י"ד בחשוון תשפ"ג 18:24איך "להעיר" לילדה עם תאבון גדול?מתחדשת11
יש לי ילדה עם תאבון גדול ב"ה (אומנם זה לא מתבטא במשקל..)
וכאמא זה מעמיד אותי במקום לא נעים, כי כל פעם אני מוצאת את עצמי מעירה לה על הנושא אעפ שאני מנסה להתרחק מכך מאוד מאוד.
אסביר: לא מפריע לי שהיא אוכלת יותר, ברור לי שיש כאלה עם תאבון גדול יותר מהאחרים וזה בסדר. בנוסף, ייתכן מאוד שהגוף שלה זקוק לזה ולכן הוא דורש יותר.
העניין הוא כזה אם יש סיר גדול לארוחת הצהריים היא יכולה להגיש לה חצי מכמות האוכל שבסיר ולהשאיר לכל השאר כמות קטנטונת להסתפק בה. ב"ה אני מכינה כמות גדולה לכולם (בדכ הארוחה מכילה פחמימה, ירק מבושל או חי ועוף/ בשר)
ומסבירה שצריך להתחשב בכולם..
אבל משום מה היא תמיד שוכחת מזה ומגישה לעצמה כמות גדולה מאוד בתואנה שהיא רעבה
ניסיתי בעדינות לומר לה שלפעמים הגוף מאוד צמא, ולכן אם היא מרגישה מאוד רעבה קודם כדאי לשתות כוס מים ואחכ לגשת לאכול
אבל גם זה לא תמיד מספק אותה.
אני מרגישה כמו שוטרת סביב נושא האוכל
הרי לא הגיוני שחצי מכמות הסיר תהיה לבן אדם אחד..
ומצד שני, לא רוצה חלילה לגרום לה בעיות בנוגע לאוכל
ובכלל לא אוהבת להעיר על אוכל ולהכנס למישהו לצלחת..


אשמח להכוונה ועיצות טובות
י"ד בחשוון תשפ"ג 19:48תכיני יותר אוכללמה לא123

ואם היא צמאה, היא היתה מרגישה צמא

היא אולי אוהבת יותר אוכל מבושל?

או שאוכלת פחות בבוקר ובערב , ומשלימה בצהריים?

כך או כך זה לא משנה, פשוט תכיני עוד אוכל, הרבה פעמים זו תקופת גדילה שעוברת עם הגיל

פשוט לשחרר

י"ד בחשוון תשפ"ג 19:51אני מכינה המוןמתחדשת11
אבל לא ברמה של מטבח תעשייתי..
היא אוהבת אוכל בייתי, אבל היא יכולה לאכול סיר שלם.. ושוב, בדכ אני מכינה יןתר מסיר אחד
לגבי הצמא זה לא מדויק כי לפעמים מתבלבלים בין תחושת הצמא לרעב. לכן אני אומרת לה לשתות לפני שאוכלים
י"ד בחשוון תשפ"ג 19:55להתבלבל בין צמא לרעבלמה לא123

תסלחי לי, שמעתי את הטענה הזו והיא נשמעת מוזרה, וגם אם זה קורה, זה קורה מידי פעם לא בכל ארוחת צהריים.

ודרך אגב, שתיה לפני האוכל מדללת את מיצי הקיבה והאוכל מתעכל פחות טוב.

את פשוט צריכה להתרגל להכין עוד יותר אוכל, או להתווכח איתה, אלו 2 האופציות

י"ד בחשוון תשפ"ג 20:02קורה לי הרבה דווקא. וכשאני שותה יותרהמקורית
אני אוכלת פחות. יש לי צורך בהרבה מים
וגם הגברתי מודעות לזה.
אבל מסייגת שבגיל כזה הרעב גם יכול להיות הורמונלי.
י"ד בחשוון תשפ"ג 19:51לא הייתי מעירה בכלל. לדעתיהמקורית
לבשל כמות גדולה יותר
י"ד בחשוון תשפ"ג 19:53תודה, ראי מה כתבתי תגובה מעלמתחדשת11
אני ממש לא רוצה להעיר אבל מצד שני יש עוד אנשים רעבים 🤦‍♀️ ושוב, אני מכינה לרוב יותר מסיר אחד
י"ד בחשוון תשפ"ג 19:55אני גם מכינה יותר מסיר אחד. אחד פחמימההמקורית
ואחד חלבון.
ועדיין.. זה לא קשור לכמות הסירים בעיניי, אלא לכמות האוכל בסופו של דבר.
ואם זה לא מספיק אז מגדילים כמויות🤷 זו אותה פחמימה ממילא, אז להוסיף. בעיניי זה הפתרון.
קרה לי כמה פעמים שלא אמדתי נכון את כמות האוכל. זו לא סיבה להגביל את הילדה באוכל אם היא רעבה לדעתי. אפשר להציע יותר ירקות נגיד, אבל אם היא אוהבת מבושל אז שתאכל

י"ד בחשוון תשפ"ג 19:56לא חושבת שזה יעזור כי אני כבר מכינה כמויותמתחדשת11
אכין יותר היא תאכל גם את זה
י"ד בחשוון תשפ"ג 19:58מה זה כמויות? רוצה לשתף?המקורית
שיהיה אומדן?
ועדיין אם תשתפי, מסייגת - אם יש צורך בעוד, מוסיפים. לא משאירים ילדים רעבים רק כי זה נראה לנו המון. כל עוד יש צורך - צריך לתת לו מענה. ובוודאי שזה יעזור. ישאר לעוד הילדים יותר אוכל. והייתי מציעה לך גם להגיש להם ראשונים מנה מכובדת שלא ישארו ים שאריות
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:02זה לא נראלי המון זה באמת ככהמתחדשת11
שוב, לא אכפת לי, אבל אני במין לופ כזה שלא משנה כמה אכין היא יכולה לסיים לבד את כל הסירים.
ארוחת צהריים לדוגמא בין קילו ל2 קילו קציצות, חבילת פסטה שלמה/ פתיתים/ אטריות
חבילת אפונה קפואה ( שמכילה כמעט קילו.. 800 גר)
ולרוב גם סלט, ולחם.
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:02רעיון טוב העניין של להגיש להם ראשוניםמתחדשת11
רואה שערכת
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:05כמה ילדים מדובר?המקורית
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:05אאוטינג וזה..😉מתחדשת11
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:06הבנתי. אז רק אומר לך שאם מדוברהמקורית
במעל 4 ילדים, חבילת פסטה זה גבולי בעיניי ממש.
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:07בכל מקרה זה לא רק זה..מתחדשת11
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:10את לא מפרטת יותר אז לא יכולההמקורית
לדעת.
אבל מכל מקום, לעניות דעתי - כמו שכתבתי, מעל 4 ילדים - גבולי בעיניי ולהגדיל כמויות של פחמימה נשמע לי הגיוני.
אבל בלי להוסיף לחם האמת. מיותר בעיניי וזה נשמע לי המוווןן המווןן אוכל. מבחינת המגוון. אולי בגלל שהפסטה לא מספיקה בעצם.
לא יודעת אם עזרתי לך אבל זו דעתי
גם הבן שלי אוכל הרבה פחמימה. אבל הוא צריך את זה, הוא לא אוביס או משו.. אז מכינה יותר.

י"ד בחשוון תשפ"ג 20:13היא אוכלת מהכל, ב"ה 🥴מתחדשת11
לא הבנתי את חושבת שאם אוסיף פחמימה זה ישביע אותה יותר ושהעניין הוא פחמימות?


ופירטתי תפריט לדוגמא
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:16אני חושבתהמקורית
שקודם כל, לא טוב שלילדים האחרים לא נשאר אוכל שהם אוהבים ומחכים לו. האמת. אבל זו תרבות כזו שבאתי ממנה..
ועוד-
אם היא אוכלת גם לחם וגם פסטה וגם קציצות וגם אפונה - תורידי אחת מהפחמימות ומהשנייה תגדילי כמויות. אפילו תכפילי . ולוודא שהיא שותה מספיק ולמזוגי קודם לילדים האחרים
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:18כן התכוונתי שכל אחד לוקח מכל דבר קצתמתחדשת11
וכן, יש אחים שלפעמים לא נשאר להם כי זה באמת כמויות גדולות שהיא אוכלת
ושתביני שב"ה לרוב, לא נשאר אצלי למחרת כלום. הכל מחדש
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:19אז תעשי אחרת.המקורית
קראתי פעם שהתיאבון מתחיל מהעיניים. כשמוזגים מעט, רוצים להוסיף עוד הרבה כי זה כל פעם 'רק' מעט שאנחנו רואים והשובע לא מגיע מהר.
לעומת זאת, אם ממלאים צלחת בפעם אחת בכמות מכובדת של פחמימה וחלבון השובע מגיע יותר מהר. וגם יחסוף לך הרבה טרחה נראלי
ט"ו בחשוון תשפ"ג 17:08אצלנו פסטה מספיקה ל3 ילדים בערךאור123456
וכולם רזים מאד מאד
לא מגבילה באוכל
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:07למה צריך גם לחם? כי לא מספיקה המנההמקורית
של הפחמימה? יש מי שאוכל גם וגם?
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:07ככה הם שבעים יותרמתחדשת11
וכן..
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:21תציעי לה אוכל אחר (לא מהסירים)רינת 23
למשל תפוח אדמה במיקרוגל (תוך חמש דקות הוא מוכן)
פירות
לחם עם חומוס
סלט ירקות
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:24כן ככה אני עושה בדכ:/מתחדשת11
העניין של להיות בעמדה הזו שאומרת לה להפסיק עם הסירים ולקחת משהו אחר- לא נוחה לי...
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:28לדעתי אם זה באופן קבוע זה לא שייךהמקורית
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:29בדיוק..מתחדשת11
ט"ו בחשוון תשפ"ג 17:10לא מבינה למה לא להכין יותראור123456
אם היא בזמן שהיט מתחילה לגבוה זה הגיוני מאד..הם פתאום אוכלים כמו 4 מבוגרים ואחרי תקופה זה נרגע ממש..אולי זה העניין
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:23מנסה.לא מחוברת
לאמא שלי היה אנורקסיה. בראש זה תמיד נשאר
והיא הייתי מעירה ״בעדינות״ וזה ממש נכנס. יש לי דפוסי חשיבה הזויים שזה מגיע לאכול.
עכשיו לצערי זה החמיר ואני ממש רואה איך היא מעבירה את זה לאחותי.
אני פשוט הייתי מכינה הרבה יותר.
בת כמה היא? היא בוא ת אוכלת בכמות לא הגיונית?
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:28בת 10מתחדשת11
לכן הפחד שלי מצד שני מה אעשה 😬גם אם אכין יותר היא תאכל יותר. אבל בנתיים יש פה כמה רעיונות טובים
- להגיש לשאר ראשונים, בלי לציין כמובן את עניין הכמויות
- להציע לה שתייה לפני כדי טיפה לאזן
- להציע דברים נוספים לאכול- השאלה איך לעשות זה בצורה נכונה...
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:38אני אישית פחות מתחברת.לא מחוברת
אני חושבת שאוכל זה קיומי ואם היא רוצה לאכול לתת לה.
הדבר היחיד שאולי כן הייתי מנסה זה תוך כדי שאת מבשלת להביא לה ירקות. שתתחיל בזה.
ותקשיבי זה גיל שמתפתחים באמת יכול להיות שהיא צריכה יותר.
כי לא נשמע לי הגיוני שהיא תאכל 3 סירים ביום.
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:44תראי,מתחדשת11
זה לא כזה מדויק הקטע של לתת להם
יש לי להבדיל, קרוב משפחה בערך בגיל של ביתי והוא סובל מהשמנת יתר כי נתנו לו ונתנו..
(לא שזה המצב פה, רק לשם החידוד)
כך שברור לי שיש דרך לאזן כמויות.
וגם ברור לי שהיא צריכה לאזן, כי זה באמת ממש לא פרופורציונאלי,
השאלה באמת איך
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:46כנל.המקורית
ואגב, זה נשמע לי הגיוני דאם אין מספיק פחמימה כמו פסטה יאכלו לחם. אני חושבת שעל כמות שבין קילו ל2 קציצות, שזה המון, חבילת פסטה לא תספיק כי אני מסיקה מהכמות הזו את מספר הסועדים אם לא נותר מזה כמו שאת אומרת.
בעיניי - שחררי. תכפילי כמות אפילו של פחמימה. תורידי לחם. בעיניי תפריט שכולל חלבון כמו עוף או בשר נגיד עם כמות יפה של פסטה וירקות חתוכים זה עדיף מאשר כמה מנות שהן בגדר 'טעימות' ואז יש הרגשה שחסר או שאוכלים יותר מדי
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:49זה לא טעימות, לא הבנתמתחדשת11
אני מכינה מהכל הרבה שיהיה בשפע לכולם
כי יש מי שאוהב יותר אפונה ופחות פסטה
ויש מי שאוהב יותר עוף ופחות אפונה
אז אני מכינה להם מגוון כדי שתהיה להם בחירה גדולה יותר
ולא מגבילה בכמויות בכלל
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:54מחילה אבל נשמע שזה קצת מגבילהמקורית
לפי איך שאני אומדת את זה. ולפי מה שאת אומרת - שבתכלס נגמר.
משו פה לא עובד, זו הכוונה שלי. במקום להגביל את הבת,נסי לנקוט בדרך פעולה אחרת. עד שיצליח. אחת הדרכים היא מה שאני הצעתי (שאת כמובן לא חייבת לקבל)
אולי המילה טעימות לא מתאימה, סליחה. אבל התכוונתי לכמויות קטנות עבורם מהרבה דברים.
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:55כל אחד לוקח כמה שהוא רוצהמתחדשת11
נגמר כי היא יכולה לאכול סירים שלמים.וגם הילדים אוהבים ביתי
למה זה לא הגיוני שהיא לא מאוזנת?
זה לא נראלי בכלל נןגע לתפריט שאני מכינה
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:59היא הרי לא תאכל 100 סיריםלמה לא123

בסוף היא תפסיק

יש לי חברה שהיתה מתפוצצת כשהבת שלה כל היום היתה משקיעה באוכל ונהנית מזה.

