שרשור חדש
כ"ז בטבת תשע"ז 17:09מה אתם עונים לעצמכם, אשמח לשמועגעש
קטע שכתבתי, מבטא את הרגשות שלי שאני בטוח שיהיו להם שותפים מוזמנים להגיב מה שאתם חושבים (נכתב אחרי כמה מקרי מוות של כמה צעירים שהכרתי והייתי קשור לחלקם)


בימים שילדים כך נופלים
הולכים לנו ומשאירים רק תמונה עם חיוך על הפנים
במקום בו המוות צץ בפינות ומגיח פתאום גם בכל מיני כיוונים שונים
סרטן, מחלות קשות או ״סתם״ בתאונות דרכים.

האם יש איזושהיא מורשת שנשארת אצלנו, משהו חזק שבאמת ישאיר לנו חיוך על הפנים???



פרופורציה יכולה ליהיות מילה חזקה לפעמים, להסתכל על הצער שקיים, ולהגיד תודה ש״החיים שלנו תותים״.

אבל מה באמת מחזיק אותנו ברגעים קשים כשחבר הולך ומשאיר אותנו כואבים,
מה עונים למי ששואל למה כל הצער הזה בחיים??

כל כך הרבה רע שקיים,
נשאר לנו רק להפנות אצבע לריבונו של עולם.

האם יבוא היום ותיהיה לנו תשובה או שנמשיך ככה להיסתובב בסימן שאלה?

מאמין באחד ויכול לראות אותו בכל מקום אבל איך מרגיעים את הלב שרק שואל כל היום??
ב' בשבט תשע"ז 00:10וואי אתה באמת ריגשת עכשיותותלימוןאחרונה
מזדהה מילה במילה, שאלה שעלצה לי כבר בהרבה פעמים בחודשים האחרונים.
ואני מרשה לעצמי לנסות לענות:
אםשר להתחזק בהרבה אופנים. זכרונות, משפחה ומוזיקה. כדאי לנסות להתחזק באמונה ולזכור שהאלו שלמעלה רוצים שנמשיך בחיינו ונחיה אותם ולא רק נסתכל על מה שאין.
מקווה שעזרתי!
ד' בטבת תשע"ז 00:51אוףףףףלאנשכחולאנסלח!
אני באמת לא מבינה את המציאות בה אנחנו חיים...
למה אמא צריכה לקבור את הבת שלה??
למה ילדים צריכים לקבור את הוריהם????
ולמה ילדה קטנה בת 13 כולה שלא עשתה שום דבר רע לאף אחד צריכה להיקבר על ידי חברותיה שבכלל לא מעכלות את זה שהיא יותר לא תדבר איתם לא תיצחק איתם לא תהיה איתם לא תשמע אותם והם לא אותה...


למה אני חיה במציאות הזויה כזאת שאני לא יכולה לחגוג לך יומולדת?! למה? למהההה?
למה במקום יום הולדת אני מארגנת אירוע לזכרך?! למההההה????????
למה איזה מחבל דביל אחד חשב שהוא יכול לקחת לך את החיים?! למהההה????
למה לא יכולת לישון בשקט במיטה שלך בחדר בלי לפחד שמישהו ירצח אותך?! למההה?
למה אני לא יכולה לדבר איך על כל הנושאים האלה?
מתגעגעת אליך הללוש!!!!

יום הולדת שמח???!!!

-סוף פריקה-
ד' בטבת תשע"ז 01:18וואי יצא ארוךךלאנשכחולאנסלח!
בדרך כלל אני לא ככה....
אבל לפעמים קשהה😢
תודה על המקום הזה שאפשר לפרוק ולהשתחרר בו ולהרגיש בנוח!
תודה מנהליםםם
ו' בטבת תשע"ז 20:41שולחת לך חיבוק גדול מאוד...פצלשית 1234

לפעמים אנחנו לא מבינים חשבונות שמיים.

זה באמת לא פשוט. זה קשה. מאוד.

אני בפעמים כאלה מנסה עד כמה שאני יכולה לחשוב על הזמן הטוב שהיה לי עם מי שנפטר\נרצח (לצערי לא חסר לי) ועם הזיכרון הטוב הזה להתקדם הלאה, כי זה הדבר שהם הכי היו רוצים שנשעה.

מותר ליפול, זה אפילו נצרך, שבע יפול צדיק וקם. אם לא נופלים לא קמים, כל נפילה אותי מעלה ואני אמשיך לגבוה!

תבכי, תצרחי, תתפללי, אבל אחרי זה לאזור את כל הכוחות, גם אם מרגישים שאין ולצמוח מהקשיים..

חיבוק חזק חזק :-*

י"ד בטבת תשע"ז 09:18כתבת מאוד יפה! מסכימה עם כל מילהעלמא22


י"ג בטבת תשע"ז 21:34נכון מאוד...מתנחלת גאה!

@לאנשכחולאנסלח! אני יודעת מי את!!!

ו

 

 

וגם אני חברה של הלל... היה קשה ביום הולדת שלה... יום מתיש וסוחט ריגשית

ט"ו בטבת תשע"ז 00:25חח תודה לכולםלאנשכחולאנסלח!
ומתנחלת גאה! אני גם יודעת מי את
כ"ו בטבת תשע"ז 20:33הלל!!!!!! לא נשכח ולא נסלח!!!!!1010אחרונה
י"ח בטבת תשע"ז 23:09והכאב הזהתותלימון
אז ניסיתי להתגבר, ולהאמין בה' שוב. אבל כשזה מתפרץ ואני נזכרת שום דבר לא מעניין אותי והדבר היחיד שאני יודעת הוא שהייתי רוצה לראות אותך רק עוד פעם אחת, לשמוע את הקול שלך, לצחוק מהבדיחות שלך, לספר לך מה עבר עליי באולפנא, ומה קרה שם, להראות לך כמה גדלתי, ללמוד איתך, לחוות שוב את אחוות האחים שהייתה ונוצר בה סדק כשהלכת.
אבל זה כבר לא יקרה. והלב שלי נקרע כשאני חושבת על זה.
י"ח בטבת תשע"ז 23:36ברוקוליאחרונה


י"ח בכסלו תשע"ז 18:58אני צריכה עזרהבראבו

לצערנו בשבת האחרונה אחות של חברה שלי נפטרה מהמחלה

היום בבוקר המחנכת שלנו אמרה שבימים הקרובים כמה בנות ילכו לנחם אבל לא כ"כ הסבירה מה אמורים לומר או איך להתנהג...

יש למישהו עצות בשבילי?

י"ט בכסלו תשע"ז 13:14לתת חיבוק, להגיד את הנוסח שלכם "המקום ינחם.."שירה חדשה~

ולהתנהל מכאן לפי איך שהיא רוצה - רוצה שתישארו - תישארו, רוצה שתלכו - תלכו משם.

