אנחנו זוג צעיר ובלי ילדים.
דוסים.
אנחנו לא בעלי תשובה אלא שנינו גדלנו לתוך משפחות עם חינוך תורני ומסגרות תורניות.
ביום שישי אשתי הלכה לעבודה ואני סידרתי את הבית לשבת, פתאום מצאתי כונן חיצוני שלא הכרתי עד אז. רציתי לדעת מה זה ומה יש עליו אז חיברתי למחשב ומאז אני לא יכול להסתכל עליה.
היו שם קבצי וורד עם עשרות עמודים כל אחד, בתוך כל קובץ המון צילומי מסך של התכתבויות. התכתבויות שלה עם נערים באינטרנט בזמן שגם היא הייתה נערה.
התכתבויות עם מצלמה דלוקה. תראה לי ואני אראה לך. תכתוב לי מה היית עושה לי ואני אכתוב מה הייתי עושה לך. והיא עשתה צילומי מסך. צילמה את התכתבויות וצילמה את הנערים. כל שיחה כזאת הפכה להיות קובץ וורד עם עשרות תמונות של צילומי מסך.
כל השבת חשבתי רק על שתי מילים. מקח טעות.
לא יודע אם אפשר לתקן ולא יודע אם אני בכלל רוצה לתקן.
סיפרתי לה מה ראיתי והיא לא הפסיקה לבכות. אמרה שזה היה מזמן והיא בכלל בכלל לא שם היום והיא לא זכרה שהדיסק הקשיח הזה עוד קיים.
כל השבת עברה בבכי. לא אכלנו ביחד וכמעט לא דיברנו.
אני מרגיש שהיא מחוללת ושהיא חיללה גם אותי. אין מספיק מילים לתחושות שיש לי עכשיו.