ו' שבט 13:34Let themאנונימי (פותח)
“Just let them.
If they want to choose something or someone over you, LET THEM.
If they want to go weeks without talking to you, LET THEM.
If they are okay with never seeing you, LET THEM.
If they are okay with always putting themselves first, LET THEM.
If they are showing you who they are and not what you perceived them to be, LET THEM.
If they want to follow the crowd, LET THEM.
If they want to judge or misunderstand you, LET THEM.
If they act like they can live without you, LET THEM.
If they want to walk out of your life and leave, hold the door open, AND LET THEM.
Let them lose you.
Just let them
ו' שבט 15:04תפילה ליחידאנונימי (פותח)אחרונה
בסוף אלה היו עלים דקים של סתיו שהכריעו אותי בכל כובד משקלם
את לא תצטרכי להחזיר לי את כל אלף פעימות הלב שהחסרתי בגללך
ישנתי מעט וחלמתי הרבה ורציתי אותך מאוד מאוד
רציתי אותך...
אבק של חרטה הולך ומכסה ריסים
תלתל של משי, לב עופרת, אצבעות זריזות
היא טהורה עכשיו כמו שלג
היא אמיצה פתאום כמו ילד
ובבוא הבוקר לעיני השמש
האמונה לבדה לא מספיקה אף פעם
והעתיד הוא חתיכת אבן גיר קטנה
שנזרקת לחלל החדר
הרי געש לא יכולים למות אף פעם
ודמיון זה הדבר הכי קרוב אל האמת
הברבורים קפאו באגם, באביב הם יפשירו חזרה
חזקים, אני יודע, נופלים חזק יותר
ואני נפלתי חזק ומהר
נזהרתי שהרוח לא תשבור אותי
וזהירים נפצעים הכי הרבה
ישנתי מעט ובזבזתי הכל וגם אם אני אצעק מי ישמע אותי
קראתי לך...
זאת תהיה תפילה ליחיד
זאת תהיה תפילה ליחיד
ובבוא הבוקר לעיני השמש
הדקלים זזים ומתלקחים ברוח
ילד של שד זז, רץ בין האנשים
שרואים את השמש דרך הגדר
אומר: ״העיניים שלי הן רק זכוכית מגדלת שרוטה
יש לי גאווה מלאכותית שעוד תיפול על הרצפה״
הוא אומר ונשבר בעודו מדבר
חרש חרש בצעקה
לאורך הגדר החשמלית בנו בתים
ואלף דונם של שדות זרועי מוקשים
אהבת חינם רק מתחילה לתבוע
את מחירה שייגבה בדם
שמחת הנפלה כעומק הבאר
שמחת הנפילה כעומק הבאר
אני הייתי שם כשהיא נפלה
אני הייתי שם כשלא היה לה שום דבר אחר
אם זה היה כאב אז זה מה שהעיר אותי
פעם אחרי פעם
הם לוקחים ממך את כל מה שאתה אוהב
הם לוקחים ממך את כל מה שאתה אוהב
אולי אין להם נשמה בכלל
אולי זה לא באמת כואב להם
יש להם ידיים ארוכות כל כך
אבל הם לא יכולים עכשיו לנגוע בי
אני משחיז את הלהב שממשיך לפצוע אותי
אני מצית את האש ששורפת אותי
בשולי שביל החלב על שפת הר געש
בחדר ללילה ברחוב הכי חשוך
כל הגיבורים שלי נולדו על הנייר
והם קופצים עכשיו מקצה הצוק
ובבוא הבוקר לעיני השמש
אני משחיז את הלהב שממשיך לפצוע אותי
רסיסים קטנים ממנו כבר צומחים בתוך תוכי
הם פוצעים אותי כשאני ישן
הם פוצעים אותי כשאני חולם
האלים הלא מושלמים שלחו אותי
זאת גלותי וזאת גאולתי
מוזר... אני נפתחתי ואז הכל סגר עלי
הם פוצעים אותי כשאני ישן
הם פוצעים אותי כשאני חולם
ישן עם עין אחת פקוחה כמו נוסע סמוי
שנודד במחשבות של אחרים
לך תוכיח שאתה חי כשאתה לא בטוח בזה
לך תוכיח שאתה חי כשאתה לא בטוח בזה
אני כל כך רגיל לכאב אהובתי
פלא שאני עדיין עומד
ובבוא הבוקר לעיני השמש...
