וגם הם לא הכי בטוחים מבחינת מניעה.

נראלי חבילה של 10 ב100₪ משהו כזה, אני אישית לא הייתי לוקחת אישית במידה ואת לא מעוניינת להכנס להריון.

התקן לא הורמונלי עולה איזור ה300₪ ועוד עלות התקנה שונה אצל כל רופא. יש רופאים שעושים חינם ויש כאלה שלוקחים כמה מאות שקלים.

לי אישית לקחו 300₪ על התקנה.

נניח סך הכל 600₪ ותפרסי על נגיד חצי שנה(כתבת כמה חודשים) זה יוצא 100₪ לחודש.

את יודעת מראש שעוד כמה חודשים תרצי להפסיק למנוע? אולי עד אז תרגישי שאת עדיין לא בשלה ותרצי לחכות עוד קצת? ואז כן משתלם ההתקן..

התכוונתי לשקפים כשכתבתי נרות

אני ארצה למנוע לעוד חצי שנה בערך. אבל יכול להיות גם שפחות מזה.

100₪ לחודש זה מאוד יקר עבורי כרגע ותכלס גם אין לי כוח לפרוצדורה של התקן

מתלבטת על שיטת המודעות לפוריות אבל אני לא מבינה בזה ולא רוצה לקחת סיכון כרגע מבחינת הריון

פשוט הגלולות התחילו ממש לא להשפיע עליי טוב לאחרונה

האם את מוכנה לסבול עוד חצי שנה תופעות של הגלולות/פרוצדורה וכסף של התקן

או

לקחת סיכון שאת נכנסת להריון כשאת לא מוכנה ולא רוצה.

שבי תחשבי מה יותר מפחיד ממה וזה יוביל אותך למסקנה אחת וברורה.

עם הגלולות

אבל ממש מבאס שהגוף צריך לשלם מחירים..

וכל הזמן צריך להיות הורמונלי

ב"ה נכנסתי ממש מהר להריון הקודם אז אני מפחדת שאני אפסיק למנוע עכשיו ומיד אכנס להריון כשלא מתאים לי כרגע..

יוצא שאני כל הזמן הורמונלית

גלולות- הריון- אחרי לידה- גלולות- הריון וכ'ו...

ממש ממש אין לי חשק

ברמה שטבלתי לפני שבועיים בערך והיינו ביחד פעמיים מאז (וגם זה לא היה כי היה לי חשק.. והשאיר אצלי תחושה רעה...)

וזה ממש מפריע בזוגיות

זה באמת קשה ומבאס המצב הזה.

אנחנו כולנו באותה סירה..

מתישהו הפנמתי שאין ברירה, וכל אחת בוחרת את הרע במיעוטו בעבורה.

יש מי שתעדיף גלולות למרות ההורמונים. ויש מי שתעדיף התקן למרות הפרוצדורה.

האמת שבמקומך הייתי מפסיקה את הגלולות 3 חודשים לפני ועושה לפי שיטת הימים הבטוחים. אמנם משאיר רק כשבוע וכן יש סיכון להכנס להריון אבל לפחות לקבל 3 חודשים נטולי הורמונים.

אגב, לא תמיד אחרי הפסקת גלולות נכנסים ישר להריון. תקין שיהיה חצי שנה של שיבוש הורמונלי. גם אם פעם שעברה נקלטת ישר..

לא בקטע של לבאס אבל כן לשים את הדברים על השולחן.

הלוואי שהיה דרך לדעת כמה זמן אני אכנס להריון אחרי הפסקת הגלולות ולכוון על פי זה חחחח..

מה זה שיטת הימים הבטוחים?

ומה העניין דווקא בשלושה חודשים?

3 חודשים זה חצי מהזמן שעוד נשאר, לכן הצעתי ככה. את יכולה לעשות כמה שבאלך..

שיטת הימים הבטוחים הכוונה לא לקיים יחסים בימים שלפני ואחרי הביוץ.

צריך לעקוב אחרי הביוץ- מקלונים או הפרשות, ואז לא לקיים יחסים לפחות 3 ימים לפני ו3-5 ימים אחרי. זה משך הזמן מספיק שהזרע לא ישרוד בגוף.

בפועל הרבה פעמים הביוץ הוא בליל טבילה לכן במילא אין את ה3 ימים לפני, ונשאר 'רק' להמנע כמה ימים אחרי. 

תודה רבה!!

צריכה עוד לחשוב על זה, נשמע לי די סיכון

מפחדת שלא אזהה ביוץ או משהו 

ממליצה חוץ מלשאול את הרופא נשים אולי להתייעץ בפורום הו"ל

ובאופן כללי - לזכור שאנחנו נשים, וגם בלי גלולות אנחנו הורמונליות. לפני מחזור, במחזור, אחרי מחזור וכו וכו. מסכימה לגמרי שהגלולות מגבירות את זה,

אבל יש משהו בנשיות שמתעצם מאז החתונה של עניין ההורמונליות, ואיכשהו זו משימת חיי ללמוד לחיות עם זה בשלום (בין לקבל את זה, ובין ללמוד להתמודד עם זה ולהתגבר על זה ולא לתת לזה לנהל אותנו)

הייתי מנסה להחליף סוג

ואולי ישפיע עלייך יותר טוב

גם יודעת שנובהרינג נחשב יחסית עדין מבחינת ההשפעה שלו

אם את ממש לא רוצה הריון - לא הייתי מסתמכת על שקפים/נרות

עכשיו אני עם יסמין+

הקטע הוא שהחלפתי כמה עד שהגעתי אליהם, הרע במיעוטו

42.5 לטבעת

טבעת זה ל3 שבועות, ואז שבוע הפסקה

רק תשימי לב שאת מתחילה לקחת אחרי ביוץ ולפחות 5 ימים לפני המחזור.