לא להעיק ולהיות קשובים לרצונות שלה, גם אם היא לא ממש מביעה אותם.

(לא לחפור לה כשמדברים מסביב על אחותה אם היא רוצה להקשיב להם, לא להגיד משפטים בסגנון "וואי איזה קשה זה..") בגדול בעיקר לשתוק.

י"ט בכסלו תשע"ז 18:54אוקיי, תודה רבה!בראבו


כ' בכסלו תשע"ז 17:50כשאחי נפטרימב"כ
ממש בתחילת החמישית, ובקושי הכרתי את הכיתה, רובן הגיעו לשבעה, ולמרות שהן היו די מסכנות ולא ידעו מה לעשות עם עצמן זה עשה הרבה טוב שהן באו והראו שאכפת להן. אני לא יודעת איך מרגישה חברה שלך, ואולי כדאי לשאול, אבל אני זוכרת שהיה לי קשה עם הניתוק מהסביבה ושחקרתי אותן על כל פרט שהיה בכיתה... חוצמזה, כשחזרתי, אחת הבנות הביאה לי תיקיה עם סיכומים וחומר מכל הזמן שהפסדתי וזה עזר מאוד אחר כך, אולי כדאי לכן לארגן משהו כזה...
חיבוק לך ולה, ערב טוב!
חרות
כ"א בכסלו תשע"ז 19:14כמה דבריםברוקולי

 

1. לזכור שאסור להתחיל לדבר ולכן להכנס ולחבק זה רעיון נפלא ששובר את השקט

 

2. אין חוקי קסם לשבעות וגם לא לשבעה ספציפי - השבוע הזה הוא דינמי ומשתנה מרגע לרגע

לכל אדם שיושב שבעה יש רצונות וצרכים שונים

אחד רוצה לספר, השני רוצה בכלל לדבר על דברים לא קשורים, והשלישי רוצה שקט

 

ההמלצה הכי חשובה - היא לבוא עם עיניים פקוחות ולזרום עם הסיטואציה.  

אם היא רוצה לספר- לתת לה,  אבל לזכור לא לשאול שאלות חסרות טקט.. 

אם היא רוצה שקט -לכבד את העניין. 

 

כמובן שאפשר להתייעץ גם עם המחנכת ויועצת ביה"ס

 

כל הכבוד! 

א' בטבת תשע"ז 14:04תשובההעני ממעשאחרונה

לשבת בשקט ולזרום עם השיחות שיתחילו מהאבלה

 

ב. להתייעץ עם המורה

 

ג. לתת יד במטבח. ולאמר גם לשאר האבלים נוסח ניחום

כ"ט בכסלו תשע"ז 23:43חברהה תפיצו ותבואוולאנשכחולאנסלח!

ג' בכסלו תשע"ז 21:54חונכת ילדה בת 10 שאח שלה נרצח בפיגוע..זוהרת בטורקיז
איך לגשת?מה לעשות? איך להיות שם בשבילה שהיא מתחילה להיזכר?
אני ממש אשמח לעזרה כדי להיות מעוילה ובאמת להיות שם בשבילה!
ו' בכסלו תשע"ז 23:01אזניים. ולא להתנגד לדיבור קשההעני ממעש
י"א בכסלו תשע"ז 11:48אוזן קשבת וחיבוק כשצריך.בן-ציון
מעבר לכך זה תלוי בילדה, עד כמה היא רוצה לדבר על זה ואיך.

אפשר לשחק יחד בכל מיני משחקים, ולנסות להעלות את הנושא בעדינות תוך כדי. תבחני איך היא מגיבה, ועל פי זה תדעי להבא.

ישר כוח ובהצלחה!
י"ח בכסלו תשע"ז 03:08וגם. להתייחס כאל ילדה רגילה. לא לרחם או דומה לזה.נפש חיה.
מוזמנת אם את צכה באישי.
י"ח בכסלו תשע"ז 10:40^^נראלי הכי חשובהעוגב
כלומר, לא צריך להגיד לך על הקשבה ואמפתיה, כי זה ברור לך.
אבל לא לרחם, למסכן אותה, לא להציב אותה במקום ששכול=אומלל, לא לוותר בלי צורך...
יש צורך בגמישות? חופשי!
לא בגלל שהיא שכולה, בגלל שהיא כמו כל אחד אחר שצריך לפעמים.
כל כך חשוב לתת לה את המקום הזה, שהיא יכולה להתגבר ולהמשיך כמו כולם, ולא שהשכול הפיל אותה מכל הכיסאות וזהו.

זאת נקודה שהתחדדה לי מהניסיון שלי.
ב"הצלחה ממש!
י"ח בכסלו תשע"ז 08:42לא להבהל משיחות על הנפטר..בהצלחהיעל מהדרום
י"ח בכסלו תשע"ז 10:02לזרום עם הצרכים והרצונותברוקולי

ובעיקר- להיות אמיתית
י"ח בכסלו תשע"ז 13:21לתת לה את הרגשת האמון...הישראלית הגאה

תני לה הרגשה שהיא תמיד מוזמנת לפנות אלייך, אבל לא סתם ככה לפתוח את זה כי זה יכול להכאיב ממש. אם את כן מרגישה שהיא רוצה לפתוח את הנושא, אבל לא יודעת איך, תזמי בעדינות ותשאלי אם היא רוצה לדבר על זה. אל תפחדי מבכי-זה משחרר אותה, אבל אם היא בוכה רב הזמן, תנסי לייעץ לה לנסות לא לבכות כל הזמן, כדי שהיא תוכל להמשיך הלאה. להיות שם לא תמיד חייב להיות פיזית, פשוט להיות שם בתת מודע, שהיא תמיד תמיד תזכור-יש לי מישי ששם בשבילי. אם את מרגישה שאת בפלונטר בחלק מהמקרים, תפני למשו טיפה יותר מבוגר-ההורים שלך אולי, מחנכת או משו כזה, אולי אפילו ייעוץ מקצועי (יועצת בבית ספר שלך וכד') בכל אופן-סחטיין עלייך, את עושה דבר ממש גדול, ומלא בהצלחה!!

י"ט בכסלו תשע"ז 13:02להבין שהיא לא רק ילדה שכולה!שירה חדשה~

יש בה עוד כל כך הרבה דברים חוץ מזה, היא לא רק מישהי שאח שלה נרצח.

היא טובה במתמטיקה? היא מספרת סיפורים מעניינים? היא ילדה חמודה ומצחיקה?

אחר כך תבדקי גם מה איתה בתור שכולה.

קודם כל תהיי שם בשבילה בתור אדם, ואם היא תראה שאת אכן ככה אז היא גם תהיה מסוגלת לפתוח איתך דברים אחרים.. (תתפלאי לגלות כמה הבת שלא התייחסה אליה היום בכיתה יותר מכאיבה לה היום מזה שאח שלה נרצח..)