אל תלכי בלעדי
עם לב נעול בפני
אל תצטערי כל כך
השדות העירומים מחכים רק לך
הם יקחו רק אותך
לפני שתלכי
נחל שלי אכזר
לפני שתלכי לבדך
גלי את עצמך
גלי את עצמך
צאי אהבה, צאי אלי
צאי אהבה, צאי אלי
את יודעת שכבר חשוך מכדי לראות
אז את מי את עכשיו מנסה לשחד בדמעות?
אל תשקרי
גלי את עצמך
גלי למי שהיה פעם חלק ממך
צאי אהבה, צאי אלי
צאי אהבה, צאי אלי
כ"ח טבת 21:46שממהאנונימי (פותח)
תֵּ֣לֶךְ תָּמָ֗ר בֵּ֛ית אַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ וְה֣וּא שֹׁכֵ֑ב וַתִּקַּ֨ח אֶת־הַבָּצֵ֤ק ותלוש וַתָּ֙לׇשׁ֙ וַתְּלַבֵּ֣ב לְעֵינָ֔יו וַתְּבַשֵּׁ֖ל אֶת־הַלְּבִבֽוֹת׃ טוַתִּקַּ֤ח אֶת־הַמַּשְׂרֵת֙ וַתִּצֹ֣ק לְפָנָ֔יו וַיְמָאֵ֖ן לֶאֱכ֑וֹל וַיֹּ֣אמֶר אַמְנ֗וֹן הוֹצִ֤יאוּ כׇל־אִישׁ֙ מֵעָלַ֔י וַיֵּצְא֥וּ כׇל־אִ֖ישׁ מֵעָלָֽיו׃ יוַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֜וֹן אֶל־תָּמָ֗ר הָבִ֤יאִי הַבִּרְיָה֙ הַחֶ֔דֶר וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדֵ֑ךְ וַתִּקַּ֣ח תָּמָ֗ר אֶת־הַלְּבִבוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔תָה וַתָּבֵ֛א לְאַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ הֶחָֽדְרָה׃ יאוַתַּגֵּ֥שׁ אֵלָ֖יו לֶאֱכֹ֑ל וַיַּֽחֲזֶק־בָּהּ֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ בּ֛וֹאִי שִׁכְבִ֥י עִמִּ֖י אֲחוֹתִֽי׃ יבוַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַל־אָחִי֙ אַל־תְּעַנֵּ֔נִי כִּ֛י לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אַֽל־תַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃ יגוַאֲנִ֗י אָ֤נָה אוֹלִיךְ֙ אֶת־חֶרְפָּתִ֔י וְאַתָּ֗ה תִּֽהְיֶ֛ה כְּאַחַ֥ד הַנְּבָלִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּה֙ דַּבֶּר־נָ֣א אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֛י לֹ֥א יִמְנָעֵ֖נִי מִמֶּֽךָּ׃ ידוְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלָ֑הּ וַיֶּחֱזַ֤ק מִמֶּ֙נָּה֙ וַיְעַנֶּ֔הָ וַיִּשְׁכַּ֖ב אֹתָֽהּ׃ טווַיִּשְׂנָאֶ֣הָ אַמְנ֗וֹן שִׂנְאָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד כִּ֣י גְדוֹלָ֗ה הַשִּׂנְאָה֙ אֲשֶׁ֣ר שְׂנֵאָ֔הּ מֵאַהֲבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֲהֵבָ֑הּ וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ אַמְנ֖וֹן ק֥וּמִי לֵֽכִי׃ טזוַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַל־אוֹדֹ֞ת הָרָעָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את מֵאַחֶ֛רֶת אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ עִמִּ֖י לְשַׁלְּחֵ֑נִי וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֥עַֽ לָֽהּ׃ יזוַיִּקְרָ֗א אֶֽת־נַעֲרוֹ֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחוּ־נָ֥א אֶת־זֹ֛את מֵעָלַ֖י הַח֑וּצָה וּנְעֹ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃ יחוְעָלֶ֙יהָ֙ כְּתֹ֣נֶת פַּסִּ֔ים כִּי֩ כֵ֨ן תִּלְבַּ֧שְׁןָ בְנוֹת־הַמֶּ֛לֶךְ הַבְּתוּלֹ֖ת מְעִילִ֑ים וַיֹּצֵ֨א אוֹתָ֤הּ מְשָֽׁרְתוֹ֙ הַח֔וּץ וְנָעַ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃ יטוַתִּקַּ֨ח תָּמָ֥ר אֵ֙פֶר֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וּכְתֹ֧נֶת הַפַּסִּ֛ים אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יהָ קָרָ֑עָה וַתָּ֤שֶׂם יָדָהּ֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וַתֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְזָעָֽקָה׃ כוַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֜יהָ אַבְשָׁל֣וֹם אָחִ֗יהָ הַאֲמִינ֣וֹן אָחִ֘יךְ֮ הָיָ֣ה עִמָּךְ֒ וְעַתָּ֞ה אֲחוֹתִ֤י הַחֲרִ֙ישִׁי֙ אָחִ֣יךְ ה֔וּא אַל־תָּשִׁ֥יתִי אֶת־לִבֵּ֖ךְ לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתֵּ֤שֶׁב תָּמָר֙ וְשֹׁ֣מֵמָ֔ה.
אני יודעת שלא אכפת לך, מעולם לא היה לך אכפת
רק תדע
תדע שאמרתי לך שהכל בסדר כי לא רציתי את הרחמים שלך,
תדכ שכלום לא בסדר
תדע שאני יודעת שאין בך רחמים.
תדע שאני יודעת ששיקרת לי מדם לבך
תדע שהריח שלך עלי הנשימות שלך עלי
הצחוק שלך
שומעת אותך בתוכי אנפלאגט
תדע שהשארת אותי למות
תדע שניסיתי
כל מה שחשבתי זה שעדיף להם שאני אמות
תדע שאני מפחדת לצאת מהבית, מפחדת ממך, מדמיינת אותך עומד מולי וצוחק עלי
תדע שאני מפחדת, מפחדת שצילמת, מפחדת שתספר עלי לכולם
תגלה להם הכל שאני מלוכלכת שאני ז*** מושפלת.
תדע שכולם מפלצות בעיני
כולם
כל אלה שקרויים בני אדם
הקטנים שמחבקים אותי צמאים אלי לחיבוק שלי ואומרים שאוהבים אותי ואני רואה אותם מפלצות מנסים לעבוד עלי אבל אני יודעת שהם משקרים לי שקרים אומרים לי מילים טובות משקרות ושעוד רגע יעשו לי מה שעשית. אני יודעת שכולם מפלצות. אסור להאמין לאף בן אנוש, אין בהם טיפת אנושיות. תברחי תרוצי מהר הם יפגעו בך
תדע שנפלתי לסמים לאלכוהול לאנורקסיה לדכאונות לחרדות לבכי שלא נפסק
סמים חזקים לרגעים חזקים עד יעבור זעם
תדע שאין לי שינה מפחדת מלילה מהסיוטים ההבזקים חקל תפוחין סירה נעלים מועכות פרינט אני ביער לבד ציורים הבזקים סיוטים
השיער התארך כבר יושבת עליו אומרים עלי רפונזל ואצלי זה אישי אל תסתכלו זה אישי זה קשור קשור הכל קשור הכל מזכיר לי מזכיר לי הכל מזכיר לי את הזמן כל יום כל ס"מ זה עוד בזיונות
תדע שהידיים רועדות והפסקתי לנהוג
להיות באוטו עושה לי התקפי חרדה התקף לב בוכה תהומות של כאב
להיות באוטו ואני רואה אותך יושב מלטף לי יד, עובד עלי משקר לי.