לגבי הריון, לא רוצה לקחת אחריות אבל יצא לי לקרוא בפורום הריון ולידה על מישהי שלקחה פרימולוט ונקלטה להריון והיה בסדר גמור כי פרימולוט זה פרוגסטרון בלבד, ויש נשים בסיכון שמקבלות תוספת פרוגסטרון.

ממליצה לשאול רופא.

נחשבת מאוד זולה.

יש המון גמחים לשמלות כלה, חוסך משמעותית.

יש הרבה גמחים גם לציוד לבית.

לגבי מקומות זולים, בירושלים יש את האולמות של החרדים בקרית משה - גוטניק נגיד ועוד אחד שאני לא זוכרת את השם שלו (אולי מונדיאל)

עד כמה שזכור לי צריך להשכיר את המקום אבל יכולה לארגן קייטרינג חיצוני וזול אם תמצאי

הייתי שם פעם בחתונה שהחברים של הכלה והחתן אירגנו הכל והכינו את האוכל בעצמם, בעיניי זה בכלל לא היה מורגש והיתה חתונה מאוד יפה בעיניי. אפילו אמא שלי שמאוד אוהבת קלאסה לא התלוננה

כל השאר זה לא הבדלים משמעותיים. אם תוכלי לחסוך בעלות כל מנה ועדין להוציא חתונה ברמה יפה זה כבר יהיה זול משמעותית.

יותר מחצי מסך כל העלות שלי היה על האוכל.

מה התקציב שלך?

בס"ד

יכולה להגיד לך שאנחנו לקחנו צלם די זול כי הוא יחסית לא מוכר וזה גם היה בנוסף לעוד משהו שהוא עשה. הוא לקח לנו מחיר ממש זול. אני יודעת שיש גם כאלה שייקחו אפילו יותר זול ממנו.

מאפרת ומסרקת שווה ללכת למישהי פחות מוכרת ומבוקשת ואז היא גם זולה יותר.

שמלות כלה אפשר למצוא בגמ"חים יחסית בזול. אם אזור השומרון רלוונטי לך אז סלון "כשושנה" מציע חבילה שלמה ב-3,000 - כולל איפור, שיער, ושמלה עם כל התיקונים הנדרשים. זאת חבילה מאוד משתלמת. 

מצטרפת להמלצה ללכת על מקום להשכרה שאתם מביאים אליו קייטרינג וכו'. ממליצה מאוד על "מברוק". לא עשיתי איתם, אבל אני ממש שוקלת את זה לחתונה הבאה שלי. בעלת העסק היא מישהי מהיישוב שלי וראיתי עליהם המלצות טובות. אני גם יודעת שהמחירים שלהם מאוד זולים והם מציעים גם שירותי הפקת אירוע. שווה לדבר איתם - התחבר/י או הירשם/הירשמי כדי לראות.

אסייג לגבי מקום להשכרה - לקחת דבר כזה רק אם אתם לוקחים מישהו שיפיק לכם את האירוע או אם אתם ממש מדהימים בלארגן אירועים. אם לא אז האירוע עלול להיות עם המון תקלות ומבאס מאוד, אני לא ממליצה.

אפשר גם לקחת מקום כמו אולפנה או ישיבה, בד"כ זה זול יותר.

והעיקר שיהיה בשמחה ובטוב בע"ה!

מזל טוב

לדעתי אפשר להשיג דברים יותר בזול מהם.

(גם אנשים שוכחים לחשב זמן + הוצאות דלק)

מה שכן, מאפרת מתחילה תקח פחות כסף, כנ''ל מסרקת.

המשמעות יכולה להיות בהתאם.

וגם בגמחים, לא תמיד השמלות יוצאות מושלםםם.

(שנגיד גובה וגיזרה משפיעים)

אם תגידי לנו איפה את גרה, בטוח נוכל לעזור יותר.

אחותי לקחה שמלה מהממת מהגמ''ח במעון, לקחה לתופרת מקצועית שעשתה לה התאמות ויצא לה סה״כ 800 שח.

גם אפשר להזמין שמלה לבנה משיין, ולבקש מתופרת מקצועית לתקן לך אותה וזה אמור לצאת זול בצורה מאוד משמעותית..

לי יצא הרבה יותר זול.

שמלה מגמח בירושלים-500

מסרקת+מאפרת מקצועית מאוד שהגיע אלי לבית- 1300

אם הפותחת רוצה מספרים בשמחה.

שמלה מעלפת מגמח בירושלים- 200₪.

תיקונים וניקוי יבש לפני ואחרי(הגמח אחראי על זה) - 180₪. והייתי צריכה לקצר באורך קצת ולהצר במותניים גם קצת.

