אני לא יודעת איך לעשות שלא יהיה לי אכפת.

לא יודעת איך או על מה לוחצים שלא אשמע

שלא יהיה לי קשה

או שמח

או אכפת.

נקודה.

ולעזאזל.

אכפת לי

ואני דואגת

ואוהבת

ומפחדת

ולחוצה

ודואגת פעמים

אני לא מצליחה לשחרר

ולגרום לעצמי להאמין שזו לא אחריותי.

שזה שהצעתי לא אומר שאני אחראית גם על הסבל שאולי יהיה.

אני לא אחראית על בחירות של אנשים בוגרים

!

אבל.

אבל.

מה אני אעשה עם הקול בלב שאומר לי שלא בהכרח היתה יכולת לבחור?

שהבחירה היתה בין רע יותר לבין לא אפשרי?

מה עושים במצב כזה?

חשובה לי החברות שלנו

לעזאזל

חשובות לי האנשות שלי.

ואכפת לי מהן

וכואב לי בטירוף לראות ולהרגיש מסרים סותרים

ולהתרחקות כי אני זוכרת

ו

לא באלי

ויותר לא באלי שאנשות שאני אוהבת יהיו מנוהלות על ידי ומסביב למשו שהן לא בחרו

על כל פנים לא בחירה מודעת חופשית לגמרי

למה נישואין ניתנים לאנשים קטנים? (הרייצ?)

הציפייה שלי אוכזבה קשות

לא ככה חשבתי שזה יהיה

ונכנסתי לחדר משלי סגור ואטום ולא כיף לי בו

.

דיברנו ונמשיך לדבר ולבדוק ולברר

אבל זה לא מה שחשבתי שיצפה לי

וזה מתסכל מאוד מאוד.

במיוחד אחרי שיחה מקדימה איתה ונפנוף בגאווה מסוימת שכך וכך

ואופס שלא

חוץ מהנושא עצמו ש....

לא.

אבל יש הקשבה

והבנה. נראלי

אז נקווה לטוב?

צעד ראשון - קטנטן פצפון 

אתעד כאן בלי נדר את ההתקדמות

אם ומתי שתיהיה. |חונק צרחה|

חלום מעיק ומתסכל

לא ברור לי למה עדיין מוטרדת ממנה 

ולמה לעזאזל כל העזאזלים עדיין חולמת עליה

מטריף ומתסכל כלכך 

אפילו פעילות גופנית לא עזרה לשיפור המצברוח

שעשה לי כ"כ רע

אבל בעומק ובעצם

לא יודעת מאיפה זה נפל עלי

וזה היה איכס ברמות קשות

ולא ברור לי מה ולמה ומה הקשר

ומה בכלל היה שם

ונכון שבכל חלום יש דברים בטלים אבל זה?

וגם הפירוש שאני מנסה לסלוח עשה לי התנגדות בנפש כ"כ חזקה שואוו

והצילו

לא רוצהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

ומי אני מה אני ומה קרה ולמה לאלף עזאזל  אני מקטינה ומעלימה ומבטלת חוויות מצלקות 

והתגובה שלי מוכיחה שזה צילק אותי

ומותר לי

והלוואי שהייתי יכולה לשחרר ולסלוח אבל

איכססססססססססססססס

ורע לי לחשוב על זה ועליה

ונמאס לי

ששומעת את הבומים ולא זזה מילימטר מהמיטה שבקומה עליונה

כי מקסימום נמות?

יפה

אז זה