תדע שאני מאשימה את עצמי, אני יודעת שהכל בגללי וזה מגיע לי
תדע שהרגת אותי ריטשת את הגופה שלי ואני מנסה לעמוד ולא מצליחה
תדע שהזמן רק גומר אותי יותר ויותר
תדע שאני בגיא צלמוות שממה
ג' בניסן תשפ"ד 08:56גשםאנונימי (פותח)
מוצאת תצמי באוטובוס
כל העולם שלי בשקית
ופתאום זה נראה דרך טובה לסיים את הכל
קיבלתי את כל המכות שיכלתי לקבל
בפנים בחזה
הגוף נשבר שוב ושוב
בשביל מה זה שווה
הגשם מגיע, תחפשי איפה להתחבא
מישהו גלגל לי ג'וינט
חשבתי שזה יעזור לכאב וזה לא
מוכנה לעשות צעד שאין ממנו חזרה
מצאת אהבה? היא מנשקת את הכתר שלך?
אתה מדבר איתה? כשהיא מבקשת לדבר אתה עונה לה?
הידיים שלך בשיער שלה כשאתה מנשק אותה?
שומעים ביחד דילן? רנדי ניומן?
אין טעם להתפלל יותר, אתה לא עונה
רוצה להחזיר את הגלגל לאחור
לעשות דברים אחרת
לחזור בחזרה
אז יושבת באוטובוס
כל העולם שלי בשקית
ט' בשבט תשפ"ד 03:37..מגובלת-
ט' באב תשפ"ג 17:02ימים קשיםאנונימי (פותח)
אני גמורה
צום
האנרגיות לא וואו
היית הבית שלי אבא שלי
הכל געגוע הכל חסר
עוד לא הספקתי להתרגל
כל מה שהאמנתי הלך
שוכבת ערה בלילות
הלב מת
אני קטועת איברים
אין להתרפק עליך
צריכה אותך
קוראת לך
בכיתי לך שתציל אותי
רציתי להציל אותך
לא באת לא רצית היית קר וזה הרג אותי
נזכרתי היום בלילה ההוא עם ביני
הרגע הכי טהור
ככה הרגשתי
הכל רק הבנה שטעינו ורוצים לתקן
היית נס היית אוצר היית פלא
הדבר הכי יקר
בחיים לא הייתי עוזבת אותך
וכל האהבה הזאת וכמה אני אוהבת אותך
י' באב תשפ"ג 19:10זה נוראאנונימי (פותח)
עם כל מה שאני עוברת ואין מי שיושיע
וכל מה שעשית
עמדתי שם יחפה רועדת מקור
סכינים דקרו אותי שיפדו לי את הלב
בכיתי אליך, רציתי שתציל אותי
נשברתי לרסיסים
כמו מתה,הנשמה כבר לא היתה שם, רק הגוף התניע מעצמו מתלבט איך לנהוג מתלבט אם לעשות תאונה
ככה זה תמיד היה
מאז שנולדתי
אני לבד
מאז הדמעות יורדות ויורדות צועקות כאב שלא נגמר
אחרי שנים של סבל ושתיקות
חטפתי ושתקתי נפגעתי ושתקתי התפללתי שתבוא ושתקתי
מי ישקט ומי יטרף
סיפרתי לך הכל גרמת לי להאמין שלא מגיע לי כל זה שמגיע לי טוב
לא האמנתי לאף אחד אף פעם
האמנתי רק בך
עוד רגע זה יהיה 3 שנים שהלב דפק חזק בפעם הראשונה
והגיע לי חמצן בפעם הראשונה
עוד מעט זה יהיה 3 שנים ליום ששיכנעת אותי לדבר.
וכל מה שאני חושבת זה לדעת מה עובר עליך
לראות אותך להרגיש אותך
צריכה אותך
מתגעגעת, דואגת לך אחרי כל זה.
זה נורא נכון?
אני יודעת.