איפור- 250₪

שיער- 400₪ כולל תוספות וקישוט.

לא שמעתי על יותר זול מזה

המחירים ממש ממש עלו מאז 

אני לקחתי שמלה מגמח ב400 שקל

ועשיתי תיקון קטן בעוד גג 100 שקל.

איפור ושיער זה כבר תלוי את מי לוקחים אבל אפשר למצוא יותר בזול.

אני רק שמלה השכרתי ב3000 (כולל תיקונים) וזה נחשב ממש זול.

יש לי חברות שהשכירו מדורית איזביצקי וממיה פאווה ב13,000... 

אני עשיתי תיקונים על שמלה ב3 אלף.

וכל האחיות שלי קנו בהרבה יותר זול.

חוץ מזה, שזה גם עניין של סגנון ותרבות (למשל שמלות בסטייל של חרדיות הרבה יותר יקרות..)

יש לי בת דודה שהשמלה שלה עלתה 14,000 אז גם שלך זול יחסית לעומתה.

הפותחת חיפשה לארגן חתונה זולה, אז בעיניי חלק מחתונה זולה זה שמלה בכמה מאות ולא בכמה אלפים ועל זה דייקתי. שלבקשת הפותחת יש הרבה יותר זול.

עברו כמה שנים מהחתונה שלי ומניחה שמצב השוק השתנה מאז,

אבל כן מצטרפת להמלצות הכלליות פה: לעשות סקר שוק ולא ללכת על מה שכולן הולכות...

לבדוק אולמות חרדיים (קרית ספר, גבעת שאול, בני ברק)

לחשוב על כמות מוזמנים, לבדוק מקומות מקוריים כמו אולם של ישיבה וכדו'

להקה: נכספה (ישראל מאיר בן שחר) - היו לנו זולים בפער מכל אחד אחר

צלם שהיה לנו כבר לא עובד בזה (וחבל כי הוא גם היה זול משמעותית)

איפור ותסרוקת - עשו לי חברות שלמדו את זה. זו היתה פעם ראשונה שלהן על כלה אבל מה אכפת לי. עשינו נסיון לפני, יצא יפה. שילמתי להן כמובן (מניחה שיצא יותר זול מלהביא מישהי מקצועית)

ריהוט יד 2 ככל האפשר (לנסות להכנס לקבוצות באיזור בו תגורו, הרבה פעמים מוסרים דברים באיזור וזה יותר קל מלמצוא ביד 2 בקצה השני של הארץ)

קניות לבית - יש גמ"ח בהר נוף לכלות שלא זוכרת את שמו כרגע, אבל מצעים וכו היו שם ממש זולים.

מטפחות - אם את בקטע של מעוצבות וכו, יודעת שגם יש קבוצות יד 2.. זה מרגיש פחות "חדש" אבל עם מחירי מהטפחות היום יכול להיות שכדאי לחשוב על זה.

ובעיקר לזכור שהשמחה בחתונה לא תלויה בדברים הטכניים

אני פשוט המומה!! הזוי ביותר, אין לי מילים

כואבת איתך כל כך!!!❤️❤️

חושבת שהייתי בעצמי פונה למנהלת, תיהי בטוחה שזה כנראה לא המקרה היחיד שיוצאות לה אמירות שלא צריכות להאמר

גם אם נניח היא חשבה שאולי אתם צריכים עזרה, זו ממש לא הדרך (וזה גם לא עניינה. לא רואה כל דרך שאשה זרה עוזרת לזוג בנושא כזה אישי).

אימל'ה. הזיה.

אולי תרימי אליה טלפון להעמיד אותה במקום?

וחיבוק גדול!!

וואו.

גם אני חושבת שהייתי פונה למנהלת להעיר על המורה הזאת, ה-ז-י-י-ה

מסכנה אחותך, היא ילדה! מה היא צריכה לדבר על זה בכלל!

זה ממש ממש לא בסדר, היא מורה ובכיתה ח'! למה זה הנושא שעולה לדבר עם הילדות? 

אבל עזבי שהיא מורה (שזה עוד יותר בעיה כן?)

היא פשוט אישה חסרת טאקט.

וזה שהיא לקחה את זה ששנה וחצי ואת לא בהריון/ילדת למקום שיש לכם קושי בקיום יחסים - זה שלה!!!!!!!

זה באמת אומר עליה יותר משזה אומר עלייך!

יש כל כך הרבה סיבות למה לא להביא ילדים תוך שנה וחצי, וקושי בקיום יחסים זו רק סיבה אחת מני רבות... זה באמת אומר עליה. לא יודעת אולי באמת לה היו קשיים כאלה ולכן היא ישר הולכת לשם.

אבל זה שלה!!! לא קשור אלייך!!

וזה באמת הזוי הזוי הזוי

מעבר לתלונה למנהלת, תנסי לשכוח מזה לדעתי

היא באמת יצורה, וזה שהיא צריכה להתמודד עם עצמה כל הזמן. וזה העונש הכי גדול שלה 

על המקום ובעיקר על ההבנה.. בעלי לא הבין עד כמה עמוק היא עיצבנה אותי.

בזכותכן דיברתי עם המנהלת ואני מקווה שזה יעזור. תודה לכן ממש 

זה אומר שזה שאלה לרב בע"פ ולא לספר או לאינטרנט.