היתה אומרת שהיא קמה מוקדם ומכינה כריכים מושקעים וזה עצבן אותה, הילדה הלכה והשמינה.

 

אחרי תקופה כשהלכה לייעוץ ושחררה, היא אומרת שהילדה הפסיקה לאט לאט להתעסק עם זה וירדה חזרה במשקל

י"ד בחשוון תשפ"ג 21:09אני ממש לא שם, זה לא הכיוןמתחדשת11
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:12מה שניסיתי לומרלמה לא123

זה הרעיון של לשחרר

ולשחרר זה לא רק במילים ובמעשים, זה בעיקר בראש

כי לפי איך שאת חושבת ,ככה את מתנהגת, ואם את בחששות ,זה מורגש

י"ד בחשוון תשפ"ג 21:18אני לא בחששות מזה שהיא אוכלתמתחדשת11
עבר עריכה על ידי מתחדשת11 בתאריך ט"ו בחשון תשפ"ג 05:12
אני פשוט לא יכולה להרים מטבח תעשייתי כל שעתיים..
והאכילה שלה לא מאוזנת
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:59לא מסכימה איתך.המקורית
נקודת המוצא שלך לא נכונה בעיניי יקירה.
הילדה לא אוביס? היא פעילה?
חוץ מא. צהריים היא אוכלת כמויות כאלה בדרכ? גם בא. ערב?
אם לא, אז לשחרר. וגם אם היא אוביס, זו לא הדרך.
מבטיחה לך שאם תכיני מחר סיר כפול של פחמימה וחלבון ותמלאי לה צלחת אחת שלמה של פחמימה ועוד אחת של חלבון, גם אם היא תמזוג עוד אחת- קודם כל יישאר לאחרים. דבר שני, היא תהיה שבעה ולא תצטרכי לזוז באי נעימות ולהרגיש לא בנח עם לעצור אותה.
הכי הרבה תוסיפי ירקות חתוכים. ושתחכה רבע שעה לפני שהיא מוזגת את הצלחת השלישית שלדעתי לא תגיע בכל מקרה כי אחרי רבע שעה עשרים דקות מתחילים להרגיש שובע, מה שלא קורה למי שאוכל מהר.

אני חושבת שוב, שזה שהיא אוכלת מהרבה מאכלים גורמת לך להסתכל על זה כאילו היא אוכלת המון. ואולי נראה לך שהיא מוסיפה לך טרחה בנוסף, וכמה אפשר לאכול.. זה לא ככה באמת. תצמצמי את כמות המגוון ותגדילי כמויות ותזחררי, גם אם רק לכמה ימים, כדי לבחון את זה. אני די בטוחה שתגלי שטעית
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:07א. כן גם בארוחת ערב היא ככהמתחדשת11
ב. מזה משנה כמה אניח לה בצלחת אם לכתחילה אני לא מגבילה אותם בכמויות? היא לוקחת כמה שהיא רוצה, זה לא שאני מגבילה אותה. פשוט ב"ה יש הרבה נפשות, והרבה רצונות אז אני מכינה כל מיני דברים וכל אחד יכול לקחת כמה שהוא אוהב. זה לא בקטע של טעימות.
וכן כן זה נשמע מוזר אבל היא יכולה להכל ה-כל. מכל הסירים יחד.
ג. אני יכולה לנסות להגדיל, יותר ממה שכבר, בעיניי זה לא ישנה. יש פה חוסר איזון מצידה
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:14העניין הוא שאת לא יכולה לפתורהמקורית
את חוסר האיזון הזה בהגבלה.
זה לא עובד כך. הלוואי.
❤️
הרצון לשמור צריך לבוא ממנה. לא ממך. וזה כנראה מה שמפריע לך אולי, שאיך היא לא שמה לב לעצמה? אבל הצורך באוכל עולה על הנראות כרגע ככל הנראה.

ואם כבר את רוצה שתשמור, אז בעיניי תעברי לתזונה בריאה יותר לכולם. כך תוכלי לעזור לה להתאזן ולשבוע בצורה יותר בריאה. כי בינינו, גם פסטה וגם לחם זה משמין. מאוד.
תגיני ארוחות גדולות ובריאות יותר לדעתי. ככה גם אם היא תאכל כמות גדולה יותר, זה ישפיע פחות על המשקל והיא תהיה שבעה
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:18ברור חלילה לא רוצה להגבילמתחדשת11
לכן העליתי את השאלה, כי זה ממש צורם להגביל ואני לא עושה ככה לאף אחד מהילדים ובכלל לא מתחברת לגישה
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:19מעולה. אז ברגע שזה לא עומד עחהמקורית
הפרק, מתחילים לחשוב מה כן.
תזונה בריאה יותר ופחות פחמימתית זו התחלה טובה בעיניי.
תבשלי לה גם 2 קילו אפונה אם צריך, זה עדיף בהרבה על לחם
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:01היי נשמה, מנסה לענות מהזווית שלימשמעת עצמית
יש פה שני דברים:
1. האכילה של הילדה.
2. התחשבות בשני.

בהחלט חשוב ומתאים ללמד ילדים להתחשב באחים גם באוכל ובעוד מיליון דברים.(למשל לשים נייר טואלט חדש אם סיימת, או לא לגמור את החלב על צלחת קורנפלקס כי לא יישאר לאבא לקפה)
זה לא עניין של צמצום באוכל אלא של לראות את השני.
בלי קשר,
יש את הילדה שאוכלת הרבה וזה כנראה צורך. מסכימה עם מי שכתבה לא להפוך את זה לאישיו כי זה עלול לגרור תופעות שאפחד לא רוצה.

לכן לדעתי אפשר להכין למשל כמות כפולה של פסטה (כי זה זול וקל להכנה) ובזה אפשר לקחת כמה שרוצים (לא באמת אכפת לך להכין שתי חבילות במקום אחת או עוד כוס אורז) ומהחלק היותר מושקע ושכולם אוהבים: שניצלים,קציצות וכו - להתחשב ולהשאיר לכולם.
ואז אפשר לקחת מנה הגיונית של הכל ואם עוד רעבים אח"כ- לקחת עוד מהתוספת.
ואז גם לא הגבלת אותה וגם לימדת אותה להתחשב.

נשמע לך?
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:38תודה רבה על התגובה!מתחדשת11
אחשוב על מה שאמרת
ט"ו בחשוון תשפ"ג 22:20אני הייתי עושה בדיוק הפוך!באר מרים
מגדילה את כמות החלבונים והירקות ומשאירה את כמו הפחמימה.

מלמדת אותה מה הכמו המתאימה של הפחמימה שהיא יכולה לאכול ונותנת לה לאכול כמה חלבונים וירקות שהיא רוצה.

עדיף שהיא תאכל 4 שניצלים או 10 קציצות והר של אפונה מאשר הר של פסטה..

זה גם יותר משביע..
י"ד בחשוון תשפ"ג 20:39אני שוב אומרת-תשחררילמה לא123

ככל שתשחררי, היא תשחרר ותתחיל להקשיב לקיבה שלה

עכשיו היא עסוקה בהתגוננות, בסופו של דבר, אם ילד אומר שהוא רעב, הוא רעב..

פשוט תכיני עוד אוכל גם אם זה נראה לך הזוי

 

כמו שאומרים: כשנכנסים לילד לצלחת, הוא יוצא ממנה.

 

זאת אומרת שהוא מפסיק להקשיב לרעב ולשובע שלו, ומתחיל להתבלבל מכל ההצעות שמסביב

תסמכי על תחושת הבטן שלה ושתרגיש שאת סומכת עליה.

זה יעבור לה

י"ד בחשוון תשפ"ג 20:40ותבדקי מה כ"כ מפחיד אותךלמה לא123

מרגיש לי שזה משהו עמוק יותר, הפחד שלך

י"ד בחשוון תשפ"ג 20:55אוקיי, נשאל אחרתמתחדשת11
אם חלילה הייתי אומרת שמדובר בילדה שסובלת מהשמנת יתר וצריכה איזונים.
איך מתנהלים במצב כזה?
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:01הייתי אומרת את אותו הדברלמה לא123

א"א למנוע אוכל מאף אדם, אם מונעים הם ימצאו את הדרך לאוכל לבד:

יקנו, יבקשו מחברים, יחביאו כשיוכלו, וזה מתכון מושלם להפרעת אכילה.

 

תבדקי מה הפחדים שלך, מרגיש לי שאת מפחדת שתעלה במשקל, תפתרי את זה בינך לבינך.

הפתרון אצלך בפנים לדעתי.

י"ד בחשוון תשפ"ג 21:04אין לי פחדים. אני מנסה למצוא פתרוןמתחדשת11
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:10מסכימה ממש.לא מחוברת
ועוד יותר שהיא לא עולה במשקל.
מה מפריע לך שהיא אוכלת ככ הרבה? אם היא אוכלת 3 סירים ולא משמינה זה אומר שהאנרגיה של האוכל מנוצלת.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 05:04זה לא שהיא לא עולה במשקל,מתחדשת11
היא פשוט לא נחשבת שמנה.
ולא חייבים להיות שמנים כדי להחשב לא מאוזנים או חלילה לא בריאים.
"מפריע" לי שא. בשום קנה מידה זה לא מאוזן לאכול כמויות כאלה
ב. יש עוד ילדים וצריך להתחשב. וב"ה אני מכינה כמויות מכובדות

במקרה הפוך, קורה שאמא לא יכולה לבשל מכל מיני סיבות והיא מסתפקת בפרוסות לחם
גם אז נראה לך הגיוני שילד אחד יאכל את כל הכיכר לבד ושאר האחים ישארו רעבים?
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:27חושבת אחרת מכולן...מתואמת
א. כל אלה שאומרות - "פשוט תכיני יותר אוכל" - אז לא, לא תמיד זה כזה פשוט... לי אישית - אם הייתב ילדה כזו הייתי מתחרפנת... כי זה הופך את האמא למשועבדת למטבח! זה גם לא בריא...
ב. בעיניי ההתנהגות שלה לא נראית בריאה... את מתארת כמויות אוכל שמתאימות לגבר, או אולי נער מתבגר.
יכול להיות שהאוכל מכסה על דברים אחרים? שהיא מתעסקת באוכל כדי לחפות על קושי רגשי כלשהו?
הייתי מתייעצת עם מטפל רגשי כלשהו, עדיף כזה שמבין בבעיות אכילה אצל ילדים...
ג. מנסה לחשוב על פתרונות פרקטיים:
1. לחלק לכולם מראש את האוכל לצלחות, ולא לתת להם לקחת לבד. ככה את שולטת בכמות. וגם - להשאיר בכוונה חלק מהאוכל בסיר, ואז כשכולם גומרים לשאול מי רוצה עוד מנה, ומן הסתם היא זו שתקפוץ על המציאה, וכך תרגיש שהיא אכלה הרבה...
2. להודיע מראש שכל אחד יכול לקחת כמות מסוימת של אוכל, ומי שעדיין רעב - יכול לקחת לחם. (אני עושה כך במקרה הפוך, עם סרבן האכילה שלי - אם אין אוכל לטעמו הוא מוזמן לקחת לחם, ולא תמיד אכין אוכל במיוחד שהוא אוהב...)
3. ניסית פעם לדבר איתה על זה ישירות? לשאול אותה למה היא אוהבת לקחת אוכל בכמויות? האם זה באמת מרעב? אולי אפשר גם לשקף לה את המציאות, שאם היא לוקחת הרבה לאחרים לא נשאר, ולבקש *ממנה* למצוא פתרונות לכך... (כמובן, חשוב לעשות את זה בשיחה נינוחה ונעימה, לא בזמן האוכל ולא בצורת מתקפה...)

