית לא יקר בכלל.

אני אראה אם הילדים שלי מעוניינים...

פרסומת
ד' תמוז 20:22רואה את הילד לא שמח במיוחד וזה משפיע עלי...אור123456

בן 15 ילד מדהים מלא חברים אבל רגיש מאד ומידי פעם מזכיר לי שהוא לא שמח במיוחד

יצירתי בשלן על לומד גמרא עם חברים

מתעמל מלא יוצא עם חברים לטיולים וקניןת אבל שם לב שזה כואב לי ואז מידי פעם אומר

היום לא אמר כלום רק לא מחייך וזה מציף אותי ממש ...😔

ה' תמוז 08:54אחת העבודות הקשות שלנו כהוריםמתואמת

היא ליצור נפרדות מהם...

זה נראה הפוך מההיגיון - הרי הילדים הם ממש חלק מאיתנו, בטח מהאימהות, שממש גידלו אותם בתוך הגוף! אבל זה חשוב, גם בשבילנו וגם בשביל הילדים. לא נוכל לעזור לילדים שלנו אם נהיה מעורבבים איתם יותר מדי - אין חבןש מתיר את עצמו מבית האסורים...

הרבנית רחל בזק מדברת על זה לפעמים, שווה לשמוע שיעורים שלה...

ה' תמוז 10:20זה קשוחאחינועמית

וצריך לראות אם אפשר לשנות את זה.

ילד צריך להרגיש שההורים הם עוגן ולא יתמוטטו אם קשה לו.

האם זה יושב על רגשות אשמה? או על עצב שיש לך? או חוויות קשות שהיו גם לך בתור נערה? או שגם את רגישה מאוד ופשוט מזדהה איתו?


בני נוער, כמו ילדים ומבוגרים, לא תמיד שמחים... ככה אנחנו כבני אדם.

זה בסדר וזה טבע העולם (אלא אם כן את רואה אצלו משהו קיצוני שדורש התערבות... אבל נשמע מהתיאור שלך שלא).

אז תראי איזו עבודה עצמית את יכולה לעשות כדי להיות שם בשבילו, בלי שזה יערער אותך.


בהצלחה יקרה, זו עבודת חיינו...

ו' תמוז 12:14רגישה יותר ממנו ומזדהה איתואור123456
ז' תמוז 21:08כמה כיווניםקדם

תקחי מה שמתאים לך...

קודם כל זה גיל כזה, ההתבגרות מלווה בזמנים כאלה ובדרך כלל זה עובר. אם אנחנו לא נלחצים השדר הזה עובר- וגם הם מקבלים אמון בעצמם. מעבר לזה, מישהי חכמה אמרה לי פעם שאדם צריך ללמוד שהוא אחראי על השמחה שלו, לא בריא להתרגל להיות מסכן ולצפות שמישהו ישמח אותך. מה שכן, לדאוג שהמעטפת טובה לו- שההורים משדרים אכפתיות ואהבה וכו'. אפשר גם לדבר איתו על זה, שהוא נראה לך לא שמח ואיך אפשר לעזור לו, ולהסביר שהכדור אצלו, שהשאלה היא איך הוא עוזר לעצמו ואיך אנחנו יכולים לעזור לו לעזור לעצמו. זה גיל שהאחריות עוברת אליו, לא קל אבל חשוב. ואם צריך אפשר לתת כמה שיחות ייעוץ אצל יועץ/מטפל

ז' תמוז 22:18תודה!אור123456

הוא אומר שהוא לא שמח מצד שני זה נראה לי ממש דרך לסחוט ממני תשומת לב

כי עם חברים אני רואה שהוא סבבה לגמרי ויוזם איתם מלא דברים


פעם אפילו צחק ממש ואז נעצר ואמר חצי בצחוק אני לא אמור להיות שמח


ילד אינטלגנט בצורה לא נורמאלית

גם רגשית


בע"ה יעבור אני רק חייבת להתנתק ריגשית

י"ג תמוז 23:05להיפךאפונה

לא להתנתק רגשית אלא להתחבר.

אם אני קוראת אותך נכון, החוסר שמחה שלו מעורר בך רגשות בלתי נסבלים, את לא מסוגלת לעמוד בחוויה הזו ולכן את חייבת או שהוא ישמח או להתנתק.