וכמובן כמו שאמרו כולם - לא להיבהל משיחות על זה.. 

י"ט בכסלו תשע"ז 13:59אני אומרת ש...אנאל16

מלב של ילדה שאחיה נפטר לא הייתי רוצה שיזכירו לי וישאלו שאלות ,ויחקרו אותי..

אני מבינה זאת מכיון שאחי נפטר מהמחלה שהוא היה בן 6 וזה היה מעצבן שחברות היו שואלות ומתלחששות

מאחורי גבי....

 

י"ט בכסלו תשע"ז 14:49המסגרת בה את חונכת לא מדריכה אותך?האברך דודאחרונה


כ"ח בתשרי תשע"ז 21:29אני מתגעגעתאהבת ישראל!!

אני רוצה אותו כאן איתנו

איתי!!!

כ"ט בתשרי תשע"ז 07:03מי הוא היה בשבילך?א"י לעמ'י


כ"ט בתשרי תשע"ז 16:08סבא..אהבת ישראל!!


כ"ט בתשרי תשע"ז 17:20אווי..א"י לעמ'י

אני לא ככ מבינה מהצד שלך.. כי בחיים לא הייתי במקום הזה. ושבע'ה גם לא יהיה

שמעי אני רק יכולה לומר לך.. 

תקשיבי, חברה ממש טובה שלי..  לפני פחות משנה נפטר אבא שלה. 

תקשיבי שהילדה אמרה לעצמה. ה' בחר לתת לי את הנסיון הנורא הזה אני יעמוד בו! ויראה לו שאני יכולה.

תקשיבי הילדה עושה אתזה יום יום.. ואני פשוט מערייצה שלה כי איזה מין דבר זהה??

תקשיבי נשמה סבא שלך למעלה ואני בטוחה שבגן עדן. הוא שומר עלייך. מסתכל ולא רוצה שתשברי חלילה. אז אסור לך להראות לו שאת שבורה.. אסורר!

תראי לו שאת יכולה! שאת מסוגלת לזה.

מאמינה בךך מאוד!

בהצלחה נשמהאוהב

אם את צכה משוו אני פה לכל דבר

 

כ"ט בתשרי תשע"ז 16:54ברוקולי
ב' בחשוון תשע"ז 17:03אהובה!מתנחלת גאה!

תפרקי!!!

תוציאי הכללל לא טוב לשמור בבטן

י"ג בחשוון תשע"ז 18:08הזמן עושה את שלו...מישהו אדיראחרונה
בסוף הזמן הוא היחיד שמרפא את הכאב, כמעט שאין נחמה אחרת, אבל החיים חזקים יותר, והחיים ממשיכים, ככה העולם עובד.
פרסומת
י"א בתשרי תשע"ז 05:30אפשר עצהעצובה מאד
היי לכולם.
אני רוצה לשתף במשהו שכואב לי ואשמח לעזרה
אני סובלת כבר מלא שנים מטיקים בפנים- תנועות לא רצוניות.
אני לא חושבת שיש צורך בכלל לתאר את הכאב והבושה שמתלווים לכך... שמסתכלים עליך ומרימים גבה, מרחמים או אפילו צוחקים ומחקים... כואב הלב זה ביטוי דל וחסר. הלב נצבט ואין לך מה לעשות... כמובן שזה פוגע בדימוי ובבטחון העצמי... כך שניהיה לי גם פחד קהל מטורף....

האם שמעתם פעם על פתרון?? חוץ מתפילה שזה קודם כל וטיפול פסיכולוגי?!!

תודה לכל המתייחסים.
כ"ג בתשרי תשע"ז 01:18לי אין מושג לגבי פתרוןעמיארץ
אבל מאוד מאוד רוצה לשלוח לך חיזוק גדול.

את אמיצה וגיבורה, שמרי על השמחה למרות הכל!
כ"ה בתשרי תשע"ז 15:29וואוהעני ממעש
בטח אמרו לך מאה פעמים
אבל חזל אמרו שצריך 101

מי שמתייחס ככה אינו ראוי ליחס. ומראה את השווי של עצמו..

אני מחנך את ילדיי לכבד כל אחד ולא לנבור..
אחד מילדיי עם מום מולד. ולא יהיה מצב שכהוא זה יתבייש או יימנע ממשהו!

בהצלחה
כ"ט בתשרי תשע"ז 14:11רופא נוירולוג הבנתי שיש טיפול בסטרואידיםיראת שמיםאחרונה


כ"ט באלול תשע"ו 03:16אובדן של שתי סבתות בתקופה קצרהשוגי~
יש לי חברה טובה שלפני שבועיים נפטרה סבתא שלה. היא הייתה מאוד עצובה, ואנחנו החברות היינו שם עבורה ותמכנו בה.
לפני שלושה ימים נפטרה סבתא אחרת של אותה חברה.
היא לא כל כך יודעת איך להתמודד עם הסיטואציה המורכבת ונשברה לחלוטין.
ההורים שלה ומשפחתה טרודים בכל ענייני השבעה והקבורה בפעם השנייה ולא שמים לב כל כך למצבה של חברתי...
כמובן שבתור חברות אנחנו מעודדות ומחבקות אותה ברגישות ובתמיכה ככל האפשר...
איך עוד אפשר לעזור לה?
י"ב בתשרי תשע"ז 10:29שני הסבאים האהובים שלימוריה2093
נפטרו בהפרש של יומייים.. אני זוכרת שזה היה שוק גדול מאוד, היינו המומים וכואבים..
אבל היום בהפרש של כמה שנים אני רואה איך זה הצמיח את כולנו. ההורים שלי עברו שנת אבל ביחד, וזה העצים אותם להבין אחד את השני ולחוות את הקשיים ביחד.
מבחינת הבני דודים זה נתן להרגיש חיבוק והזדהות ממש.. היום, השבוע של האזכרה הוא שבוע מרומם ומחזק ממש של פגישת המשפחה..

ומבחינת החברה שלך- פשוט תחבקו אותה, תהיו שם בשבילה.. הודעות, שיחות.. תראו לה שהיא חשובה!
אין איך לנחם. מוות זה דבר כל כך כואב לא מובן ואין איך להתנחם.. אבל אפשר. להתחזק ביחד.. צאו לטיולים ותראו לה שאפשר להמשיך ביחד עם הכאב..
כ"ג בתשרי תשע"ז 01:16שני הסבים שלי נפטרו בהפרש של חודש.עמיארץאחרונה
ההתמודדות היא לא פשוטה בכלל, אבל אפשרית.
לחשוב על מה שכן השיגו בחיים, על כך שלהם טוב ואנו בוכים על החוסר שלנו..

לדבר על כך שזו דרך העולם, והפרוזדור.. ומה אנחנו יכולים לקחת מהם לעצמנו.