בהצלחה, יקרה! את נשמעת אמא מדהימה ומסורה! (כמו שכתבתי - אני לא הייתי מחזיקה בזה מעמד אפילו רגע...)
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:30מוסיפה - אולי כדאי לבדוק כיוונים רפואיים?מתואמת
אולי יש לה בעיות בחילוף החומרים?
כדאי להתייעץ עם רופא, אולי...
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:34וואו קודם כל תודה גדולה!!מתחדשת11
הבנת אותי ממש. אני משועבדת למטבח בקטע קיצוני, וגם מצידה משהו לא מאוזן ולא בריא.
רעיון טוב לבדוק קודם אצל רופא, אולי גם חוסרים למינהם בגוף גורמים להם להרגיש רעבה כלכך...
לא ניסיתי לדבר איתה על זה, מפחדת להפוך את זה ל"אישו" ואולי לגרום לתוצאה הפוכה שעלולה להזיק לה חלילה.. יש לך רעיון איך להעלות את זה בצורה מתאימה?
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:46יש לך זמנים לשיחות אישיות עם ילדים?מתואמת
אם כן, אז אפשר בזמן כזה לומר לה בנעימות: "את יודעת, שמתי לב שאת אוהבת לאכול כמויות של אוכל. שמת לב לזה גם? שמת לב שהילדים האחרים אוכלים פחות? אולי את יודעת למה את מרגישה צורך לאכול הרבה?"
משהו בסגנון. יש ילדים ששיחות מהסוג הזה זורמות איתם יפה ויש כאלה שפחות... את יודעת מאיזה סוג היא?
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:57היא לגמרי מדברת איתי פתוחמתחדשת11
אבל עדיין אני מרגישה לא נח במקום הזה שכביכול "מתחשבן" על כמויות האוכל..
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:59לא הייתי משווה אותה לאחים שלהלמה לא123

אפשר דוגרי לשאול, אם היא אולי לא אוכלת מספיק בבוקר,? ואם היא חושבת שצריך לברר אצל רופא אולי יש לה חסרים?

אני לא הייתי נכנסת לזה, אבל אם את רוצה, לא הייתי נכנסת להשוואות

י"ד בחשוון תשפ"ג 22:08זה בלי קשר לכמויות האוכל בפני עצמןמתואמת
את רוצה להבין אותה, להיות איתה ברצון לאכול, לשמוע ממנה אודותיו. אולי באמת לא כדאי לפתוח בזה שהאחים שלה אוכלים פחות...
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:00א"א להמריץ חילוף חומריםלמה לא123

רק ע"י ספורט

ואכילה רגשית אגב, רובה נעשית ע"י הגבלת אוכל.

כי הבנ"א רעב ורוצה עוד ומלקה את עצמו על הצורך שלו, ואז אוכל ושוב מתמלא רגשות אשם, וככה מתחיל המדרון

י"ד בחשוון תשפ"ג 22:39אולי יש לה תולעים?מאוהבת בילדי

חברה אמרה לי פעם שכל פעם שיש לילדים שלה תולעים הם גורסים כמויות של אוכל... יכול להיות שזה המצב אצלה?

י"ד בחשוון תשפ"ג 22:47לא בדקתי את הכיון, אבל גמלי זה מוכר באמתמתחדשת11
אולי נבדוק. תודה!
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:39איך ילדה אחת הופכת אמא למשועבדת למטבח?המקורית
גם אם היא אוכלת יותר, להוסיף עוד פסטה לאותו סיר זה לא כזה מטריח בעיניי. מילא תגידי לקלף ירקות.. פסטה או פתיתים או אורז או כל דהר שממילא מכינים כמו סנפרוסט לא דורש אקסטרה השקעה יוצאת מגדר הרגיל
מי שיש לה משפחה גדולה ב"ה בכל מקרה מבשלת.
לא שוללת את הכיוון של עניין רגשי, אבל השעבוד של האמא למטבח לא קשור לדעתי לילד אחד שאוכל יותר כי בכל מקרה מכינים. וכל עוד זה לא אוכל שמכינים אחד אחד לא רואה הבדל בטרחה ככ
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:42השאלה אם באמת פסטה תספיק לה כדי למלאמתואמת
את התיאבון, ואם היא לא תיקח בכל מקרה יותר מהאוכל המושקע, כמו קציצות...
וב"ה שאת לא מבינה מה זה שעבוד למטבח... בתור אחת ששונאת לבשל - גם להעמיד עוד סיר פסטה זה קשה מנשוא...
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:44בדיוק, זה לא משנה מה התפריט..מתחדשת11
משהו שם לא מאוזן. ושוב, אין לי בעיה שתאכל. אבל זה יוצא מגדר הרגיל. אז עכשיו ב"ה היא לא נמצאת במקום הזה של השמנת יתר, אבל חלילה עלולה. וזה ממש מהר יכול להגיע למקום לא מאוזן ולא בריא עבורה
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:46זה לא עוד אחד, זה העניין..המקורית
היא כבר מבשלת פסטה.
לא אמרתי שתכין לה עוד סיר בנפרד. את זה אני יכולה לגמרי להבין..

אפשר למזוג מראש לכולם כמות של קציצות כדי שיישאר מהקציצות, זה לא העניין. אבל משו שהיא יכולה לאכול ממנו יותר וגמככה מכינים לא רואה בעיה להוסיף עוד לסיר שכבר מבשלים.

ו@מתחדשת11, אם היא לא שמנה אז עם כל הכבוד, העניין של הטרחה שלך בעיניי פחות רלוונטי. היא בגיל שבו אם היא רעבה היא יכולה לחתוך לעצמה סלט ולמזוג עוד צלחת במידה ותכיני עוד אוכל וגם לשטוף אחריה כלים. לשתף אותה במשימות הללו נשמע לי הגיוני הרבה יותר.
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:48כן, אבל סיר פסטה אחד לא יספיק בכמויות האלו...מתואמת
אני מכירה את זה בעיקר מבעלי - שבלי לשים לב מחסל חצי מהכמות שאני מכינה, מכל דבר שלא יהיה. למזלי לרוב הוא אוכל אחרי כולם, אז נשאר לילדים... (והוא כמובן גבר ואדם מבוגר - הוא באמת צריך כמויות כאלו...)
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:51גם אני מכירה את זה. ומעולם לא עלה בדעתיהמקורית
להגביל אדם רעב.
מה זה סיר אחד לא יספיק? לא מצליחה להבין במחילה, לא מצליחה להבין. בהינתן והכמות הנוכחית לא מספיקה, מביאים סיר גדול יותר ושמים בו כמות גדולה יותר שתספיקמלצרכים של המשפחה. חוץ מזה, לשםוך כמות כםולה דל פסטה זו לא טרחה גדולה בעיניי. אם כבר להביא סיר ולהטביל אותו אולי עלול להיות מכשול למי שלא ניידת, וגם זה פתיר בעיניי כל עוד יש בכך צורך
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:53כל השאלה אם היא באמת רעבה... ועל זה הדיון.מתואמת
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:58^.מתחדשת11
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:58אם היא לא אוביס כמו שמתחדשת כותבתהמקורית
ייתכן וקצת חילוף החומרים שלה גבוה
בשילוב של חוסר רצון לעמוד במטבח, הפתרון הוא להגדיל כמויות ולהיעזר.
נראה לי קצת מוזר האמת, ןמחילה ממי שזה אולי יפגע בה, שבשל חוסר הרצון לבשל או להשתעבד למטבח או להגדיל כמויות או לשנות תפריט, צריך לדבר עם ילדה בת עשר על למה היא אוכלת הרבה. זה עלול לעשות נזק אדיר בעיניי.
ילד לא שמן, כמו ש@מתחדשת11 כותבת בעצמה, שאוכל ורוצה עוד- צריך לתת לו. לדעתי.
לא מתאים לה לבשל - אחלה. אני לא בדעה שחייב לבשל כל יום 3 סירים ולחתוך סלט פעמיים ביום. אבל מכאן ועד לאן שהשיח הגיע.. נראה לי קצת מרחיק לכת.
אבל זו רק אני 🤷
וגדלתי בבית של מתמודדי משקל.
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:14ההשתעבדות למטבח היא העניין המשנימתואמת
העניין העיקרי הוא לבדוק למה היא זקוקה לכמויות כאלה לא הגיוניות, כפי שמתחדשת מתארת.
אתן דוגמה אחרת, קיצונית (ומהילד הפרטי שלי...):
ילד שמאוד-מאוד אוהב פליימוביל. משוגע על פליימוביל. כל פעם שהוא רואה פליימוביל חדש - העיניים שלו נדלקות, והוא מבקש שייקנו לו אותו.
יש לו מספיק מקום בבית, ולהורים שלו (או לסבא וסבתא שלו) יש מספיק כסף. אין שום בעיה בזה שייקנו לו עוד ועוד כמויות של פליימוביל. הלא כן?
אז זהו, שלא... כי יש עניין לחנך את הילד להסתפקות במועט גם אם מבחינה טכנית אפשר לתת לו את כל מה שהוא רוצה. ויש עניין לבדוק אם אולי יש כאן התמכרות לא בריאה לפליימוביל, גם אם הפליימוביל עצמו לא מזיק לו בכלום...
בעיניי אפשר להשליך מהמקרה הזה גם לאוכל. צריך לאכול בכמות שבריאה לגוף (ובריאות לא מסתכמת רק בהשמנה...), וילד שאוכל בכמויות מסיביות כנראה יש לו משהו לא בריא, בין אם פיזית ובין אם רגשית.
זו דעתי 🤷‍♀️
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:19אין בעיה. מסכימה עם הסייפאהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך י"ד בחשון תשפ"ג 22:30
ועם זאת, לא בטוח שהענין הוא לא העמידה במטבח. כי היא כתבה על זה.וגם את.
רצוי לחנך אותה להתחשב באחר, וודאי. ולכן ממנה מושקעת או יקרה כמו שניצל, קציצה או עוף או דג - להגביל. בכמות הגיונית. מתוך התחשבות באחר. להציע יותר ירקות ולתת לה להשתתף בהכנות אולי..
ופחמימה, שרק צריך לשפוך עוד שקית לסיר,פחות. כי אם הפתרון החלופי הוא לחם.. אז כנראה שלא נשיג את המטרה של מה שעומד מאחורי האוכל, אם בכלל עומד משהו, חוץ מהסתכלות ביקורתית בעיניים שלנו על משו שאין איתו כביכול בעיה. כי הילדה לא שמנה.

בהסתכלות שלי,יש פה התמודדות עם רצון בשליטה. שליטה בכמויות שהבת אוכלת. שליטה בכמויות שאני מבשלת. שליטה בטרחה שלי במטבח. שליטה במה אני מחליטה לבשל וכמה, ומחשבה מגבילה.
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:23להציע לה להשתתף בהכנות זה רעיון מעולה!מתואמת
כך היא אולי תראה כמה השקעה נעשית בשביל ארוחה אחת, ואולי זה יעזור לה להבין את הצורך להשאיר לאחרים...
ושוב, ברור שגם ההשתעבדות למטבח היא אישיו - מה לעשות, גם אימהות הן בני אדם, וצריך להתחשב בהן - אבל הטריגר לברר מה עומד מאחורי אכילת היתר הזו הוא הבריאות של הילדה (שגם אם היא לא משמינה מזה, יכולות להיות בעיות אחרות בכך).
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:24איזה בעיות אחרות? תחכימי אותיהמקורית
ערכתי אגב
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:29ואני שוב חוזרת למה זכתבתי לפניהמקורית
אמהות יכולות להתחשב בעצמן לגמרי. להכין אוכל פחות מושקע. מצדי להזמיו פיצה.
אבל להכין מושקע, 3 סירים לצהריים וסלט, וגם ארוחת ערב מושקעת, ולהגביל בכמות של כל מנה - פחות בעיניי. עדיף מנה אחת גדולה מאוד, פשוטה יותר, שתספיק- וזהו. ושהילדים ישתתפו בהכנת א. ערב אם ניתן
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:45אבל שובמתחדשת11
את מפספסת את הנקודה.
לא אמרתי שאני משקיעה מידי ונמאס לי
ולא אמרתי שאני מגבילה במנה.
ואני ממש לא אומרת להם קציצות זו מנה מושקעת לכן תתחשבו, ואת הפסטה תאכלו כמה שתרצו כי זה זול וקל הכנה..
זה דברים שנאמרו כאן, ולא על ידי.

אולי זו מציאות שונה ממה שאת מורגלת בה, אבל ככה אני מבשלת: פחמימה, ירק, בשר/עוף. וכל אחד לוקח ממה שהוא אוהב
מעולם לא הגבלתי ולא עשיתי מזה עניין.
ואני לא מדרגת מנה לפי קושי/ רמת השקעה.


ובאמת מוזר לי שאעפ שפירטתי לך כמויות ואמרת שזה המון, זה לא נחשב מנה גדולה בעינייך..
אבל שוב.
לא הגודל משנה
ולא עוד סיר
ולא עוד פסטה

יש פה אכילה לא מאוזנת בלי קשר לכל אלו
י"ד בחשוון תשפ"ג 23:05זה המון שתלוי בהרבה דבריםהמקורית
כשקראתי את המשך דברייך, זה נראה לי פשוט כמו מחשבה מגבילה. כי הילדה לא שמנה. ואת כותבת שאת לא רוצה להגדיל כמויות כי את גם משתעבדת למטבח. זה כן משו שאמרת. ואגב, בדתת דיון שלי עם @מתואמת לא אמרתי מה את עושה, אמרתי בעיניי. רק למען הסר ספק.