הפתרון הוא דוקא להיפך, להתבונן בפנים מה התעורר? מזה אומר לך, אומר עלייך? מה את רוצה בשבילך ובשבילו בסיטואציה הזו? לעשות עבודה שתרגיע אותך ולא תהיי כ"כ מופעלת, ככה תוכלי להיות בשבילו באמת.

כ"א תמוז 14:17זה ממש טבעיתהילה 3>אחרונה

קודם כהורים, להיות מושפעים מזה שטוב או לא טוב לילד שלנו.

ההשפעה הזאת עוזרת לנו לזהות ולנסות ליצור שינוי כשמשהו מרגיש לא נכון, והיא נובעת מזה שבעומק כל הורה רוצה שלילד שלו יהיה טוב, שהוא יצליח וישמח.


בעיני נכון להתמודד ב2 דרכים:

1. עבודה עצמית להבין איפה זה נוגע בך. הדברים שמפעילים אותנו בהקשר לילדים שלנו ובכלל, הם קריאה למשהו עמוק בתוכנו שזקוק לעזרה ולרפואה.

(בדרך כלל כדאי לקבל או הכוונה לעבודה כזאת)


2. כשתהיי פנויה ונינוחה, אחרי עבודה עצמית, תוכלי גם לנסות לעזור לילד שלך. לדבר איתו, להבין מה כואב לו, לראות אם זה משהו שאתם כהורים יכולים לעזור או שצריך משהו מעבר


ה' תמוז 18:27מחפשת המלצות לספרים למסיימת כיתה א'יעל מהדרום

לק"י


שיהיו מעניינים, אבל לא עם הרבה מלל וכתב קטן.

שיהיה לה מעניין לתרגל את הקריאה (כי בואו נגיד שהספרים של ראשית קריאה ועל הטקסטים למיניהם די משעממים).


ראיתי ספר שנקרא "טפיתי" (משהו כזה). מכירות? ממליצות?

ה' תמוז 19:41אני אוהבת אותופאף
ממש מתאים בעיני למסיימי כיתה א, הוא קצר, מנוקד, ועם תמונות.
ה' תמוז 19:42ומעניין!פאף
ה' תמוז 19:46יעל מהדרום
ה' תמוז 19:55הבת שלי ממש אוהבת את "מפי הטף"מאוהבת בילדי

כי זה לא הרבה מלל ויש הרבה ציורים, זה גם מצחיק אם היא מבינה את הבדיחה.

חוץ מזה כל הספרים של אמא של לאהלה, דברה בנדיקט, סיפורים קצרים של מנוחה פוקס.

 

אני לוקחת אותה לספריה ושם היא בוחרת מה שהיא רוצה.

ה' תמוז 20:26תודה! אין לי ספריה זמינהיעל מהדרום
לק"י


אבל לאבא שלי יש מלא ספרים. הזכרת לי לחפש אצלו!

ה' תמוז 20:15טפיטי מעולה!!! נשמע בול. הבן שלי ממש אוהבטארקו
למרות שהוא ברמה קצת מעבר כבר..


ה' תמוז 20:27תודה! אולי נקנה אחד וננסהיעל מהדרום
ה' תמוז 20:18קומיקסים גם מתאים?אין כמו טאטע!
ה' תמוז 20:27גם אפשריעל מהדרום
ה' תמוז 20:21אולי 'ג'ורג' הסקרן' יכול להתאיםבארץ אהבתי

אני קניתי אותו למטרה הזו. בסופו של דבר לרוב הקראתי את הסיפורים לילדים.

אבל לאחרונה הבן שלי שסיים כיתה א' התחיל לקרוא אותו לבד לפעמים (הוא ידע גם לקרוא לפני כיתה א', אבל עד עכשיו לא ממש קרא ספרים סתם לעצמו. עכשיו קצת התחיל עם הספר הזה, כי זה יחסית לא הרבה משפטים בכל עמוד אז זה פחות מרתיע).

ה' תמוז 20:26שווה קניה? כי ספריה זמינה אין לייעל מהדרום
ה' תמוז 20:42אצלנו לקחנו בהתחלה מהספרייה ואחר כך קנינובארץ אהבתי

בעיני זה שווה. זה הרבה סיפורים חמודים בספר אחד, כיף גם להקראה וגם לראשית קריאה.

והסיפורים חמודים ומשעשעים לטעמי...

