לא מכיר כתוב בשום מקום שזה איסור ח"ו.
רק רבינו אמר שזה לא טוב.
ונראה בפשטות שהטעם הוא משום שזה השקעה של הרבה זמן ושכר מועט.
אז כל העניין הוא שפשוט יש אפשרויות להתפרנס יותר בקלות וכך יישאר זמן יותר לעבודת ה' ולימוד תורה.
וכמובן כל אחד יעשה את החשבון שלו אם הוא צריך להיות מלמד או לא ואיזה עוד אפשרויות יש לו וכ'ו.
אבל להגיד שזה אסור - ח"ו.
מביא פה את המקורות אם מישהו מכיר מקורות נוספים מוזמן להביא אותם.
חיי מוהר"ן תסה
אמר רצונו שכל אנשי שלומנו לא יהיה אחד מהם מלמד, וכמה פעמים דבר מזה. גם אמר שטוב לענין פרנסה לדור בעיר גדולה.
ואמר בדרך צחות שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום, נמצא שכל אדם יש לו שעה. וכשעוסק במשא ומתן יכול להיות שבאותו השעה שיש לו ירויח ממון הרבה מאחר שאותה השעה היא שלו. על כן יכול להיות שיזמין לו השם יתברך איזה הצלחה גדולה בעסק שלו שהוא עוסק, ויכול להרויח באותה השעה שלו רוח גדול. אבל כשהוא מלמד אזי כשמגיע לו השעה שלו שהוא שעת הצלחה שלו אזי התלמיד מביא לו פשטידא טובה וכיוצא, עם זהב מעות ראש חדש ובזה יוצאה ועוברת שעה שלו שהוא שעת הצלחתו בדבר שטות כזה וכיוצא בו. אבל אדם אחר יכול להרויח בהשעה שלו רוח גדול כנ"ל.
וכן אין לך דבר שאין לו מקום, וכשהוא דר בעיר גדולה ששם מצויים עסקים גדולים אזי יכול להזדמן לו איזה דבר גדול שיתעשר בו כי שם הוא מקומו, כי אין לך דבר שאין לו מקום. אבל בעיר קטנה שם יזדמן איזה דבר שבוש ופחות להרויח בו כי הכל לפי המקום כי אין לך דבר שאין לו מקום כנ"ל:
תקצא
אחד שאל אותו אם להיות מלמד, השיב לו לא (כי אמר הוא זכרונו לברכה ששלשה דברים אינם חשובים בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה מחמת שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום) טוב לך יותר להיות סוחר ובעל משא ומתן, רק בשעה שתלך בשוק תמאס ותבזה את העולם הזה בפיך:
שיחות הר"ן רמ
שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבנו זכרונו לברכה לא היה שיהיה מלמד כנ"ל. והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד וספר לו בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, שמספרים בשמו שטוב להיות מלמד (תכח). ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה: איני יודע אם הבעל שם טוב זכרונו לברכה אמר כך. ואפלו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות. ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד (תכט). וספר לי הנ"ל בשנוי לשון מזה, אך זהו היוצא מדבריו:
ופעם אחת דבר עם אחד מאנשיו שהיה מלמד. ושאל אותו כמה יש לך שכר למוד לזמן? השיב לו: כך וכך. וחשב עמו כמה עולה על יום, בודאי עולה סך מועט מאד. ואמר לו: אם כן תחשב עוד כמה עולה על שעה אחת שכר למוד, בודאי לא יעלה כי אם דבר שבוש. אם כן כשאתה מבטל שעה אחת מלמודך, אתה אובד עולם הבא בשביל דבר שבוש בשביל גדול אחד או שנים. אבל כשתעשה משא ומתן ותגזל חלילה את חברך בהמשא ומתן איזה דבר שבוש גדול אחד או שנים על ידי איזה אנס, מחמת שאי אפשר לזהר ולדקדק על פרוטה אחת, בודאי ימחל לך. אבל השעה שאתה מבטל מלמודך, בודאי אין הבעל הבית מוחל לך בשום אפן: