שרשור חדש
י"ג בתשרי תשפ"ג 23:29תינוק שמתחבק יותר דווקא עם מי שמכאיב לוסוסה אדומה
שמנו לב לתופעה מוזרה, הקטנצ'יק שלי הרבה פעמים מעדיף לחבק ולהיות יותר על מי שמכאיב לו.
כמובן שכל הכאבה היא לצורך, למשל האיש שלי משפריץ לו מי מלח, הוא יכול ממש לצרוח אבל אח"כ הוא לא ירצה לבוא אלי, הוא ירצה לבוא דווקא אליו.
כל דבר כזה, (האיש שלי הוא הצד שמעז להכאיב תמיד) אז דווקא הוא יעדיף אותו להתחבק אצלו באותו זמן (בשאר הזמן לרוב יעדיף אותי)...

קרה לכם? נשמע לכם תקין? אנחנו קצת מודאגים מזה...
י"ג בתשרי תשפ"ג 23:32אולי הוא רוצה נחמה דוקא ממי שהכאיב לו?יעל מהדרום
לק"י

כאילו שיכפר על זה?
כי סך הכל אתם ההורים האהובים והאוהבים שלו.
י"ג בתשרי תשפ"ג 23:36חשבנו על זה, אבל זה עדיין מעלה שאלהסוסה אדומה
למה שירצה להתנחם דווקא בצד המכאיב?
הוא לא עוסק בכפרות, זה יותר צורך אמיתי שלו אולי להוכיח לעצמו שהמכאיב הזה אוהב אותו.
החשש הוא גם לגבי איך נזהה למשל פוגעים אחרים?
מטפלת למשל? איך נדע שהוא לא מתרפק עליה דווקא כי היא מכאיבה לו?
י"ג בתשרי תשפ"ג 23:38כן, התכוונתי למה שכתבת:יעל מהדרום
לק"י

זה יותר צורך אמיתי שלו אולי להוכיח לעצמו שהמכאיב הזה אוהב אותו.

בן כמה הוא?
זה קורה גם נניח עם ילדים שמשחקים איתו ומציקים לו?
י"ג בתשרי תשפ"ג 23:51יש עוד חששסוסה אדומה
זה שאולי הוא מרגיש אשם. כאילו הכאיבו לו כי לא אוהבים אותו והוא זקוק לאישור מהמכאיב...

לגבי ילדים אחרים אני לא יודעת, לא כל כך יצא לי לראות דבר כזה.
הוא מאוד סלחן ומאוד חם ואוהב באופן כללי...
הוא בן שנה וחצי
י"ג בתשרי תשפ"ג 23:52בן כמה הוא?יעל מהדרום
י"ג בתשרי תשפ"ג 23:52ערכתיסוסה אדומה
בן שנה וחצי
י"ג בתשרי תשפ"ג 23:56זאת באמת שאלה מעניינתיעל מהדרום
לק"י

אבל באמת צריך לבדוק אם זה עם אנשים אחרים, שהם לא ההורים.
כי גם אצלינו קורה שאני ממש כועסת על הילדים, והם רוצים אותי. כי אני אמא שלהם....
י"ד בתשרי תשפ"ג 00:03והם לא מעדיפים את בעלך ברגעים האלהסוסה אדומה
אם יציע?
י"ד בתשרי תשפ"ג 00:04לא חושבת. לפחות לא חלקםיעל מהדרום
י"ד בתשרי תשפ"ג 04:49כנ"למחי
רואה את זה עם ילד אחד במיוחד, אני יכולה ממש לכעוס ולצעוק עליו, והוא רק יידבק אלי יותר, ואחר כך יבוא לתת לי מלא חיבוקים ונשיקות. (כואב לי לראות את זה כי רואים שהוא ממש צריך להרגיש את הקירבה שלי ושאני עדיין אוהבת אותו)
לפעמים אני תוהה לעצמי למה הוא עדיין רוצה אותי, מה גורם לו לרצות בקרבתי ובכזו עוצמה, אם אני כזו אמא "רעה" ו"מפחידה"... אבל כנראה שזה צורך כזה שלהם
י"ד בתשרי תשפ"ג 08:35אז זה כן אומרסוסה אדומה
שהם זקוקים לביטחון מדמות שהם לא בטוחים באהבתה... הם מפרשים את האירוע כ"לא אוהבים אותי(מספיק)"... זה באמת כואב ומעורר חשבון נפש...
י"ד בתשרי תשפ"ג 04:33בעיקרון אשמה לא מתפתחת בגיל הזהלא מחוברת
זה קורה אחרי. אשמה זה קצת מידי מורכב לגיל הזה.
אבל לי זה ממש נשמע שהוא פשוט רוצה לראות ולוודא שזה עדיין הדמות שאוהבת אותו ככ ושזה לא מצב מתמשך.
חוויה אחת לא טובה זה לא מספיק כדי שתינוק ״ימחק״ את הדמות.
זה קצת כמו ניסוי הזר אם את מכירה, תינוק עם סגנון בטוח אחרי שאמא שלו כאילו ״נוטשת״ אותו ממש מתרפק עליה. שם אין גם את אבא אז זה כן קצת שונה אבל חושבת שזה אותו רעיון.
כאילו הוא בוטח בכם ורוצה את הנחמה שלכם.
י"ד בתשרי תשפ"ג 04:35ושלי גם טיפה כזאת.לא מחוברת
אבל אני חשבתי שמרוב ההיסטריה וההלם אין לה מושג מה קורה והיא פשוט נתפסת למישהו וזהו.
י"ד בתשרי תשפ"ג 08:09אשמה במובן שלסוסה אדומה
לא אוהבים אותי בגללי, לפי תאוריות מסויימות היא קיימת אפילו מלידה...

לגבי ניסוי הזר, הוא באמת תינוק עם סגנון בטוח לרוב, למרות שפעם אחת כשבאתי לאסוף אותו בימי הסתגלות הוא לא הסתכל עלי כשנכנסתי, מסתבר שהוא קיבל באותו יום מכה, ראיתי כשהגענו הביתה.
(חברה שהיא גננת אמרה לי עוד לפני שסיפרתי לה על המכה שכנראה שזה בגלל זה מהנסיון שלה... מעניין)
י"ד בתשרי תשפ"ג 10:11אני חושבת שהיא מתפתחת מהלידהלא מחוברת
לא בטוחה שממש קיימת. וגם אם כן זה לא כי עשיתי משהו רע. זה יותר במובן של ילד בטעות וכזה אז הורים שמשדרים לו כל הזמן שהוא אשם. כאילו אשמה על עצם היותו וכזה. אשמה שאת כותבת זה רק כאילו תהליך קצת של הבנה.
זה מורכב קצת להסביר
ובעיקרון זה מה שהוא רוב הזמן לא חד פעמי. אני חושבת שתהיי רגועה.
ועוד דבר אני חושבת שאי אפשר להגיד מרגיש אשם רק בגלל מקרה מסוים. חושבת שאם כבר תינוק מרגיש אשם את תראי את זה בכמה וכמה מההתנהגויות שלו.
ט"ו בתשרי תשפ"ג 23:08וואי ממש חשבתי על השאלה שלךמנסה שוב*
כשאני כועסת על הבתשלוש שלי, היא צועקת ''אמא אמא'' ומחזיקה אותי חזק,
בהתחלה הייתי משתגעת מזה.
את לא קולטת שאני עצבנית עלייך עכשו
מה הקשר אמא?! לכי לאבא
זה גם הרעיד אצלי משהו בלב ה'אמא' המבוהל, הנואש הזה

ואז קראתי אצל שי אור (הורות כמעשה ניסים) שהוא אומר, שבשביל ילד כשאבא או אמא כועסים-
זה כמו זוג אוהבים שהולכים לישון מכורבלים ביחד בשיא האהבה והכיף והזרימה.. ואז באמצע הלילה האיש קם ומתחיל לצרוח, קומי, קומי כבר, מעיף את השמיכה, צועק עלייך...
הוא אומר שהתחושה הזאת של כאילו אמאל'ה מה קורה פה, איך התהפכת עליי פתאום, מי זה האיש המפחיד הזה ומה הוא עשה לאיש שלי שאני כל כך אוהבת והוא אוהב אותי,
זה מה שהילדים מרגישים מאיתנו כשאנחנו צועקים עליהם
כאילו זה רגע בכיף ובסבבה ורגע אחר כך צעקה וכעס זה שהם בשוק כזה...

וזה נתן לי הסבר לילדה שלי שכאילו מחפשת אותי, 'אמא אמא'.. מה קרה לך, בואי אליי אמא שלי האמיתית, יש פה אמא אחרת שמפחידה אותי..

אז מהמקום הזה אני אומרת, דוקא יש פה משהו עמוק אולי של נחמה מהמקום הכואב
זתומרת אני יכולה להבין למה המחשבות עלולות להגיע למקום שנבהל.. אולי זה מקום לא בריא . אבל אפשר גם לומר שהוא מבקש נחמה ודוקא זה מרגש לראות את זה ככה.

לא יודעת אם עזרתי, בכולופן... בהצלחה 🌾
חג שמח!
ט"ז בתשרי תשפ"ג 01:43לתינוק עוד אין דעתאם מאושרת
לא הייתי מפרגנת לו יותר מדי הבנה ובניית התנהגות מובנית כבר בגיל כזה,לכן לא הייתי חוששת.
אני חושבת שכן יש לו מספיק דעת כדי להבין שעשיתם לו טוב. והחיבוק מביע אהבה פשוטה לא משהו מעבר לזה.
הרי כשבעלך מכאיב לו - הוא מיד מרגיש הקלה,אז הוא מרגיש שעשיתם לו טוב!!!זה שהוא צרח קודם לא משקף כעס אלא תוצאה טבעית של זעקת כאב שמיד עוברת
ט"ז בתשרי תשפ"ג 11:37תודה על התשובות שלכן, מרגיע קצת... ❤סוסה אדומה
י"ט בתשרי תשפ"ג 00:34הרבה פעמיםתהילה 3>אחרונה
דווקא כשילד מרגיש שהורה כועס עליו או לא מרוצה ממנו,
הוא רוצה ממנו חיבוק או מחווה אוהבת,
אולי דווקא כדי לוודא שהוא עדיין אוהב אותו על אף מה שהיה.
לי זה תופעה מוכרת שאפשר להשוות אליה ולא רואה בזה בעיה אלא משהו יפה.
י"ב בתשרי תשפ"ג 00:08איך אפשר לגרום למתבגרים לשמוח ללכת לתפילה?קוביות
כשהם היו קטנים היו שמחים ללכת ומקבלים צ'ופר וכדו'.
היום מעדיפים לישון... אחד הבנים אמר לי שמשעמם לו...
אני ממש לא בגישה של לחייב כי זה רק יגרום נזק. השאלה אם פשוט להתעלם,לא להעיר אותם, לנסות, בקיצור אשמח לעצות טובות.

ממש חשוב לי שלא יפתחו אנטי לתורה ומצוות (לצערי מהיכרות קרובה של אנשים שפיתחו אנטי כי חייבו אותם) מצד שני גם לא רוצה לשחרר הכל כי גם זה מזיק.

אשמח לשמוע מהמנוסות, מדובר על גילאי בר מצווה והלאה
י"ב בתשרי תשפ"ג 01:42וואו מאתגר. אני לא מנוסה, עדיין לא הגענו לגיל...יראת גאולה
מה לגבי התפילות האחרות? מנחה ערבית שלא דורשות לקום מוקדם? לשבח אותם כשכן הולכים, ולציין גם את המעלה של זה (תפילה נשמעת יותר כשהיא תפילת רבים, ככה הוא מתרגל לתפילה במניין ובעתיד בעז"ה גם כשיהיה לו קשה כי החיים יהיו עמוסים, זה יהיה חלק ממנו.... לחשוב באמת למה חשוב ללכת לביכנ"ס...)
אולי לשוחח איתו / איתם שיחה פתוחה, לומר שאת שמה לב שממש קשה להם לקום לתפילה (ולאחד שאמר שמשעמם), ומצד שני זה כל כך חשוב לך וישמח אותך שהם ילכו, שיתרגלו לחיים של תורה ומצוות, שיקיימו את המצוות... אז מה הם מציעים?
אולי למצוא מניין מאוחר יותר? (אצלנו התפילה מתחילה ב8 וחצי, גם בר"ה ויו"כ... כי אלו חברה צעירים שקשה להם לקום מוקדם יותר...)
י"ב בתשרי תשפ"ג 04:21שאלת השאלותדבורית
אני צריכה לצאת פעם אחת בשלום מהתהליך הזה (עם ילד שכבר עבר את גיל ההתבגרות) כדי להרגיש מסוגלת לענות

יש גישות שטוענות שצריך להרפות
(זה מאוד באופנה היום)
לא להעיר בכלל
שהילד יודע שהוא צריך לקום
ואפשר להציע לו אם הוא צריך עזרה ורוצה שיעירו אותו

יש גישות שטוענות שגם בגיל ההתבגרות הם צריכים גבולות גזרה ברורים, ולהמשיך לדרוש מהם זה לטובתם
כמו שיש בבית זכויות, יש גם חובות
להחליט מה מאסט מבחינתכם (לדוגמא תפילות שבת) ואת זה כן לדרוש בכל מיני אמצעים וסנקציות

אני לא יודעת עוד מה דעתי
אנחנו סוג של משלבים בין הגישות
ומשתדלים לייצר במקביל לגבולות הרבה שיח
מסגנון כזה שעוזר לעורר את הרצון לבחור בטוב
י"ב בתשרי תשפ"ג 06:58אניoo
בגישה לא ללחוץ על הילד, רק להסביר שכדאי/ חשוב ללכת.
כשאני שומעת שיחה בין בעלי לילד על שפספס תפילה, אני מאזנת ומקלילה את הדיון.
יש גם את ענין הקימה בזמן, שזו אחריות שהעברתי לילדים בגיל צעיר והם לרוב קמים בזמן מעצמם ואז אין צורך להעיר.
י"ב בתשרי תשפ"ג 08:21עזבי שמחים...שלא יתבאסו כבר טובאור123456
כשתגלי את הסוד תעדכני..
אצלי הוא עוד כמה חודשים בר מצווה וכבר לפחות שנתיים ממש לא אוהב ומנסה להתחמק( ולא לחצנו אבל עכשיו קצת יותר אומרים)
אבל הגדול כבר הולך ואחראי אם כי לא בשמחה אבל ניחא גם לי לא הכל קל ביהדות
י"ג בתשרי תשפ"ג 21:16לא פשוט...חילזון 123
אני חושבת שאם את מחליטה להעיר זה אחרי שדיברתם על זה ערב קודם וזה מוסכם שהוא מנסה ללכת, לפחות למוסף או משהו כזה.
כי להעיר מישהו שבכלל לא מתכנן לקום זה בטוח לא כ''כ אפשרי....
אם כן יש החלטה אז כמובן תעירי,
רק לפי מה שאני רואה אפילו לכאלו שהתפילה חשובה להם, לא תמיד קל לקום, וקורה שמפספסים (וגם כשאני מעירה ומעירה ומעירה...🙈)

אגב אולי יש מניינים בסגנונות שונים בסביבה? אולי משהו אחר יותר יתאים?
אולי שיתנו להם איזה תפקיד בבי''כנ?
ט"ז בתשרי תשפ"ג 01:47שאלה קשה..באר מרים
רק מדגישה שצריך לגמרי להפריד בין שני נושאים שונים:

1. קימה בבוקר.
קשה לקום בבוקר.
יש פיתוי להישאר עוד קצת במיטה.

נכון לכולם. בנים ובנות. דתיים וחילונים.
לא קשור בכלל לתפילה.
אממה.. אצל בנים דתיים הדבר הראשון שעושים מיד כשקמים זה ללכת לתפילה אז נדמה שזה קשור..
אבל זה לא קשור.

אז להפריד. לגמרי.

2. תפילה = שיח עם ה'
תפילת רבים במנין מול תפילת יחיד
תפילה קבועה מהנוסח בסידור מול תפילה אישית
הקפדה על זמני תפילה ומספר תפילות ביום
התפילה כמפגש עם רבש"ע.
חיוב מול בחירה, קבע מול ספונטניות, שכל מול רגש..

כל אלה נושאים ללימוד מעמיק ולבירור אישי גם הלכתי וגם רעיוני.
אבל ממש לא זבנג וגמרנו לא כמאבק ודרישה.

האם יש אצלכם בבית שיח על הנושאים האלה? לימוד משותף?

3. התפילה כשייכות וסגנון:
האם כשחוזרים מבית הכנסת הדיון הוא על המנגינות אי הזיופים של החזן ועל האורך של התפילה והטמפרטורה של המזגן או שיש שיח ודיון על הכוונה בתפילה, המשמעות..
האם יש מגוון של מקומות שאפשר ללכת להתפלל בהם (נוסחים שונים, סגנונו שונים, קצב שונה, מניין ותיקים מול תפילה חסידית מאוחרת, מניין "ישיבתי-הלכתי-איטי" מול מניין "חסידי-זורם-רגשי" מול מניין "בעלבתי-מתקתק" וכו..)

האם יש מקומות שבהם "החבר'ה" שלו מתפללים?
מקומות שנותנים תפקידים לנוער ומשלבים אותל בתפילה כפעילים?
מנייני נוער?
מקומות של "נזקקים" שצריך להקים להם מניין (עוליל חדשים, חוזרים בתשובה, חיילים שחסר להם מניין, בתי אבות.. - לפעמים הידיעה שצריכים אותי" נותנת כח לקום.

4. בבר המצווה האבא מברך "ברוך שפטרני מענשו שלזה"
האם העולם הדתי של הנער הוא באמת שלו או שאתם עדיין "מחזיקים אותו"?
מה המקום של הבחירה שלו בחיים הדתיים?

לפעמים דווקא כשההורים מרפים זה מה שמאפשר לנער לעמוד מול שאלת הבחירה ולבחור (ולפעמים להיכשל ולתקן..)
וכל עוד ההורים דורשים זה הופך לעימות הורים-ילדים ולא שיח של הנער עם אלקיו.

וכן
זה קשה.

בהצלחה!
ט"ז בתשרי תשפ"ג 10:47תודה רבה על תגובתך! עזרת גם לי!מתואמת
באמת לאחרונה הבנתי שאני צריכה להפריד - לבן שלי קשה לקום בבוקר (קשה מאוד) אבל הוא דווקא אוהב מאוד להתפלל. לפעמים אני לא מבינה איך האהבה לתפילה לא גורמת לו לזנק מהמיטה... אבל כן, זה באמת לא קשור. והקושי שלו בקימה הוא קושי בפני עצמו...
ט"ז בתשרי תשפ"ג 20:51תגובה מהממת, תודה!טוזי
ט"ז בתשרי תשפ"ג 21:19באר מרים את כותבת תמיד כל כך חכם!!שקדיה.
וואו את אלופה, עזרת לי מאוד עם המתבגרים שלי ועם צורת החשיבה הזו.. את מיוחדת ממש.. תודה!
ט"ז בתשרי תשפ"ג 21:20בשמחה..באר מרים
אני מסמיקה..
ט"ז בתשרי תשפ"ג 23:00תגובה מדהימה! פתחת לי את הראש לכל מיני דברים,תודה🧡קמה ש.
ט"ז בתשרי תשפ"ג 23:08בשמחה!באר מרים
י"ט בתשרי תשפ"ג 00:18 יפה כתבתתהילה 3>אחרונה
ט"ז בתשרי תשפ"ג 03:12אנסה להתייחס מזיוות אחרתקן ציפור

בס"ד

אתחיל בזווית אחרת שהיא מיקום התפילה רוב השנה,

 

בגילאים האלה רוב השנה באמת התפילה היא במקום הלימודים ונכון לדבר עם המחנכים ולנסות לעבוד ביחד עם הגישה של המקום והמחנך.

והסיבה שאני אומר כי בהחלט יש מקמות שבהם יתייחסו אל זה בצורה של לו"ז בלי להתייחס לכמה התלמיד מתפלל ויש כאלה שישמו יותר דגש ולדעתי כדאי להתעניין בזה באיספת הורים ולחשוב על זה טיפה להראות גם אולי מתוך התעניינות בנושא באסיפת ההורים שכנראה זה מה שחשוב לא פחות מ "מתמטיקה ואנגלית " שתמיד בודקים איך הילד מסתדר, אם אתם הולכים לאסיפת הורים זה אומנם לא פגישה שבה המחנך או התלמיד יכלו לפתח את כל סודות התפילה אבל בהחלט זה התבוננות שאומרת מצד אחד אני משחררת אותך לישיבה להתפלל  אבל אני כן רוצה לשמוע מה קורה ואיך אתה מסתדר כי אתה חשוב לי ואני רוצה שתצליח להתפלל..

 

ביחס לעניין של משמעם מובן לגמרי, ואכן זה שאלה שחייבים להתמודד איתה הרבה מבוגרים לא מתמודדים איתה לצערי במובן הפשוט של לקרוא את המילים ולנסות להבין אותם, או שחושבים שכוונת זה לצדיקים גדולים או שחושבים שהתפילה ארוכה מידי ובגלל זה לא עושים את זה אבל חד משמעית לדעתי לא נוגעים מספיק בעניין פשוט לעבור על תפילת שמונה עשרה בלבד להבין מה זה המילים האלה מה אנחנו מבקשים בברכות וכן תשאלי גם את עצמך כשאת אומרת מגן אברהם מה זה אומר? האל הגדול הגיבור הנורא אל עליון, מה עניין התארים האלה?

{מוסיף קישור לשרשור שפתחתי ביחס לנסיון להתחיל טיפה תהליך של דמיון מודרך, לדעתי זה פוט דבר בסיסי כל כך שלצערי רוב האנשים לא נוגעים בו בעצמם,}

מסע של תפילה​​​​​​​ - דמיון מודרך, חלק א' {תחילת תפילת שמונה - עבודת ה'

 

אסיים בלומר שזה בהחלט תהליך ותמיד לוקח לנערים זמן למצוא את החשק לתפילה ולהתחיל ללכת, כמו שאמרתי לדעתי חסר לנו גם הבנה של הרבה קטעים מהתפילה והרבה פעמים פשוט קוראים כדי לסיים ולגמור מהר ולהגיע לדבר הבא,

אבל בעז"ה תראי שזה חשוב לך עבורו כי את מרגישה שהתפילה נותנת מקום תדברי על חווית התפילה והכוחות שלה ולא לפחד להיכנס למקומות גבוהים קצת כי כוונה נשמע גבוהה תמיד בהתחלה קודם שיתפלל אחר כך שיכיוון אבל אם הוא לא מבין כלום למה להתפלל אם הוא לא מרגיש את הכוונה של הר אני עומד לפני מלך מלכי המלכים לפני אבא אוהב שלי שמקבל אותי ואת האור הכי קטן שבי שבזכותו ובזכות האבות אני עומד כאן ויכול לבקש לראות טוב לקבל ברכה, אם אני לא מרגיש מעט מזה למה שאנסה ללכת ולעמוד ולעשות...

 

מקווה שעוזר מעט והמון בהצלחה..

ט"ז בתשרי תשפ"ג 07:15תודה על התגובה! רק בקשה- זה פורום לאמהותיעל מהדרום
לק"י

ז"א שהוא מיועד לכתיבה רק של נשים.

מבינה שבאת מרצון טוב לעזור, רק להבא שתדע שזה פורום לנשים.
י"ח בתשרי תשפ"ג 13:25לא מנוסה, אבל מנסהתכלתי

אולי צריך לעזור להם להבין את התפילה

קשה מאד לעשות פעולה 45 דק' כל יום בלי להבין אותה. וזה שזה 'מצווה', זה בשכל אבל לא ברגש.

ואם בן אדם לא מאמין (או טיפהל'ה מאמין) שהתפילה עוזרת, אז למלמל מילים כל יום 45 דק' זה ממש קשה, ובטח שיהיה לו ממש ממש להתגבר על יצר השינה בשביל זה.

ואם בן אדם לא מאמין שלה' באמת אכפת ממנו, יהיה לו קשה מאד בלהשקיע בלהחמיא לו בפסוקי דזמרא ועוד שבחים.

 

אולי תעמיקי באיך פועלת התפילה ותסבירי להם? לקרוא באיזה ספר. וצריכה להיות כאן עבודה יסודית על החשיבות של הקשר עם ה', וכמה הוא שמח שמחמיאים לו. קשר זוגי בלי מחמאות זה קשר  חסר מאד.

וקודם כל דוגמא אישית זה הכי חשוב!! אם את תהיי כזו, מחוברת פנימית לה' ולתפילה, זה ישפיע עליהם בטוח.

הדור של היום דורש עומק ודורש חיבור, 'מלומדה' לא כ"כ עובד אצלו כמו אצל המבוגרים.

בהצלחה יקרה!

 

 

י"ח בתשרי תשפ"ג 18:31חוזרת כדי להודות לכל אחת מכןקוביות
נתתן לי כיוונים ועצות למחשבה...
הדור שבו גדלתי כילדה כ"כ שונה מהדור עכשיו ודורש התבוננות שונה לחלוטין.
י"ח בתשרי תשפ"ג 18:53זה ממש נכון.באר מרים
אני כל הזמן מרגישה שהנטייה הטבעית שלי לנסות לדמיין את הסיטואציה כשאני הייתי ילדה ממש לא עובדת כי הדור כל כך שונה והאתגרים של הנוער כיום מאוד אחרים כמעט מכל בחינה..

(מרגישה ממש זקנה לכתוב את זה.. 🙈)
ט"ו בתשרי תשפ"ג 22:44סקר קטן....איך ישנים כשמתארחים?חיכיתי חיכיתי
תהיתי איך זה אצלכם?
כשמתארחים אצל ההורים או סתם אצל משפחה או חברים מה סידורי השינה אצלכם בהנחה שאתם כבר משפחה עם מספר ילדים ומקבלים 2 חדרים או יותר?!או מתארחים בדירה נפרדת?
אנחנו בדר"כ מקבלים 2 או 3 חדרים. ובדרך כלל אני ישנה עם הקטנים ובעלי ישן בחדר עם הגדולים יותר.
וזה ככה תמיד גם כשאנחנו מותרים. ולאחרונה תהיתי מאיפה נולד פתאום הסידור הזה,כשהיינו עם 2 ילדים תמיד ישנו כולנו יחד באותו חדר ובכלל לא עלה הרעיון של להתפצל...לפעמים דווקא כשאנחנו אצל המשפחה שלו הזמן הזה של הלבד יחד לפני השינה חסר לי...
י"ז בתשרי תשפ"ג 22:24וואו אלופיםאביול
י"ד בתשרי תשפ"ג 11:41חג שמח לכל האמהות החרוצות והמתוקות שפה!בת 30

מאחלת לכולן להגיע לחג בנחת, ולהנות מהסוכות היפות ומלאות האור!!

שיהיו שבעה ימים של שמחה, ושל מלא בישולים שיצאו טעימים...

י"ד בתשרי תשפ"ג 12:33הלוואי 😊אור123456
י"ד בתשרי תשפ"ג 13:51אמן.באר מרים
והכי חשוב בנחת...
י"ד בתשרי תשפ"ג 13:59אמן המקורית
ב"ה החג הזה האוכל ממני והלאה
הכנתי עוגות שוות לקידוש של הבוקר, למקרה של בלתם יש לי סלמון שנשאר משבת, 4 עגבניות, קוטג' וכמה לחמניות
י"ד בתשרי תשפ"ג 14:33אמן!מתואמת
אפשר להעביר חלק מהברכה על האוכל לבת שלי?
סתם, גם אני עדיין מחזיקה בשרביט האוכל בבית...
(אבל רציתי להספיק לכתוב סיפור לילדים וגם לעצב קישוט לסוכה, ובינתיים עשיתי רק חלק מכל אחד מאלה... לא נורא, מקסימום נגמור לפני סוכות של שנה הבאה 🤷‍♀️)
י"ד בתשרי תשפ"ג 16:14אמן!! 💕❤️לפניו ברננה!
תודה
הייתי צריכה את האיחול הזה
קצת מבואסת מערב החג
ומזה שאנחנו אצל ההורים שלו ולא אצל שלי 😥
י"ד בתשרי תשפ"ג 16:24המקורית
ט"ו בתשרי תשפ"ג 22:07תודה! 💕לפניו ברננה!
י"ד בתשרי תשפ"ג 16:35מתואמת
איפה אתם בשבת?
טוב שסוכות הוא חג ארוך, וגם בחול המועד אפשר להרגיש אווירת חג...
ט"ו בתשרי תשפ"ג 22:06תודה❤️לפניו ברננה!
בשבת ההורים שלי מוזמנים לאחי ואנחנו נהיה שם איתם.
את לגמרי צודקת לגבי האווירת חג, בע"ה מקווה להצליח להשרות אווירה כזאת בבית.
בסוף גם היה נחמד 🙂
ט"ו בתשרי תשפ"ג 22:10שמחה לשמוע!מתואמתאחרונה
י"ד בתשרי תשפ"ג 16:33חג שמח oo
מלא בשמחה, מנוחה ובילויים (פחות מתכננת לבשל)
ט"ז באדר א תשפ"ב 15:01התניות וביקורות מול הילדים שלנוקמה ש.

בס''ד

 

צהריים טובים לכולן ❤

 

קראתי אתמול את התגובה של @תיתי2 בשרשור השכן על נושא הביקורתיות וההתניות (של העגילים והחתימה של הילדה) והיא השאירה אותי מהורהרת. עכשיו סוף סוף מצאתי קצת זמן לכתוב על זה ולשתף אתכן 🙂.

 

אז ככה: נראה לי שבדור שלנו, מוסכם על כולנו (או שלא?) שהשאיפה היא לחנך עם כמה שפחות ביקורות וכמה שיותר שימת הזרקור על הטוב שבילדים שלנו.

 

(1) כי זה הרבה יותר אפקטיבי.

(2) כי אנחנו רוצות קשר טוב עם הילדים שלנו, לטווח הארוך.

(3) כי זה הרבה יותר בריא לנפש שלהם (ושלנו מן הסתם).

 

...

 

אבל בפועל, יש כל מיני סיטואציות, בעיקר סיטואציות בינאישיות אבל לא רק, שבהן השאיפה הזאת מתנגשת עם המציאות (ואולי תלמדו אותי שזה לא באמת מתנגש...). 

 

* נגיד ילד שאמר או עשה משהו שפגע בי. אני מאד מאמינה בפתיחת הדברים כשאני מרגישה פגועה. אני מרגישה שכשלא אומרים שמרגישים פגועים, זה כמו צנרת שמתמלאה בג'יפה ואז המים כבר לא זורמים טוב. אז גם מול הילדים שלי, אני מציינת כשאני נפגעתי ממשהו (דיברו אלי בצורה לא יפה לדוגמה). אני משתדלת ממש לא להגיד שהם כך וכך אלא לדבר על המעשה עצמו ועל מה שזה גרם לי להרגיש. בפועל, ברור שהם תופסים את זה כביקורת (אלא מה?). ומובן שזה לא בדיוק מעלה להם את האהבה העצמית שלהם באותו הרגע. מאידך זה מאפשר להם לתקן (ואז כן לאהוב את עצמם יותר). מה אתן אומרות על סיטואציה כזאת? האם גם כאן צריך שיהיה מינון וצריך ללמוד להחליק חלק מהדברים? או שזה דווקא דבר טוב לעצור כשאני מרגישה פגועה ולשקף את זה?

 

* ילד שיצא בצורה לא נעימה מהבית בבוקר. האם יש זה נכון להזכיר את מה שהיה, להגיד שנפגעתי ושאשמח להתנצלות, כשהוא חוזר הביתה ושעברו כבר כמה שעות? אני מרגישה על עצמי שכל עוד אין את ''הסליחה אמא'' הזה, זה נשאר אצלי כמשהו לא פטור. אולי אצליח להתגבר על זה חיצונית, אבל אני אני מרגישה שזה פוגע בסוף בקשר בינינו כי מבפנים זה משאיר משקע מסוים. מאידך, אני לפעמים מרגישה שזה כאילו שאני לא שוכחת להם כלום. שאני טיפוס מקפיד כזה אולי. בעוד שזה ממש לא כדי להקפיד אלא דווקא כדי לנקות ולחיות בשלום שהוא שלם הרבה יותר. אבל להם, לילדים, יש לי חשש שזה נתפס כביקורת גדולה מאד, אם אחרי כמה שעות אני עדיין לא שכחתי את מה שהיה.

 

* מצב דומה שבו ילד התנהג בצורה לא נעימה אלי, ואז מבקש משהו. אני לרוב קודם מבקשת לסגור את האירוע שבו התנהגו אלי לא יפה, ורק אז נעתרת לבקשה שלהם. האם לזה קוראים התניה? והאם יש בזה משהו בעייתי שאני מפספסת?

 

* ומה אם ביקשתי לסדר משהו / לעזור לי עם משהו והם לא עושים? האם, כשהם באים אלי ומבקשים משהו, זה נכון קודם כל לדרוש שהם יעשו את מה שאני ביקשתי? או שגם כאן יש איזושהי בעייתיות שאני מפספסת?

 

* ומה עם לתפוס טרמפ על בקשה של ילד? ''אמא, אפשר להיות במחשב?''. ''כן, רק תעשה שיעורי בית / תתקלח קודם''. 

 

 

 

 

השאלות האלה מאד מעשיות בשבילי 🙂. הרגשתי בעקבות קריאת השרשור ההוא שיש כאן איזשהו משהו שאני לא מצליחה בדיוק לשים עליו את האצבע - אבל שקשור אלי בדרך שבה אני מגדלת את הילדים שלי ושעשוי לקדם אצלי הרבה דברים במערכות היחסים שלי מולם... אני מקווה שתעזרו לי ללבן את הסוגייה 🙏🏼🤍

 

 

 

נב: חשוב לי להגיד שבגלל שזה שרשור על ביקורות והתניות, הבאתי כל מיני דוגמאות סביב הנושא הזה. למעשה יש עוד מלא-מלא-מלא חיים חוץ מהנקודות האלה. אני משתדלת להחמיא לילדים שלי הרבה, לחבק ולנשק הרבה, להגיד (עם כוונה קורץ) שאני אוהבת אותם, לחזור בכל הזדמנות אפשרית כמה אני רואה שהם טובים (מגובה בדוגמאות) וכו'. 

 

נב: מתייגת את @נגמרו לי השמות כי אשמח לקרוא את מה שיש לה לומר בנושא. אבל כולן-כולן-כולן מוזמנות להגיב! אני כ''כ לומדת מכן כאן!

 

.


 

 

 


י"ד בתשרי תשפ"ג 08:00❤️ איזה כיף!קמה ש.
י"ב בתשרי תשפ"ג 00:40מחזור לבת 14 ארוך מאודצמאה
אשמח לעצות למי לפנות
לבת שלי יש מחזור של יותר מ8 ימים שרוב הימים עם דימום מסבי כמו בהתחלה.
היא סובלת מאוד.
אני לא יודעת למי לפנות
פנינו לרופאה טבעית כי גם סבלה מאוד מכאבי בטן
בכללי ובעיקר במחזור.
וקיבלה תפריט קשוח שיאמר לזכותה שהקפידה עליו מאוד באדיקות והרגשתי השתפרה מאוד מאוד.
אבל הדימום לא התקצר ולא פחת
למי לפנות מכאן.
זה אומללות להשאיר אותה ככה.
לי יש מחזור 3 ימים וקצת
זה ממש לא 8 מלאים מלאים ולפעמים יותר.
תודה לתושבתיכן
י"ב בתשרי תשפ"ג 04:23למה לא לרופאת נשים פשוט?דבורית
נשמע לי הכי בסיסי קודם לבדוק ולקבל אבחנה מדויקת

י"ב בתשרי תשפ"ג 11:11אולי ללמוד שיטת שרמן יכול לעזורמקלידה משהו
י"ב בתשרי תשפ"ג 11:19קודם כלבימבה אדומה
אין קשר בינך לבינה. וכדאי שתפנימי את זה כמה שיותר מהר בינך לבין עצמך. ככה תיהי יותר רגועה בכללי וזה ישפיע מיידית על הבת שלך.