בעיניי אם הגיוון מטריח אותך, אף על פי שאת רגילה לזה, לא להוריד מהגיוון - זו מחשבה מגבילה. תגידי שזה לא העניין, אבל כתבת שזה כן מטריח אותך להיות המון במטבח. אני מנסה לנתמקד במה שכתבת אבל כתבת כמה דברים שונים בעניין ואולי אני לא יורדת לסוף דעתך🤷.
ואם תגידי שזה חוסר איזון באכילה, בסדר. קחי אותה לבדיקות דם. לגיטימי.
אבל בעיניי, לרצות להגביל באכילה ילדה לא שמנה שהיא פשוט רעבה, גם אם הכמויות לא נראות לך - זה בא מתוך מקום של 'כולם אוכלים פחות'. אבל היא משהו אחר. ויש לה תאבון. והיא לא שמנה. אז מה אם זה נראה לך המון? זה לא בהכרח משנה אם היא צריכה את זה בעיניי..אם היא הייתה אןכלת יותר ממה שהיא הייתה צריכה, היא הייתה משמינה. ככה זה עובד.

אני מבינה שאת לא חושבת כמוני, ואת מכירה את המצב אצלכם יותר טוב, אבל גדלתי במשפחה ברוכה בעצמי. עם אנשים במשקל עודף.
וכתבתי את מה שאני חושבת לפי מה שאני מאמינה בו וראיתי בעיניי. את לא חייבת לקבל כמובן.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 15:01השאלה מי קבע שהיא לא מאוזנת?מיקי מאוס
אני ממש מנסה להבין מה לא מאוזן.
כי זה בעצם נקודת המוצא שלך וממנה הכל מסתבך, אבל השאלה אם היא נכונה (אני כמובן לא יודעת. מעלה תהיה שלא מצאתי לה הסבר)

השוואה לילדים אחרים?
השוואה לסיר שבחרת?
כי כל עוד היא לא משמינה זה אומר שהגוף שלה מנצל את זה

אני מכירה ילדים ואנשים שאוכלים המוון, וזה באמת מה שהם צריכים
בד"כ גם אחד ההורים שלהם כזה אז זה כבר מובן ומוטמע בבית והם לא נבהלים
אבל אולי הבת שלך גם כזו

בעיני כל עוד אין אינדיקציה אמיתית שזה לא טוב אז אין סיבה להלחם בזה
באופן בריא ילד לא אוכל יותר ממה שהוא צריך (אוכל, לא ממתקים)
וכל התעסקות בזה גם אם היא רק אצלך בראש- יכולה לקלקל את המנגנון הבריא.

אם תתיחסי לזה רק כבעיה טכנית של לא מתאים לך לבשל יותר מזה (וזה לגיטימי!!) או של חלוקת משאבים הפתרון יהיה קל הרבה יותר
אפשר לגמרי להעביר אליה את המקל ברגע שזה נקי מביקורת על עצם האכילה שלה ועובר לבעיה טכנית

בהצלחה!
י"ד בחשוון תשפ"ג 23:17כתבתי בהודעה הראשונה שלי למתחדשתמתואמת
בעיות רגשיות (והאכילה היא דרך התמודדות איתן) ובעיות רפואיות (כמו חילוף חומרים מהיר).
אם הבעיות האלה יישללו - אז יהיה מקום לפותחת לעבוד על עצמה בנושא הזה. אבל קודם צריך לשלול אותן...
י"ד בחשוון תשפ"ג 23:18חילוף חומרים מהיר זו בעיה? 🤔המקורית
י"ד בחשוון תשפ"ג 23:21אולי, לא מבינה בזהמתואמת
לכן כתבתי שכדאי להתייעץ עם רופא. אולי יש עוד בעיות שיכולות להוביל לאכילת יתר. (ואולי כרגע היא לא משמינה, אבל בעתיד זה כן יגרום םה להשמין? כמו הילד שלי שלא אוכל כלום - הוא במשקל תקין לגמרי, אבל זה לא אומר שזה לא ישפיע עליו בגיל ההתבגרות והלאה... ופה מדובר בילדה, שעתידה להיות אישה שבע"ה תהרה ותלד. שינויים כאלה עלולים להשפיע לרעה על כל אישה, אבל אולי על אישה עם הרגלי אכילה מוגזמים זה עלול להשפיע יותר...)
י"ד בחשוון תשפ"ג 23:38את יוצאת מנקודת הנחה שזה דפוס שיישארהמקורית
@מתואמתמבינה למה, אבל בלי קשר לפותחת- זה ממש לא ככה ברוב המקרים.
ואני שוב מדברת מתוך היכרות קרובה עם העניין.
ולא רק משפחתית.
ברור שלא צריך לאכול מעבר לצורך של הגוף. אבל צריך מאוד להיזהר ב- איך ניגשים לזה ומתווכים את זה לילדה. ואם צריך את זה בכלל.
בעיני, התערבות כזו מצד הורים לרוב תעשה יותר נזק מתועלת אם זה לא בא מהילד

באופן כללי ממה שאני יודעת, אכילת יתר יכולה לנבוע מעייפות, צמא שמתפרש כרעב, אכילה רגשית - עלייה של דופמין, או שעמום.

אם ילד ישן טוב, שותה מספיק, פעיל ולא משועמם ויש לו עיסוקים וחברה, והכי חשוב לא שמן- לא הייתי מתייחסת לזה.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 07:43אני לא מבינה בזהמתואמת
ויכול להיות שאני באמת טועה בכך שצריך לברר את העניין לעומק.
אבל נראה לי שלא יזיק אם האמא תתייעץ (בלי ידיעת הילדה) עם רופא ועם מטפל רגשי...)
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:38וואו ממש ממש לא, אני ממש לא בכיוןמתחדשת11
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:40אז תרגישי חופשי להתעלם יקירה ❤️המקורית
י"ד בחשוון תשפ"ג 22:23בדיוק. המשפטים הראשונים שכתבת מסכמיםמתחדשת11
את מה שניסיתי לשאול לאורך כל השרשור
וגם עם הסיום אני מסכימה
עמידה במטבח- אני ממילא מכינה.. זה לא הנושא
הקצנתי כדי להסביר כמה זה חריג ולא מאוזן
ט"ו בחשוון תשפ"ג 17:15גם אנימלא מבינה כמה לוקח לדחוף לסיר עודאור123456
אורז / פסטה או אפילו עוג כמה חתיכות עוף...
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:45רעיון מעולהלמה לא123

את גם טוענת לא להגביל, פשוט מי שרעב שייקח עוד לחם

וזה באמת רעיון מעולה, וגם מוריד מהאמא את הצורך בלהתווכח

 

 

י"ד בחשוון תשפ"ג 21:38בלת״קקמה ש.
בס״ד

בעיניי זה לא קשור למידת התיאבון שלה כמו ללימוד של לראות את האחרים. ולכן על זה, ורק על זה, הייתי מתמקדת. אולי להנחיל סדר חדש בארוחה, שכל פעם ילד אחד מגיש לכולם? או פשוט לבקש ממנה ספציפית לעתים קרובות להגיש לאחרים? זה מלמד נימוסי שולחן (כמו שעושים כשיש אורחים לדוגמה), זה לימוד ממש יפה... 🙂 וככה היא תתחיל להבין את הקונספט של חלוקה הוגנת בין כל המשתתפים?

בהצלחה!!

עכשיו הולכת לקרוא את התגובות...
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:41מקסים!! ניישם בע"המתחדשת11
תודה על הכיון הזה
ט"ו בחשוון תשפ"ג 17:34בשמחה! המון הצלחה!❤️קמה ש.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 17:44♥️♥️♥️מתחדשת11
י"ד בחשוון תשפ"ג 21:49איזה כיוון יפה ורעיון יפה!!מתואמת
ט"ו בחשוון תשפ"ג 17:34תודה ❤️קמה ש.
י"ד בחשוון תשפ"ג 23:42טוב, אולי זה יעורר התנגדות, וזה בסדר גמור להתנגד,כתבתנו
אבל אני לא רק שלא נרתעת מהאפשרות להגיד על זה משהו אלא גם עשיתי את זה בעצמי, וגם שמעתי את ההורים שלי אומרים משפטים בסגנון, ועד היום אין לי אחים עם הפרעות אכילה (ולא לי) ואני לא ראיתי שזה עשה טראומה למישהו אצלנו. כשאני רואה ילד שאכל כמות יפה שאמורה להשביע אדם מבוגר רעב, אני יכולה להגיד "זה נראה שאכלת כמות שאמורה להשביע. בא נעשה הפסקה של איזה חצי שעה לראות אם זה היה מספיק". במידת הצורך שיאכל פרי, ירק או פרוסה או ממה שנשאר אחרי שכולם אכלו.
אולי בשביל להגיד את זה צריכים להיות נקיים מענייני טורדנות בעניין האכילה, לא יודעת.

ואני חושבת, אולי אני ממש טועה, שלפעמים מרוב לא לעשות אישו מאיזה עניין שנוכח ומטריד, האישו לגמרי כבר אישו...
אין ספק שכשמודעים ומשתדלים לא לדבר על זה- זה הרבה יותר טוב מלהגיד דברים שאולי נצטער עליהם בדיעבד.
(וגם ודאי שכשזה האישו של השירשור זה עושה רושם שזה כן והגיוני שבמציאות זה באמת לא תופס כל כך מקום.)
קיצור אולי אמרתי פה יותר מידי שטויות אז תקחי אותי בערבון מוגבל.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 00:13כתבת יפהלמה לא123

אבל יש הבדל בין להגיד: נראה שאכלת מספיק ואם תרעב בהמשך, תאכל עוד.

לבין להגביל לפי איך שלי נראה שאת אמורה לאכול

ט"ו בחשוון תשפ"ג 00:13ומה תעשי אם הילד מתעקש שהוא רוצה עכשיו עוד?למה לא123


ט"ו בחשוון תשפ"ג 00:23מה שעושים כשילדים מתעקשים על משהוכתבתנו
שההורים חושבים אחרת. לפעמים אני אוותר כי לא יהיה לי שוה את המריבה, ולפעמים אתעקש כי אחשוב שמותר לו עכשיו לעשות שיעור ב-לא להגזים.
ולגבי ההודעה הקודמת, זה נראה לי להגיד את זה בדיוק, רק לא ממקום של אני אמא אז אני הצודקת ואכלת מספיק (שזה צווי כזה בהנחתה מלמעלה) אלא תשמעי, אכלת כמות שאמורה להשביע, תני לגוף שלך את האפשרות לחוש בשובע ואם נראה שאת עוד רעבה אז נפתור את זה (שזה אני מבינה שאת אולי מרגישה עדיין רעב, ואם אכן את רעבה אנחנו לא מתעלמות מזה אלא רוצות להגיע לפתרון, אבל בואי ננסה לתת זמן לגוף להרגיש מה שבאופן טבעי אמור לקרות).
ותודה 🤍
ט"ו בחשוון תשפ"ג 00:29יפהלמה לא123

בדיוק

לא לעשות עניין ולא להנחית מלמעלה

אני קשובה לצרכים שלך, רק בוא נחכה קצת

ט"ו בחשוון תשפ"ג 04:57שוב את חוזרת ללהגבילמתחדשת11
איפה אמרתי שאני רוצה להגביל? אמרתי בדיוק הפוך. שהמונח הזה צורם לי וקשה לי בהקשר של אוכל ואני לא רוצה להיות בעמדה הזו, ולכן תוהה מה עושים
ט"ו בחשוון תשפ"ג 08:44למה להגיב ככה?למה לא123

אם תסתכלי היטב, תראי שלא הגבתי לך

אני יודעת שאת לא רוצה להגבילף כתבת את זה כמה פעמים

ט"ו בחשוון תשפ"ג 05:10כתבת מאוד יפה, רעיון מעולהמתחדשת11
לפעמים באמת אוכלים על אוטומט ולא שמים לב
ט"ו בחשוון תשפ"ג 02:01חושבתיראת גאולה
אולי לעשות כלל בבית לכולם, היות שקרה שלפעמים לא נשאר, אז כל אחד יכול למלא לעצמו 2 צלחות, ואם עדיין רעב - לאכול פרי או ירק (או לחם. אישית מעדיפה שלא כי זה פחות בריא), ורק אחרי שכולם אכלו כרצונם, ניתן לקחת מנה נוספת אם נשאר.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 06:06יש לי ילדoo
שהיה אוכל כמות גדולה בגיל הזה והיה גם שמנמן.

השיטה שלי היא לא להתערב באוכל של הילדים, אלא לתת דוגמא אישית, לתת ידע והסבר לילד על תזונה נכונה ולדאוג לאוכל עם ערכים תזונתיים תקינים.

כשהייתי מבשלת, הייתי מכינה הרבה אוכל.
אני מבשלת מאכלים שקל וקצר לבשל אותם, כך שזה לא ממש הכביד.