ההתייחסות ההלכתית מאוד שונה בלכתחילה ובדיעבד, וגם יש התייחסות שונה אחרי הטבילה אם זה לפני תשמיש או אחרי.

אם את רוצה, את יכולה לכתוב פה מה עשית, ואני יכולה לראות אם זה משהו שאני יודעת שיש סיכוי שהרב יתיר, אבל בכל מקרה השורה הסופית תהיה לאזור כח ולפנות לרב.

אבל תדעי שבמקרה כזה הרב ינסה למצוא כל פתח אפשרי להתיר, ויש פתחים הלכתיים שבטוח את לא מכירה.

מה שהיה היה ועכשיו את יודעת ללהבא

גם בצורת הבדיקת יש הרבה מקום שרב יוכל להקל, כך שרוב הסיכויים שיתיר

מציעה לך כשהוא יירגע, להגיד לו שנפגעת, שטרחת והתאמצת ונעלבת מהיחס שלו.

לק"י

גם אני לפעמים הופכת לקוטרית ומתלוננת על כל דבר.

מקווה שבעלי מצליח לסנן אותי (אם התלונות שלי לא מוצדקות כמובן)

לק"י

מבינה אותך כל כך. לי גם היה קשה לוותר על מפגש משפחתי כזה.

אני מבינה שלא תמיד זה יכול להתאים לכולם. ועדיין זה מעצבן ממש.

המשפחה שלו גדולה? יש להם גם מפגשים עם הצד השני?

(בכלל קשה לי כשקובעים לנו מפגשים בלי הודעה/ ניסיון לבדוק שבכלל מתאים לנו.

קרה לנו עכשיו- לבעלי יש 2 אחים סך הכל, משפחה קטנה. פתאום גיסי כותב שנחגוג יומולדת לחמותי חמישי-שישי-שבת באיזה מקום. קרוב אלינו, הם מתחשבים בזה שאין לנו רכב.

רק מה...שזה יצא על שישי שיש לי מסיבת סיום עם הכיתה שלי.

תשאלו! תכתבו שרוצים לעשות סופ"ש משפחתי, תבחרו כמה תאריכים ותשאלו. אז הוא דיבר עם בעלי מזמן על זה באופן כללי. לא מנחיתים הודעה שיש נופש, תכתוב שרוצים לעשות ותשאל אם מתאים.

וזו בכלל ההרגשה שהם מחליטים דברים ומודיעים, ובעלי לא שותף בדרך כלל. והוא אמר את זה כמה פעמים).

המצומצמת. אבא אמא וכל האחים. חלקם נשואים וחלקם לא.

אצלי זה שבת משפחתית של כל הדודים והבני דודים מצד אבא.

אי אפשר להתחיל להתחשב בכל אחד, לכן מראש מבקשים מכל משפחה שתבחר אחת מתוך שלוש מהשבתות של בין הזמנים ואז בוחרים את התאריך שיש בו רוב מוחלט.

לגבי הסופש יומולדת לחמותך,

וואו זוועה. לא מבינה איך ככה להנחית עליכם כשהמשפחה קטנה צריך לשאול ולהתחשב.

כאילו מה את אמורה לעשות במסיבת סיום של הכיתה?!

אולי תתחלקי, חצי יום תהיי עם הכיתה, ובחצי השני עם המשפחה.. לא יודעת זה באמת מסובך. 

לק"י

שיתנו כמה תאריכים ויבחרו לפי הרוב.

לגבינו- אמרנו שלא מסתדר (גיסי אמר שנכתוב לו אם לא מתאים).

לא מצאו זמן אחר, אז כנראה שנגיע בשישי.

כי גם לבעלי יש לימודים בשישי, והוא הפסיד מספיק.

כי זה נשמע שאת לא כזה נהנת שם, שאני הייתי מתאמצת על ''לדפוק כרטיס'' יום יומיים ואז נוסעת לשבת המשפחתית המפנקת שלך.

להתחיל ליסוע בשישי מרמת הגולן לדרום בתחבצ, להחליף אלף אוטובוסים ותחבורה לא הכי נגישה ביום שישי..

נשמע קשה ולא פשוט!

שולחת לך כוחות וחיבוק.

תזכרי שבסוף הכל תקופה,זה לפעמים מעודד לדעת שזה גל שיעבור.

תחבקי את עצמך,תקני לעצמך משו מפנק,תעשי אפילו איזה מקלחת טובה, את חייבת איזה תמיכה או חיבוק,אז לבנתיים תנסי לתת אותו לעצמך עד שבעז"ה תשלימו,או אפילו תשתפי חברה אם את מרגישה בנח.

כואב לי איתך ממש.

1. כדי להגיע לסיפוק מיני אפשר לעשות כל מיני דברים ולא רק מה שציינת. אפשר לקרוא קצת וללמוד על כל מיני דברים, להתנסות, ולראות מה הדרך הטובה ביותר שלך/שלכם.

2. ניסית לשאול אותו למה הוא לא מסכים? אולי בכלל מגעיל אותו? אולי הוא חושב שזה אסור?

שווה לפתוח בנחת וברוגע את הנושא וללמוד ביחד.