דבר שני, לא הבנתי למה כן עזר התפריט הקשוח שקיבלה, ויותר מזה- ממי קיבלה אותו?

מתי קיבלה מחזור לראשונה?
לפני כמה חודשים /שנים?
י"ב בתשרי תשפ"ג 15:08עונהצמאה
קיבלה לפני כמה שנים.
וברור לי שלא תהיה כמוני
זו רק היתה דגומא להראות שזה קשוח ולא הגיוני מחזור של 8 או 9 ימים עמוס וגדוש.
היא קיבלה תזונה ממרפאה טבעית קינזיולגית טובה מאוד.
ועזר לה מאוד להרגשה הרעה ולהפחתה בכאבי בטן וראש שסבלה רבות
י"ב בתשרי תשפ"ג 15:11בע"ה אשתדל להגיב במוצשבימבה אדומה
תודה שענית!
י"ב בתשרי תשפ"ג 15:18רק כדי לנרמלהמקורית
לי היו ווסתות כבדות מאוד בתור נערה ועד לא מזמן אפילו.
מה שהוצע לי בזמנו זה גלולות.
אם היה לי אז את השכל של היום הייתי מחפשת פתרון טבעי.
אני לוקחת שיח אברהם והוא מאוד מקל. גם את התופעות וגם את הדימום. שמעתי שגם תחבושות כותנה עושות עבודה טובה. אולי שיטת אביבה @אפונה יודעת אם יעזור. (לא יודעת אם מותר בגילה שיח אברהם אבל אולי כדאי לבדוק)
י"ג בתשרי תשפ"ג 20:38תודה על התיוגאפונה
קודם כל ממליצה להתחיל עם בדיקות דם - פרופיל הורמונלי וגם לשלול אנמיה. אולי כדאי לבדוק גם אנדומטריוזיס (בגלל הכאבים).
שיטת אביבה בודאי יכולה לעזור לה לכאבים, להרגשה ולקיצור הוסת. לגבי הכמות של הדימום אין לי נסיון עם השיטה.
ממה שאני מכירה את שיטת שרמן - גם יכול לעזור.
י"ג בתשרי תשפ"ג 21:31אני ככה כל החיים..קשה וחייב לשים לב לברזל שלהאור123456
כי זה גורם לאנמיה.( כל כמה חודשים קיהלתי עירוי)
בסוף בגיל 41 החלטתי שסיימתי ללדת והחלטתי לעבור כריתת רחם ובפתולוגיה גילו אנדומיוזיס שזה דלקת כרונית ברחם שגרמה לדימומים.
עד כמה שידוע לי רק גלולות עוזרות לזה אבל לי היה אסור גלולות.
י"ג בתשרי תשפ"ג 21:33רק מציינתאפונה
שאנמיה יכולה גם לגרום לדימום וסתי מוגבר (כלומר זה גם הביצה אבל גם התרנגולת)
י"ג בתשרי תשפ"ג 23:49רופאת נשים..אביולאחרונה
ח' בתשרי תשפ"ג 08:53יום כיפור וילד מיוחדאנונימית באהב"ה
ילד מיוחד( חנ"מ) מבין שכבר גדול ורוצה מאד לצום חלק מהיום.
אבל- כל דבר אוכל שרואה שולח את היד לטעום ממנו,
כמובן שבגלל שקשה לו להתפלל הרבה - נשאר איתי עם הקטנים,ולכן לא הולך לבית כנסת כמו ילד אחר בגילו.
מה שיוצר לנו אתגר- איך להעביר את הזמן כדי שלא יהיה לו קשה לדלג על ארוחת בקר ( השגרתית,מאד חשוב לו לוח זמנים) ואיך להביא אוכל לקטנים בלי שהוא יאכל גם?
ח' בתשרי תשפ"ג 08:58מנסהטארקו
א. הוא לא ילך לבית הכנסת בכלל? או שהוא מסוגל ללכת לחלק קצר מהתפילה, נניח לשעה ושבזמן הזה האחים יאכלו?

ב. אם אופציה א לא רלוונטית, אפשר אולי מראש לקנות לו משחק או ספר חדשים, שיחכו לו ובזמן של ארוחת הבוקר זה יהיה הזמן שהוא מקבל את הספר או המשחק ומשחק *בחדר* כדי לא לראות את האוכל ולהתפתות.


ואיזה אלוף הוא שהוא רוצה לצום ואיזו אלופה את שאת מחפשת לו את הדרכים שמתאימות לו💞💞💞
ח' בתשרי תשפ"ג 09:52אולי..באר מרים
אם הוא מעצמו רוצה חצום אז לדבר איתו על זה מראש ולהורים לו:
אם אתה רוצה לצול זה אומר שתקום בבוקר ותראה שאני נותנת ארוחת בוקר לקטנים ואתה תדע להתאפק כי אתה צם..

זה שיח אפשרי איתו?
הרי זאת המשמעות של רוצה ח ום, לא רק "לעקוף" את הבעיה ולמנוע ממנו אוכל..

אפשר לחשוב איתו ביחד מה יקל עליו: להיות בחדר אחר, לקרוא ספר, שתעשי לו סימן מיוחד לפני זמן האוכל, משפט שתדקלמו במקביל או כצ דבר אחר..

ואם אני לא בכיוון תסנני אותי לגמרי..
ח' בתשרי תשפ"ג 11:26לא יודעתמאוהבת בילדי

אבל אני ממש מתרגשת- ממנו וגם ממך!!!

הגאולה תגיע בזכותכם! 

ח' בתשרי תשפ"ג 12:19אולי צום לפי שעות..?המקורית
שיאכל עם הילדים בבוקר הכי הרבה. ובין הארוחות שיצום.
ח' בתשרי תשפ"ג 13:11לי יש אחות עם ת.דאוןפה לקצת
בצום גדליה היא החליטה שהיא צמה פעם ראשונה, עד אז לא הייתה מוכנה לשמוע על לוותר על אוכל.
יש לה שעות קבועות לארוחות, בשעה 10 בבוקר זה ארוחת בוקר. היא צמה עד 10 וחצי והיא מבסוטה מהחיים שהיא צמה ומספרת על זה לכולם.

מה שאני רוצה להגיד שאפשר פשוט להעצים מאוד כל דקה שהוא בצום וכשהוא ישבור לא לעשות מזה סיפור אלא לומר לו שכל הכבוד שהוא הצליח לצום וזהו. בלי להתייחס לזה שלא צם הכל.
ח' בתשרי תשפ"ג 16:45אפשר לנסות לצום אפילו רק בערב אחרי המפסקת עד הבוקרנופנופ

או אפילו לצום בין ארוחות

לנו זה נשמע "לא שווה" אבל בעיניו זה חיזוק

 

כל הכבוד לך

התרגשתי!

ח' בתשרי תשפ"ג 21:09תודה רבה לכל העונותאנונימית באהב"ה
@טארקו תודה על המילים הטובות!ללכת לבית כנסת לא אפשרי,אבל לתת לו משחק זה יכול להיות ממש טוב. נגיד לו גם שזה אני מרשה רק לגדולים,אז זה יחזק אותו.תודה רבה!
@באר מרים דווקא מה שכתבת לדבר איתו יראש מאד מורכב בשבילו,הרי הרבה דברים הוא רוצה ולא מצליח.אני רוצה דווקא שיחווה הצלחה.
יש לו דחף לאכול כל מה שרואה,לכן כן חשבתי ש"לעקוף" את הבעיה זה כן יחשב צום.
כי גם אנחנו בשבת בשבילנו- מכסים את הכפתורים של הגז כדי שלא נלחץ בטעות,ובפסח מצניעים כלי חמץ.
את חושבת שזה לא נחשב?
מה שכתבת על סימן ומשפט שנכין מראש- זה מאד ידבר אליו. תודה רבה!
@מאוהבת בילדי תודה רבה על המילים המרגשות!
@המקורית תודה רבה על הכיוון הזה!
@פה לקצת נשמעת חמודה אחותך.תודה רבה על השיתוף! וחשוב מה שכתבת,בעז"ה אעצים אותו.תודה רבה!
@נופנופתודה רבה על מה שכתבת ועל המילים החמות.

גמר חתימה טובה
ח' בתשרי תשפ"ג 22:10בהצלחהנופנופ

חיבוק

י"א בתשרי תשפ"ג 09:29איך היה??מאוהבת בילדי

חשבתי עליכם

י"א בתשרי תשפ"ג 11:04ב"ה! מעבר למה שיכלתי לחלוםאנונימית באהב"ה
את כזו נשמה טובה,תמיד חושבת על אחרים💗
ב"ה הוא הצליח לצום עד 2!
לא היה קשה לו פיזית,אלא היה קשה לו השינוי בסדר יום, כבר בלילה הוא רצה לעשות קידוש,כי למה לא עושים קידוש בחג?
אז למרות שלא תכננתי הלכתי איתו לבית כנסת שהיתה אפשרות להיות בחוץ,זה עזר לו להרגיש שזה יום אחר,והסדר יום שונה.
ומאד עזרו לי העצות שקיבלתי כאן- המשחקים שהכנתי עזרו לו לא רק לחכות לקידוש.
העצה שלא יראה אותם אוכלים גם מאד היתה לי משמעותית- לא יכולתי לשלוח אותו,אז שיניתי לקטנים את האוכל- במקום לאכול במטבח יצאנו החוצה עם דברים שאפשר לאכול בחוץ, וזה כבר פחות הרגיש לו שהוא חייב לאכול זה היה נהדר.

ב1 וחצי אח שלו שקטן יותר שבר את הצום,אז הוא גם רצה,ובגלל שראיתי שהוא עוד לא באמת רעב מדי,הצעתי לו שיחכה עוד קצת כי הוא גדול יותר,רציתי שהוא ירגיש שולט בעניינים ולא נגרר אחרי אחרים.
וזה עשה לו ממש טוב. הוא חיכה ש"המחוג הגדול יגיע ל12" ושבר את הצום.
והוא מסתובב עם כזה אור בעיניים ש"הוא גדול וצם ביום כיפור עד 2"!!!

תודה רבה לכל מציעות העצות ( גם מה שלא השתמשתי הפעם- אני שומרת לי לפעמים אחרות)
י"א בתשרי תשפ"ג 11:35איזה משמח לשמוע!נופנופ

חשבתי עלייך בכיפור

י"א בתשרי תשפ"ג 12:48איזו אמא אלופה! מעריצה אותך!פה לקצת
י"א בתשרי תשפ"ג 13:43את ממש מרגשת!ממשיכה לחלום
שתראי ממנו ומכל שאר הילדים הרבה נחת
י"א בתשרי תשפ"ג 14:15איזה מקסימה את!מאוהבת בילדי

שאת ככה קשובה אליו ומזהה אצלו מה הוא צריך... מהממת!

התרגשתי ממש לקרוא מה שכתבת!

תראי ממנו נחת!!!

י"א בתשרי תשפ"ג 14:20איזה יופי!באר מרים
משמח לשמוע שמצאת את הפתרונות שמתאימים לכם
י"ב בתשרי תשפ"ג 12:16תודה רבהאנונימית באהב"האחרונה
@נופנופ @פה לקצת @ממשיכה לחלום @מאוהבת בילדי @באר מרים

ריגשתן💗 חיפשתי עצות וקיבלתי חוץ מעצות טובות גם מילים טובות.
אמן לברכותיכן.
והלוואי שאהיה ראויה... אני רק משתדלת ומרגישה הרבה סייעתא דשמיא
פרסומת
ז' בתשרי תשפ"ג 11:46שאלה על טיפול נפשיאממאא!
אני מאוד רוצה לעבור טיפול נפשי.
היתה לי ילדות לא פשוטה בכלל, ומרגישה שזה משפיע היום על התפקוד שלי, על חוסר השמחה שלי על ההסתכלות שלי על החיים וברור שזה מחלחל לילדים שהם מקור האור והכח שלי בחיים וגם בעלי כבר אמר כמה וכמה פעמים במהלך חיינו שקשה לו שאני לא בן אדם יותר שמח (לא שהוא כזה צוהל כל היום אבל זה נושא אחר). ואני כלכך רציתי שלילדים שלי יהיו חיים טובים ושמחים, הרחק מכל הצער שחוויתי בחיי ועדיין נמצא שם בתוך ליבי. אבל אני רואה שזה עובר הלאה.
אז הילדים גדלו קצת ויש לי קצת יותר פנאי והחלטתי שהגיע הזמן לטפל בעצמי. הבעיה שאני לא יודעת לאן לפנות. יש כלכך הרבה שיטות טיפול. כולן נשמעות נהדרות ואין לי מושג מה יתאים לי.
ובנוסף הסכומים שמטפלים לוקחים כלכך גבוה ואני לא חושבת שאוכל לעמוד בזה לאורך זמן. (הייתי בפגישת היכרות אחת עם מטפל, לקח ממני 400 ש' לחצי שעה, אחרי הנחה... לא באה להגיד שזה מחיר מוגזם. רק שיהיה לי קשה מאוד לעמוד בזה.)
אז אשמח להמלצות, רק מדברים שאתן מכירות באמת. כי פרסומות באינטרנט יש לרוב.
מחפשת שיטה שתתאים לי. ומטפל- עדיף אישה עם יראת שמיים.
אשמח לעזרה.
ז' בתשרי תשפ"ג 13:09אני רק אאחל לך בהצלחה רבהתהילה 3>
ואחזק את ההחלטה שלך להשקיע בעצמך ובבריאות הנפש שלך.
בעיני זו ההשקעה הכי משתלמת שיש שמשליכה על כל החיים ועל השמחה מכל הטוב שהתברכת בו ב"ה.❤️

תתפללי לה' שישלך אותך לשליחים הטובים והנכונים עבורך
ז' בתשרי תשפ"ג 21:28תודה. אמןאממאא!
ז' בתשרי תשפ"ג 13:32נשמע שאת מודעת לעצמךעשב לימון

אולי כדאי לך לנסות ללמוד שיטת ימימה. זו שיטה לחשיבה הכרתית. כמו שכתבת שהילדות שלך משפיעה הלאה, אפשר ללמוד להכיר ולזהות עוד דפוסים ורצונות שמשפיעים עלינו מבפנים.

 

חפשי.. זה כמובן יותר זול. והמורה/מנחה נותנת לרוב גם יחס וליווי אישי.

ז' בתשרי תשפ"ג 21:28תודהאממאא!
ניסיתי בעבר לשמוע באינטרנט וזה נשמע לי פחות מתאים לי כרגע.
ז' בתשרי תשפ"ג 23:23בהצלחהעשב לימון

אם תמצאי פרונטלי נראה לי שווה לנסות

ז' בתשרי תשפ"ג 19:21יש מטפלים שעובדים עם קופת חוליםדיליה

ואז זה 150 לפגישה

אם תגידי איזור וקופת חולים,

אשמח לעזור לך בהמלצה.

ז' בתשרי תשפ"ג 21:26פחות רוצה ללכת לבקש הפניהאממאא!
מרופא משפחה .
ח' בתשרי תשפ"ג 15:27לא צריך הפניה בשביל זהדיליה


ח' בתשרי תשפ"ג 00:37יש לי משיהי אלופה ומיוחדת מירושליםאחתפלוס
יראת שמיים ומקצועית מאד.
מטפלת בעיקר ב nlp וב- cbt.
היא על אבחון של שעתיים לקחת 500₪ אז היא כבר יותר זולה.
היא מאד עמוסה אבל לפעמים מתבטל לה תור ואז אפשר לה דחף.
אם מעניין אותך אשלח לך בפרטי את השם
ח' בתשרי תשפ"ג 07:56תודה. ירושלים קצת רחוקה ליאממאא!
ח' בתשרי תשפ"ג 19:05באיזה אזור את מחפשת?רינת 23
ח' בתשרי תשפ"ג 02:50מהניסיון שלינעמי28
דבר ראשון כל הכבוד לך על הרצון והצעד
זה לא פשוט לפתוח הכל ולהתעסק בנפש

עברתי כמה וכמה סוגים של טיפולים
מהניסיון שלי מאד מאד חשוב פסיכולוגית מוסמכת שתפתח איתך דברים מהילדות
עכשיו אני מנסה CBT - מרגיש לי קצת קיצור דרך, אם לא היה לי רקע ומידע מטיפולים קודמים הייתי עוזבת.. ממש לא ממליצה כטיפול ראשוני.

בקשר כסף - הטיפול שהיה לי הכי יעיל היה דרך הקופה ב144 שקל לטיפול. לא זכור לי שהיה צריך הפניה מרופא משפחה.

בכל מקרה הבריאות הנפשית והאושר שלך שווים כל שקל.
אין דרך קצרה.
יכולה לספר לך שהיו תקופות שנכנסו למינוס ולא ויתרנו על טיפול.
מבחינתי זה שווה ערך למים ולחם אם לא יותר 😅

ח' בתשרי תשפ"ג 07:55תודהאממאא!
ח' בתשרי תשפ"ג 18:56יקרהממשיכה לחלום
אני חושבת שזה דבר מדהים ומאחלת לך המון בהצלחה ושתמצאי את האדם הנכון לך
רק חשוב לי ממש להגיד, כדאי ללכת לאשת טיפול עם תואר שני לפחות בםסיכולוגיה או עבודה סוציאלית קלינית
אם את רוצה טיפול טוב שיגע בדברים שיושבים בנפש עמוק מהילדות אז לא כדאי להתפשר
טיפול נפשי על ידי מישהו שלא עבר הכשרה מספקת יכול לעשות נזק
אם את רוצה גישה כמו cbt אז יש פסיכולוגים מוסמכים שמטפלים בגישה הזאת
ח' בתשרי תשפ"ג 20:51צודקת מאוד רק מדגישהדיליה

CBT הוא לא טיפול לעיבוד תכנים מהילדות.

במקרה שלך יותר מתאים טיפול דינמי..

וזה לכל הפחות שנה טיפול.

ט' בתשרי תשפ"ג 12:05מעולה שהדגשת, כי אני לא מבינה בשיטות טיפולממשיכה לחלוםאחרונה
ט' בתשרי תשפ"ג 07:40תודהאממאא!
ט' בתשרי תשפ"ג 00:23יקרות ואהובות שיהיה גמר חתימה טובה!לפניו ברננה!
לפני היום הגדול והקדוש אני רוצה להתנצל אם ח"ו פגעתי במישהי פה ביחס, הודעה, תגובה/חוסר תגובה, מענה לא מספיק רגיש או כל דרך אחרת..
לפעמים קורה שאני שולחת הודעה עם הערה או הארה ואני ממש משתדלת לעשות את זה ברגישות, אך אם קרה שח"ו פגעתי במישהי באיזשהו אופן (גם אם היא מוחלת) אני ממש מבקשת שהיא תכתוב לי באישי כדי שאוכל לרצות אותה.
שנה טובה ומתוקה באהבה 💕
תודה לכן על המקום המקסים הזה 😘
ט' בתשרי תשפ"ג 10:16אשרייך! ומצטרפת...מתואמתאחרונה
ח' בתשרי תשפ"ג 17:55חוזרים בתשוקהנופנופ
עבר עריכה על ידי נופנופ בתאריך ח' בתשרי תשפ"ג 22:10

אני יודעת שזה נושא רגיש

אבל חייבים!

 

מישהי ניסית?

שווה/לא שווה?

 

כמה עולה?

 

מה בערך האופי של זה

כמובן בגבולות הפורום

 

תודה מראש

כ"ג באלול תשפ"ב 21:10צריך לעשות השתדלות כדי לא להיפגע מינית ????????תפוחים ותמרים
כך כותב @נפשי תערוג בשרשור אחר, כשהוא מתייחס ללבוש צנוע.
ואני
שחוויתי פעמיים בחיי הטרדה מינית
מוחה על כך בכל רמח איברי וממעמקי נפשי!
גם אם מישהי הולכת עם מיני קצרצר
או בלי חזייה
או השד יודע איך
אין לך זכות לגעת בה.


כשהייתי ילדה קטנה בת 9 בערך גבר אונן מולי ברחוב. הוא סיפר לי שגברים יודעים לעשות חלב. נשבעת דלא הבנתי כלום. אולי לבשתי מכנסים קצרים. אני כבר לא זוכרת. אז זו אשמתי????????

וכשהייתי מבוגרת נרדמתי פעם באוטובוס עם ראש שעון על החלון. והתעוררתי עם יד של גבר זר על החזה שלי. בואו נניח שזו היתה גופיה. אז אני אשמה???????????

מזועזעת כל כך.
איזו התנשאות.
מחילה מכל מי שמאמינה שהלבוש הצנוע מגן עליה מסוטים.
נדמה לי שמנכל מד"א
וגם הסופר החרדי הגדול שהתאבד
*מתביישת לכתוב את שמותיהם של חיות הטרף האלה*
פגשו לא מעט א.נשים צנועים/ות.

כ"ג באלול תשפ"ב 21:51יו"ר זק"אחיים של
ואני ממש מסכימה איתך!!
כ"ג באלול תשפ"ב 22:16את מוציאה את דבריי מהקשרםנפשי תערוג

בשרשור ההוא דובר על אישה שהחליטה להתלבש צנוע בעקבות תקיפה מינית שעברה

הלך הרוח בשרשור ההוא היה שהיא סוג של משוגעת, שלא מבינה מעצמה וסתם החליטה להתלבש צנוע שלא לצורך

אני הבנתי שהמעשה שלה הוא סוג של השתדלות כדי להמנע מתקיפה חוזרת

אולי היא צודקת, אולי היא טועה,

אבל כך היא החליטה לנהוג, ואני נסיתי לתת הסבר למעשה שלה ולהצדיק אותו

 

ההשתדלות לא מורידה מאומה מאשמת התוקף

הוא אשם. חד משמעית

לגמרי

 

ויחד עם זאת,

מי שרוצה להגן על עצמה

תעשה השתדלות

 

אני בטוח שלא תשלחי את הבת שלך ב12 בלילה לעשות הליכה באמצע עיר ממוצעת בישראל. (גם אני לא)

למה?

הרי היא לא אשמה שיש סוטים מגעילים ואנסים ברחוב

שתצא, הצדק ינצח!

 

הרי ברור שצריך לעשות השתדלות.

האם לבוש צנוע הוא סוג של השתדלות? לדעתך לא.

בסדר, לגיטמי.

 

לדעתי כן, ולכן הצדקתי את הגישה שניסו להכחיש בשרשור ההוא (על מישהי שהחליטה להתלבש צנוע בגלל תקיפה שעברה)

 

האם ההשתדלות הזאת או אחרת תמנע תקיפה מינית?

אנחנו יודעים שלא

לצערנו תקיפות מניות נמצאים בכל מקום

בבית כנסת, בבית ספר, בגני ילדים

ואפילו לצערנו במשפחות

 

אז למה אני לא אתן לבת שלי לצאת להסתובב באמצע הלילה?

כן, מבחינתי זאת השתדלות

אז אצמצם לה את הסיכוי לפגיעה ב10%

ב5% 

אפילו באליפית האחוז

ואם בגלל הצמצום הזה היא לא תפגע חס וחלילה

הרווחתי עולם ומלואו

 

 

ואם כל התקיפה האישית נגדי,

רק בגלל שאני לא חושב כמוך,

אני לא כועס וסולח לך.

מצטער אם הצפתי דברים לא נעימים בנפש שלך.

 

רק שהיה יותר נעים אם היית פותחת את זה באופן אישי מולי

ולא קוראת לי מתנשא, מול כל הפורום (שבין השאר מכיל את אישתי)

ובמיוחד בפורום שלכאורה התגובות שלי כאן אינן רצויות

זה פשוט לא יפה.

 

 

 

כ"ג באלול תשפ"ב 23:55צודקת, (ואולי לא כדאי לתייג לפורום הזה גברים)חילזון 123
כ"ג באלול תשפ"ב 23:59יקרות, מזכירה לכולכן שהפורום הזה מיועד לנשים בלבדמתואמת
ולכן אין לתייג פה גברים.

מחילה שאני לא מתייחסת לנושא השרשור עצמו - הוא כואב לי מדי...

הרבה ברכה ורק טוב לכולנו!
כ"ו באלול תשפ"ב 15:05לא הבנתי אותךפליונקה
אף אחד לא מוריד אחריות מסוטה או אנס.
אבל את לא יכולה להכחיש ששמירת כללי זהירות מקטינה את הסכנה.
זה כולל גם לבוש.
לגבי דוגמאות שלך. אם בחורה בוחרת להראות מקומות אינטימיים שלה לכולם , היא בעצם משדרת פה משהו.
בעייה היא שחברה חילונית לא מסבירה לבנות מה באמת היא משדרת , ולא נשכח על מסתננים ועל ערבים , מבחינתם בחורה לא לבושה מזמינה אותם, הרי אף אחד לא הכריח אותה להתלבש ככה.
זה מזעזע שהבנות מתעקשות להישאר חפץ מיני גם אם לבוש הזה לא נוח, לא בריא ולא מכבד...

כ"ו באלול תשפ"ב 19:41איזה כללי זהירותמהלכת בדרכה
יכולה לנקוט דוסית הרה שנוסע באוטובוס מתחכך בה? אין קשר בין כללי הזהירות לבין תקיפות מיניות. שנדבר על מספרי התקיפות המיניות בתוך המשפחה? במקווה? במגורי הישיבות?
אין שום קשר. חברות שבהן יש משטור של לבוש האשה הן לא חברות שיש בהן פחות תקיפות מיניות. כדאי להכיר גם את הנתונים.
כ"ז באלול תשפ"ב 08:31לא אמרתי שלבוש צנוע בטוחפליונקה
יגן מהטרדה.
וכן מכירה סטטיסטיקות, בישראל אין הבדל במספר הטרדות בין צנועות ללא צנועות אבל לא צנועות נאנסות יותר.
לגבי הטרדה ,יש דברים שדתיה או ערביה תפרש כהטרדה וחילונית לא תמיד.
מצד שני מרצה הסביר שלא צנועות נאנסות יותר לא בגלל הלבוש אלא בגלל שהן נמצאות יותר בסיטואציות מסוכנות. כמו מסיבת טבע.
ולא דיברתי על משטר לבוש ואפילו לא על לבוש צנוע לפי הלכה. דיברתי על דוגמאות של פותחת.
אם בחורה יוצאת החוצה בלבוש מיועד לחדר מיטות היא משדרת פה משהו , היא בכוונה מעוררת חשק , בנות צעירות לא תמיד מודעות למורכבות הזאת . וזה לא נגמר בנגיעה באוטובוס.
אפשר לטעון שדתיות לא תמיד מתלוננות אבל גם חילוניות לא תמיד מתלוננות אחרת מסיבות טבע והליכה לפאב בגיל ההתבגרות לא הייתה נורמה.
כ"ז באלול תשפ"ב 17:12זה מתחיל מזה שאת מניחה שהיא משדרת משהומהלכת בדרכה
ומעניין אותי מי זה המרצה שהסביר שלא צנועות נאנסות יותר. מאיפה הסטטיסטיקות שלו? ומה ההגדרה לצנועה?
כ"ח באלול תשפ"ב 21:35כל בגד בא להביא את אישיות שלנופליונקה
ולהגיד משהו, כך שאם מישהי שמה חליפה רשמית היא משדרת שדר אחד, אם היא שמה בגדי ספורט יש שדר שני, שמה חולצה בלי חזיה עם מכנסון מיני מיני משדרת עוד סוג של שדר, מה יש להתווכח פה?
מרצה היה קרימינולוג, לא זוכרת איך קוראים לו, מביאים אותו לקהילות ובתי ספר.
לא צנוע זה לא צנוע, לא חושבת שהוא התכוון להגדרה של מאה שערים...
גם מניסיון שלי, בגד מושך תשומת לב מביא הרבה תשומת לב לא רצויה. ככה זה
ג' בתשרי תשפ"ג 20:09איפה ראית מחקר שלא צנועות נאנסות יותר?לא מחוברת
מעניין אותי ממש.
גם לא נשמע לי הגיוני בכלל, בחברה הערבית יש מלא אונס והם צנועות. אבל אולי זה לא נכון.
ה' בתשרי תשפ"ג 11:01בגדים לא היו הנושאפליונקה
הוא בעצמו אמר שגורם העיקרי הייתה סיטואציה שבה היו נשים עם הבגדים האלו.
תחפשי ב יו טיוב , אלעד חמיאל, הרצאה בנושא מוגנות מינית .
לגבי ערבים אני חושבת שהם יותר פוגעים ביהודיות או לא יהודיות שהן לא ערביות . כי ערביות יותר שמורות ויש עניין של כבוד המשפחה ובפאבים אין כל כך ערביות.
ה' בתשרי תשפ"ג 12:08זה כלכך לא נכון!!!!מתחדשת11
שאף אחד לא ידע או תדע מזה,
אבל אין שום קשר ללבוש!! לתוקף יש דמות שהוא מצייר לעצמו וכל מי שדומה לה היא פוטנציאל עבורו
לא יודעת מאיפה הבאת את הנתון הזה
שאר סכנות בוודאי שצריך להשמר ולהזהר ולא לסמוך על הנס
אבל ללבוש- ממש אין קשר!
ה' בתשרי תשפ"ג 13:28את מדברת על אנס סדרתיפליונקה
או רוצח סדרתי. מסגנון מסוים.
אני מדברת על משהו אחר. נגיד את רואה גבר בלי בגדים , את לא תחשבי שהוא עושה את זה סתם או כי חם לו, את תראי בזה כוונה מינית. אז גם אשה בלי בגדים משדרת מסר מיני.
ואז אם היא תהיה במקום ובאווירה שהם גם מיניים רב הסיכויים שזה ייגמר רע. כמו באילת או מקומות כאלו.
סליחה , אם גבר מטריד יגיד שהיה לו חם ואז הוא החליט לגרד ואוורר את עצמו , אנחנו נגיב בהתאם. אז למה לאישה מותר?

ה' בתשרי תשפ"ג 13:54לא אני מדברת על מקרי אונס ל"ע רגילים לחלוטיןמתחדשת11
ככה המח המעוות שלהם עובד.
את יכולה לחלוק על דרך הלבוש ולטעון שזה משדר משהו
אבל בפועל, לא זה מה שמניע את התוקפים.
אין בזה כללים,
הם יכולים לפגוע בזקנות, ילדות קטנות, מבוגרות, צעירות, נשים צנועות וגם אלו שלא
ה' בתשרי תשפ"ג 14:29ואי זה לא נכון.לא מחוברת
יש מלא סיפורים של נשים ערביות שנאנסות בלי סוף על ידי דודים/אבא של החתן וכו.
על ידי אנשים זרים אולי זה פחות, אבל בתוך המשפחה זה קיים.
בכל מקרה דיברתי עם חברה שלומדת קרימינולוגיה וזה פשוט נתון לא נכון.
ו' בתשרי תשפ"ג 19:53במקרה כזה הלבוש באמת לא משפיעפליונקה
כי יש פה גבר שיכול מצד אחד ונשים צעירות חסרות אונים מצד שני.
ו' בתשרי תשפ"ג 20:09אבל אני לא מדברת על מקרה כזהפליונקה
עובדה כשבחורה שמה בגד לא סטנדרטי ומושך כל הרחוב יסתכל עליה , כולל אנס פוטנציאלי . אם היא תלבש משהו סטנדרטי רב הסיכויים שאף אחד לא ישים לב אליה.
לגבי חברה שלומדת, אולי היום זה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה בהרצאה.
לפני כמה שנים עיתונאית מערבית עברה אונס קבוצתי במצרים כי היא לא הבינה שלבוש שלה מבחינת מוסלמי לא שייך לאישה נורמטיבית.
הם אפילו לא מחשיבים את הדבר הזה כאונס .
ו' בתשרי תשפ"ג 23:02זה שגבר שהוא אנס פוטנציאלילא מחוברת
יסתכל עליה בכלל לא אומר שאותה הוא ירצה לאנוס אותה דווקא. ואונס זה ברוב המקרים ע״י אדם שמכירים אז לא ישים לב אליה בכלל לא משנה.
ואולי האונס קבוצתי זה באמת משהו שמושפע משילוב של דברים כולל לבוש- לא יודעת ולא חושבת שיש על זה מחקר. אבל אונס רגיל לא.
ואין פוליטקלי קורקט במחקרים, מחקר הוא מחקר גם כשהוא לא נעים. יש מלא מחקרים שנחשבים גזעניים ולגמרי לומדים אותם.
ז' בתשרי תשפ"ג 13:47שאלה היא מי זה בן אדם מוכר?פליונקה
נגיד ראיתי אותו כמה פעמים בשכונה, זה מוכר או לא?
או יצאתי איתו לדייט וחצי?
ובשני פעמים שפותחת תיארה אין שם בן אדם מוכר.
גם מניסיון שלי כשהייתי נערה. אם מישהו ניסה להטריד או לפתות הוא כמעט תמיד היה לא מוכר לי.
לדעתי זו בעיה של משטרה, הם תמיד מחפשים מתחת לפנס, גם במקרה של רצח. (רצח של זוג כדורי)
אם אני ארצה לאנוס מישהו או לגנוב משהו הגיוני ללכת למקום מרוחק איפה שאף אחד לא מכיר אותי ולא מול הבית.
אני לא מדברת על פדופיל שאונס בנות משפחה או מקרה של תלות מאנס. במקרים האלו שום דבר לא יעזור ובטח לא לבוש ... מצד שני המקרים האלו סופם להתגלות

ז' בתשרי תשפ"ג 18:36הטרדה זה לאו דווקא ע״י אדם מוכרלא מחוברת
דיברתי על אונס.
את אומרת שזה הגיוני אבל המציאות מראה משהו אחר..
גנבה ואונס זה לא אותו דבר.
זה יותר כמו אלימות ש זה בדרך כלל ע״י מישהו שמכיר אותך.
ה' בתשרי תשפ"ג 14:34לדעתי יש2 צדדים למטבעפרצוף כרית
בודאי שזה לא בסדר להטריד גם מישהי לא צנועה

ומצד שני אם את רוצה למזער נזקים-תתלבשי צנוע, מה שבשליטתך,
פרצה קוראת לגנב.... ברגע שאת לבושה ככה - גברים מסוימים כנראה חושבים שאת חפצה בצומי..... אז הם ניגשים אליך...
ה' בתשרי תשפ"ג 14:38ויש גם גברים אנסים שמושך אותם נשים נשואותלא מחוברת
הנתונים הם בכל מקום אותו דבר
וזה בדיוק מה שמראה לנו שלהיות אנס זה פתולוגיה וזה בעיה של האנס.
אנס יהיה אנס בכל מקום ובכל חברה.
ו' בתשרי תשפ"ג 21:57ה' ישמורפרצוף כרית
ב''ה לא מבינה בנושא... אבל ברור שמה שאת אומרת הגיוני בהחלט
ח' בתשרי תשפ"ג 16:47נכון אבל יש עניין להזהרנופנופאחרונה


כ"ד באלול תשפ"ב 16:17אמא על הספהתפוחים ותמרים
עייפות בלתי נסבלת
בחילות
גל שני של וירוס בטן
כאבים איומים
אין אוכל חם
כולם זרוקים
(לא מתייחסת לבית)
מצברוח בהתאם
אה.. מארחת את החג
תנחשו איך ההכנות מתקדמות
בעלי מתייחס אלי כאילו הכל תותים (נו, תסתדרי, מה הבעיה? שאני לא... מאמי)
אוף. לא כך רציתי לסיים את השנה.
כ"ד באלול תשפ"ב 17:30חיבוק!!מחי
סיום שנה מבאס.. אבל בעזרת ה' תהיה התחלת שנה משמחת עם רגל ימין ❤️
כ"ד באלול תשפ"ב 19:27אפשר להצטרף?אמא יקרה לי*

4 ימים ללא שינה, מפורקת. לא מגיעה לשום מטלה כמו שתכננתי. מותשת.