הייתי מדברת איתו מידי פעם, *לא בזמן האוכל*, על כמויות נכונות באוכל. לא הייתי אומרת לו לאכול פחות אלא הסבר על מה הגוף צריך ומה זו אכילה רגשית.

הוא אכל הרבה והיה שמנמן בין הגילאים 9 עד 14. הוא למד לווסת מעצמו את הכמויות.
היום הוא גבוה ורזה.

יש פה את הקושי שלך לבשל הרבה. אם אני הייתי מבשלת כל יום ארוחה מושקעת, גם לי זה היה קשה. יש ימים שאני לא מבשלת וגם בעלי לא, ואוכלים דברים שאפשר להכין לבד או מוכנים.

הבעיה שאת מציגה היא קלאסית, כי יש כמעט בכל בית ילד או יותר בעלי תאבון יתר.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 07:14איך היית עושה את זה?מתחדשת11
מה היית אומרת?

שלא תביני לא נכון, גמלי יש זמנים קשים או עמוסים ואני מכינה להם משהו קליל.. אבל בדכ בארוחת הצהריים אני באמת יותר משקיעה. העקרון הוא שזה לא משנה מה הכנתי, יש פה עניין של ויסות וגם התחשבות באחרים. כשחיים בתוך בית עם עוד נפשות, צריך להתחשב בכולם
כשאני חושבת על זה יש לה את הצד הזה של חוסר ויסות קל גם בעוד תחומים..
ט"ו בחשוון תשפ"ג 07:55הייתי אומרת לוoo
שיש לו הרבה תיאבון, שזו תכונה שהוא נולד איתה.

התיאבון לא תמיד מסונכרן עם הצורך האמיתי של הגוף. אם אוכלים צלחת מלאה באוכל, הגוף שבע, אולי הנפש לא שבעה ואולי מרגישים צורך בעוד אוכל, אבל הוא לא צורך אמיתי של הגוף.

אם אוכלים יותר ממה שהגוף צריך, מגיעים להשמנה. אם מרגילים את הגוף להרבה אוכל במשך הרבה שנים, זה הופך להיות הצורך של הגוף ואז קשה לשנות הרגלים.

זה מה שהייתי אומרת לו.

לגבי ויסות והתחשבות באחרים:
תחשבי על משהו שקשה לך לווסת ולהתחשב באחרים. עכשיו תחשבי שאת ילדה בת 10 ומבקשים ממך לווסת ולהתחשב באחרים על משהו שקשה לך. זה בלתי אפשרי לילדה בגיל 10.

יש הרבה מבוגרים שלא מצליחים לווסת אכילת יתר, הם פשוט יכולים לדאוג לעצמם לאוכל.

ויסות זה משהו שילד צריך ללמוד בעצמו. אפשר לעזור לו. אי אפשר לכפות עליו ויסות. כנ״ל התחשבות באחרים.

ט"ו בחשוון תשפ"ג 08:51טוב קראתי עוד קצת מהשירשורלא מחוברת
תבדקי אם יש לה אכילה בולמוסית.
תבדקי מול מישהו שממש יודע. לא פחות מפסיכולוג.
אם יש מישהו שעובד בזה בכלל טוב. תסבירי לו הכל הכל.
ותראו
אם באמת יש לה אז יסבירו לך איך להתמודד. ואם לא אז באמת שחררי.
אבל נשמע שאת ממש משוכנעת שהיא תאכל עד האין סוף.
אז הייתי בודקת.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 11:04הייתי גם משתגעתאן אליוט
אבל לפעמים באמת יש מצב שאוכלים כמויות.
אחרי באמת שתבדקי שאין פה בעיה רפואית, הייתי מתמקדת בעניין ההתחשבות באחרים. ומסבירה, שלא יתכן ככה שלאחרים לא ישאר. תאמדי את הכמות בסיר חלקי הסועדים, ותגידי לה שבתור התחלה תיקח רק x כפות מכל סיר.
אחרי שתסיים, אם היא עוד רעבה, שתיקח ממה שנשאר אחרי שהאחרים גם לקחו.
ודווקא לא הייתי מעודדת לאכול המון מהפחממות, אלא אם החלבונים והירקות נגמרו. זה פחות בריא. אבל כן הייתי ממליצה לתת לה ירקות חיים כמו גזר שדורשים הרבה לעיסה, כי זה בריא ומשביע.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 12:36מוסיפה עוד 2 הצעותחושבת4321
עכשיו בחורף אפשר להציע תה חם או מרק. נגיד להכין סיר מרק פעם בשבוע ולהציע לה לפני/אחרי הארוחה, ככה שלא תצטרך מנה נוספת של קציצות/פסטה. בעיני זה גם עדיף מבחינה תזונתית. יכולה להעיד על עצמי שעכשיו בהנקה יש ימים של רעב בלתי נגמר. לא משנה מה וכמה אני אוכלת, מרגישה כל הזמן שצריכה עוד. וגיליתי שלפעמים כוס תה ענקית חמה מרגיעה את הרעב הזה סופסוף. כמובן לא במקום הארוחה אלא אחריה. יש מלא טעמים מפנקים של תה.
נקודה נוספת: איך היא אוכלת? מהר? אם כן כדאי לדבר איתה על זה, להקריא כתבות כמה חשוב לאכול בנחת וללעוס כל ביס. זה גם תורם משמעותית לשובע. קראתי פעם שצריך ללעוס כל ביס 20 לעיסות! זה המון ואני ממש לא עומדת בזה אבל לא מזיק שיהיה במודעות.
ט"ו בחשוון תשפ"ג 17:04אם היא לא בעודף משקל..שחררי..פשוט תכיני הרבה יותראור123456
זה לא ממתקים זה אוכל..את סתם תפתחי לה הפרעת אכילה
ט"ז בחשוון תשפ"ג 10:37כבר כתבו לך הכלטל..
אין לי נסיון בגיל בכלל,
אבל חוץ מלבדוק עניין רפואי שתמיד כדאי,
את צודקת שהעניין הוא ללמד להתחשב באחרים, ולראות אחרים.
)האוכל המבושל צריך להתחלק בין כולם, מי שעדיין רעב יכול לקחת דברים אחרים).
ילד לא תמיד מסוגל לראות בעצמו את זה שאם הוא לוקח אז לאחרים לא יהיה,
ולהתמודד עם זה שלא יהיה לו.
אז לדבר על חלוקה, אבל מתוך חמלה והבנה של הצורך שלה (רוצה אוכל טעים, אוהבת לאכול, ועוד..)
ולנסות לחשוב מאיפה זה מגיע?
אוהבת אוכל טעים? אולי נותן לה תחושת שליטה/עליונות כלפי אחרים? אולי מפחדת שתהיה רעבה אחכ?
אולי יעזור גם לשתף אותה בהכנת הארוחה, ולדבר איתה על איך את בוחרת כמה להכין שיהיה לכולם. כשהיא תהיה בעצמה בתוך ההכנה זה באופן טבעי גורם לדאוג לכל מי שיאכל
)וגם ללמד אותה להכין יכול לתת לה כלים להתמודד עם הפחד מרעב, אם זה יושב שם).

בהצלחה! את נשמעת אמא מהממת!
שככה אכפת לך ממנה ואיך לדבר על זה והכל
ט"ז בחשוון תשפ"ג 10:39תודה יקרהמתחדשת11
וגם על העידודים והמחמאות זה מחזק ממש😘
ט"ז בחשוון תשפ"ג 10:41באמת כל הכבוד לךטל..
ותזכרי שאת מכירה את הבת שלך הכי טוב,
כל הרעיונות פה טובים, אבל את האמא ואת יודעת לבחור ולהתאים בשבילה. ואת האמא הכי טובה לה!
ט"ז בחשוון תשפ"ג 10:42תודה רבה♥️♥️מתחדשת11
י"ט בחשוון תשפ"ג 12:32בלתק עצה מדיאטנית ילדיםאחינועמית
שהתייעצתי איתה בעניין דומה.

לחדד אצל כל בני הבית את עניין הרעב, השבוע וההקשבה לגוף.
זה כמובן תלוי בגיל, לפעמים צריך ממש להעלות מודעות ולהמחיש את עניין התחושות (למשל לדבר על בלון נפוח לעןמת בלון מפוץ, איך הבטן שלך מרגישה עכשיו...)
וזה יכול להיות מאוד ישיר "סיימת לאכול? שבעת?"
"את עדיין רעבה או רק כי זה טעים ומתחשק?"
(וגם לסתם מתחשק יש לגיטימציה מסוימת...)

והכי חשוב, לעשות את זה עם כולם והשפוקוס לא עליה.
לכולם זה בריא יותר.
ואם היא עונה שהיא רעבה, אז בהחלט להכין יותר או לאפשר לה לאכול משהו אחר.
י"ט בחשוון תשפ"ג 12:35אהבתי את הכיון של השיחהמתחדשת11אחרונה
שאינו ישיר כלפיה אבל כן עוזר לה בהבנה
תודה!

עוד שרשורים מהפורום

כ"ג תמוז 23:30סקר שעלה בשבת משפחתית וקצת טילטל אנשיםאור123456

אם הייתם מגלים שהילד שלכם הוחלף בלידה ויש לכם אופציה להחליף עם הביולוגי או להשאר עם המוחלף אבל רק 1 מהם!

מה הייתם בוחרים?

כ"ד תמוז 14:19השאלה אחרי כמה זמן מגלים את זהשדמות בחולות

לקוב אם מושקעים כבר בילד תקופה ארוכה- אני מאמינה שהרבה לא יחליפו את הקיים

כ"ד תמוז 16:10הגדולים שלי 20 ו22 רצו להרוג אותי שאמרתיאור123456
שלא הייתי יכולה לוותר על הבילוגי
כ"ד תמוז 16:46חחח למהרקאני

אבל הם היו מגלים שאמא שלהם אי שם לא רוצה אותם

ומעדיפה מישהו אחר שהיא גידלה ולא ילדה....


וואלה שאלה קשה

כ"ה תמוז 19:05הם אמרו שבכל מקרה היו נשארים איתנואור123456
גם אם היו הורגים את השניה...הייתי מוחמאת אבל הרגשתי שאיכזבתי אותם
כ"ה תמוז 20:00זה אם היו מגלים שהם לא ביולוגיםרקאניאחרונה

אבל הם הביולוגים

אז מה אם הם היו מגלים שיש להם אמא ביולוגית אי שם? והיא מעדיפה את אלה שהיא גידלה על פניהם.. 

י"ד תמוז 08:22משחקים מומלצים לגילאי 8+🙏🙏חזקה בעורף

לקראת החופש מחפשת להעשיר את ארון המשחקים שלנו, בעיקר לגדולים.

אשמח לשמוע המלצות למשחקים מוצלחים במיוחד.

וגם כאלה שאפשר לשחק לבד.


 

מעדיפה לא משחקים יותר מידי תחרותיים (כמו ג'ונגל ספייד) יש להם מספיק רעיונות על מה לריב, לא צריכה להוסיף להם עוד😅

אם יש משחק שכולם נגד המשחק (כמו השועל החמקמק לצעירים...) זה הכי טוב.


 

קצת ממה שכבר יש לנו:

מונפול

קאטן

רמי

אוצרות אוצרות

צוללות

בול פגיעה

קלפים

טאקי 

י"ד תמוז 09:10האי הנעלם - משחק שיתופי, שכולם נגד המשחקיראת גאולה
טיקט טו רייד זה משחק ארוך וכיפי, בסגנון אסטרטגיה. (הוא אמנם תחרותי, אבל אני אוהבת לשחק בלי לספור בסוף נקודות, עד שמגיעים לסוף כבר מתעייפים מלספור נקודות ונהנים ככה מהתוצאה בלי תחרותיות יתר)
י"ד תמוז 09:35האי הנעלם נראה פצצה של משחק!! תודה!חזקה בעורף

לגבי טיקט טוב רייד... (נתן לי קצת הרגשה של שואה🤦😅)

הייתי צריכה להוסיף בהודעה הראשונה שכמה שיותר קצר יותר טוב🤭


בחופש אני אוהבת לשחק איתם, בסוג של זמן אישי, ואין לי סבלנות לארוכים האלה 🙈

י"ד תמוז 10:52לשחק איתם אני אוהבת דאבל, ורייסיראת גאולה

דרך אגב, יש בעלי אקספרס דאבל עם ציורים יהודיים.

גם סבאטור הוא משחק חביב, מיועד לכמה שחקנים, והתחרות לא אישית (כן בין השחקנים, לא כולם נגד המשחק, אבל זה לא אישי).

י"ד תמוז 10:07טיקט טו רייד מוצלח גם אצלנו, בגזרת המשחקיםקופצת רגע
השיתופיים פנדמיק נראה טוב( לנו אין אבל הילדים שלי שיחקו כמה פעמים במשפחה המורחבת ונהנו מאוד)
י"ד תמוז 11:33לגוoo
י"ד תמוז 16:16ספלנדורכתבתנו

פינות (משחק קלפים)

שוקו תות (קלפים)


 

אני במשחקים אובר תחרותיים משתמשת בזמנים שהם בפרץ אנרגיה מוגזם וצריך לתת לזה מסגרת. נגיד כשמתחילים להשתולל סביב שולחן שבת וכד'

י"ז תמוז 22:37בול בפוניאור10

משחק זריזות והבחנה, מעורב מזל, אז לא בהכרח הכי מהיר מנצח. בלי תורות כולם ביחד.