מעבר לזה, הזמן הוא מזור לכל שכואב
ט"ו באלול תשע"ו 12:02אתם עולים לקברים של קרובים לפני ראש השנה?עשב לימון


ט"ו באלול תשע"ו 15:18לאברוקולי
כ"ב באלול תשע"ו 15:43לפני יום כיפורהעוגבאחרונה
להתפלל עליהם (הם גם נידונים)
ולבקששיהיו מליצי יושר עלינו מהמקום שלהם
י"א באלול תשע"ו 19:33להפיץ בבקשה!!! זה באמת דחוף!מתנחלת גאה!
י"ט באב תשע"ו 00:44מותר להתגעגע אתם יודעים??אהבת ישראל!!

ואני?? אני מתגעגעת כל כך....

ואני לא אוכל לראות אותי יותר...

קשר. יצירת קשרים.. אנאערף מה קורה. אבל עם מישו אחד היה לי קשר ממש חזק!!! איתו!!

ואני... אני כל כך רוצה אותו כאן איתי.. רק שיגיד לי שוב שהוא אוהב אותי הכי בעולם!! כמו שתמיד הוא אמר לכולם!! ואף פעםזה לא היה אחד על חשבון השני.

הוא תמיד אהבה את כולם יותר מכולם והכי בעולם..

ובוריס אמר שהוא ממש היה פרופסור לאהבה ויאוו זה כזה נכון!!! והוא בכלל בשבת כלה של הבת שלו הקטנה אמר לי שזהו, הגיע תורי... ואז שנתיים של התמודדות עם המחלה.. וההוומור. וסבאלה!!!

ס ב א ! ! ! ! !

כל כך עצוב לי וקשה לי כאן לבד!!!

בכלל אם הייתי יכול לדעת כל מיני דברים שעוברים לי בראש בטח היית נחרד.. היית אומר לי שיקרה מה שיקרה אני נכדה שאתה הכי אוהב!!! ואני לא פחדנית ולא כלום אלא הבנאדם הכי רגיש וטוב ואהוב בעולם..

אוך.. סבא.. למה את לא נמצא איתי כאן?? למה????????????????????

ובכלל בהלוויה שלך.. היה לי כל כך קשה.. ועבר חודש וחצי.. או אפילו שלושה שבועות מאז השלושים...

אבל סבא!!! אתה שומע אותי בכלל??? אתה יודע כמה אני מתגעגעת אליך???? חבל שאתה לא כול לענות לי.

רק לראות אותך ולקבל חיבוק אחד. לא יותר מזה!! רק לראות אותך עוד פעם אחת!!!!!!!

סבא אהוב שלי!!!

כ"ה באב תשע"ו 18:34חיבוק!!!מתנחלת גאה!

ענק ענק ענק

כ"ו באב תשע"ו 22:01הי.. תודה מותק אהבת ישראל!!אחרונה


י"ג בתמוז תשע"ו 14:36כולנו מכירים את הפסוקמתנחלת גאה!

"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה"

 

איך אפשר לברך על אדם שנרצח?

אני מזועזעת רק לחשוב על זה...

 

עזרה?

י"ג בתמוז תשע"ו 23:14אי אפשר לברך על דבר כזהשעות של אמת.

מה שכן אפשר, למרות שזה באמת קשה, זה להאמין או לפחות לנסות להאמין שהכל לטובה.

ולי יש 2 קרובי משפחה שנרצחו בפיגועים, ואני יודעת לצערי מה זה...עצוב

אם את צריכה צשהו, את מוזמנת בכיףחיבוקחיוך

י"ג בתמוז תשע"ו 23:54 זה קשה וכואב.אהבת ישראל!!

אני לא יודעת... הלוואי והיינו יכולים שבכלל לא היו את כל הדברים האלה!!!!

 

ט"ו בתמוז תשע"ו 21:49זה קשה..ברוקולי

 

אבל אנחנו מצווים לברך על הרע כמו על הטוב 

כי אנחנו מאמינים שבסוף התהליך הוא טוב ונכון 

 

ואנחנו מאמינים שמה שה' בוחר עבורנו הוא נכון לנו אישית או לאומית..

 

 

ט"ז בתמוז תשע"ו 00:48זה קשהשפמנון
כמו שכבר נאמר פה ואין לי אלא להסכים עם מה שכבר נכתב, אבל אני רוצה להציע פירוש נוסף.
כתוב "חייב לברך". כשקורה דבר טוב צריך לברך שהחיינו/הטוב והמטיב, וכשקורה דבר רע צריך לברך "דיין האמת". "גם את הטוב נקבל מאת האלוהים ואת הרע לא נקבל"? (איוב, ב', י').
חייב לברך-אתה חייב להבין שהרע גם מאת ה' כמו שהטוב מאת ה'.
כמו שהטוב הוא אמת (כמה קל לנו לפעמים לראות את זה,זה כ"כ מובן מאליו שאנחנו לפעמים שוכחים לברך על זה...)
ט"ז בתמוז תשע"ו 00:53המשךשפמנון
ככה גם הרע הוא אמת,כמה שקשה לקבל את זה. ברכה זה לאו דווקה לומר תודה,איזה יופי. לפעמים זה לומר שזה מה שנכון.

ותמיד אפשר להתפלל ולבקש שריבש"ע יפנה אלינו במידת הרחמים ולא במידת הדין.
כ' בתמוז תשע"ו 20:45זה הדהד לי חזק כל כך...הגברת מהירח

כשלמדתי במדרשה לפני כמה שנים, למדנו בשיעור הלכה הלכות ברכות, ולמדנו על ברכת "דיין האמת". הרב פתח את הנושא ואמר: ברכת דיין האמת היא גם חלק מעבודת ה'. התפקיד של הברכה היא להכניס את ה' לחיים שלנו גם כשרע. לזכור שגם הרע בא ממנו.

לא אומרים שאין רע, ולא אומרים שהכול טוב, אלא שהכול מה'!

 

קצת יותר משנה אחר כך, הרב הזה נרצח בפיגוע....

המילים האלה שלו היו לי כל כך חזקות בראש... בדקות הראשונות אחרי ההודעה...

כ"ה בתמוז תשע"ו 16:14זה המון עבודה וקשה מאד להגיע לדרגה זו.עולה בשביל

אבל האידאל זה להבין ולהכיר בכך שלכל אדם יש שליחות וסיבה שלשמה הוא ירד לעולם. אם הקב"ה החליט לקחת אדם כלשהו, לאדם הזה לא רע, הוא סיים את תפקידו בעולם הזה ועכשיו נמצא בעולם שכולו טוב בעולם האמת. הדבר היחיד שרע שקרה במיתתו זה שעכשיו לנו, לסביבה שלו הוא חסר! הקב"ה רוצה שנבין שהכול ממנו ואם קרה משהו רע זה גם ממנו ואנחנו בניו ואנחנו מברכים אותו על כל צעד שהוא עושה, כיוון שבמציאות העכשווית זה הדבר הכי טוב שהיה אמור לקרות!