ודואגת איך נכניס חג

כ"ד באלול תשפ"ב 20:19אצלי אכלו נקניקיה בלחמניהתפוחים ותמרים
שיא הקולינריה הביתית!
מקווה להתאושש במהרה ולחזור לעצמי
הקטן בוכה בכי תמרורים כל בוקר שהוא רוצה את אמא ולא לגן. לא תיארתי לי שכך יהיה.
תודה לבעלי שקנה לי קולה זירו.
קלוריות היום: 1
כ"ד באלול תשפ"ב 20:23יש ימים כאלה שהם כ'כ מייאשים וצריך לחכות שהגל יעבואחתפלוס
ונקניקיה בלחמניה זה הכי טעים. לא?
כ"ד באלול תשפ"ב 20:36תודה, צחקתי. פשוט העברתי ככה גם את כל השבת עד אמצעתפוחים ותמרים
יום ראשון. אתמול הייתי בסדר ועכשיו גל חדש. בעעעע.
וגם המחזור מאחר בשבוע.
בטא שלילית.
אני צועדת לעבר הסוף.
מדוכאת רצח.
כ"ד באלול תשפ"ב 21:19הגיוני שהמחזור מאחר אחרי וירוס בטןמחי
ועוד פעמיים. הגוף מותש וצריך להתאזן על עצמו, יכול לקחת זמן.
אוף אהובה נשמע כל כך מתיש... תדליקי לעצמך איזו מוזיקה מרגיעה 💕
כ"ד באלול תשפ"ב 22:38וירוס בטן מחליש את כל הגוף...סיוטבת 30

על זה נאמר "תכלה שנה וקללותיה"...

אבל יש כמה דברים שיכולים לעזור לך.

א. אם יש לך ערק בבית- תמהלי קצת במים ותשתי. הרבה פעמים ערק מסדר את הבטן.

ב. לשתות תה מרווה

ג. לקנות מיורן מיובש ולהכין ממנו תה מרוכז עם מעט דבש. 

ד. לשכוח מהחג עכשיו..עזבי...קודם תחלימי אח"כ תשברי את הראש. מספיק יש כאב בטן עכשיו, לא צריך גם כאב ראש...

כ"ד באלול תשפ"ב 23:21חיבוקתהילה 3>
מקווה שהמצב יותר טוב עכשיו.
תנוחי יקרה את בטוח צריכה את זה
כ"ו באלול תשפ"ב 00:12ואי ואי נשמע נוראלפניו ברננה!
מה שלומך עכשיו? 💕
כ"ו באלול תשפ"ב 12:40בריאה! השמש שוב זורחת!תפוחים ותמרים
תודה רבה @לפניו ברננה! על ההתעניינות, שימחת אותי מאד!
מדהים כמה הגוף והנפש מחוברים.
בגוף שפוף שכנה נפש שפופה. הבוקר בגוף בריא שוכנת נפש שמחה ומחוברת לחיים ומלאת אנרגיות טובות.
מסיימת קניות ומתחילה להתארגן לחג, בשעה טובה.
כ"ו באלול תשפ"ב 12:55ואו לחלוטין!!!לפניו ברננה!
איזה ניסוח מהמם לאמת הזאת
איזה כיף שאת מתחילה להתארגן לחג!! 😁😁
ח' בתשרי תשפ"ג 00:31איזה יופי, אלופה!אביולאחרונה
כ"ג באלול תשפ"ב 11:52לא ישנתי בלילה - מחפשת כפרהתפוחים ותמרים
לא הצלחתי להירדם. היום אמא שלי ואני ביחסים טובים, אפילו טובים מאד. אבל היו גם תקופות יותר מורכבות ובעיקר התנהגות שלי שאני מתביישת בה עד עמקי נשמתי.
מביאה מבחר דוגמאות:
כמתבגרת אני עוסקת בענייני ומניחה לאמי לטפל לבדה בבית.
מתלוננת בקול (!) כשאני שוטפת חצי בית (סביב גיל 18).
מתחשבנת איתה בלב וגם בשיחה על זה שלא עזרה לי כלכלית בתקופה שהייתי חולה.
קשה איתה ברמות כשהפכתי לאמא. לא רוצה עצה. מבקרת את הסבתאות שלה ואותה והתקשיתי לקבל את הסגנון שלה ובעיקר את הגבולות שלה. פעם אחת ממש כעסתי כשהיא ניסתה להחליף חיתול והכל נמרח והיא שטפה ביד את הבגד.
איך לצאת מהבושה האיומה שלי?
או שאין דרך?
מחכה לדעותיכן הנבונות
כ"ג באלול תשפ"ב 11:58איך אתן היום?בית חדש
קודם כל, תדעי לך שהייתי קוראת אותך אי אז כשהייתי בפורום, ותמיד ממש התפעלתי ממך...

בעיני יש פה עבודה מול אמא שלך מול הקדוש ברוך הוא. מול אמא שלך לבקש באמת סליחה מכל הלב , ולהשתדל לחשוב עליה טוב, לשמח אותה ולכבד אותה (גם רק בעיני עצמך, לחשוב כמה טוב היא נותנת לך, ואילו על עצם זה שהביאה אותך לעולם)

מול הקב"ה מול עצמך, אני חושבת שאפשר להתוודות על זה ביום כיפור, להתחרט ,ולקבל לעתיד לא לחשוב כך יותר ..
כ"ג באלול תשפ"ב 12:17כאמא לילדים שמתנהגים בצורה דומהרינת 23
הייתי מאד עצובה אם בעוד 10 שנים הם לא ישנו בלילה בגלל התנהגויות כמו שתיארת.
סה״כ לא היה פה שום דבר נוראי וקצוני, זה קורה בכל בית.

בערב ראש השנה תתנצלי, תתני לאמא שלך חיבוק ונשיקה, תספרי לה כמה את אוהבת ומעריכה אותה. וזהו!

תגלי חמלה כפי עצמך ותנחכי את ילדייך לחמול על אחרים ועל עצמם.

מקווה שהלילה תשני טוב 🥰
כ"ג באלול תשפ"ב 12:28את מתארת תחושות קשות של הלקאה עצמיתהמקורית
בעיניי.
אנחנו לא מושלמים יקירה.
וכמתגברים אנחנו מאוד עסוקים בעצמנו.

מערכת היחסים שלי עם אמא שלי גם מאוד מורכבת, מהולה בהרבה כעס ועצב ושיפוטיות.
לי המרחק ממנה עושה רק טוב. מתקרבת כשאני יכולה להכיל ולא לכעוס, וכשאני מוצפת לוקחת אוויר עד הפעם הבאה.
להתנצל אם ההתנהגות שלך פגעה בה ולהרבות אהבה ביניכן בדרך שמתאימה לכן.
❤️
כ"ג באלול תשפ"ב 14:23תודה לכן על העצות הטובותתפוחים ותמרים
מה שסיפרתי אלה דברים שהיו בעבר, שכבר לובנו בינינו, כבר הבעתי עליהם חרטה והתנצלתי. בשנים האחרונות הקשר שלנו חם וקרוב. כמובן, עדיין קשה לי לפעמים, אבל זה לא נובע מחוסר כבוד, אלא מהדוני הגדול בינינו.
עבדתי המון על עצמי כדי לקבל את ההבדלים ואת הגבולות שלה, שנראו לי 'חזקים' מדי בהתחלה.
והיום אני יכולה להגיד בלב שלם שאני מכבדת אותה ואת הדרך שלה, וגם - שאני כנראה אהיה סבתא שונה, ושזה בסדר גמור. (אנחנו למשל לא באים אליה כי היא סובלת מאד אם יש בלגן/רעש/לכלוך, וככה כשהיא באה אליי הכל ממונן לפי הכוחות שלה, ובשניה שמספיק לה היא פשוט קמה והולכת. אבל לקח לי המוןןןן זמן לוותר על החלום של סבתא מתמסרת ולכבד את הסבתא שהיא, ולעצמי אני מאחלת להיות סבתא יותר מתמסרת ממנה, לא כביקורת, אלא כאדם שאני).
כ"ג באלול תשפ"ב 14:37לחזור בתשובה...מתואמת
יש תהליך מדויק מאוד לכפרה ולחזרה בתשובה: הכרה בחטא (שזה כבר עשית), וידוי (לומר בפה מה החטא שעשית, אולי גם מול אמא שלך - תלוי איך היא תקבל את זה), חרטה (להתחרט ולבקש סליחה מהנוגעים בדבר) וקבלה לעתיד (לקבל על עצמך שלא תנהגי כך יותר).
וזהו - מהרגע שעשית את התהליך הזה וחזרת בתשובה - אלוקים פשוט מוחק לך את החטא, כאילו הוא לא היה בכלל! ואז את יכולה להיות בחיים החדשים שיצרת לעצמך בעמל, ולשמור על הקשר הטוב שיש לך כעת עם אמך.
זה מדהים!
בהצלחה
כ"ה באלול תשפ"ב 22:07תודה לךתפוחים ותמרים
@מתואמת יקרה, שהכנסת את המושג של חזרה בתשובה לחיים שלי. אני ממש נפעמת.
כ"ה באלול תשפ"ב 23:19זה באמת מדהים וחדשני, הרעיון של חזרה בתשובה!מתואמת
אם יש לך אפשרות לקנות או להשיג את הספר "ליבי בשעריך" (בהוצאת דברי שיר) - תוכלי לקרוא שם מאמר מיוחד שמפרט את הרעיון העמוק של חזרה בתשובה (יש שם עוד הרבה מאמרים חזקים על חגי תשרי).
הרעיון הזה מובא בעוד הרבה ספרים, אבל התחברתי מאוד לדרך שהוא מוצג שם...
כ"ד באלול תשפ"ב 23:31יש כמה שלבים בחזרה בתשובהתהילה 3>
עזיבת החטא, חרטה, וידוי, קבלה לעתיד.

תחילת שנה זה זמן טוב גם לבקש סליחה על מה שהיה, אם את עדיין מרגישה צורך
ובעיקר לזכור, שבמהותך את טובה וטהורה, ולרוב התנהלות של חטא מגיעה מריחוק מעצם מהותנו ומכאב.
ולכן, לתת מקום גם לכאב שהיה או עדיין בתוכך, וככל שהוא ישתחרר גם הלב וההתנהלות שלך מול אמא שלך ובכלל בע"ה ישתחררו ויטהרו
כ"ה באלול תשפ"ב 15:00תודה רבה על ההבהרהתפוחים ותמרים
עשית לי סדר בלב
כ"ו באלול תשפ"ב 13:56❤️❤️❤️תהילה 3>
כ"ה באלול תשפ"ב 00:28את אישה מיוחדתבארץ אהבתי
והכאב שלך מראה עד כמה הנשמה שלך טהורה ורוצה לדבוק בטוב.
ונשמע שאת התיקון שצריך לעשות מול אמא שלך כבר עשית. ומעבר לזה כתבו לך פה כבר על תהליך התשובה שמטהר ומנקה את החטאים.

אני לא יודעת אם זה מדבר אלייך, אבל בדיוק למדתי היום כמה קטעים של הרב קוק זצ"ל שמדברים על האמונה בכוח התשובה.

מעתיקה את הקטעים, עם הסברים קצרים:
"בִּיסוֹד הַכֹּל צְרִיכָה לָבוֹא הַהַסְבָּרָה הַכְּלָלִית שֶׁל בִּטְחוֹן הַתְּשׁוּבָה, עֹצֶם הַשַּׁלְוָה וְשִׂמְחַת הָעֹז, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהּ נֶפֶשׁ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר אוֹר הַתְּשׁוּבָה מֵאִיר בְּנִשְׁמָתוֹ"
(מתוך אגרות הראי"ה חלק ה', אגרת שעח)
[זה קטע קצר מתוך פסקה ארוכה יותר. אבל העיקר פה זה ש'ביטחון התשובה' זה משהו שצריך ללמוד ולחזק בנו. כי באמת בעיני השכל האנושי שלנו אין אפשרות לתקן דברים שכבר קרו, אבל התשובה היא מעל הראייה האנושית שלנו ובאמת מתקנת ומשנה, וצריך להתחזק ולהאמין בזה].

"הַתְּשׁוּבָה הִיא יְצִירָה אֱלוֹקִית מְיֻחֶדֶת, וּמְקוֹרָהּ וּמַעְיָנָהּ הוּא בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים - "כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם", וּכְשֵׁם שֶׁשָּׁנִינוּ "מְקוֹם אָרוֹן אֵינוֹ מִן הַמִּדָּה", מִפְּנֵי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, כָּךְ גַּם הַתְּשׁוּבָה - הִיא עוֹמֶדֶת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא יְכוֹלָה לְהִתְרַחֵב וּלְהַקִּיף גַּם אֶת הֶעָבָר, וְכוֹחַ הַתִּקּוּן הַגָּנוּז בָּהּ מְחַדֵּשׁ אֶת הַכֹּל וּמֵבִיא הַכֹּל עַל תִּקּוּנוֹ הַשָּׁלֵם."
(דברים שהובאו בשם הרב קוק זצ"ל בספר 'מועדי הראי"ה' של הרב משה צבי נריה, עמ' 55)
[פה יש יותר הרחבה על הכוח המיוחד של התשובה. זה לא רק משהו אנושי של בקשת סליחה. זה יציאה אלוקית שהקב"ה ברא, שיש לה יכולת שהיא מעבר לממדים של העולם הזה. התשובה יכולה לפעול ולתקן גם את העבר].

"הַשְּׁאִיפוֹת הַשִּׂכְלִיּוּת הַבְּהִירוֹת מְרוֹמְמוֹת אֶת הָאָדָם מֵעַל חוּג הַמַּעֲשֶׂה הַמְּצֻמְצָם. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְבֻסָּסוֹת יָפֶה הֵן מְזָרְזוֹת אוֹתוֹ בְּתִקּוּן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל לְהַבָּא וּמְיַשְּׁרוֹת לְפָנָיו אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים, אָמְנָם פּוֹעֲלוֹת הֵן גַּם כֵּן סִקּוּל דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה עַל הֶעָבָר, שֶׁאֵין קִלְקוּלֵי הַמַּעֲשֶׂה חוֹסְמִים אֶת אֹרַח חַיָּיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכִּיר בִּבְהִירוּת עַד כַּמָּה אוֹר הַדַּעַת, הַמְּכִינָה וּמְיַסֶּדֶת אֶת הַתְּשׁוּבָה, עוֹקֵר אֶת כָּל שָׁרְשֵׁי הָרַע מִיְּסוֹדָם הָעִקָּרִי וּמַחֲזִירָם לְטוֹבָה, וּזְדוֹנוֹת מִתְהַפְּכִים לִזְכֻיּוֹת"
(אורות התשובה י"ד, ל"ה)
[המעשים שלנו נמדדים על פי הרצון שעומד בבסיס שלהם. אותו מעשה יכול להיות חמור יותר או פחות, כתלות במידת הרצון של האדם (אנוס - מי שחוטא נגד רצונו, שוגג - מי שחוטא בלי כוונה, מזיד - מי שחוטא בכוונה). כאשר האדם חוזר בתשובה, הוא מתחבר לרצון הפנימי שלו להיות טוב ולעשות טוב, ומתוך כך הרצון והשאיפות שלו משפיעים גם על המעשה שכבר נעשה - האדם מראה שהמעשה שהיה מנוגד לרצון שלו, ועצם השינוי שהאדם עושה הופך את אותו מעשה לזכות].
כ"ה באלול תשפ"ב 15:04תודה רבה, אני לא ככ מכירה את הרעיון של חזרהתפוחים ותמרים
בתשובה, אבל מוצאת בו הרבה נחמה למקום שהעה לי קשה עם אמא, והיום הוא רך ונקי ומכבד.
מבחינת השלבים המעשיים - אני מתכננת לדבר איתה שוב על התקופה ההיא ולספר לה כמה אני מצטערת על חוסר הכבוד שחשתי אז.
אבל מה אני עושה בהמשך? החזרה בתשובה היא ביחד עם אמא, או רק שלי?
כ"ה באלול תשפ"ב 20:44לימימה (אביטל. ז"ל) יש תורות שלמות על זהאמא יקרה לי*

בעקרון היא עוסקת רק במחילה הפנימית ובגדול ההכוונה היא אלינו פנימה, מחילה לעצמינו

ולתת מקום לכאב.

לא מזמן היתה סדנא בזום לקראת הימים הנוראים של עידית שלו שמלמדת ימימה,

שנקרא "הזמנה למחילה" והוא היה פשוט מקסים. הסדנא הראשונה דיברה רק על מחילה להורים, במובן של העבודה הפנימית שלנו. היא בכלל לא נגעה במחילה מול האדם הפוגע. נהניתי מאד ולדעתי יש מצב שניתן לרכוש את ההקלטה.

נראה לי שתיהני ושזה מדבר בדיוק על הנקודה שחסרה לך בפאזל- אולי תפני אליה? היא אשה מקסימה.