כן תחרותי אבל משחק קצר ומשעשע

י"ח תמוז 23:59חתחתול מתאים גם לגיל צעיר יותר. מוצלח מאדאמהלה

ויש גם שרלוק- שזה מבוסס על זכרון ממש מוצלח

כ' תמוז 12:09משחק תורני ומלמד וכיפי-שדמות בחולות

מיליונר המצוות.

 

כ"ד תמוז 15:27המבוך הקסוםרק טוב!

סט

אליאס

מאצ מאדנס

קטמינו (משחק חשיבה שאפשר לשחק לבד. מתאים למגוון גדול של גילאים)

תפוס תכוס

שעת שיא (משחק חשיבה ליחיד)

דיקסיט (לא זוכרת לכמה משתתפים מתאים. בטוח יותר מ2. אני לא אהבתי אבל יודעת שיש הרבה שכן ממליצים)

כ"ה תמוז 13:16בדיוק פירטתי מלאא במקום אחרטארקואחרונה

אבל מנסה לדייק למה שאת מחפשת


רלוונטי משחקים "גדולים" יותר? כאלה שדורשים אסטרטגיה משמעותית יותר לאורך זמן וגם נמשכים יחסית יותר זמן?


כמה שחקנים משחקים אצלכם בדכ?


מתחילה בשיתופיים:

האי הנעלם, המדבר הנעלם- זה בגדול אותו משחק בתמות שונות. הוא טיפה-יותר מהשועל החמקמק אבל לא בהרבה. משחקים אותו אצלנו מגיל 5-6 בערך. החיסרון הגדול שלו בעיני זה שאם יש שחקן אחד שיותר מתקדם מחשבתית מהאחרים הוא עלול לנהל את המשחק והשאר ישחקו רק טכנית אבל הוא יבצע את כל הפעולות ויגיד מה לעשות וכל התכנונים וכו.. זה נכון גם לשועל החמקמק אז אם שם זה לא מפריע לכם אז גם פה כנראה לא יפריע מאוד.

פנדמיק- קצת יותר מתוחכם מהאי הנעלם אבל דיי דומה להם פשוט רמה מעל. אותם חסרונות(אנחנו משחקים בפער גילאים גדול אז זה משמעותי)

The mind- לא שיחקתי בעצמי אבל נראה חמוד, המטרה להצליח להניח קלפים ברצף בין השחקנים בלי לדבר ובלי להיפסל.(כלומר ביחד ליצור את הרצף)

הצוות- שמעתי שהוא מעולה ממש, גם שיתופי מבחינת מטרה משותפת אבל כל אחד משחק לעצמו והוא בנוי בצורה שאי אפשר להשתלט לאחרים. הוא בנוי שלבים שכל שלב קצר יחסית אז אפשר לעשות רצף של הרבה או לעשות רק שלבים מסוימים

סימילו- משחק קטן וחמוד ממש, לנו יש סימילו חיות. המטרה משותפת- צריך לגלות מה הקלף שנבחר, ובעצם צד אחד נותן רמזים לצד השני- הרמזים הם לא מילוליים אלא רק מניחים קלפים שהם דומים לקלף או שונים מהקלף הנבחר.


אם תרצי גם משחקים שהם לא שיתופיים אבל יחסית מעט השפעה בין השחקנים, בשמחה.

י"ז תמוז 14:59אשמח לרעיונות מה אפשר לקנות מתנה לצוות של מורותבכינוי אחר

בכיתה קטנה? יש תקציב של 60 ש''ח לכל אחת

וזה מההורים של הילדים.

י"ז תמוז 17:44להיכנס לנעמן או לפוקס הוםשואלת12

ולנסות להרכיב מתנה נחמדה:

קערת סלט עם כפות הגשה

כוסות ומגבות..

כאלה

י"ז תמוז 19:37^^^ זה נחמד, ואפשר להחליף אם רוציםיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


והכי חשוב, זה התודה מהלב🙏

י"ד תמוז 20:06עשיתי רשימה של מקומות שמתאימיםשדמות בחולות

לטייל אליהם למשפחות עם מגוון גילאים (גם קל להגיע בתח"צ):

פארק נחל שניר – גליל עליון – מים רדודים לפעוטות – שכשוך וחקר טבע לילדים – מסלול נעים לבני נוער

פארק נחל דן – קיבוץ דן – שבילים נוחים – מעיינות קטנים – מסלול קל ונעים לכל גיל

פארק נחל עמוד – צפון הגליל – הליכה מוצלת – שכשוך ונוף פראי – אתגר קל לנוער

גן לאומי נחל רובין – ליד פלמחים – מסלול קל לעגלות – טבע פתוח ומגוון – תצפיות נוף רוגע

פארקים עירוניים ואזוריים:

פארק הירקון – תל אביב – מדשאות ומשחקים לפעוטות – מתקני משחק לילדים – אפשרות לשיט, מיני גולף או רכיבה לנוער

פארק רעננה – רעננה – גן חיות קטן – סירות פדלים ומתקנים – הופעות קיץ לנוער

פארק נחל לכיש – אשדוד – מסלול רגוע לאורך הנחל – גשרים ופעילות בטבע – שיח וספורט חופשי לנוער

פארק נחל חדרה – חדרה – שבילים נוחים לעגלות – מרחב לחקר טבע – תצפיות ויומן מסע אישי

פארקים מדבריים:

פארק נחל צין / עין עבדת – מדרשת בן גוריון – תצפית מדברית לפעוטות – חקר סלעים לילדים – מסלול קניוני לנוער

פארק נחל ערוגות – עין גדי – מים רדודים וצל טבעי – שכשוך וחיפוש – מסלול נוף מדברי למבוגרים ונוער

 

 

🌟 ירושלים – אטרקציות חינמיות למשפחות 🌟

פארק טדי – מול שער יפו, בסמוך למתחם ממילא – מזרקות מים מוזיקליות, גן פתוח, מרחבים מוצלים – מתאים לילדים קטנים ונוער, אפשר לשלב עם טיול בעיר העתיקה – פעיל גם בערבים, חווייתי במיוחד בימים חמים

גן סאקר – קרוב לקריית הממשלה – מדשאות, מתקני משחק, פיקניק משפחתי – מתאים לפעוטות, ילדים ונוער – נגיש מאוד בעגלה

פארק נחל רפאים – מסלול הליכה ירוק סמוך לעיר העתיקה – נקודת התחלה מומלצת: קרוב לשער יפו – מתאים לכל גיל, כולל עגלות – טבע עירוני, פינות ישיבה, שילוב מושלם עם פארק טדי

טיול סובב חומות ירושלים – מסלול הליכה מקיף סביב העיר העתיקה מבחוץ – עובר דרך שער יפו, שער ציון, הר ציון, שער האשפות ועוד – מתאים לילדים ונוער: צילום, ניווט, תצפיות – מסלול פתוח, חינמי, עם סיפורים היסטוריים ותחנות מרתקות – ניתן לבצע בשלבים, לפי יכולת הגילאים

 

🌟 חיפה – אטרקציות חינמיות למשפחות 🌟

הכרמלית – רכבת תחתית עירונית שמחברת בין העיר התחתית למרכז הכרמל – חוויה תחבורתית לילדים ונוער – מחיר סמלי (כרטיס רגיל: 5.90 ש"ח)

הגנים הבהאיים – גנים מדורגים מרהיבים עם תצפית על המפרץ – סיורים מודרכים חינמיים בהרשמה מראש – מתאים לילדים גדולים ונוער (לא נגיש לעגלות בכל חלקיו)

המדעטק – המוזיאון הלאומי למדע – תערוכות אינטראקטיביות, גן מדעי, פעילויות לגיל הרך – מתאים לכל הגילאים – הכניסה בתשלום, אך לעיתים יש מבצעים או ימי כניסה מוזלים

פארק הכט – פארק ענק עם מתקנים, סקייטפארק, שבילי רכיבה, גישה לחוף שקמונה – מתאים לפעוטות, ילדים ונוער – פתוח 24/7, חינם

גן האם – פארק ירוק במרכז הכרמל עם מתקני משחק, דוכנים והופעות – נקודת יציאה לכרמלית ולגן החיות – מתאים לכל המשפחה

גן הפסלים – גן שקט עם תצפית מרהיבה ו-29 פסלי ברונזה – מתאים לפעילות רגועה, צילום, משחקי "חיקוי פסלים" – חינם, פתוח בשעות היום

פארק הקישון – מסלול הליכה לאורך הנחל, פינות ישיבה, טבע עירוני – מתאים לפעוטות, ילדים ונוער – פתוח בשעות היום, חינם

גן החיות הלימודי – מגוון בעלי חיים, גן בוטני, מוזיאון ארכיאולוגי – מתאים לכל גיל – הכניסה בתשלום סמלי (לרוב עד 25 ש"ח)

פארק הכרמל – שמורת טבע – מסלולי הליכה, תצפיות, פינות פיקניק – מתאים למשפחות מטיילות – חינם, פתוח כל השבוע

המוזיאון הימי הלאומי – תערוכות על שודדי ים, ספינות, ארכיאולוגיה ימית – מתאים לילדים ונוער – הכניסה בתשלום סמלי, לעיתים יש מבצעים

 

י"ד תמוז 20:49ואוו מקסים¡ תודה על השיתוף ❤️לפניו ברננה!
י"ד תמוז 21:50יפה מאדחילזון 123
ט"ו תמוז 09:27מהמם תודה רבה!!! רק לעניין התשלום בכרמלית- מחיראמהלה

הנסיעה כבר מזמןןןן לא 5.90. לצערנו המחירים מזנקים כל הזמן. כרגע זה עומד על 8 ש"ח כמו נסיעה באוטובוס.

י"ז תמוז 21:19🔸️קרית גת- מרכז מבקרים "במבה"יעל מהדרום

לק"י


מקום מתוק.

מיועד לילדים מעל גיל 4, סיור של שעה בערך, צריך לקנות כרטיסים מראש.

י"ז תמוז 21:21🔸️אזור ירושלים- עין חמדיעל מהדרוםאחרונה
י"ד תמוז 09:59התייחסות לחוצפה של טרום מתבגרת..אנונימית באהב"ה

הגדולה שלנו בת 11.5.

ילדה מקסימה, בוגרת, נבונה מאוד, עוזרת הרבה בבית. אני ממש יכולה לסמוך עליה עם שאר הילדים.


וגם ממש ממש חצופה😬 (לא יודעת מאיפה זה מגיע, אני בחיים לא הייתי מעיזה לדבר ככה להורים שלי)


היא יכולה לכעוס עלי, לצעוק אלי, להאשים אותי בטעויות שלה, לנסות "לחנך" אותי כמו שאני מחנכת אותה. היא אשכרה חוזרת על משפטים שאני אומרת לה, נגדי.  


גיליתי שהדרך הכי נכונה להתייחס אלי זה פשוט להתעלם🤷

לתת לה לצרוח, לכעוס, להאשים, לחנך אותי. ופשוט לשתוק.

אם אני עונה לה, זה רק יותר מעצבן אותה, מוסיף לה עוד סיבות לכעוס ולהתחצף, גם אם אני מדברת איתה בשקט ובהגיון.

כי בסופו של דבר, ברוב מוחלט של הפעמים היא תעשה מה שאני אומרת / מה שצריך לעשות, לא משנה כמה רעש וצילצולים יש מסביב. וגם הרבה מאוד פעמים, אחרי שהיא נרגעת היא יכולה לבוא לבקשה סליחה, להשאיר לי מכתב התנצלות, "להודות" שהיא לא הייתה בסדר (וזה בא לגמרי ממנה, בלי שדרשתי את זה) וכו'...


אבל לאחרונה עלתה לי שאלה חינוכית, האם זה הגיוני פשוט לעמוד בשקט ולספוג את כל הכעס והחוצפה??

משהו מרגיש לי מאוד לא תקין לאפשר לילדה לצעוק/לחנך/להתחצף לאמא שלה, בלי שהאמא מגיבה באותו רגע. כן יוצא לי לדבר איתה על זה לפעמים, אחרי שהיא נרגעת, היא מבינה, היא יודעת שהיא עושה משהו לא בסדר. אבל זה חוזר על עצמו שוב ושוב.


היו פעמים שהרגשתי שהיא ממש חצתה את הגבול. אז ניסיתי לעצור אותה במילים(בדרך כלל היא לא מתייחסת או רק מגיבה ביותר חוצפה)  או פשוט לשלוח אותה לחדר כי "אני לא מוכנה שיהיה דיבור כזה לאמא בבית שלנו" אבל מרגיש לי שהיא כבר עברה את הגיל.


קיצר, תוהה לעצמי איך הכי נכון לפעול. גם באותה רגע וגם אח"כ כשנרגעים.


אשמח לשמוע את דעתכן🙏


י"ד תמוז 11:05פעם שמעתי, בהקשר אחר, ואימצתי לייראת גאולה

בגיל גדול, לומר 'זה לא בסדר' וזהו.