לכן אין מה לפחד מכלום בעולמנו חוץ מהקב"ה! כיון שאם אדם צריך למות הוא ימות גם הוא יהיה מתחת לאלף בונקרים... אין ממה לפחד! אם אדם לא אמור למות הוא לא ימות!

"אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים".

כ"ה בתמוז תשע"ו 16:16אי אפשר ולכן מברכים רק ברוך דיין האמתחופשיה לנפשי
ו' באב תשע"ו 14:27אני חושבת גם,שירה חדשה~

ש"לברך" זה לאו דווקא להודות.

אולי זה מפירוש אחר - שלברך זה בעצם לומר "אמן", לומר "הכל נכון".

כיהודים מאמינים, כמו שכבר כתבו פה, אנחנו צריכים להבין ולהאמין שרבש"ע עושה הכל הכל למענינו ומאהבתו אותנו.

ולכן, גם כשקורה דברים רעים, אנחנו צריכים לומר "ה' נתן ה' לקח" - גם זה ממנו וגם זו לטובה, למרות שכואב לנו עכשיו הכי בעולם.

לכן, כמו שאמרו פה, מברכים "דיין האמת" - זו האמת המוחלטת, מידת הדין.

וגם זה ממידותיו של הקב"ה ונעשה בשבילינו.

 

כ"ה באב תשע"ו 21:32תשובה פשוטהכהנא צדק!אחרונה
אי אפשר להתכחש לכך שזה עצוב קשה וכו, אבל בעצם הכל משמיים, ה׳ נתן לנו את הבחור המקסים וה׳לקח אותו בצורה ממש לא נעימה (לפחות מההסתכלות שלנו). אבל בשורה תחתונה- זה מה שה׳ החליט, וזה מה שטוב. מה עוד שאפשר להסתכל על זה בצורה שעכשיו טוב לו למעלה והוא שמח, אז לנו טיפה עצוב, אבל בכל אופן הוא נהנה שם למעלה. ועוד, כמו שהקב"ה נותן דברים טובים ואנחנו מברכים עליהם, אז כך הוא נותן דברים רעם ואנחנו נברך עליהם.
פרסומת
י"ג באב תשע"ו 16:35איך מתמודדים עם געגוע חזק מאוד מאוד???מתנחלת גאה!

געגוע כזה שהלב ממש מתכווץ וכבר לא יכול להכיל את הכול.

 

געגוע למישהי שלעולם לא אוכל לראות אותה...

(טוב, רק בתחית המתים בעז"ה)

 

זה כל כך כואב!!!!

י"ד באב תשע"ו 09:46נכון.מבינה אותך כ"כ מנסיון אישי..רחלולו
מאמינה שאותו אהוב היה רוצה שנהיה מאושרים
הכי שיש..תשמחי במה שהוא היה,במה שהוא השאיר אחריו ,בטוב שלו.זאת החיות האמיתית..תתמקדי במה זכית עם הבן אדם ולא במה פיספסת..תבכי כשאת מרגישה צורך..זה משחרר.תחושי גאווה שאת קרובה לאותו האדם


המתים רק בעינינו מתים..אבל הם ממשיכים לחיות פשוט בלי גוף..פה בשבילך.באמת.עברתי אובדן בגיל צעיר .מבינה את המקום
י"ד באב תשע"ו 14:02דמיוןהעני ממעש
לדמיין שהוא כאן, אפשר להיעזר בתמונה אם צריך. ו"לדבר" אתו. אפשר לנסות לחשוב מה היה עונה. אח"כ להתפלל משהו, לדוג' לתחיית המתים, כדי שלא יהיה דורש אל המתים.. וגם כדי לשמור על שפיות..
ט"ו באב תשע"ו 01:19באמת כל כך לא קל.. לעשות דברים לעילוי הנשמהאורין

נותן תחושה של משהו אמיתי ומועיל שאפשר לתת למי שאהוב

ט"ו באב תשע"ו 18:01קשה. ככל שחולף הזמן הגעגועים יחלשוכלנית1אחרונה

קשה מאד. במיוחד אם היה לך קשר מיוחד איתה.

ברגעים מיוחדים כמו בחגים ובאירועים משפחתיים הגעגועים מתחזקים, אבל בכל זאת, הזמן עושה את שלו.

ככל שחולף יותר זמן כך הגעגועים חייבים להחלש. גזירה על המת שישתכח אחרי 12 חודש. לא רק פסיקה, 

אלא גם מציאות.

כל מי שחווה מוות של קרוב משפחה / חבר קרוב מבין. ככל שהקשר היה יותר תדיר, כך הגעגועים אוכלים

אותנו.

ד' באב תשע"ו 12:00עזרה?סנדלים לסוסים
יש לי חברה טובה, היא דיברה עם מישהיא ימים... מישהיא מהמוסד או משהוא היא ידע שהעבודה שלה סודית... היה אסור לה לספר עליה ואני ואח שלה היינו היחידים שידעו עליה... והיא דיברה איתה כל הזמן, היא אהבה אותה מאוד!
היא ניפטרה. ואני ואח שלה היחידים שוב שצריכים לתמוך בה. אני קטנה מדי, וגם היא. אין שום מבוגר נוכחי שמודע למצב. מה אני צריכה לעשות?
ד' באב תשע"ו 17:53אולי כן ליידע מבוגר?פרפר לבן.


ה' באב תשע"ו 11:21לא רלוונטיסנדלים לסוסים
לא רלוונטי...
ז' באב תשע"ו 23:34נממ אני מצטערתפרפר לבן.

אני לא מבינה בזה..

י"א באב תשע"ו 17:11אולי לנסות לדבר עם חברים מקשיבים?מכלליסטיתאחרונה

זה באמת לא פשוט להתמודד עם זה לבד..אולי מישהי שמכירה את החברה אבל לא תדע מי זאת האישה?