3. את לא צריכה להתחנן. את צריכה לדבר איתו בזמן רגוע ולשמוע ממנו.

אני מניחה שהוא בעל טוב וכן ישמח לשמח אותך ולראות אותך נהנית, לכן כנראה חסר פה תקשורת קצת בנושא הזה ואתם עולים על דרך המלך.

מאוד מביך אותי אבל הבנתי שבשביל הסיפוק שלי והתחושה הטובה, אין לי ברירה.

הוא חושב שהלכתית זה לא טוב ונכון. לא שזה אסור לגמרי, כי מותר לפי פוסקים מסויימים והוא יודע את זה, אבל מעדיף להחמיר.

מנגד, יש דברים אחרים, שעושים לו טוב ונעים - ושם הוא ממש לא מחמיר... להפך...

ובעניין המיני פחות חשוב לו לספק אותי. הוא מקבל את הסיפוק שלו וזה מספיק לו סה"כ. לי חשוב הסיפוק שלי ולכן אני מבקשת ממנו דברים מסוימים ובדרך כלל הוא מסכים. אבל יש דברים, כמו זה, שהוא לא מסכים לא משנה כמה אבקש ואתחנן.

אני אישית ניסיתי הרבה דברים כדי להגיע לסיפוק מיני, והדברים היחידים שעוד לא ניסיתי זה צעצועי מין ואת זה.

(כמובן יש עוד דברים שלא ניסיתי - כי הם כוללים דברים שאסורים באיסור חמור).

אבל באמת שניסיתי הכל. קראנו, התנסינו, בעיקר אני אישית כי בעלי פחות בקטע.

כתבת שפחות חשוב לו לספק אותך.

על זה צריך להיות השיח איתו.

יש לו מצוות עונה, לדעתי צריך להיות לו חשוב לספק אותך כמו שהוא רוצה לספק את עצמו ואפילו יותר...

יחסי אישות שבאים לספק רק את עצמי מאבדים פן משמעותי מאד מאד... חלק מההנאה זה לצאת מחוץ לעצמי ולענג את הבן זוג שלי.

שוחחת איתו על למה דברים אחרים שעושים לו טוב הוא לא מחמיר ואילו כאן כן?

שוב אומרת שהשיח צריך להיות לדעתי על החשיבות של ההנאה המשותפת. על כך שביחסי אישות אנחנו לא נשארים בתוך ההנאה האישית שלנו אלא קריטי שנראה את הבן זוג.

יכול להיות שעדיין יפריע לו האקט הספציפי שאת רוצה,  מסיבות שונות..  

אבל לדעתי השינוי של ההסתכלות ועצם זה שאת תוכלי לסמוך עליו שידאג להנאה שלך יאפשר שחרור מאד גדול. ובעיני שחרור הוא דיי קריטי כדי להגיע לסיפוק מיני.. 

הוא אומר שאלו דברים שיותר רבנים שהוא מכיר וסומך עליהם מתירים,

ושזה יותר מנהגי חסידות וכו'

ושמה שאני רוצה זה סטייה וזימה 

לא אכנס עכשיו למקורות האם מותר או אסור. כי לא חושבת שזה העניין פה.

(יש גם צעצועי מין שיכולים להחליף בתחושה את האקט הזה..)

לדעתי אתם חייבים חייבים לעשות שיח על המטרה של יחסי אישות! ההנאה של כל אחד ביחסים צריכה להיות מטרה משותפת עבורכם ולא שכל אחד אחראי על ההנאה שלו..

וכשאני מדברת על זה או יוזמת,

הוא אומר לי שאסור לאישה ליזום/לדבר ושזה כתוב בתורה, ושרק כשהוא יוזם אני צריכה לזרום עם זה.

אז מאוד מאוד קשה לנהל שיח נורמלי על זה... 

עד כמה שאני יודעת, אסור להגיד במפורש "בוא נשכב/בוא נקיים יחסים"

אבל להגיד שאת רוצה אותו או שאת רוצה שיבוא למיטה או כל דבר אחר שבינכם יהיה ברור מה הכוונה- אין בעיה.

וזה ממש לא נכון, הוא צריך לשים לב שאת רוצה וגם אז לבוא ולא רק כשלא מתחשק...

אם הוא לא מקשיב לך תשלחי אותו לרב מדריך חתנים

רציתי לשאול (אם זה בסדר כמובן) למה התכוונת כשאמרת "דברים שאסורים באיזור חמור"?

מה שאני יודעת שאסור זה התבוננות בנרתיק וקיום יחסים באור ולא מכוסים.

פתאום נבהלתי שאולי יש דברים שאני לא יודעת...

התכוונתי דברים כמו להיות עם גברים ונשים נוספות - דברים כאלה.

שהם בוודאי אסורים חחח

אגב, קיום יחסים באור ולא מכוסים מותר. זה יותר עניין של מנהג חסידות והחמרות לידיעתי.

לגבי התבוננות,

זה באמת אחד הדברים שבעלי אוסר עליהם את האקט. השאלה אם אפשר שהוא עדיין יעשה את האקט בלי להסתכל? 

מהמידע שהוספת על גבי ההודעה הפותחת, נראה שהעניין הוא לאו דווקא מעשה כזה או אחר אלא הגישה הכללית של בעלך לנושא.