כ"ה באלול תשפ"ב 22:06תודה רבה!תפוחים ותמרים
אני עוקבת אחריה אבל עוד לא השתתפתי. אברר מול עידית.
כ"ה באלול תשפ"ב 20:52כתבו לך על זה ממש יפהבארץ אהבתי
@מתואמת ו@תהילה 3>.
בחטאים של בין אדם לחברו יש גם את שלב הפיוס מול האדם שפגענו בו (נשמע שכבר הצלחת לתקן ולשנות את היחסים, אבל אם את מרגישה צורך לפתוח את זה מולה ולהתנצל באופן ישיר - זה בוודאי נכון ומתאים). ומלבד זה יד את שלבי החזרה בתשובה שאת עושה מול עצמך (ומול הקב"ה) - עזיבת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד. נשמע שאת לגמרי שם...
נראה לי שמכאן השלב הבא זה להתחזק בבטחון התשובה - להאמין בלב שלם שבאמת תיקנת את מה שהיה, ומכאן יש לך דף חלק להתקדם ממנו ולהמשיך להוסיף טוב.
כ"ה באלול תשפ"ב 22:04העניין עם הדף החלק הוא שמפתיע אותיתפוחים ותמרים
לא הבנתי שהחזרה בתשובה מאפשרת לי להתנקות. אני מאד מתרגשת מהרעיון הזה. תודה על ההסבר הנוסף!
כ"ו באלול תשפ"ב 13:59הרב קוק מדברתהילה 3>
הרבה על קלותה של תשובה
אפילו הרהור של חרטה הוא בגדר תשובה

ממליצה ממש ללמוד דברים ברוח הספר אורות התשובה של הרב קוק צ"ל
ח' בתשרי תשפ"ג 00:28יקרהאביולאחרונה
הדברים שאת מתארת נורמלים מאוד ביחסים בין אמא לבת. אני חושבת שאת מלקה את עצמך יוצר מדי. בכל אופן תמיד אפשר לבוא ולבקש סליחה.
ואיזה כיף שחזרת!
פרסומת
כ"ו באלול תשפ"ב 19:10בבקשה תתיחסו. למורות ולאנשים בכללמורה שבורת.לב
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"א בתשרי תשפ"ג 22:19
כמה קשה לי.
רק לפני כמה ימים הרגשתי שאני על הגל והתחלתי להבין איך לעבוד נכון.
ואז .. התרסקתי.
מקרה בכיתה ש כיווץ לי את הצורה.
הרגשתי מזולזלת וחסרת אונים וכוח.
עצבים בכל הגוף.
לא יכולה יותר!!!!
וזה כל כך קשה התהומות שאליהם אפשר להגיע במקצוע הזה.
שאתה אמור להיות אחראי ולהורות לתלמידים והם שמים עליך פס. אדום. בוהק.
ואין שום כלי שירתיע.
ואני עומדת כזו קטנה מול הכיתה.
וזו לא שנתי הראשונה.
איפשהו בסביבות ה8
זה חירב לי את היום..
רציתי ממש לפרוש היום. לעזוב את המקצוע.
כל היום הייתי על סף דמעות.
הכי כואב, שאף אחד לא ראה את הכאב הזה.
מיליון מורות ולא אחת שמסתכלת לי על הפנים, מסתכלת בעיניים ורואה שאני לא כהרגלי. שאני זקוקה למבט, לניחום, לחיזוק.
היום רשמית קיבלתי את החותמת וההכרה לכך- אני שקופה. פשוט כך.
וזה כל כך כל כך כואבבב...
רציתי לשתף בקבוצות ווצאפ מורות שבהן אני חברה כדי לקבל חיזוק... אבל מאוד מתביישת להיחשף.

מבקשת מכן, אם יש כאן מורות.. תשתדלו בחדר מורות לראות לא רק את החברות שלכן. נכון שהכי כיף לשבת ולפטפט איתן בהפסקה .
אבל..
איפה הרגישות כשמדובר במורות אחת לרעותה?
תסתכלו סביבכן ותהיו רגישות.. מי יושבת, אולי קצת שקטה מאחרות ואפשר סתם כך לפתח איתה שיחה? לשאול לשלומה ואיך הולך לה וכך להתגלגל..
בלי אינטרסים, אלא התעניינות כנה ושיח.
רוב האנשים לא אוהבים להיות שקטים ולהיות לבד/ בצד.
וזה נכון לגבי כל מקום עבודה/חברה
אז אל תניחו את זה/לזה.
בבקשה תתייחסו.

הלוואי שהשנה הזו תהיה יפה ושונה.
גם עבורי.
שבורת הלב
מורה שבורת.לב
כ"ו באלול תשפ"ב 19:22מאוהבת בילדי

את עושה עבודת קודש...

מרגישים את הכאב שלך!

כ"ו באלול תשפ"ב 19:31תודה. אני כבר לא ככ מרגישה את זה )לגבי העבודת קוד.מורה שבורת.לב
עבר עריכה על ידי מורה שבורת.לב בתאריך ח' בתשרי תשפ"ג 21:01
עבר עריכה על ידי מורה שבורת.לב בתאריך ח' בתשרי תשפ"ג 20:33
עבר עריכה על ידי מורה שבורת.לב בתאריך ח' בתשרי תשפ"ג 20:29
כוונותיי טובות ואני הכי רוצה לאהוב ולהפיץ טוב. אבל המשמעת והאינטנסיביות , הריצה משיעור לשיעור גומרים אותי. לא נשאר בי כוח.
וכמו שכתבתי, כואב שאין מי שתרים ותעודד. אלא אם כן אבכה בכי תמרורים ואז מן הסתם יתייחסו
כ"ו באלול תשפ"ב 20:22אוי, איזה קשה!מכחול
שולחת לך חיבוק, ומאחלת שנה טובה ומתוקה מתוקה!
כ"ו באלול תשפ"ב 20:23אמן🙏מורה שבורת.לב
כ"ו באלול תשפ"ב 20:56אחד האתגרים של המערכתתיתי2
שזורקים אתכם למים כמעט בלי מצופים
ועומדים מבחוץ לראות מה יקרה, כי אם את לא שוחה מיד - יש מספיק מורות שיכולות להחליף.
וזה נורא.

כי לפעמים צריך יד מושטת, מכוונת, מחזקת,
מישהי שתאיר את הדרך ותתמוך
ואחרי זה עולים על הגל... ושוחים כמעט לבד (כמו כולן).
וזו ממש לא סיבה לוותר על השחיה רק כי לא הצלחת ברגע הראשון.
ולא הופך אותך לפחות שחיינית עם פוטנציאל. או מורה נהדרת בפוטנציאל.

מה גם, שגם מורות ותיקות שבטוחות שהן יודעות לשחות, דווקא מתוך הבטחון והשאננות לא רואות את ההשלכות.
אנשים, וילדים, כל הזמן משתנים ומאתגרים, וכל דור היום הוא 5 שנים - ויש קורונה ומלחמות, והכל משתנה כל הזמן. מי שלא בתהליך למידה ושינוי פנימי - לא תהיה מורה טובה.

ולכן יצא לי להמליץ כמה פעמים למורות, לקחת מהעולם הטיפולי את נושא ההדרכה.
בעולם הטיפולי אין כזה דבר לעבוד בלי הדרכה.
והדרכה היא לא מנהלת שאומרת לך מה לעשות, אלא דמות שתומכת בך בתהליך הפנימי שלך כאיש מקצוע. מחזקת, מעודדת, מקדמת אותך צעד צעד, בונה איתך זהות מקצועית, חשיבה מקצועית ומיומנות בהתאם.
עד שתצליחו לדרוש את זה מיפה בן דוד, אני חושבת שזה משהו ששווה להשקיע בו כסף באופן פרטי. כדי להצליח לבנות קריירה ולא לקרוס ולהישבר.

שתהיה לך שנה טובה,
ואני ב
מאמינה שמהחוויה שלך עכשיו תוכלי להתחבר ולהבין תלמידים - ומתוך כך גם להוביל אותם אחרייך, ביתר שאת...
כ"ז באלול תשפ"ב 04:28לקחתי את התגובה הזאת איתי.מצטרפת למועדון
אני גם מורה... תודה לך!
כ"ז באלול תשפ"ב 06:39🙏מורה שבורת.לב
כ"ז באלול תשפ"ב 06:42בסטאז יש מורה מלווה שהיתה איתי וכיוונה.מורה שבורת.לב
אבל בשטח, לדוגמא במקרה שהיה אתמול, אני ממש מרגישה את הפניית הגב ;"תתמודדי לבד". וזה ממש קשה.
כ"ז באלול תשפ"ב 10:50יש לך מורות בצוות שאת מרגישה יותר קרובה אליהן?מצטרפת למועדון
אנחנו פתחנו קבוצת וואצאפ השנה של כמה מחנכות שאנחנו יותר חברות וזה ממש מהווה קבוצת תמיכה והשראה בשבילנו...
כ"ז באלול תשפ"ב 16:07אני לא מחנכת.. לצערי באופי שלי אני בקשר עם מי שנמצמורה שבורת.לב
שנמצא בחיי באותה תקופת זמן. ובדרך כלל זה אנשים מהעבודה. לא מעמיק יותר מדי למעבר לכך.
ובעבודה אין לי באמת קשרים עמוקים שיכוליל לשאול אותי איך היה אתמול ב×? או אפילן סתם מה שלומי .. אלא אם כן זה הקדמה למשהו..
מבאס ממש. ועוד יותר שזו רק תחילת השנה😭
כ"ז באלול תשפ"ב 16:32אני לא יודעת כמה זמן את במקום העבודה הזהמצטרפת למועדון
ולפעמים לוקח זמן ליצור קשרים חבריים, אבל זה בהחלט משהו ששווה להשקיע בו!
כשאת יוצאת מכזה שיעור ויש לך משהי שעוברת דברים דומים ואת יכולה לפרוק לה ולהרגיש בקבוצת השווים זה דבר שיכול לעשות את כל ההבדל בין ההרגשה שתיארת לבין הרגשה של באסה מרופדת בלגיטימציה והבנה..
ממש מציעה לך להשקיע בזה. לחפש משהי שהיא פחות במרכז הענינים ולהיות זאת שיוזמת את הקשר. לפתוח בשיחה על ידי שאלות "איך הולך לך בכתה x ? איך את מתמודדת שם?" יכול להיות שיש עוד מורות שמרגישות כמוך ובדיוק כמוך מחכות שמישהי תיזום ותתעניין...
אז את יכולה להרוויח כפליים.
ובינתיים עד שתמצאי משהי מציאותית שתעזור לך להרגיש נורמלית והגיונית קבלי ממני חיבוק ענק!!
ממש ממש מבינה את מה שתארת ואיך שהתסכול והכאב הנפשי מתרגמים ממש לתחושות פיזיות... זר לא יבין זאת.
לדעתי אין עוד עבודה כזאת שבה הלקוחות שלך בצורה אקטיבית מתנגדים למוצר שאתה רוצה למכור להם😅
זאת עבודה שמעמידה את הערך העצמי כל הזמן בסימן שאלה... אני בה ממש מרגישה שיפור משנה לשנה וככל שעובר הזמן אני מסוגלת לעשות הפרדה בין ההתנהגות של התלמידים לבין מה שזה אומר עלי. להבין שהם לא נגדי אלא בעדם. להיות בטוחה בגבולות שלי, לא להתרגש מההערות שלהם וממילא לשדר להם יותר רוגע וסמכותיות בלי עוררין. כמובן שמה שעוזר לי זה הרבה שיתוף,פריקה עם עמיתים לצוות, בעל או חברות.. להיות מסוגלת להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות ופשוט להעריך את עצמי על הבחירה במקצוע המאתגר הזה מתוך אמונה בערך ובפוטנציאל של הדבר..
כ"ז באלול תשפ"ב 16:38ממש מזדהה עם מה שכתבתדבורית
על האתגר ועל החוסן שנבנה איתו
ההפרדה והתיחומים בין ההתנהגות של התלמידים לבין מה שזה אומר עליי הם ממש קריטיים
כ"ח באלול תשפ"ב 19:59אני תמיד מנסה לשמור על קשרים טובים עם כולן.מורה שבורת.לב
עבר עריכה על ידי מורה שבורת.לב בתאריך ח' בתשרי תשפ"ג 20:28
אבל אצלנו כדי ליצור קשר חברי זה מצריך הדדיות .. אני יכולה סתם לפרוק למישהי שאני יותר בקשר איתה אבל זה כשהסיטואציה מתאימה: שאני בדיוק יושבת לידה בהפסקה והיא רואה אותי- היא פנויה ולא בתוך שיחה אחרת שאותה היא לא תרצה להפסיק...מצב מורכב.
אני גם לא אחת שצועקת"היי אני פה"( הכל ביחד מוביל למצב עגום למדי..
כ"ו באלול תשפ"ב 21:00אווי זה קשהנופנופ

התחושה הזאת שאת פשוט לא חשובה

הם מסתדרים בלעדיךך

לא רק שם מסתדרים

את מעמסה עליהם

 

ואת כ"כ רוצה לתת ולתת

ולא שמים עליך

 

שקופה!

מילה מדויקת!

 

תהיי חזקה

כ"ז באלול תשפ"ב 06:40תודה על ההבנה. לא מרגישה מעמסה אבלמורה שבורת.לב
כואב ככ להרגיש שקופה😥
כ"ו באלול תשפ"ב 21:53וואו חיבוק ענקיתהילה 3>
נשמע כואב ממש❤️❤️❤️
כ"ז באלול תשפ"ב 06:40❤️‍🩹מורה שבורת.לב
כ"ז באלול תשפ"ב 16:35ממש כואב להרגיש שקופהדבורית
זה אחד הכאבים הכי גדולים שיש
וכמה חשובה התזכורת שכתבת
ביחד עם השקיפות יש כאב עצום מפגיעה
וחוסר אונים מול מציאות שמערערת את המקום שלי
זה אחד הכאבים הכי גדולים במקצוע הזה
אנחנו עובדים מול בני אדם ולא מול מחשבים
ככ בקלות אפשר למצוא את עצמך עומד מול סיטואציה ששמה אותך ללעג וחשוף להשפלה
ממש כפרת עוונות
ומתוך זה צומחים ולומדים
גם איך לפתח ערך עצמי בריא שאינו נמדד בסיטואציות ספציפיות (שיכולות לקרות גם למורה ותיק)
וגם איך לחדד את היכולות שלי מול כיתות מאתגרות
אני ממש מבינה אותך וכואבת איתך
ברגעים כאלה שווה להרים עיניים לאבא שבשמים
כי הוא תמיד רואה את כאבך
דווקא כשאולי נראה ששאר האנשים לא מבחינים כלל
חיבוק ושנה טובה
כ"ח באלול תשפ"ב 19:56תודה רבה🙏אכן מנחם לדעת שה' תמיד איתנומורה שבורת.לב
עבר עריכה על ידי מורה שבורת.לב בתאריך ח' בתשרי תשפ"ג 20:27
וזה ככ קשה >מצבים שאי אפשר להעלים עין ומנגד, שום צרחה או הכוונה או כיום לא עוזרים. ייאוש מוחלט
ח' בתשרי תשפ"ג 00:25וואי חיבוק אהובהאביולאחרונה
לא פשוט בכלל
ב' בתשרי תשפ"ג 22:14תעזרו לי להבין מה לעשותמחכה עד מאוד
ביתי המתוקה היא בת 11.
היא ילדה מאוד טובה באופי שלה..
אבל מה בביהס אם היא מרגישה שמורה תצא עליה בלי סיבה היא תענה בחוצפה מתוך התגוננות.
אני ממש לא מגבה חוצפה.
בבית ספר שלה יש המון חוצפה במיוחד מכיתה מסימת...
ב' בתשרי תשפ"ג 22:21קפץ ,ממשיכהמחכה עד מאוד
בקיצור היא רבה עם המנהלת והמנהלת מממש רויה
בחוצפות מתחילת שנה זו בלבד!
היא צעקה על הבת שלי לקרוא להורים מיד לבוא לקחת אותה על משפט קטן שלה
גרמה לבת שלי להתחבא מרוב פחד עד סוף היום
ולבכות במחבוא.
למה לא התקשרה?
התביישה בבכי שלה מול כל המזכירות
עשיו אני שאלתי בתמימות את המנהלת על משהו בא. הורים שקשור לבת שלי והיא ענתה לי בעצבים כאילו מה??
אני ממש פגועה ממנה.
ומרגישה שהתגובות שלה בלי שום פרופורציה
כי הביהס על גלגלים....
והיא רוצה שאני יבוא מחר לפגישה
אני לא יכולה ולא רוצה!
ממש מתוסכלת.
מה לעשות?
ב' בתשרי תשפ"ג 22:39בעיה שהמנהלת נמצאת בחוסר אוניםאור123456
אבל לדעתי כן צריך למצוא תאריך שמתאים לשתיכן ולדבר על מה שקרה.
כשיש חוצפה באוויר קשה לחנך.
ב' בתשרי תשפ"ג 22:41ונראה לי בין השורות שאת כביכול מבינה אותהאור123456
אבל חוצפה לא צריך להבין או להסכים..את צריכה להביע עמדה ברורה שזה לא מקובל בשום צורה ושאם יש בעיות שתדבר איתך ותחשבו איך לפתור.
חוצפה זה לא אופציה לא מול הורים ולא מול מורים אין מה להבין או להכיל 😕
ב' בתשרי תשפ"ג 22:52נשמע לי התנהלות קצת מוזרה של המנהלתחילזון 123
גם אם יש חוצפה וכו' שזה לא דבר טוב כמובן,
למה הילדה צריכה להתקשר? נשמעת לי בקשה מוזרה קצת...
וגם לבקש שתבואו לקחת? לא יודעת לא נשמע לי סטנדרטי כ''כ.
הייתי מבקשת לדבר איתה בזמן שנח לשתיכן ולהתנצל ולסגור את זה איכשהו...
ב' בתשרי תשפ"ג 23:03אני לא חושבת שהייתה צריכה להתקשרמחכה עד מאוד
הביס היה צריך להתקשר
מה הייתן עושות ?
מריגה שהמנהל יש כבר משהו אישי נגדה על סמך קשיים בעבר.
כאילו לא נותנת לה לפתוח דף חדש.
והמחנכות ממש כן!
גם ההיא של שנה שעברה ממש עפה על השיפור
וגם החדשה של השנה.
המנהלת כאילו סימנה אותה!
כבר היו סיפורים עם מנהלות שהשאירו צלקות לבנות...
מה לעשות?
מה לדבר איתה?
אוף זה קשה לי
ג' בתשרי תשפ"ג 00:24הייתי אומרת לה שהציפייה שהבת תתקשרהמקורית
בעצמה להורים היא ממש לא במקום.
עם כל הכבוד זה משו שהיא צריכה לעשות.
להגיד שיש מגמה של שיפור ושזו צורת התגוננות שאת מגנה ועובדת עליה.
וגם לעשות עבודה עם הילדה.