כ"ו בתמוז תשע"ו 21:37לללללללללללממממממממהההההההההאיןלימושג

היום הייתי בהלוויה של דוד שלי שנהרג בתאונה ועוד שבועים זה יהיה שנה לפטירת סבא שליבוכהבוכהבוכהבוכהבוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​בוכהבוכה​​​​​​​​​​​​​​

כ"ו בתמוז תשע"ו 22:09ברוקוליאחרונה
פרסומת
כ"א בתמוז תשע"ו 14:32יום שני הזה. לנשים בלבד!גאולה- לגאולה

כ' בתמוז תשע"ו 12:11אמא לא נשברתטיפה של אור
היא אומרת שהיא מנסה להישאר חזקה בישבילנו , להפך אני רוצה שהיא תבכה , איך אני אומרת לה שזה בסדר ,שתשבר,שתפרוק, היא מתנהגת כאילו כלום , איך אני אמורה להישאר חזקה אטומה כאילו כלום , היא לא בכתה בקושי ...
בבקשה תעזרו אני מפחדת שהיא חלילה יכולה להיכנס לדיכאון ככה ..
כ' בתמוז תשע"ו 13:35לא תמיד מעכליםרחלולו
גם לכל אחד יש את התגובה שלו,אני לא מבינה המון בנפש בשביל לענות לך,אבל אני יודעת שכשאמא שלי הייתה חולה הספקתי דיי ליישם את העניין וכשהיא נפטרה לא בכיתי.פעם ב..נסגרתי.וגם היה לי תגובות ייחודיות לי.לאובדן אין חוקים..יכול להיות שזאת התגובה שלה..יכול להיות שיהיו לה התפרצויות..לפעמים גם החולי הרבה יותר קשה מהמוות.בחולי אתה בספק..כשהאדם נפטר אתה בוכה בדכ כשאתה מתגעגע או כשעדיין לא הבנת מספיק מה הולך..שה' ישמח אתכם.מקווה שעזרתי
כ' בתמוז תשע"ו 13:55לפעמים זה לוקח זמן..עלמא22אחרונה
לא תמיד מבינים ישר את הסיטואציה. לפעמים זה לוקח זמן 'לעכל' את זה. זה יכול להיות אחרי ההלוויה, השבעה, או אפילו יותר זמן. תני לה את הזמן שלה.
י"ח בתמוז תשע"ו 01:44אני לא יודעתטיפה של אור
אין לי מושג איך אני מגיבה לזה ?! איך גיסי לדוד שכבר כל המערכות קרסו לו , וכל שניה מפחידה יותר.הוא לא קרוב ,אי אפשר לחבק אותו גם לדבר בטלפון וזה גם שהוא לא יכול לדבר ...לא היינו קרובים משום מה,תמיד שהתקשר הייתי בצד מוסרת דש ,ועכשיו הידיעה שלפחות אמרתי לו שבת שלום לפי שמאוחר מידי,תחזיק אותי בכל התקופה הזו .
אז איך מתמודדים ? מה אןמרים לאמא?שאחיה שוכב שם בקנדה,שלד ,ללא נשימה רק הנשמה ...
י"ט בתמוז תשע"ו 01:17 אני לא יודעת מה לומר. זה נשמע קשה וכואב כל כךהודיה3
אז רק אכתוב שקראתי. ומתפללת שריבונו של עולם ישלח רפאה שלמה וכוח. כוח.
תדברי עם ריבונו של עולם, תתפללי, תבקשי, תתקרבי
הוא אבא.
הכל בידו. וגם אין לנו על מי להישען חוץ ממנו
בשורות טובות!!
י"ט בתמוז תשע"ו 16:29תודה שהתפללת אני מאמינה שזה עזרטיפה של אור
הוא נפטר היום .
י"ט בתמוז תשע"ו 22:47ממש הצטערתי לשמועתהיו חזקים.פה לכל דבר שאוכל לעשותרחלולו
י"ט בתמוז תשע"ו 23:09תודה רבה!טיפה של אור
כ' בתמוז תשע"ו 00:47וואי. קשה ממש לשמוע.מן השמיים תנוחמו!הודיה3אחרונה
פרסומת
י"ח בתמוז תשע"ו 22:46קצת מהאובדן שלי הפרטירחלולו
האמת שעכשיו בדיוק פתחתי את המשתמש פה..עם מחשבה האם לפתוח או לא..בסוף פתחתי ..רציתי לשתף על העניין של האובדן..אני לפני שנה ומשהו איבדתי את אמא שלי כשהייתי בכיתה י"א..(כרגע לקראת שירות לאומי) וואי זה היה מרסק.חם לי לדבר על זה כי זה קצת מזכיר דברים שאתה מנסה ככ להדחיק..אמא שלי נפטרה מסרטן.4 חודשים האחרונים גילו לה את זה.אני זוכרת את התקופה של לפני..הייתי בתקופת נסיון עם חצאיות ארוכות עד הסוף.תקופה של התחזקות.ואז אמא מאושפזת בבית חולים בגלל "אנמיה " כביכול..באותו השבוע באה שיחה לאולפנא מפי חולת סרטן שהחלימה.התגובה שלי הייתה 'לא בא לי לשמוע שיחות של משוגעים'-בסוף בזכות שכנוע של חברה הלכתי ..היתה לי הכנה ככ ברורה מהקב"ה -שיחה מחולת סרטן,הלוויה ראשונה שהייתי בה באותה שנה..בקיצור ..תקופה שאמא חולה..בכי ,לחץ..מתבגרת מכורח המציאות..וגם מכח המציאות.ברוך ה' מליון פעם שזכיתי לחברה הכי מדהימה בעולם שתמיד ליוותה..בוא נגיד שאמא שלי זכתה לזכות ככ הרבה אנשים בתפילות שלה.האולפנא המדהימה שלי הייתה שם תמיד כמו משפחה עוטפת ומדהימה..כל השבועיים האחרונים שלה זכינו במיוחד לתמיכה.באמת תקופה לא פשוטה..אתה מנחש שייקרה משהו אבל מפחד ככ.צד שני הספק הורג.שם הקב"ה חינך אותי עם המידת גאווה שלי ..שאני לא אברח מתי שבא לי ואחשוב שאני מנהלת את העולם.הוא שם והוא מחליט.ובאמת אמא נפטרה אחרי מלחמה ככ קשה במחלה ככ אכזרית..כמובן שלי היה קשה להאמין שזה רק הקב"ה.האמנתי הרבה שזה גם המון מ"עין" של אנשים ..לא הבנתי איך בשניה החיים מתהפכים..איך מאישה חזקה ומדהימה לאישה חולה.באמת משבר לא פשוט.אחד מאחיי יצא מהדת לחלוטין..גם אם היה לו קרטוב של אמונה..העצה היחידה שלי היא לחיות את החיים.חיים של משמעות באמת.לעשות טוב לאנשים ולאהוב המון..מאז שאמא שלי נפטרה הנסיון התמידי שלי הוא להעלות חיוך לאנשים על הפנים.לשמח ולשמח ולחזק אנשים בחיים.הבנתי שאני לא מאמינה באגו ושזה הרס וגם ארס..ההרגשה הראשונה שלי לאחר האובדן היה שאני לפחות בת 40 .שאף אחד בעולם לא יבין אותי מה עבר עליי אחרי שבועיים שאת רואה את אמא שלך המדהימה הולכת ונחלשת..המון הרגשת בדידות..הרגשה אדון לעצמי ושהכל בבית נופל עלי.שאני כבר לא ילדה..עם הזמן התבגרתי המון.למדתי להתעלות על עצמי ובאמת לתת לאחרים מה שלי חסר..עם הצון עזרה מה' ומאמא שאיתי תמיד
י"ח בתמוז תשע"ו 23:00מוזמנת לפורום הסגור של משפחת נוער שכול..ברוקולי


י"ח בתמוז תשע"ו 23:01חחח אם היה לי מושג איך עושים את זהרחלולו
י"ח בתמוז תשע"ו 23:01שולחת לך מסרברוקולי


י"ט בתמוז תשע"ו 01:13וואו. תודה ששיתפת. את גיבורה גדולה!!הודיה3אחרונה
כ"ח בסיוון תשע"ו 13:39איך??שעות של אמת.