כנראה שהפתרון יהיה במישור הזה.

כלומר, ללבן את הנושא של הדדיות ביחסי אישות, את הצורך (זה מעבר לרצון - זה באמת צורך) בסיפוק הדדי, ב''לצאת מעצמך'', להתמקד בזולת ובהנאתו בהיבט הזה של חיי הנישואין.

לגבי עונה - אמנם היבט אחד של עונה הוא תדירות יחסי האישות, אבל בכתובה הגבר חותם על ''סיפוקייכי'' (בנוסף לדברים כמו ''מזונותייכי וכסותייכי''). הוא חותם את שמו כגבר יהודי עם שני עדים שהוא מתחייב לספק אותך מבחינה מינית. כמובן שלא הייתי אומרת את זה בפניו - כי זה סתם פתח למריבה וזה לא ישיג את התוצאה הרצויה אלא רק יעכיר את האווירה, אבל חשוב לציין שמה שאת רוצה (סיפוק מיני) הוא רצון בריא לחלוטין ויהודי לחלוטין.

נשמע שההתנהלות הנוכחית לא מובילה לשום מקום חיובי. אני חושבת ששיחה בריאה בנושא יכולה להיות מורכבת כך:

שיתוף מצידך של התחושות שלך והרצונות שלך. (אני מרגישה לא מסופקת מבחינה מינית. אני מרגישה שאתה לא ''רואה'' אותי במיטה. אני מרגישה שאתה לא מתמקד בי במיטה. הייתי רוצה להרגיש שאתה משקיע מחשבה ומאמץ ומעשה בי, בגוף שלי, בנפש שלי. הייתי רוצה להרגיש שאתה ממוקד בי. רואה אותי. שאני ממלאת את שדה הראיה שלך כשאנחנו יחד. מתסכל אותי שאני לא מרגישה ככה והייתי רוצה שזה ישתנה)

שיתוף מצידו של איך הוא חווה את הנושא. (יכול להיות שהוא יהיה פתוח לשמוע ולדייק את עצמו אלייך, אבל יכול להיות שהוא יתרעם על מה שאת אומרת וימנה סיבות למה הוא ''בסדר''. הייתי ממליצה בחום להימנע משיח הלכתי יבש - זה לא דיון בבית דין ואף אחד לא צריך להיות בעמדה של ''להוכיח'' את הצד שלו בעזרת ציטוטים ממקורות ודעות של רבנים.)

חזרה על מה שאת רוצה והתמודדות עם הסתייגויות שאולי יהיו לו. (פירוט בהמשך)

ליבון הנושא והגעה להסכמה על דרכי פעולה. (או, לפחות, הסכמה על התנסות בדרכי פעולה מסויימות)

לגבי הסתייגויות -

אני חושבת ש''להתקע'' בהוכחות הלכתיות זה ממש גרוע. מצד שני, יכול להיות שזה יהיה הדבר היחיד ש''ישכנע'' את בעלך, אבל אני ממש ממליצה לא להכנס להתנצחות הלכתית. ממה שיצא לי לראות, יש פעמים שדווקא לשמוע משהו ממישהו אחר (במיוחד בנושא הלכתי, לשמוע מסמכות הלכתית) יותר משכנע מאשר לשמוע ישירות מהאדם שרוצה שתשתנה במשהו. עיצה שקראתי הרבה פעמים היא לפנות לרב שלו ולבקש ממנו לדבר איתו (או עם כולם בישיבה/שיעור -  או כל מה שרלוונטי) על הערך של סיפוקייכי. ממש לרומם אותם ולעודד אותם ולתת להם השראה. לדבר איתם על כמה זה נפלא שכגברים יהודיים הם יכולים להשפיע שפע על נשותיהם. על כמות המצוות שגבר יהודי זוכה לקיים במעשה היחיד של סיפוק אישתו. ועוד דברים מעודדים שמתיישבים על הלב. כמובן שיכול להיות מאד מבייש לפנות לרב ולבקש משהו כזה, אבל אני מקווה שאם תבחרי לפעול כך, תמצאי דרך לפנות באנונימיות, או לפנות דרך הרבנית.

עוד משהו לגבי ניהול שיחה בנושא -

אני חושבת שהתנהלות בריאה (בכל נושא) אמורה להיראות כך:

זיהוי באדם - בינו לבין עצמו - שיש בו רצון למשהו מסויים

העלאת הרצון מול אדם אחר שיש בכוחו למלא את הרצון הזה (בזמן רגוע שמתאים לשיתוף הזה) ובקשה למלאו

הקשבה ליכולת / רצון של האדם האחר למלא את הרצון

ניהול התשובה -

חיובית - הודיה כנה והפגנת שמחה אמיתית ממילוי הרצון

שלילית - התעניינות עדינה בהיבטים לסירוב

ניהול תשובה שלילית - לפענח בעדינות וביחד ממה בדיוק ההסתייגות. אם יש הסתייגות מהיבט מסויים שלא שולל את כל הרצון - למלא את הבקשה בלי הדבר הזה. אם יש הסתייגות מוחלטת - לברר בעדינות ממה ההסתייגות נובעת, ואז, אם יש דרך להסיר או לפתור את מקור ההסתייגות - ממילא היא תיעלם ויהיה רצון כן ושמח למלא אחר הבקשה. אם ההסתייגות נובעת משכנוע עצמי שהדבר מנוגד לעקרון כלשהו - לברר יחד (או לבקש ממנו לברר באופן עצמאי) האם הדבר נכון שהעיקרון באמת סותר את הבקשה או שמא איננו סותר כלל וכלל. אם יש הסתייגות עמוקה ודחייה ממילוי הבקשה (בלי קשר להשפעות חיצוניות ודעות אחרות) כנראה יש צורך למצוא ביחד דרך למלא אחר הרצון בצורה שתהיה קרובה אליו מספיק, אפילו בלי למלא אותו בצורה ישירה.