זה ספרים שתורגמו מאנגלית, אמא שלי הכירה אותם באנגלית בתור ילדה.

ה' תמוז 20:45יעל מהדרום
ה' תמוז 21:05אתם יכולים להקשיב לחלק ניכר מהסיפורים שם ביוטיובבארץ אהבתי

ואז לראות אם הסגנון מתאים לכם...

(בהרבה סרטונים אפשר ממש לראות את הסיפור מתוך הספר)

ה' תמוז 21:24תודה!יעל מהדרום
ה' תמוז 21:14צפרדי וקרפדתוהה לעצמי
ה' תמוז 21:25זה ספר ילדים. לא? אני מחפשת משהו קצת יותר ארוךיעל מהדרום

לק"י


לא פירטתי, אבל יותר פרקים/ בהמשכים. אולי ימשוך אותה יותר מספרי ילדים.

אבל תודה. אם הוא מעניין, אולי נקנה אחד.

מקסימום יתאים לקטנים יותר.

ה' תמוז 22:44דווקא הוא כן קצת יותר.. סיפורים קצרצריםטארקו
ה' תמוז 22:52יש גם באותה סדרה סיפורים של דובי דובבארץ אהבתי

שתי אלו גם סדרות קלאסיות מתורגמות מאנגלית.

אצל ההורים שלי יש בבית ספר של דובי דוב באנגלית שאמא שלי קיבלה ליום הולדת 3 שלה🙂

 

דובי-דוב

כזה. ויש עוד בסדרה...

 

הם מתוקים. וכיף גם להקריא לקטנים יותר.

ה' תמוז 22:57תודה!יעל מהדרום
ה' תמוז 22:57תודה!יעל מהדרום
ו' תמוז 05:54אותי עניין בשלב הזהתוהה לעצמי

ועדיין אני חושבת שזה ספר מתוק ממש.. אבל מתאים באמת גם לגיל קטן יותר. סיפורים קצרים. כמו שכתבו בתגובה אחרת כדאי להסתכל בספריה או בחנות.

ו@בארץ אהבתילא הכרתי את דובי דוב, כיף לשמוע שיש עוד בסגנון, נבדוק גם אותו.

ו' תמוז 07:09יעל מהדרום
י' תמוז 21:56מעניין, אני הרגשתי דווקאריבוזום
שצפרדי וקרפד מבחינת התוכן עלול להיות מפוספס חלקית או אפילו לא מתאים כשמדובר בילדים צעירים. יש שם כמה סיפורים שההומור שלהם או הנקודה המרכזית יותר בוגרים. וגם כמה שהם קצת מפחידים...  
י' תמוז 23:11מפחידים לא טוב לי....יעל מהדרום

לק"י


אולי כדאי שאלך לחנות ספרים בעצמי ואסתכל שם בספרים.

אז תודה שכתבת!

ו' תמוז 13:22חפשי את הספר עלילות בנצי, נראה לי שיתאיםמתואמת
וגם היומן של דבי של מנוחה בקרמן.
ו' תמוז 13:35תודה!יעל מהדרום
ז' תמוז 17:02כן (באמת לא זכרתי את השם במדויק)מתואמת
ז' תמוז 17:03תודה! זה קומיקס?יעל מהדרום
ז' תמוז 17:03לא, זה סיפור בשילוב ציורים.מתואמת
ז' תמוז 17:24יעל מהדרום
ו' תמוז 14:15טפיטי ממש נחמדאן אליוט
ויש גם את סדרת איזדורה מון. אצלינו הבנות מאוד אוהבות
ו' תמוז 14:18תודה!יעל מהדרום
ז' תמוז 12:54יודעות אם אפשר לקנות בכרטיס של הסתדרות המוריםיעל מהדרום

לק"י


באתרים של סטימצקי וצומת ספרים?

יש שם מחירים טובים עכשיו 

י"ז תמוז 02:28ספריית מחנייםאמאשוני

יכול להיות שזה טיפה ארוך לסוף א', אבל תמיד אפשר לספר בפעם הראשונה חלק כדי ליצור את הגירוי ואז הם ממשיכים לבד.

חורשים אצלי את הספרים בב-ג.

אפשר לקנות בסופרים של חרדים (יש חסד, רמי לוי ועוד)

י"ז תמוז 10:07תודה!יעל מהדרוםאחרונה

You may like

פיקוד העורף