ולקבוע כמובן שיחה בהקדם במועד שנח לשתיכן.
אבל לא הייתי דוחה את זה יותר מדי. קודם כל כי לדעתי זה חשוב מאוד גם לבת וגם למנהלת שלא תחשוב שזה זלזול.
ג' בתשרי תשפ"ג 09:15אני לא הבנתי באיזה קטע המנהלת צעקה *עלייך* כשנפגשתטארקו
או שלא הבנתי נכון.


משו שם מסריח ממש.
ח' בתשרי תשפ"ג 00:23התנהלות ממש מוזרהאביולאחרונה
לדעתי תנסו לקבוע פגישה מסודרת ולדבר בצורה נורמלית.
מה הכוונה הית ספר על גלגלים?
ג' בתשרי תשפ"ג 16:01ילדה בת 14 שמתלוננת הרבה על כאבי בטן.אחתפלוס
היא ניסתה להוריד מוצרי חלב והיא מרגישה הרבה יותר טוב.
אבל-1. מה עושים עם זה שרוב מה שהיא אוהבת זה חלבי והיא נגעלת מכל מוצרי הסויה ולחלופין חלב למינהם?
ואז היא נשארת רעבה ועצבנית.
2.עדיין כן כואב לה מידי פעם וחשבתי שאולי היא סתם לא אוכלת וזה לא רגישות לחלבי אלא למשהו אחר.
הרופאה אומרת לי שאין בדיקות לגלות רגישות. זה רק ניסוי וטעייה.
זה נכון?
ז' בתשרי תשפ"ג 14:10בדיוק. יש בדיקת נשיפה לרגישות ללקוטזחלומות חלמתי
אני עשיתי כבר לפני 10 שנים ואובחנתי כרגישה ללקטוז.

וכמו שאמרו, יש כדורים שאפשר לקחת, יש של לייף "לקטאז"- אני הכי אוהבת אותם. יחסית יעלים והמחיר הכי טוב שמצאתי.( אני כותבת "יחסית" כי זה באמת לא עובד 100%. נניח לא הייתי מנסה חלב ושמנת וכאלה.)

בהצלחה!
פרסומת
כ"ו באלול תשפ"ב 19:47שאלה לקראת החגעוד מעט פסח

יש לי אחות שמאוד קשה לי עם הצורה שבה היא מחנכת את הילדים שלה. אין שם משהו ממש מוגדר שאפשר להצביע עליו (כלומר, הם שומרים הלכה והורים סבבה למראית עין), אבל יש להם בבית המון צעקות (גם בין בני הזוג), המון התעסקות בשטויות (כל היום 'איך אני נראית', ושירים בלועזית), מריבות מגעילות בין האחים (עם מילים שלא נכנסות אלינו הביתה) וכל מיני דברים שפחות מתאימים לחינוך שלנו. באופן כללי התחושה היא כאילו ההורים שם הם בראש של 'תעשו מה שאתם רוצים רק תעזבו אותנו בשקט', ולא באמת של חינוך.

עכשיו אחותי התקשרה לבת הגדולה שלי (כיתה י') וביקשה שתבוא להיות אצלם ולעזור לה במהלך ר"ה. הבת שלי מאוד מתלהבת מהרעיון אבל אני ממש לא רוצה שהבת שלי תהיה שם יומיים, ועוד יומיים משמעותיים כאלו. ואני לא ממש יודעת איך להסביר את זה לה (בעקרון היא אוהבת להיות שם, כי מותר כמעט הכל...)- ועוד יותר לא איך להגיד את זה לאחותי בלי לפגוע.

וחוץ מזה, אני גם מתלבטת האם בכלל זה נכון למנוע ממנה, כי בסוף מדובר בחסד ועזרה- וזה גם ערך בעיניי. ואם אני אציב גבולות מסוימים (למשל, להגיד להם להעיר אותה לתפילה)- הם כן יעשו את זה. אז אני לא יודעת מה חשוב יותר, האווירה בר"ה או מעשה החסד שהיא מתלהבת לעשות.

 

כ"ו באלול תשפ"ב 19:59באמת דילמה..אור123456
כ"ו באלול תשפ"ב 20:06אני חושבת שלגיטימי לסרבחיכיתי חיכיתי
ראש השנה זה חג משפחתי וחשוב ואת יכולה להגיד לה שאת רוצה שכל המשפחה תחגוג יחד בלי להכנס לבעייתיות שבכך. אני לא חושבת שהייתי משחררת את הבת שלי לחג גם למקום שאני סומכת עליו בעיניים עצומות. חשוב לי שכולם יהיו בבית ויזכו להתברך מאביהם בערב החג.
כ"ו באלול תשפ"ב 23:16^^^^ ויש לי ילדה שמתקרבת לגיל הזהטוזי
כ"ו באלול תשפ"ב 20:44היא בכיתה י'תיתי2
בגיל הזה מתחילים לשחרר את החינוך לגיל הרך, החינוך שמייצר מסגרת מאוד ברורה של סדר יום, הרגלים, מה נכון ומה לא נכון,
ומתחילים להתנסות בבחירה אישית, בעצמאות,
ובבניית קשר הורה-ילד שהוא קרוב ומשמעותי, ומלווה את ההתנסות והבחירה בכל נפתוליה...
הדרך להיות משמעותית - היא בנתינת מרחב, באמון בילד וביכולת שלו לבחור ולהתמודד (גם אם הבחירות לא מוצלחות לטעמי לפעמים).
אנחנו רוצים שהוא יהיה אדם בוחר, ואנחנו רוצים להיות שם איתו כדמות שאיתה אפשר להתייעץ ולקבל השראה
ולכן נאפשר לו לבחור ולהתנסות, עדיף בדברים הקטנים והיומיומיים - כדי שהוא לא יחפש לשבור ולפרוק במקומות יותר גדולים...

ולכן, אני הייתי נותנת לה בחפץ לב ליסוע לדודה.
היא תחשף למציאות אחרת, משפחתיות אחרת, על חלקיה הטובים (שישנם בוודאי) וחלקיה המורכבים.
מדובר במשפחה קרובה, משפחה שהיא חלק מהחיים שלה, זו דווקא הזדמנות טובה להתנסות במשהו אחר
וכהורה, אקבל אותה אחרי החג, ואשמע חוויות, ונעבד ביחד בעדינות, ממש בעדינות.
וכמובן שלא הייתי מתנה תנאים לנסיעה, או מציבה ציפיות. תקום לתפילה או לא? זו בחירה תואמת את גיל כיתה י'... נותנת לה להרגיש בתוכה את הרצון להתפלל. ואם הוא לא קיים כרגע, הוא יהיה קיים שוב בהמשך. בכל מקרה הצבת ציפייה או תנאי בעניין תפילה - לא בהכרח תועיל בטווח הארוך. בחירה אישית תועיל יותר... מרחב פתוח ואמון מועילים הרבה יותר... לטעמי.

חג שמח!
כ"ו באלול תשפ"ב 21:02כתבת יפה!נופנופ


כ"ז באלול תשפ"ב 08:57אני חושבת ששחרור זה לא סתם לתת לה ללכתתהילה 4
אלא לדון איתה על הדברים.
לשתף אותה בהתלבטות. כמובן בצורה מכבדת- הדרך שלהם שונה האוירה בבית אחרת. מתאים לך להעביר ככה את ר"ה?
מתוך התיווך הזה תבאמת לתת לה לבחור ולעשות את הבדיקות שלה אבל זה לא מוריד את מקום התיווך ההורי שלנו.
כ"ז באלול תשפ"ב 14:32אני חושבת שצריך לתת את הדעת גם לזה שחילזון 123
גם אם זה היה מקום עם אוירה חיובית וכו'
פשוט פחות מתאים לנסוע לבד לחג בלי המשפחה.
גם זה נקודה שצריך לדון עליה
ג' בתשרי תשפ"ג 09:20נכון. אבל זה לא הנקודה שעליה נסוב הדיוןתהילה 4
כ"ו באלול תשפ"ב 22:01בקצרה כי אין לי זמןדיליה

יש לי אחות עם אותה בעיה.

גיסתי שלחה אליה בת בכיתה י' לפני שבועיים לכמה ימים כי נזקקה לעזרה דחופה.

הילדה חזרה בטראומה. ממש.

היא דברה איתה על כך והילדה נרגעה.

אבל תחשבי טוב טוב מה זה יהיה בשבילה.

כ"ו באלול תשפ"ב 22:27סתם נקודה, כשאני מבקשת מאחיינים בייביסיטראו'ר
אז קודם מבררת אצל ההורים שלהם )אחותי, גיסתי( שזה בסדר...
כ"ו באלול תשפ"ב 23:41לא קשור לחינוך שלהם. לא הייתי משחררת יומיים חג.לא מחוברת
מילא לישיבה.. אבל סתם ככה לעזרה אז לא..
תגידי שהיא יכולה לבוא בשבת שאחר כך
כ"ז באלול תשפ"ב 08:40לנסוע ליומיים חג בלי המשפחה?חילזון 123
נשמע לי ממש לא הצעה קשורה.
הייתי משחררת ליומיים אם הילד לומד בישיבה או משהו כזה וזה חלק מהלוז של כולם.
אבל סתם לנסוע בשביל בייביסיטר נשמע לי קצת הזוי.
אם זה שבת רגילה זה סיפור אחר אבל בטח לא חג משמעותי כמו ר''ה. נכון שהיא גדולה אבל עדיין זה חג!

תגידי לאחותך שאת שמחה לעזור לה אבל להתפצל בחג זה ממש לא מתאים לכם, היא עוד ילדה צעירה וצריכה להיות בחגים עם המשפחה הקרובה שלה.
כ"ז באלול תשפ"ב 10:22אישית, מלכתחילה, לא הייתי משחררתמתואמת
גם לא לשבת בודדת, אבל בטח לא ליומיים של אחד החגים הקדושים בשנה...
אבל כיוון שהבת שלך גדולה - אולי כדאי לנהל איתה שיחה ולהסביר לה את דעתך ועמדתך ואת הרגשתך, ואולי בעצמה היא תבין שלא שייך שהיא תלך לשם.
לאחותך תגידי מה ש @חילזון 123 הציעה, שאתם לא רוצים להתפצל בחג משמעותי כזה...
(ולמה בעצם דווקא עכשיו הם זקוקים לעזרה ממנה? אם היו מבקשים ליום כיפור - הייתי מבינה, כי זה צום, אבל למה היומיים האלה שונים מכל שבת רגילה שבה הם מתמודדים בלי עזרה?)
כ"ז באלול תשפ"ב 13:03לא שולחת.המקורית
וגם לא הבנתי למה היא מתקשרת אליה ישירות ולא אלייך.
הייתי מסרבת בנימוס ובחיוך בתואנה שחשוב לנו להיות ביחד בחג ומבקשת פעם הבא שיעבור דרכך בלבד.
כ"ז באלול תשפ"ב 16:20אין לי עוד ילדים בגילאזדרכת5
אבל בלי קשר לסיפור הספציפי אני חושבת שהגיוני לסרב פשוט מהסיבה שרוצים להיות יחד כל המשפחה בחג .
ג' בתשרי תשפ"ג 09:54מה עשית בסוף?בת 30


ז' בתשרי תשפ"ג 10:48בסוף היא היתה איתנועוד מעט פסח
לילדה אמרתי שאנחנו צריכים אותה גם בבית, ושחשוב לי שהיא תוכל להתפלל בנחת.
לאחותי אמרתי שאנחנו לא מאפשרים לילדה ללכת בגלל שלנו זה לא מתאים להיות בלעדיה בחג, וביקשתי שפעם הבאה תדבר איתי ישירות (למרות שקשה לי להאמין שזה יקרה...).
תודה על ההתעניינות!
ז' בתשרי תשפ"ג 14:05כל הכבודבת 30אחרונה


כ"ד באלול תשפ"ב 18:40אשמח להמלצה למיטה מתקפלת לסוכהשואלת12
לא בשבילי, בשבעיל בעלי והילדים
כ"ד באלול תשפ"ב 19:07ראיתי שמוכרים באושר עדהמקורית
אבל האמת לא הייתי קונה מיטה מתקםלת אלא מזרונים. לא סומכת על זה, וילדים הם שובבים.
ראיתי שמוכרים שם מזרן ב99.
מכירה גם מזרן מתנפח אבל זה אולי יותר יקר
כ"ד באלול תשפ"ב 21:06ולשים את המזרון על הריצפה?שואלת12
כ"ד באלול תשפ"ב 21:09כן. פחות נעים אבל יותר בטוחהמקורית
ז' בתשרי תשפ"ג 07:37בסוכות קר ולפעמים אפילו מטפטף, כדאי לקחת בחשבוןמתחדשת11
כ"ד באלול תשפ"ב 21:18לילדים זה בסדר גמוריעל מהדרום
לק"י

לבעל, תלוי בו ובגבו.
כ"ד באלול תשפ"ב 21:42את מתכוונתשואלת12
שהילדים על מזרונים ומיטה לבעל?
כ"ד באלול תשפ"ב 21:44מה שנוח לבעלך. יש כאלה שנוח להם על מזרוןיעל מהדרום
כ"ד באלול תשפ"ב 22:03וכן, התכוונתי מזרונים לילדיםיעל מהדרום
כ"ד באלול תשפ"ב 21:15אושר עדבימבה אדומה
ולשים לב אם זה אורך 1.8 או 2 מ'
כ"ד באלול תשפ"ב 21:21מניסיון זה נוח? וגם יודעת כמה עולה?שואלת12
כ"ד באלול תשפ"ב 21:36אני לא ניסיתי כמובןבימבה אדומה
לבעלי ה1.8 היה בלתי נסבל כי הוא בגובה 1.85....
אז עד שלא קנינו 2 מטר העניין לא נרגע😅

ושנה שעברה עם ה2 מ' היה בסדר אני חושבת

ולא זוכרת מחיר כמובן...
כ"ד באלול תשפ"ב 21:41תודהשואלת12
ז' בתשרי תשפ"ג 07:38אם בעלך רזה זה אולי יתאיםמתחדשת11אחרונה
אם הוא יותר מזה, זה עלול להיות לא יציב
כ"ד באלול תשפ"ב 21:24לא ממליצה על מיטה בצורת אלונקהיעל מהדרום
לק"י

אצל ההורים של בעלי היתה או עדיין ישנה מיטה כזאת. קראו לה "מיטה צרפתית", והיא ממש לא נוחה.
כ"ד באלול תשפ"ב 21:41תודה !שואלת12
כ"ה באלול תשפ"ב 07:57אצלנו הם ישנים על מזרנים...מתואמת
יש לנו דשא סינטתי בסוכה, אז זה נוח מספיק.
אתם יכולים גם לחפש מזרנים בהשאלה/ביד שנייה.
כ"ה באלול תשפ"ב 09:21למה לא לקחת את המזרון מהמיטה?מנגואית
זה מה שאנחנו עושים

@שואלת12

(אני רואה שהגבתי לא להודעה הפותחת.. מצטערת)
כ"ה באלול תשפ"ב 09:35אנחנו אישית מעדיפים להשתמש במזרנים אחריםמתואמת
כי למטה מסתובבים חתולים...
יש לנו כמה מזרנים ישנים ששמורים במחסן לצורך זה.
כ"ה באלול תשפ"ב 10:01האמת שאלתי על מיטות ואז התשובות עברו למזרוניםשואלת12
כ"ו באלול תשפ"ב 21:07מיטת מתקפלת זה מסוכןנופנופ

במיוחד לילדים קטנים

הן לא יציבות

ואלו שכן יציבות מאוד כבדות ויקרות

 

לבעלך אפשר מיטה מתקפלת, כל שנה יש באושר עד או בחנויות באיזורים החרדיים

בערך 200-300 שח כולל מזרן

לילדים, קחי נילון חד"פ או שעוונית שימי מתחת למזרן פשוט

יש מזרנים דקים ופשוטים סביב 100 ש"ח

ככה יוכלו לקפוץ עליו בלי חשש (והם קופצים!)

 

כ"ו באלול תשפ"ב 21:54תודה!שואלת12
כ"ח באלול תשפ"ב 22:59ציציות - איך אתן מכבסות?אור123456
כל הזמן הציציות נהרסות לי בכביסה ( גופיות ציצית)
אני מכבסת ביד ועדיין החוטים כל הזמן נתלשים 😕
כ"ח באלול תשפ"ב 23:06בדיוק רציתי גם לפתוח שרשור כזה!מאוהבת בילדי

אני שמה את הציציות עצמן בתוך גרב וקושרת ומכבסת כרגיל.

אם הגרב לא נפתחת- אז אין קשרים...

כ"ח באלול תשפ"ב 23:28יש ליoo
שקית רשת עבה שמיועדת לכביסת ציציות שקניתי בחנות של תשמישי קדושה.

אני מקפלת ל4 כל ציצית, שמה את החוטים באמצע ומגלגלת לגליל, שמה את כל הגלילים בתוך השקית, סוגרת ומכבסת עם מכונה לבנה 30 מעלות.

אני מכבסת ציציות פעם בשבוע ולכן קונה לילדים הרבה ציציות, שלא אצטרך לעשות את הפרוצדורה הזו יותר מפעם בשבוע.