ות'כלס:

אם הוא מסתייג מעינוג בפה בגלל היבט מסויים - לגלות מה ההיבט ולנטרל אותו. (הוא מסתייג מהסתכלות? תהנו בחושך, או מתחת לשמיכה, או שיעצום עיניים)

הוא מסתייג בכלל? אוקי, סבבה. אבל למה? ממה? הוא חושב שזה לא גברי? הוא חושש מהטעם? הוא מתבייש כי הוא מרגיש שהוא לא יודע מה הוא עושה והוא מפחד לנסות ולטעות? הוא מפחד ממה שתחשבי עליו אם הוא ינסה ועדיין לא תרגישי מסופקת? על מה הסירוב הזה ''יושב"? את כל הדברים האלה אפשר לפתור.

פתרונות - לא גברי? להיפך, זה מאד גברי לספק את אשתך. חושש מהטעם? להתקלח לפני ולהתקדם לאט-לאט ובהדרגתיות. מתבייש? לעודד אותו עם פידבק מילולי ולא-מילולי ולוודא שהוא יודע שזה משמח ומענג אותך. מפחד? להרגיע אותו. לומר לו שעצם זה שהוא רוצה לספק אותך כבר משמח אותך מאד וגורם לך להרגיש קרובה אליו במקום מרוחקת וכעוסה. להדריך אותו בעדינות מה את רוצה שהוא יעשה ולפרגן לו כשהוא מצליח לגרום לך לעונג.

אם הוא מסתייג עקרונית - למצוא דרך עדינה ליידע אותו שזה לא מנוגד באופן עקרוני לדרך החיים שלו. אם כבר, להיפך.

אם הוא מסתייג בגלל דחייה עמוקה וחוסר נוחות גדולה מאד מהנושא - לשחרר ולמצוא משהו אחר שירגיש טוב ויימלא אחר הרצון הזה. להשתמש ביד, או באביזר, לנשק מסביב אבל לא ממש שם, לנשוף על האיזור. עם מספיק יצירתיות ורצון טוב אפשר להצליח לעשות הכל.

בהצלחה.  

אז החשק והרצון גדול יותר

בס"ד

אף שיטה טבעית לא תבטיח לך במאה אחוז שלא תהיי אסורה. אם זה ממש קריטי אז לקחת פעם אחת כדורים לסידור הוסת זה בד"כ לא טרגדיה.

אין לי מושג אם זה עובד אבל אחת אמרה שאם שמים כמה ימים לפני המחזור בקבוק חם על הבטן אז הוא מקדים

לא ניסיתי אבל נשמע מעניין

הביך בפעם הראשונה ואחכ כבר לא הפריע לי

לא רואה דרך להוריד בהריון לבד 🤷‍♀️

גם בלי לראות זה אפשרי בסכין

ויכולה לבקש מבעלך...

לייזר אסור בהריון- אבך כדאי לשקול אחרי הלידה. גם לי הביך בהתחלה אבל זה ממש דילל ולא הייתי צריכה להוריד כל ההריון, למרות שאומרים שהשיער יכול לחזור בהריון

אני מורידה בלייזר

אז תמיד זה אצל מישהי

זה עניני וטכני ומתרגלים ולא כזה מביך

מניחה שלא מתאים לכל הזוגות,

אולי לכם כן

מבינה שאת מורידה באופן שלא דורש מיומנות מיוחדת שקשה ללמוד.

אולי הבעל יכול לעזור.

במקלחת ירדתי לכריעה (ממש טוב לקראת לידה;) ) ובעזרת חוש המישוש גילחתי שם עם סכין

התוצאות לא היו מזהירות (נראה לי, לא הצלחתי לראות חחח) אבל זה עדיף מכלום

נגיד שהוא אחראי לשטוף רצפה ביום שישי,

אחראי על כלים,

על כביסה,

אנערף. על משהו.

וגם, להסביר לו שאם הוא לא יעשה, לא יהיה. כי את לא מסוגלת להכל. לא בכעס, לא בתקיפה. אבל אמיתי מהלב. את לא מסוגלת לשאת הכל, ובצדק. אז מה שלא ייעשה על ידו, פשוט לא יהיה.

בין אם זה שלא תהיה לו צלחת לאכול בה כי הכל בכיור ס חולצה ללבוש, משהו לאכול..

איתך בתסכול❤️

אני בעיקר מנסה לעבוד עם עצמי על לשחרר. כי אני מרגישה שחלק מהבעיה נמצאת שם, ולא רק במבט שלו על מטלות הבית.