לא להיכנס לדיון או להסברים או להערות,

אבל גם לא לשתוק,

פשוט לומר בקול רגוע - 'ככה לא מדברים לאמא' / 'זו חוצפה לנסות לחנך את אמא' / 'בבית שלנו לא צועקים' או כל משפט אחר שפשוט אומר שההתנהגות הזו לא בסדר.

וזה מספיק להם. היא הרי מבינה בעצמה שזה לא בסדר, לא צריך לענות לה בשביל שהיא תדע את זה...

אבל ככה בעצם הגבת, לא שתקת, היא לא תחשוב שזה מקובל עליך,

ובסוף בסוף אני מאמינה שזה גם מטפטף אליהם.

אם היא עוברת את הגבול, את יכולה לומר משפט כזה או אפילו כמו שכתבת 'אלו משפטים מעליבים, אני לא מוכנה שידברו אלי ככה', וללכת בעצמך! לא לדרוש ממנה להיכנס לחדר, היא גדולה, וזה סתם פתח להתכתשות מיותרת שמסיחה את דעתה מהבעיה האמיתית. אבל את לא צריכה להמשיך לשבת ולהקשיב לדיבורים הלא יפים, אם את הולכת בעצמך, זה לא יגרום לה להסלים את התגובה... לא יהיה למי...

י"ד תמוז 11:30בעינייoo

הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים זה 1. לתת להם דוגמא אישית טובה

2. ללמוד להוביל אותם ולא לתת להם להוביל אותך


אם רוצים שהילדה לא תכעס/ תצעק/ תאשים בטעויות/ תנסה לחנך

צריך לא לעשות את זה בתור הורה


בסיטואציות מרגיזות צריך להיות המבוגר האחראי ולהרגיע את הרוחות


אם רוצים להעיר

לעשות בעדינות ובחוכמה


אם רוצים לשים גבול

לשים אותו באסרטיביות מנומסת 

י"ד תמוז 11:39א. היום מתייחסים לגיל הזה כגיל ההתבגרות לכל דבר!❤️קמה ש.

בס"ד


אומרים שזה מתחיל היום בגילאי 9-10….


ב. נראה לי שכן צריך להשתדל להגיב תוך כדי במטרה להפסיק את ההתנהגות. בעיניי זה סביר לשלוח לחדר עדיין בגיל הזה, במקרים חריגים. אבל לכל הפחות לומר בטון חד משמעי "לא מדברים ככה לאמא".


ג. מעבר לזה, לא חושבת שיעיל לנסות להרגיע או לחנך תוך כדי התקף עצבים או חוצפה של ילד. הוא לא פנוי רגשית להקשיב. אבל כן הייתי מנסה לדבר על זה יותר איתה בזמנים שהיא במנוחה רגשית ואת והוא פנויות לזה. ושם להסביר מה מקובל ומה לא, איך אפשר לדבר לאמא ומה לא שייך וכו'. מצד אחד לא חייב אחרי כל אירוע. מצד שני, חינוך הרבה פעמים זה אוסף של מעשים חינוכיים שחוזרים על עצמם, כמו ליטוש של יהלום, אז הגיוני שזה יקח הרבה שיחות.


ד. זה שהיא מעצמה מתנצלת הרבה פעמים זה מקסים!!! מתוקה… זה אומר שהיא מבינה מה נכון ומה לא. היא רק לא תמיד מצליחה ליישם (כמו כולנו, אבל ילדים ונוער מתקשים עם זה עוד יותר). אז במסגרת השיחות האלה אפשר לחשוב איתה על אסטרטגיות לניהול העצבים שלה, כדי שלאט לאט היא תשלוט יותר במה שיוצא לה מהפה.


זה מה שעולה לי…

גם אני מופתעת מהחוצפה של הילדים שלי,

שהיא רחוקה שנות אור ממה שאני הייתי כשגדלתי.

אבל אני רואה שעם זמן ועבודה, יש שיפור ב"ה 🙏🏻


בהצלחה לנו ❤️

י"ד תמוז 14:21בעיני את עושה מה שצריךכתבתנו

ואת לא צריכה לשנות. אי אפשר לריב עם עצמך, ואם את לא משתפת איתה פעולה היא תאבד עניין.

אם היא יודעת שזה לא בסדר ומתחרטת בעצמה, עד כדי בקשת סליחה, נשמע שהכי טוב זה באמת להתעלם/ להגיד איזה משפט שמעמיד במקום ולא מוסיף שמן למדורה. בעיני אפשר לשלוח לחדר גם בגיל כזה. תמיד אפשר להגיד 'אני לא רוצה לשלוח אותך לחדר, את בוגרת ומבינה שזה לא תואם לגיל שלך, אבל אם תמשיכי לדבר באופן הזה אני אעשה את זה בכל זאת'. כלומר, להזמין אותה להרגע בעצמה, אבל אם זה ממשיך ובלתי נסבל אז כן להרחיק את ה'מריבה' ממרכז העניינים.

לא קל, אבל אם זה מנחם, זה מסימני הגאולה..

והיא נשמעת מאוד מיוחדת, מודעת וכנה וגם יודעת לבקש סליחה- תכונות מהממות, היא בע"ה תגיע רחוק, ואשרי הוריה 🧡

י"ד תמוז 15:17למה חייבים להגיב באותו רגע?אמאשוני

חינוך לא נמדד לפי מהירות תגובה אלא לפי תהליך עומק.

זה לא אומר שצריך לתת לה לדבר איך שהיא רוצה כמה שהיא רוצה,

זה אומר שאם מה שמפריע לך זה עצם העיקרון שצריך להגיב מיד, אז לא חושבת שזה נכון וזה בסדר גמור גם להגיב אח"כ.

את מתמללת ומשקפת לה תחושות? ראיתי שהיית מאוד נסערת וכו'.

אם אתם רגילים לשיח הזה אף אפשר לומר לה,

ראיתי שכעסת והיית מאוד נסערת. אני מבינה את זה, באמת קשה כשאת מרגישה שלא רואים אותך או לא מתחשבים בך, לשמור על איפוק.

בואי נחשוב איך אפשר לעזור לך להביע את ההרגשה שלך בלי "לאבד את זה"

אולי להירגע בחדר? אולי מקלחת? אולי לדבר עם חברה בטלפון? אולי לכתוב ביומן? אולי לצאת לסיבוב בחוץ?


אם את מרגישה שאת סופגת את הכעס, אז זה לא תקין. אבל תנסי גם בזמן אמת, להכיל ולא לספוג. להבין שכל הצקות האלו הם רק הדרך שלה לדבר ותו לא. כמו כוחים בקבוק מוגז כבר מצפים מראש לתסיסה ולא "סופגים" את הגזים שמשתחררים בבת אחת, ואח"כ כשנרגע נהנים מהמשקה.

אז אותו דבר,

היא עוברת חוויות, קשה לה לווסת את זה, זה מתפרץ, נרגע ואז אפשר להנות ממנה.

אז בזמן ההתפרצות אפשר לחכות פשוט שירגע בחיוך ולא כספיגה.

אבל כן הייתי שואפת שמפעם לפעם יהיה תהליך למידה כלשהו ולא יתבסס ההרגל שהדרך לשחרר זה בצעקות וכעסים ודברי חוצפה. שתהיה לה אלטרנטיבה אפקטיבית.

ט"ו תמוז 11:13קצת בשוק מהתגובות המכילותאור123456

לא!

להגיד באסרטיביות ככה לא מדברים בבית שלנו

להגיד לה להכנס לחדר ואם היא לא נכנסת

לקחת את שאר הילדים ולצאת ( אולי אפילו לאיזה גלידה בלעדיה)


אם התרבות שלכם לדבר גם ככה בצעקות זה לא ממש יעזור אבל אם יש כבוד הדדי אז דיבור אסרטיבי פעם אחת אמור לנער אותה


אין מה להכיל כזה דיבור ...מה גם שהקטנים רואים


הרביעית שלי בגיל הזה ובחיים לא דיברו בחוצפה

פעם אחת הבת 12 טיפה עברה את הגבול אמרתי משפט אחד בקול גבוה שלא משתמע ל2 פנים וזה נעצר במקום ואחרי כמה שעות דיברנו על זה והיא הבינה שזה לא לעיניין

ט"ו תמוז 16:50רק שאלה-איזמרגד1

כשאת עונה לה כשהיא מתחצפת, מה את עונה? כי אני חושבת שאם עונים בלנסות להסביר, שהיא מנסה לחנך אותך לדוגמה ואת מנסה להסביר למה, זה מציב אותכם בעמדה שווה של יכולת להתווכח... ונראה לי מה שצריך להגיד במקרה כזה זה כמו שכתבו פה, להבהיר לא מדברים ככה ואן היא רוצה תשובות/ הסברים/ להגיד משהו היא צריכה להגיד בצורה מתאימה ומכובדת.

(ואולי זה בכלל לא מה שקורה, אבל אם כן שווה לחשוב על זה.)

ועוד משהו שאפשר לשאול זה מה היא מרוויחה מזה, ולמה היא חוזרת על זה גם כשהיא יודעת שזה לא נכון ומתנצלת פעם אחרי פעם...

י"ז תמוז 01:41להפריד בין התוכן לצורה.בלוטאחרונה

אני מאמינה שאין רגש או מחשבה שאסור לבטא, אבל צריך לדעת איך לבטא אותם בצורה מתאימה. זה לא משהו שילדים יודעים באופן טבעי, צריך ללמד אותם.

נניח, לא לגיטימי לצעוק שאת תמיד מטילה עליה את המשימות הכי קשות בבית. כן לגיטימי להגיד: אמא, אני מרגישה שאני מקבלת מטלות קשות. תוכלי לתת לי מטלות קלות יותר?

לא לגיטימי להעביר ביקורת על צורת החינוך שלכם, כן לגיטימי לשאול למה אתם מתנהלים בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת (אגב, זה שלגיטימי לשאול לא אומר שאת חייבת לענות. יכול להיות שיש לך שיקולים שאת לא רוצה לחלוק איתה).


בפועל, כשהיא צועקת עלייך, את יכולה לומר משהו בסגנון של: אני שמחה שאת משתפת במה שמפריע לך, אבל לא ככה. כשתרגישי שאת מסוגלת לדבר על זה בכבוד, את מוזמנת לפתוח את זה איתי.

אפשר להוסיף גם: אם את צריכה עזרה לנסח את התחושות שלך בצורה מכובדת, את מוזמנת לבקש עזרה.


בגילאים צעירים יותר, ואולי גם בגיל הזה, אפשר להגיב לאמירה לא מתאימה במשפט חלופי. לדוגמה:

אמא: לכו ללבוש פיג'מות.

ילד: אוף, אין לי כוח. אני הולך לישון עם בגדים.

אמא: אמא, קשה לי ללבוש פיג'מה, אפשר בבקשה ללכת לישון עם בגדים?

(את אומרת במקומו את המשפט שהיית רוצה שהוא יאמר. זה מלמד אותו לבטא את עצמו בצורה ראויה.)

י' תמוז 23:53המלצה לסדנת ציור לילדה בת 8.5 ממש מוכשרתמדברה כעדן.
דיגיטלית... תודה רבה! 
י"א תמוז 11:17את מתכוונת לאיור דיגיטלי או לסדנה מקוונת?-קול ברמה-
י"א תמוז 12:03סדנה מקוונת, תודה על הדיוק!!!!מדברה כעדן.
י"א תמוז 15:38אני בקבוצת וואצאפ של מישהי שיש לה קורס כזהאוהבת את השבת

היי אהובות 💛


שולחת לכן הדרכת ציור חינמית, קלילה וכיפית במיוחד! 🎨

מתאימה גם למתחילות וגם לפעילות משפחתית עם הילדים 🧑‍🎨👨‍👩‍👧‍👦


הפעם נצייר *ציור מינימליסטי ענפי לבנדר🪻*–

והנה מה שצריך להכין מראש:

🟡 דף עבה (כדי שלא יקרע מהצבע)

🟠 צבעי אקריליק/גואש

🔵 מכחול

💧 מים

🧻 וטישו לניגוב


📽️ קישור להדרכה:


תהנו מההדרכה!

– יהודית 💛

_________________

💫 נ.ב.

נשארו *8 קופונים בלבד* להצטרפות למועדון שלי ב10 שקלים לחודש הראשון!

הערב בשעה 20:30 מחכה לנו לייב ציור של עין ריאליסטית – הולך להיות מרתק 👁️


אם עדיין לא בפנים – זו ההזדמנות שלך להצטרף עכשיו >>

קוד קופון: 1010

מועדון הציור – עולם הציור והצבע

י"א תמוז 16:27תודה רבה רבה!מדברה כעדן.
י"ד תמוז 11:51זה עוד עובד הקופון?חילזון 123
י"ד תמוז 11:58אין לי מושג...אוהבת את השבת
י"ב תמוז 09:18יש לשירי כהן המהממת, מותאם לילדים מוכשריםאמהלה

שירי כהן – דף נחיתה – קורס דיגיטלי

 

ממליצה ממש

והרבה נחת

איזה כיף לילדה שלך שראית בה כשרון ואת רוצה לעזור לה להתפתח

כל הכבוד

י"ב תמוז 09:33יש לנתנאל אפשטיין סדנה לציור קומיקס124816
י"ג תמוז 00:42תודה שכתבת, יש לו עכשיו משהו שנראה ממש מוצלחבארץ אהבתי

ובמחיר יחסית לא יקר בכלל.