י"ד בשבט תשפ"ג 16:04נחשאנונימי (פותח)
ולא
לא אבדתי את זה
כן
זה קשוח להגיד נחש
קשוח כמו הלב שלך
נחש
צבוע
הייתי טפשה ותמימה והאמנתי בך כמו משיח שקר ובשטויות במילים חסרות לב חסרות טעם חסרות נשמה והשקרים שמכרת לי
עשיתי הכל בשביל להשאר נאמנה לך וללב שלי
נאמנה עד טמטום עד כאב עד כלות נשימה
אני לא הזויה
אני גם דוסית וגם מתנחלת וגם בעיר וגם במושב וגם יפה וגם מתלבשת בסטייל וגם רוצה גאולה ובית מקדש וגם עשיתי פירסינג איפה שרציתי מבטא אמריקאי עיניים כחולות עדינה עדינה אבל הלב בוער אש שתיתי עישנתי
כי בגיל 13 ניסו לאנוס אותי
בגיל 15 זרקו עלי אבנים
זרקתי בחזרה
ובגיל 16 ניסו לרצוח אותי
ובגיל 17 בדקתי גבולות כמה שיכלתי
בגיל 18 רבתי עם ערבים ואז עם חיילים
בני ז**ות
ואז הלכתי לחפש גאולה
אבל כל הזמן שמרתי על הלב שלי כמו אוצרות של בית המקדש
ואתה ריסקת אותי בכל הכוח שיש לך ויש לך וואחד כח
בנאדם חסר לב
כהה חושים
אפאט
אטום
אדיש לכאב של בני אדם
כמה בכיתי
אתה והשתיקות
אין רוע יותר גדול מהשתיקות שלך
נחרב הבית ושתקת
השארת אותי לבד
לא הפסקת עד שהרסת אותי
חיית טרף
מתתי מדאגה אליך באותו זמן שאתה דאגת לוודא הריגה
שוחט לי את הלב לחתיכות.
אני נאבקת בכל מה שנשאר בי רק בשביל לא לתת לך להרוס אותי
כי לא מגיע לחתיכת *** כמוך להרוס אותי
י"ד בשבט תשפ"ג 20:38מתביישתאנונימי (פותח)
אבא
אבי ואמי עזבוני
אבא
תקפו אותי פצעו אותי
אני לא רעה אבא
אבא תשמור עלי שלא יהיה לי קר
אבא תשמע מה קרה לי
אבא אני לא יודעת מה לעשות
אני מפחדת ואין לי מי שיעזור לי
אבא רק תגיד שאתה איתי.
ואבא לא שמר לא חיבק לא הקשיב
לא עניין אותו מה עושים לילדה שלו
אבא לא הקשיב
אבא זרק את הילדה מהבית
לבד ביער בלילה
ואז כשהיא שבורת לב טובעת בכאב ופחד
הילדה הלכה לאיש לבקש עזרה
והאיש רצה לשמוע אותה והקשיב והרגיע ועשה קצת סדר בבלגן
ונתן לה להרגיש שאולי לא יקרה אסון
ושאולי הוא יעזור לה
אבל כשאבא שמע שהלכה לאיש אבא כל כך כעס
עד שהילדה נבהלה כלכך וניסתה להסביר שלא היה לה לאן ללכת והיא יכלה למות ביער
אבל אבא כעס אז ביקשה סליחה כי היא לא רוצה שאבא יכעס ופחדה שאבא יעזוב אותה והיא רק בכתה ובכתה ואמרה שלא היה לה לאן ללכת והיא רצתה רק את אבא
וביקשה שאבא לא ישים אותה ביער עוד פעם כי היא תדאג לאבא ותפחד מה אם אבא לא ירגיש טוב ומי ישמור על אבא והיא תהיה אומללה בעולם בלי אבא שלה לבד ביער בלילות
הילדה בכתה ובכתה וביקשה והתחננה
אבל אבא לא הקשיב לה ורק התאכזר לילדה יותר ויותר ויותר ויותר ויותר
א' באדר תשפ"ג 15:40אחרי מה שהיהאנונימי (פותח)
חוטפת עלבונות בזיונות שתיקות ולבד ובכי ולילות אבל לא מסוגלת לעזוב
אתה רואה שאני לא מסוגלת.
זה לא בסדר ומאכזב ופוגע רצח שאחרי מה שהיה ונשארתי לבד וכל מה שקרה לי ומתתי מלב שבור
אתה לא אומר אני לא מוכן ללכת ממך אני לא עושה לך את זה עוד פעם אני לא עוזב אותך.