איך מתמודדים עם רצח של קרוב משפחה??

ושזה עוד אחרי רצח של דוד..

למה אף אחד לא באמת מצליח להבין מה עובר עלינו מבפנים ומצפים שנהיה בני אדם מאושרים אחרי כל זה???עצוב

אתם לא מבינים שזה קשה?? ועד שלא תהיו במקום הזה אתם לא תבינו??מטורלל

ל' בסיוון תשע"ו 18:59איך מתמודדים?שפמנון
זאת שאלת השאלות. התשובה בדרך כלל- תעשה מה שהכי יעזור לך ואל תקשיב למה שהסביבה מצפה שתעשה.
ללמוד,לשחק,לצחוק, לבכות, לרקוד או להטיח את הראש בקיר עד זוב דם(בעצם,אז זה אולי לא כדאי...)

[שמעתי שרונה רמון (אשתו של אילן רמון ואמא של אסף רמון, שניהם ז"ל, כידוע) סיפרה באחת השיחות שלה שביום האזכרה היא סוגרת את הבית ושומעת שירים בפול ווליום. זה אמנם סיפר על שמחה, אבל זו דוגמה...]

ולא, לא תמיד מבינים, מה לעשות-ב"ה לא כולם עברו את זה. אבל אל תכעס בגלל זה שהם מנסים להבין אותך ולא מצליחים, תזכור שהם בסך הכל רוצים לעזור לך. ואם צריך אומרים תודה רבה, אבל לא עכשיו...

מה שחשוב לזכור זה שמי שנפטר-זה הוא, לא אתה. ולכן צריך ומצווה להמשיך לחיות חיים שמחים. מותר וצריך להתאבל, אבל צריך לזכור שגם ההלכה שמה לזה גבול-עד שנה, וגם בה יש שלבים של האבלות...

ההודעה נכתבה בלשון זכר מסיבה אחת פשוטה -אני לא יודע אם אני מגיב לבן או לבת...
א' בתמוז תשע"ו 23:52תגובה יפה.בן-ציון
אגב, אם אתה רוצה לדעת אם זה בן או בת, פשוט תלחץ על הריבוע הלבן עם הפסים הכחולים שנמצא בצד השמאלי התחתון של כל הודעה, ותראה אם זה "מחבר" או "מחברת".

במקרה הזה זו בת
א' בתמוז תשע"ו 23:58מי שלא היה שם לא יבין.בן-ציון
למה?
פשוט מאוד, כי הוא לא היה שם.
אפשר לדעת דברים מסוימים מסיפורים או מחבר קרוב, אבל להבין ממש צריך להיות במקום דומה.

בכל מקרה תמיד אפשר להיות אנשים מאושרים, השאלה כמה תוך כמה זמן.
זמן הוא באמת התרופה הכי טובה. כל נחמה שאדם יציע מקלה רק במעט, לא כמו הזמן.

מוזמנת לשתף, לספר ולראות איך אחרים במצב דומה מתמודדים עם זה.
לזה הפורום הזה נועד
בהצלחה!
ד' בתמוז תשע"ו 16:37וווואאאאאאאאאאייי, אני כל כך מבינה אותך!!הגברת מהירח

הרגשתי את זה ממש כשבן דוד שלי נרצח בפיגוע. הייתי בשירות לאומי אז. היו כמה בצוות שציפו ממני שחצי שעה אחרי שסיפרתי להם אני אמרה לעבוד בשיא הכוחות ו"את מתחילה לעבוד? מה קורה?" ולא הבינו למה אני צריכה חמש דקות לשבת עם עצמי ולקרוס. 

 

אנשים פשוט לא שמים לב לעובדה שגם אם הלכתית מישהו לא יושב שבעה, זה לא אומר שהוא לא מתאבל. היה כל הכל בא לי שמישהו ימציא זמן אבלות לקרובי משפחה מדרגה שניה וחברים וכו'... 

 

איך באמת מתמודדים? לא יודעת. אין לי תשובה מלאה. בעצם אני כן יודעת מה התשובה, אבל לא יודעת איך עושים אותה: נותנים לנפש שלך לעשות מה שהיא צריכה בקצב שלה, והסביבה צריכה להבין שאני צריכה את הזמן הזה. כנראה הדרך לגרום לזה לקרות היא להעלות את המודעות של הציבור לכאב של אבדן של קרובים מדרגה שניה או חברים.

 

לי במשך כמעט שנה אחר כך היו סיוטים וחלומות בהקיץ שחשבתי עליו ועל הרצח. וגם אחרי שהסיוטים הפסיקו כמעט לגמרי, לקח לי עוד זמן להתמודד עם האבדן.

 

לי אישית, הדרך שלי באופן כללי להתמודד עם מצבי קשים זה לדבר עליהם עם מישהו. אני לא מבקשת פתרון, אני לא מבקשת תגובה מעשית, אני לא צריכה שתענו לי. רק תקשיבו וותנו לי לבכות עליכם ולפרוק. עשיתי את זה כמה פעמים במשך השנה הזאת עם חברות וכד'. חלק ממש הקשיבו ונתנו לי את הלב, חלק לא כל כך הבינו וניסו לתת לי פתרונות...

 

וצריך לזכור שיש מידה מסויימת, בעזרת ה' לא גדולה מדי אבל קיימת, של כאב ותחושת אבדן שלעולם לא יעלמו מהחיים.

ד' בתמוז תשע"ו 17:19זהו ש..שעות של אמת.

זהו שלדבר עליו זה באמת עוזר אבל ביחד מחזיר אותי לסיטואציה ושובר..

ועוד בעיה זה שאין לי עם מי לדבר על זה. ניסיתי לדבר עם מדריכה שלי ואמרתי לה כמה שקשה לי, ושכבר אין לי באמת הרבה כח לחיות, והיא שלחה אותי ליועצת של האולפנא ומשם לפסיכולוגית... לא רוצה את זהה!!!!מבולבל

היא ועוד חברה שלי שדיברתי איתם באמת חמודות וניסו לעזור אבל לא באמת הבינו מה אני מרגישה אחרי שדוד שלי נרצח ועם כל הגל טרור שהיה בחופש אז בכלל הם לא הבינו מה אני רוצה מהחיים שלהם..