אני אראה אם הילדים שלי מעוניינים...

פרסומת
ד' תמוז 20:22רואה את הילד לא שמח במיוחד וזה משפיע עלי...אור123456

בן 15 ילד מדהים מלא חברים אבל רגיש מאד ומידי פעם מזכיר לי שהוא לא שמח במיוחד

יצירתי בשלן על לומד גמרא עם חברים

מתעמל מלא יוצא עם חברים לטיולים וקניןת אבל שם לב שזה כואב לי ואז מידי פעם אומר

היום לא אמר כלום רק לא מחייך וזה מציף אותי ממש ...😔

ה' תמוז 08:54אחת העבודות הקשות שלנו כהוריםמתואמת

היא ליצור נפרדות מהם...

זה נראה הפוך מההיגיון - הרי הילדים הם ממש חלק מאיתנו, בטח מהאימהות, שממש גידלו אותם בתוך הגוף! אבל זה חשוב, גם בשבילנו וגם בשביל הילדים. לא נוכל לעזור לילדים שלנו אם נהיה מעורבבים איתם יותר מדי - אין חבןש מתיר את עצמו מבית האסורים...

הרבנית רחל בזק מדברת על זה לפעמים, שווה לשמוע שיעורים שלה...

ה' תמוז 10:20זה קשוחאחינועמית

וצריך לראות אם אפשר לשנות את זה.

ילד צריך להרגיש שההורים הם עוגן ולא יתמוטטו אם קשה לו.

האם זה יושב על רגשות אשמה? או על עצב שיש לך? או חוויות קשות שהיו גם לך בתור נערה? או שגם את רגישה מאוד ופשוט מזדהה איתו?


בני נוער, כמו ילדים ומבוגרים, לא תמיד שמחים... ככה אנחנו כבני אדם.

זה בסדר וזה טבע העולם (אלא אם כן את רואה אצלו משהו קיצוני שדורש התערבות... אבל נשמע מהתיאור שלך שלא).

אז תראי איזו עבודה עצמית את יכולה לעשות כדי להיות שם בשבילו, בלי שזה יערער אותך.


בהצלחה יקרה, זו עבודת חיינו...

ו' תמוז 12:14רגישה יותר ממנו ומזדהה איתואור123456
ז' תמוז 21:08כמה כיווניםקדם

תקחי מה שמתאים לך...

קודם כל זה גיל כזה, ההתבגרות מלווה בזמנים כאלה ובדרך כלל זה עובר. אם אנחנו לא נלחצים השדר הזה עובר- וגם הם מקבלים אמון בעצמם. מעבר לזה, מישהי חכמה אמרה לי פעם שאדם צריך ללמוד שהוא אחראי על השמחה שלו, לא בריא להתרגל להיות מסכן ולצפות שמישהו ישמח אותך. מה שכן, לדאוג שהמעטפת טובה לו- שההורים משדרים אכפתיות ואהבה וכו'. אפשר גם לדבר איתו על זה, שהוא נראה לך לא שמח ואיך אפשר לעזור לו, ולהסביר שהכדור אצלו, שהשאלה היא איך הוא עוזר לעצמו ואיך אנחנו יכולים לעזור לו לעזור לעצמו. זה גיל שהאחריות עוברת אליו, לא קל אבל חשוב. ואם צריך אפשר לתת כמה שיחות ייעוץ אצל יועץ/מטפל

ז' תמוז 22:18תודה!אור123456

הוא אומר שהוא לא שמח מצד שני זה נראה לי ממש דרך לסחוט ממני תשומת לב

כי עם חברים אני רואה שהוא סבבה לגמרי ויוזם איתם מלא דברים


פעם אפילו צחק ממש ואז נעצר ואמר חצי בצחוק אני לא אמור להיות שמח


ילד אינטלגנט בצורה לא נורמאלית

גם רגשית


בע"ה יעבור אני רק חייבת להתנתק ריגשית

י"ג תמוז 23:05להיפךאפונה

לא להתנתק רגשית אלא להתחבר.

אם אני קוראת אותך נכון, החוסר שמחה שלו מעורר בך רגשות בלתי נסבלים, את לא מסוגלת לעמוד בחוויה הזו ולכן את חייבת או שהוא ישמח או להתנתק.


הפתרון הוא דוקא להיפך, להתבונן בפנים מה התעורר? מזה אומר לך, אומר עלייך? מה את רוצה בשבילך ובשבילו בסיטואציה הזו? לעשות עבודה שתרגיע אותך ולא תהיי כ"כ מופעלת, ככה תוכלי להיות בשבילו באמת.

כ"א תמוז 14:17זה ממש טבעיתהילה 3>אחרונה

קודם כהורים, להיות מושפעים מזה שטוב או לא טוב לילד שלנו.

ההשפעה הזאת עוזרת לנו לזהות ולנסות ליצור שינוי כשמשהו מרגיש לא נכון, והיא נובעת מזה שבעומק כל הורה רוצה שלילד שלו יהיה טוב, שהוא יצליח וישמח.


בעיני נכון להתמודד ב2 דרכים:

1. עבודה עצמית להבין איפה זה נוגע בך. הדברים שמפעילים אותנו בהקשר לילדים שלנו ובכלל, הם קריאה למשהו עמוק בתוכנו שזקוק לעזרה ולרפואה.

(בדרך כלל כדאי לקבל או הכוונה לעבודה כזאת)


2. כשתהיי פנויה ונינוחה, אחרי עבודה עצמית, תוכלי גם לנסות לעזור לילד שלך. לדבר איתו, להבין מה כואב לו, לראות אם זה משהו שאתם כהורים יכולים לעזור או שצריך משהו מעבר


ה' תמוז 18:27מחפשת המלצות לספרים למסיימת כיתה א'יעל מהדרום

לק"י


שיהיו מעניינים, אבל לא עם הרבה מלל וכתב קטן.

שיהיה לה מעניין לתרגל את הקריאה (כי בואו נגיד שהספרים של ראשית קריאה ועל הטקסטים למיניהם די משעממים).


ראיתי ספר שנקרא "טפיתי" (משהו כזה). מכירות? ממליצות?

ה' תמוז 19:41אני אוהבת אותופאף
ממש מתאים בעיני למסיימי כיתה א, הוא קצר, מנוקד, ועם תמונות.
ה' תמוז 19:42ומעניין!פאף
ה' תמוז 19:46יעל מהדרום
ה' תמוז 19:55הבת שלי ממש אוהבת את "מפי הטף"מאוהבת בילדי

כי זה לא הרבה מלל ויש הרבה ציורים, זה גם מצחיק אם היא מבינה את הבדיחה.

חוץ מזה כל הספרים של אמא של לאהלה, דברה בנדיקט, סיפורים קצרים של מנוחה פוקס.

 

אני לוקחת אותה לספריה ושם היא בוחרת מה שהיא רוצה.

ה' תמוז 20:26תודה! אין לי ספריה זמינהיעל מהדרום
לק"י


אבל לאבא שלי יש מלא ספרים. הזכרת לי לחפש אצלו!

ה' תמוז 20:15טפיטי מעולה!!! נשמע בול. הבן שלי ממש אוהבטארקו
למרות שהוא ברמה קצת מעבר כבר..


ה' תמוז 20:27תודה! אולי נקנה אחד וננסהיעל מהדרום
ה' תמוז 20:18קומיקסים גם מתאים?אין כמו טאטע!
ה' תמוז 20:27גם אפשריעל מהדרום
ה' תמוז 20:21אולי 'ג'ורג' הסקרן' יכול להתאיםבארץ אהבתי

אני קניתי אותו למטרה הזו. בסופו של דבר לרוב הקראתי את הסיפורים לילדים.

אבל לאחרונה הבן שלי שסיים כיתה א' התחיל לקרוא אותו לבד לפעמים (הוא ידע גם לקרוא לפני כיתה א', אבל עד עכשיו לא ממש קרא ספרים סתם לעצמו. עכשיו קצת התחיל עם הספר הזה, כי זה יחסית לא הרבה משפטים בכל עמוד אז זה פחות מרתיע).

ה' תמוז 20:26שווה קניה? כי ספריה זמינה אין לייעל מהדרום
ה' תמוז 20:42אצלנו לקחנו בהתחלה מהספרייה ואחר כך קנינובארץ אהבתי

בעיני זה שווה. זה הרבה סיפורים חמודים בספר אחד, כיף גם להקראה וגם לראשית קריאה.

והסיפורים חמודים ומשעשעים לטעמי...

זה ספרים שתורגמו מאנגלית, אמא שלי הכירה אותם באנגלית בתור ילדה.

ה' תמוז 20:45יעל מהדרום
ה' תמוז 21:05אתם יכולים להקשיב לחלק ניכר מהסיפורים שם ביוטיובבארץ אהבתי

ואז לראות אם הסגנון מתאים לכם...

(בהרבה סרטונים אפשר ממש לראות את הסיפור מתוך הספר)

ה' תמוז 21:24תודה!יעל מהדרום
ה' תמוז 21:14צפרדי וקרפדתוהה לעצמי
ה' תמוז 21:25זה ספר ילדים. לא? אני מחפשת משהו קצת יותר ארוךיעל מהדרום

לק"י


לא פירטתי, אבל יותר פרקים/ בהמשכים. אולי ימשוך אותה יותר מספרי ילדים.

אבל תודה. אם הוא מעניין, אולי נקנה אחד.

מקסימום יתאים לקטנים יותר.

ה' תמוז 22:44דווקא הוא כן קצת יותר.. סיפורים קצרצריםטארקו
ה' תמוז 22:52יש גם באותה סדרה סיפורים של דובי דובבארץ אהבתי

שתי אלו גם סדרות קלאסיות מתורגמות מאנגלית.

אצל ההורים שלי יש בבית ספר של דובי דוב באנגלית שאמא שלי קיבלה ליום הולדת 3 שלה🙂

 

דובי-דוב

כזה. ויש עוד בסדרה...

 

הם מתוקים. וכיף גם להקריא לקטנים יותר.

ה' תמוז 22:57תודה!יעל מהדרום
ה' תמוז 22:57תודה!יעל מהדרום
ו' תמוז 05:54אותי עניין בשלב הזהתוהה לעצמי

ועדיין אני חושבת שזה ספר מתוק ממש.. אבל מתאים באמת גם לגיל קטן יותר. סיפורים קצרים. כמו שכתבו בתגובה אחרת כדאי להסתכל בספריה או בחנות.

ו@בארץ אהבתילא הכרתי את דובי דוב, כיף לשמוע שיש עוד בסגנון, נבדוק גם אותו.

ו' תמוז 07:09יעל מהדרום
י' תמוז 21:56מעניין, אני הרגשתי דווקאריבוזום
שצפרדי וקרפד מבחינת התוכן עלול להיות מפוספס חלקית או אפילו לא מתאים כשמדובר בילדים צעירים. יש שם כמה סיפורים שההומור שלהם או הנקודה המרכזית יותר בוגרים. וגם כמה שהם קצת מפחידים...  
י' תמוז 23:11מפחידים לא טוב לי....יעל מהדרום

לק"י


אולי כדאי שאלך לחנות ספרים בעצמי ואסתכל שם בספרים.

אז תודה שכתבת!

ו' תמוז 13:22חפשי את הספר עלילות בנצי, נראה לי שיתאיםמתואמת
וגם היומן של דבי של מנוחה בקרמן.
ו' תמוז 13:35תודה!יעל מהדרום
ז' תמוז 17:02כן (באמת לא זכרתי את השם במדויק)מתואמת
ז' תמוז 17:03תודה! זה קומיקס?יעל מהדרום
ז' תמוז 17:03לא, זה סיפור בשילוב ציורים.מתואמת
ז' תמוז 17:24יעל מהדרום
ו' תמוז 14:15טפיטי ממש נחמדאן אליוט
ויש גם את סדרת איזדורה מון. אצלינו הבנות מאוד אוהבות
ו' תמוז 14:18תודה!יעל מהדרום
ז' תמוז 12:54יודעות אם אפשר לקנות בכרטיס של הסתדרות המוריםיעל מהדרום

לק"י


באתרים של סטימצקי וצומת ספרים?

יש שם מחירים טובים עכשיו 

י"ז תמוז 02:28ספריית מחנייםאמאשוני

יכול להיות שזה טיפה ארוך לסוף א', אבל תמיד אפשר לספר בפעם הראשונה חלק כדי ליצור את הגירוי ואז הם ממשיכים לבד.

חורשים אצלי את הספרים בב-ג.

אפשר לקנות בסופרים של חרדים (יש חסד, רמי לוי ועוד)

י"ז תמוז 10:07תודה!יעל מהדרוםאחרונה

You may like

פיקוד העורף