בכל מקרה לציציות יש בלאי יחסית גבוה ואני מחדש מלאי כל כמה חודשים.
כ"ח באלול תשפ"ב 23:31לאחרונה חידשתי לבן שלי את המלאייעל מהדרום
לק"י

אני מקפידה להכניס את הפתילות לתוך הכיסים שיש בהם (לא יודעת אם בכל הגופיות ציצית יש), ושמה בתוך הרשת.
מקווה שזה יעזור באמת
כ"ט באלול תשפ"ב 00:19קניתי פטנטריבוזום
בחנות של תשמישי קדושה. זה רצועת בד כזו עם סקוצ'ים שמניחים עליה את הפתילות, סוגרים עם הסקוצ'ים ואז מגלגלים וסוגרים שוב עם רצועה שעוטפת את הגליל שנוצר. אם תרצי תמונה אצלם או אחפש לך.
כ"ט באלול תשפ"ב 14:07קניתי כזה השבועמאוהבת בילדי

גם יקר וגם לא ממש יעיל... הסקוצ' נפתח והציציות ברחו

כ"ט באלול תשפ"ב 14:45אצלי בינתיים שמר על הציציות (לא השתמשתי הרבהריבוזום

עדיין כי קניתי לאחרונה גם כן. שלוש כביסות נראה לי)

 

מסכימה שיקר יחסית

כ"ט באלול תשפ"ב 01:07בעלי מכבס בידבוקר אור
כ"ט באלול תשפ"ב 01:44אני מכבסת ביד אבל הם פשוט מתפוררות 😕אור123456
כ"ט באלול תשפ"ב 08:52תוך כמה זמן זה קורה?יעל מהדרום
לק"י

אולי יש דרך לחזק את הפתילות.
לטבול את הקצה בדבק או משהו (אם אין עם זה בעיה הלכתית).

אולי תשאלי בפורום שיש בו בנים. אולי יהיו להם טיפים.
כ"ט באלול תשפ"ב 13:05הם נקרעות/ נתלשות..לא מהקצה..אור123456
אולי סוג של אבקת כביסה או הדגם הספציפי שאני קונה..
עם איזה אבקה אתן מכבסות?
ומאיפה אתן קונות?
כ"ט באלול תשפ"ב 13:08קניתי לאחרונה ממשכן התכלתיעל מהדרום
לק"י

אבל עוד אין לי מושג כמה זמן יחזיקו.
אבקת כביסה נראה לי מקסימה/ אריאל.

מצד שני, הקודמות נקרעו, ורק עכשיו התחלתי להכניס את הפתילות לכיסים שלהן ולכבס בתוך הרשת, אז נראה אם יעזור.
כ"ט באלול תשפ"ב 14:34בדיוק השילוב שנקרע אצלי..אור123456
גם ממשכן התכלת עם מקסימה..
תעדכני איך זה אצלך
כ"ט באלול תשפ"ב 13:42לי יש מגן ציצית.תהילה 4
מתקן תכלת מפלסטיק שמלפפים בו את הציציות פרסמתי תמונה שלו בשרשור קודם שהעלתי פעם.
תחפשי מגן ציצית.
כ"ט באלול תשפ"ב 14:08זה מתאים לציצית אחת של ילדים, לא?מאוהבת בילדי

אז אם יש לך להכניס 4 ציציות את צריכה 4 מגינים? זה במחיר של ציצית בערך...

ב' בתשרי תשפ"ג 22:08מתאים לציצית אחת או 2 של ילדיםתהילה 4
לי יש 3 בבית וזה אכן בסוך במחיר ךש ציצית אבל בשונה מציציות שהן חד פעמיות כי הן נהרסות בקצב מבהיל זה רב פעמי ככה שזה יוצא בהחלט משתלם.

דרך אגב. במעבר למכונת ייבוש אנחנו מורידים את זה צולח את הייבוש מצוין. ופחות מרעיש
ג' בתשרי תשפ"ג 22:06אני גם משתמשת בזהדיליה

זה מחזיק עמד מל זמן

נכנס לי 2 של ילדים או אחד של מבוגר.

לא מייבשת במייבש רק תולה.

כל חצי שנה ציציות חדשות אבל

ג' בתשרי תשפ"ג 09:16בתוך שקית רשתטארקו
קניתי בסטוק בכמה שקלים, זה מצוין ממש.
ג' בתשרי תשפ"ג 09:19תופסת את כל החוטים יחד, מקפלת, וסוגרת בגומיית שיערחילזון 123
לפעמים שמה עם הגומיה בשקית רשת.

או מכניסה את כל הציצית לתוך גרב

ראיתי גם פטנט לגלגל את החוטים יחד בתוך קצה והבד, ואז לסגור בגומיה וככה לכבס
ג' בתשרי תשפ"ג 13:17עשיתי על זה דוקטורט (אמא לבנים)שחרית*
קניתי מעלי אקספרס תיק כזה לכיבוס חזיות.
אני מקפלת את הציצית לחצי לאורכה, מקפלת את הציציות מעל ומגלגלת הכל ושמה בתיק.
מכבסת רגיל במכונה.
ציציות אכן נתלשות ומתקצרות אבל להבנתי לא מכביסות (ובטח לא אם את מכבסת ביד) אלא משחיקה טבעית, מזה שהן נתפסות בכסאות בית ספר, ממשחקי כדורגל סוערים ומשלל דברים שבנים עושים...
אצל ילד מתחת לגיל חינוך כל עוד הציצית לא במצב מזעזע מבחינת פתילות אני לא מחליפה. אצל הגדולים אכן מחזיקה סטוק ומחדשת מידי פעם. מכבסת פעמיים בשבוע.
ג' בתשרי תשפ"ג 14:38לשים לב שאבקת הכביסה מתאימה לצמר!124816
החלפתי מתי שהוא אבקת כביסה והציציות פשוט היו מתפוררות, לקח לי זמן עד שעליתי על זה שזו האבקה.
ג' בתשרי תשפ"ג 20:03לדעתי זאת הבעיה...איזה אבקות מתאימות?אור123456
ג' בתשרי תשפ"ג 22:31אבקות שמתאימות לצמר.124816
אני משתמשת בביומט, מניחה שיש עוד כאלה.

כשהיתה לי אבקה אחרת שפוררה את הציציות, גיליתי אח"כ שכתוב לה באותיות הקטנות שהיא לא מתאימה לצמר.

(עדיין יש בלאי של הציציות אבל כזה שנתלש מדי פעם חוט אחד שכנראה נתפס במשהו, בתקופה שהייתי עם אבקה אחרת לפעמים כל הפתיל ביחד היה מתנתק בלי סיבה נראית לעין)
ג' בתשרי תשפ"ג 15:19אבקת כביסה!אגק
השתגעתי מזה שהציציות היו מתפוררות ופניתי למישהו שמוכר תשמישי קדושה כדי לקנות מגן ציצית או משהו כזה.
הוא שאל אותי באיזה אבקת כביסה אני משתמשת (אריאל) ואמר לי לקנות אחת אחרת בשביל הציציות.
מאז אני עושה כביסה נפרדת לציציות עם אבקה אחרת. אומנם הן נקשרות אחת לשניה אבל אני צ'יקצ'ק מפרידה וכבר לא קורה לי כמו פעם שזה היה מתפורר ונקרע ברגע שהייתי מנסה להפריד.
ג' בתשרי תשפ"ג 15:20באיזה אבקה את משתמשת?יעל מהדרום
ג' בתשרי תשפ"ג 16:47אני משתמשת בביומט124816
האבקות הבעייתיות הן אלו שכתוב עליהן שהן לא מתאימות לצמר.
ג' בתשרי תשפ"ג 16:51תודה!יעל מהדרום
ג' בתשרי תשפ"ג 20:03תודה אנסה!אור123456
ו' בתשרי תשפ"ג 22:35רק ביד ואת החוטים שוטפת בעדינות כשהם ישריםהמקוריתאחרונה
פרסומת
כ"ט באלול תשפ"ב 16:47השבעות בישיבות ואולפנותפליונקה
מה אתן אומרות? למה צריך את זה? איך ילדים רגישים עוברים את זה?
הגדולים שלי אומרים שזה כיף אבל תלוי מוסד לימודים.
ו"אני לא מבינה" . אבל אני באמת לא מבינה למה זה כיף ומה מטרה חינוכית בזה?
כ"ט באלול תשפ"ב 17:33מסכימהבוקר אור
ב' בתשרי תשפ"ג 21:31מסכימה... וגם השבעות בתנועות הנוער...😕חילזון 123
אבל לא בכל מקום זה בעל אופי לא נעים
לפעמים זה פעילות כזאת שהגדולות מארגנות, טיול וכד'.
אני חושבת שצריך להזכיר לצוות החינוכי שצריך ממש לדאוג שזה יהיה בטוב וחיובי
ב' בתשרי תשפ"ג 22:42אני לא הייתי שורדת את זהאור123456
הגדולים נהנו מאד
השלישי לדעתי לא יעבור את זה בטוב...או שיתחשל עד אז..הוא רגיש כמוני 😕
ב' בתשרי תשפ"ג 22:43דברתי על השבעות של תנועןת נוער לא מכירה במוסדותאור123456
חינוך ואחת כבר סיימה אןלפנא והשני בי"ב
ג' בתשרי תשפ"ג 09:13של תנועות נוער הרבה יותר מחרידות משל אולפנותטארקו
באולפנות(וישיבות לדעתי גם) זו יותר פעילות גיבוש לילית מגניבה, לא התעללות לשם ההתעללות כמו בתנועות נוער
בתנועות נוער זו פעילות משפילה ומזעזעת שצריכה לעבור מהעולם.
ב' בתשרי תשפ"ג 23:46מזה השבעות🤭? סקרנתןאחתפלוס
ד' בתשרי תשפ"ג 10:44סוג של פעילות שהשמיניסטים (כיתה י"ב) עושיםפולשת לרגע**
לחמשושים (ט') כדי שישבעו אמונים לישיבה/אולפנה.
זאת אמורה להיות פעילות הומוריסטית לחלוטין.
ב' בתשרי תשפ"ג 23:53גם לדעתי זה רעיון הזוי וממש לא שואב מהמקורות שלנוPandi99
לפעמים זה פשוט נהיה מוגזם
ג' בתשרי תשפ"ג 08:59מודה לה' שלא עברתי את זה בעצמי (מחזור א' באולפנה)מתואמת
ומודה לה' שבאולפנה של הבת שלי ההשבעה היא יותר מעין טיול גיבוש (הן רק היו צריכות לחתום את שמן בקטשופ...) ואין בה את כל מה שעושים במוסדות אחרים...
ג' בתשרי תשפ"ג 09:14זה ככה ברוב(אם לא כל) האולפנות והישיבות היוםטארקו
ב"ה.
ג' בתשרי תשפ"ג 10:52לפי השרשור נשמע שזה עדיין לא בכל במקומות...מתואמת
אבל באמת משמח לשמוע!
ג' בתשרי תשפ"ג 11:05אור שכתבה שזה ממש לא נעים כתבה על תנועות נוערטארקו
ושימי לב שהסתייגתי כי אני לא מכירה את כל מוסדות החינוך בארץ, אבל כן זה הלך הרוח המוביל.
ג' בתשרי תשפ"ג 11:20צודקת...מתואמת
ג' בתשרי תשפ"ג 15:59אני הסבתי את תשומת הלב בכיתה יב* לנושאנפש חיה.
ובאמת היה טיול גיבוש ממש כיף ומעצים שארגנו לחמשושיות החדשות.


*בגלל שבאמת סבלתי ונצרבה לי לוי נוראית.
ג' בתשרי תשפ"ג 16:00חוויה נוראית*נפש חיה.
ג' בתשרי תשפ"ג 16:56ישר כוח!פליונקה
ג' בתשרי תשפ"ג 20:04אשרייך!מתואמת
ד' בתשרי תשפ"ג 19:41אצלנו באולפנה זה באמת היה טיול גיבוש עם פעילות ממשלפניו ברננה!
שווה שהשמינית מארגנת
באמת חבל שמאפשרים את ההשבעה במתכונת המקורית שלה

בתנועת נוער היה ממש סיוט 😥
ד' בתשרי תשפ"ג 23:31לא מצליחה להבין את הקטעאחתפלוס

סתם לגרום צער למישהו?

איך ההנהלה לא מפסיקה את זה?

ה' בתשרי תשפ"ג 08:12זה נחשב ל"מגניב"...מתואמת
ה' בתשרי תשפ"ג 10:42אני מבינה. אבל אם זה מגניב ומצער כאחד-צריך להפסיקאחתפלוס
את זה בהוראה מההנהלה.
כואב לי לחשוב על צער של נערות/נערים סתם בשביל כלום.
פעם רציתי לשנות את העולם , היום כבר התבגרתי....
ה' בתשרי תשפ"ג 13:04אני מסכימה איתך לגמרי...מתואמת
ה' בתשרי תשפ"ג 10:24תנועת נוער זה מקום שמנהל בפועל על ידי נוערלפניו ברננה!
שמצד אחד הוא מאוד ערכי ומצד שני מאוד מושפע ממה שיגידו עליו וממוסכמות... יש גם מימד של - אני הייתי שם ועברתי את זה, ואני בסדר, אז גם אתם צריכים..
חבל שאין את הקול האמיץ של מי שעבר את זה וסבל ולא רוצה להמשיך את המעגל (ואולי יש, וזה הולך ונהיה פחות רווח.. אחרי הכל זה היה לפני יותר מעשור..)
ה' בתשרי תשפ"ג 10:42ואין מבוגרים שעומדים מאחורי זה?אחתפלוס
ה' בתשרי תשפ"ג 11:28אצל הילדים שלי היה על זה הרבה דיוניםחילזון 123
על זה גם עם הנוער עצמו וגם עם הרכזים והצוותים
ויש שיפור ויותר פיקוח על התוכנית
אבל הרבה כאילו נהנים מזה וקשה פשוט לבטל את המסורת לחלוטין
גם לא כולם לוקחים קשה כל מני דברים שאולי אחרים כן לוקחים קשה
ה' בתשרי תשפ"ג 11:57המשפט האחרון שלך-לפניו ברננה!
צריך לקחת את המכנה המשותף הרחב ביותר
ולהיזהר בדיני נפשות
ולא להגיע למצב שילד יגיע לאנשהו כי כולם מגיעים ומי שלא מגיע הוא פחדן ופורש מהציבור, ויאלץ להעמיד פנים שהוא נהנה מהתנהגות מגעילה כלפיו והוא לוקח את זה בתור בדיחה.. ואם הוא לא מצליח להעמיד פנים כאלה צוחקים עליו.. בקיצור זה ממש נורא שזו סיבה לאפשר את הדבר הזה.
ה' בתשרי תשפ"ג 12:32אני מסכימה... מצידי בכלל לבטל את זה...חילזון 123
לפעמים זה בכלל לא תוכן ההשבעה.
היה אצלינו מקרה שבאמת התוכן היה די מפוקח
כל מה שעשו היה די בצחוק, אפשר היה להשתחרר מזה בכל שלב של הערב
ועדיין היו כמה בנות גדולות שאמרו דברים די פוגעים למישהי מהצעירות
וזה לא משהו שמישהו מהפיקוח יכול היה לצפות וגם לא היה שם לב
ותכלס כל שאר הצעירות כנראה לא שמו לב לזה בכלל כמשהו פוגע

נכון שהפעילות כאילו איפשרה את זה, ככה אולי הן לא היו ככ נפגשות פשוט,
אבל עצם הפעילות לא עודדה התהגות מגעילה, פשוט יש ילדות שהן כאלה למרבה הצער
ה' בתשרי תשפ"ג 13:50בדיוק זה מה שהתכוונתילפניו ברננה!אחרונה
ה' בתשרי תשפ"ג 11:55יש והם מנסים למתן... אבל בסוף זה לא תלוי רק בהםלפניו ברננה!
כי רוצים לעשות אירוע מסודר ומבוקר.
אם יבטלו לגמרי זה יכול ליצור מצב שעושים משהו בכלל בלי השגחה של מבוגרים.
כשעושים עם מבוגר זה כאילו מבוקר אבל בפועל הנוער עושה מה שהוא רוצה..

חושבת שבאמת הפתרון צריך להיות שמסבירים לנוער כמה זה שלילי ולא טוב... ברור לי שכאמא אני אשריך את הילדים שלי איך להתנהג לצעירים מהם (ואם אשמע שאיפה שאני גרה כלולה התעללות ההשבעה אני לא ארשה לילדים ללכת, גם אם הם ייחשבו פחות מגניבים. כמובן מתוך שיח והכל...)
ה' בתשרי תשפ"ג 13:01בדיוק. גם אני בתור אמא לא הייתי מסכימהאחתפלוס
להכניס את הילד שלי להתעללות רגשית מידיעה
ה' בתשרי תשפ"ג 13:07סיקרנתן אותי, מה עושים בהשבעות שזה כל כך נןרא?פה לקצת
ה' בתשרי תשפ"ג 13:49עושים איזה פעילותחילזון 123
הרבה פעמים בלילה, שהעיקר שלה זה ''בואו נראה לצעירים מי פה השולט'' ונתעלל בהם קצת.
נגיד נשפוך עליהם מים/צבע/ביצים וכו.
נגיד הם יהיו ''חייבים'' לשתות איזה משהו מגעיל מוזר ולא מוגדר כדי לעבור את המסלול.
נגיד נפחיד אותם בפתאומיות בחושך.
נגיד נעשה איזה מסלול מכשולים חשוך ונעלים אחד מהחברים וכולם ידאגו.
בסוף חותמים את השם עם איזה גואש או משהו בכף היד.
כל מני שטויות כאלו...
אצל הבנים זה הרבה פעמים כמו ערב צבא כזה. שרצים בו הרבה, מטפסים וכו. וה''מפקדים'' צועקים על החיילים הפשוטים...
ד' בתשרי תשפ"ג 22:38המלצה לרופא עור וגזזתחן_חן
הי
כבר מכעט שנה אנחנו בסיפור של גזזת שלא עוברת. אין רופא עור נורמאלי שיודע להגיד לנו מה לעשות.
יש למישהו נסיון עם גזזת?
ועם רופא עור מומלץ ממש?( שעובד עם כללית עדיף)
תודה!
ה' בתשרי תשפ"ג 11:35ד״ר פנינה פרקשרינת 23אחרונה
רופאת עור מעולה בכללית (אגב לא כתבת אזור בארץ).
אין לנו נסיון עם גזזת ב״ה אבל בנושא אחר היא עזרה מאד.
והיא גם נחמדה ביותר.
פיקוד העורף