אני פשוט צכה מישו שיודע מה זה שכול ובאמת יצליח להבין אותי, ושאני אוכל לדבר איתו. הבעיה היא שאין לי אחד כזה.....

ו' בתמוז תשע"ו 11:01זה מקרה ממש לא פשוט, ככהעלמא22
שברור שזה שובר כשמדברים על זה, במיוחד בהתחלה, אבל אל תוותרי על זה אם זה עוזר לך!

את צריכה לזכור שלא תמיד יש לאנשים את היכולת והכלים לעזור לך. לפעמים אנשים מרגישים קצת חסרי אונים כשמדברים איתם על זה והם רוצים לעזור אבל לא יודעים איך (דרך אגב, זה נכון לכל סיטואציה בחיים). אולי זה מה שהמדריכה שלך הרגישה, ובגלל זה שלחה אותך ליועצת. את יכולה לנסות להיות פתוחה לזה, וגם אם לא- זה בסדר, את ממש לא חייבת.

אנשים שלא נמצאים בסיטואציה הזאת לא מבינים, ולא יבינו, וטוב שכך. אבל לפעמים כשמדברים על דברים עם כאלה עם אנשים שמחוץ לסיטואציה, זה דווקא יכול להביא איזה נקודת מבט שונה וחדשה, שלא חשבת עליה. יכול מאוד לעזור. אבל את גם יכולה להסביר לחברה שלך מה את צריכה באותו רגע- כרגע אני צריכה רק שתקשיבי לי. אל תייעצי ואל תנסי לעזור. רק תקשיבי ותיהי איתי.

וכמובן, שתמיד יש לך את הפורום הזה! בשביל זה הוא נועד, יש פה אנשים שלצערנו מאוד מבינים אותך ואת מה שאת עוברת..

ואם את רוצה עוד לדבר או משהו, את מוזמנת לפנות אליי בפרטי.

הרבה כוחות!!
ד' בתמוז תשע"ו 17:19ותודה על התגובות של כולםשעות של אמת.


ד' בתמוז תשע"ו 18:41תמיד אפשר לדבר עם מישהו מהמשפחה...שפמנון
לכתוב, להתבודד...
וכן, מאוד קשה למצוא מישהו שמבין אותך, אבל כשמוצאים- זה דבר שלא יסולא בפז. בהצלחה!
ד' בתמוז תשע"ו 19:51גם אני כמעט באותו מצב ..גולני שלי !

 רצח של דוד ועוד שני קרובי משפחה שנפגעו מצב אנוש בכסליו האחרון , האמת שגם לי היה ממש קשה להתמודד עם זה קרו לי כמה דברים במקביל..  אמא שלי ילדה באותו יום של הפיגוע .. ולא ידעתי לצחוק או לבכות ..עצוב

בסוף העמדתי פני חזקה בשביל האחים שלי .. שהם לא ידעו על הפיגוע , ואמא שלי רצתה שזה ישאר ככה .. 

בסופו של דבר גם מי שחושב שהוא מבין את המקרה .. לא מבין כלום!!אפאטי

 

ה' בתמוז תשע"ו 01:34באמת שלא נביןחננה

כי שלא נדע מצרות אמן טפו טפו טפו לא חווינו....\

רק סתם שתידע, אם זה מנחם, לכל אדם יש את התיק שלו. ואני אומרת בהכי כנות. יש לי חברה שאצל פסיכולוגית כי הוריה גרושים, חברה עם דמוי עצמי נמוך, חברה שלא מוצאת את עצמה כ"כ...

ויש הרבה צרות... צריך לתת להן מקום, ולהיות איתן, אך לא לשכוח את כל השמחות ואת כל היופי בעולם.......

ואין אנו יודעים מהיכן ה' ישלח רפואה......

אז בעז"ה שיהיה לך בתוך דל ישראל!!

ח' בתמוז תשע"ו 17:10חורגת מהרגלי וסוזוקי לבנה
מגיבה פה באופן אישי חושבת שאין משהו שבאמת יוכל להבין אותך בשום שלב.. המקסימלי זה להכיל. כשאנחנו מבינים את עצמנו ולא מצפים להרבה מהסביבה זה מאוד מקל, וגם תמיכה במקום הנכון מתקבלת כבונוס. כמה שאנשים ינסו אפחד לא יבין מה הנפטר היה בשבילך ואיכ השפיע... לפעמים אפילו עדיפ לדבר עם בנאדם שהמטרה שלו היא להקשיב/ להכיל/ לחבק בלי לנסות להבין.. הצלחות!
ט"ו בתמוז תשע"ו 00:47מבינה אותך גם אני איבדתי דוד בגל הטרור הנוכחיאור ירושלים
ובנדוד לפני כמה שנים .. ועוד חברה בכל הטרור הזה..
מה שעזר לי זה פשוט לתת לנפש שלי מה שהיא צריכה: התמוטטתי לגמרי כל השבוע של השבעה לא תיפקדתי.., מזל שהיה לי חופש מהעבודה.. לא הצלחתי להבין איך אני אצליח לקום אחרי השבעה .. אבל הצלחתי.. כי החיים חזקים מהכל.
והכאב עדיין הוא קשה ככ אבל באמת הזמן מרפא.
ואני חושבת שאחד הדברים שהכי עזרו לי לקום אחכ זה שהרשתי לעצמי ליפול .. להיות במקום הזה של הכאב עד הסוף..
אז יקרה! תכאבי ותבכי!! ותדעי שכל דמעה שלך שיורדת וכל צער שאת מרגישה הוא יקר מאד!!
ואולי תמצאי מישהו מהמשפחה שתוכלי לדבר איתו כי בטח מי שעבר דברים כמוך יכול להבין אותך .. ולפעמים לא צריך לדבר יוצר מידי .., רק להיות עם אדם שמבין אותך ויודע איך את מרגישה זה כבר עוזר.
כמובן שאת יכולה לדבר גם איתי אם את רוצה .., אני לא מתיימרת להבין את הכאב והצער שלך אבל יודעת את שלי , וזה יכול לעזור.
ט"ו בתמוז תשע"ו 10:20תודה לכל העונים!! חיזקתם ממששעות של אמת.


י"ח בתמוז תשע"ו 09:50תשובהמוריה2093אחרונה
אני מאמינה שצריך להסתכל לנשמה ולראות מה הצרכים שלה, לא משנה מה מצפים ממני בסביבה שלי..
אם בעלי לצאת הריקודים כנראה שזה מה שיעשה לי טוב ואם בא לי להיעלם מהעולם ולבכות בלי סוף אז אני יעשה את זה כי זה מה שמתאים לי כרגע..

הרבה כוחות!
פיקוד העורף