מעבר לזה אני לגמרי איתך, ואני גם ניסיתי לפתוח איתו את זה כמה פעמים בצורה רגועה ונעימה וכל פעם הוא נפגע.

מתסכל בטירוף. לא יודעת כבר מה לעשות. ממש מתיש.

לק"י

ממש מרגיז אותי הדברים האלה🙊

אבל אם תוכלי להסביר ממה בדיוק הוא נפגע, אולי יעלה פה רעיון איך לגרום לו לשנות את הדברים בצורה שהוא יקבל בהבנה.

הוא כן עוזר בבית, שוטף הרבה פעמים כלים במהלך השבוע, ועומד איתי על הרגליים בימי שישי (אבל עובד בנחת, מכין כזה שני סלטים ושוטף כלים בזמן שאני מריצה אלף דברים).

מבחינתו הוא לגמרי שותף ובכלל לא מתבטל. אבל בפועל אני זאת שמחזיקה את הניהול השוטף של הבית, ואם אני לא אכבס, אתלה אוריד ואקפל כביסה, או לא אבשל אז פשוט לא יהיה (ותאמינו לי, ניסיתי.. וניסיתי גם לבקש בעדינות שיעשה במקומי).

ואז כל פעם שאני מעלה את זה לדיון, לא משנה כמה עדין אני אומרת את זה, זה גורם לו להרגיש שהוא לא עושה כלום בבית ושהוא מתבטל, והוא נפגע מזה.

ולא, לא יעזור להחליט להחליף תפקידים, כי הוא פשוט לא מוכן בשום אופן לקחת על עצמו את ענייני האוכל והכביסה (שהם בעיקר אלו שמעיקים עלי).. ונראלי זה בעיקר כי אלה הדברים המרכזיים שאמא שלו עושה בחיים..

עד שהוא יעשה את הצעד ויזיז את עצמו.

לא אידיאלי אבל נשמע שאת לפני קריסה.

הוא לא מבשל? סבבה, שישאר רעב או שיאכל אוכל שלא צריך הכנה או לקנות בחוץ.

לא עושה כביסה? לא יהיו לו ולך בגדים נקיים. תלכי לקנות לעצמך בגדים חדשים..

בטוחה שתוך פעם פעמיים לא תהיה לו ברירה.

אבל את תצטרכי לשחרר ב100%. לא להשבר באמצע ולהיות בטוחה בעצמך. אחרת זה לא ילך..

מוסיפה בעריכה-

ממש לגיטימי שיש מטלות שבנאדם לא סובל לעשות. לכן, הייתי מציעה לך לא להיות ראש בקיר ולנסות לחפש מה יקל עלייך בתחומי האוכל והכביסות.

אוכל אםשר לקנות בחוץ או מאכלים פשוטים שלא צריכים הכנה מרובה.

כביסות אפשר לצמצם למינימום ולעשות יום מרוכז, לשים שירים, לפנק את עצמך בסוף וכו'..

אם את לא תשטפי כלים לדוגמא?

לפעמים זה אנחנו שלוקחות הכל על עצמנו ולא משאירות להם מקום

הכלים יכולים לעמוד שלושה וארבעה ימים בכיור אם אני לא נוגעת בהם.. כנ"ל הכביסה כנל האוכל, מבחינתו הבית הוא של האישה והבעל מסייע

הוא נסיך אמיתי ועוזר לי מלא, אבל בסוף אני נשארת בסוף יום בלי כוחות

אני רואה שאמרת שלדבר איתו לא עוזר, אז אולי מעשים יעזרו.

תגידי לו שמעכשיו אתם שותפים ומה שאת לא עושה הוא יכול לעשות בלי שתבקשי ובלי לחכות לרשות ממך ותתני דוגמאות.

אתה יכול לשטוף כלים אם יש בכיור; ולקפל כביסה, ולפנות את השולחן אחרי הארוחה.

לא עושה? גם את לא. ואת גם לא מבקשת ממנו לעשות.

בסוף הוא יהיה חייב להבין שצריך שינוי.

ואולי בפעם הבאה שמדברים על זה תזכירי לו שאת לא אמא שלו ואני מאמינה שאת גם לא מנסה להיות כמוה אלא יש לך יכולות, רצונות וכוחות אחרים משלה. בלי להתנצל, אלא כעובדה.

למשל היום בבוקר אמרתי לבעלי שיש מלא כביסה ואם יכול גם לעשות את הכלים. ודווקא בעלי הוא די שותף מלא אבל הוא מתנהל לפי ציר זמן שונה ולפעמים צריך לבקש ממנו. והאמת שהוא עושה את רוב העבודה בבית, כי יש לו יותר זמן פנוי.

פשוט להגיד לו כל יום כמו מנהלת עבודה חחח

דבר ראשון זה ממש ממש מוכר!

אז בעצם שלושה, יש לי שני דברים חשובים נוספים:

א. לכולנו יש תפיסה מהבית איך בית אמור להראות. ובד"כ בת מצפה מבעלה לקחת את התפקיד/דמות של אבא שלה ובן מצפה מאשתו להיות בתפקיד/דמות של אמא שלו. 

רק מה? אם אמא שלך ואמא שלו שונות, אז לכל אחד מכם יש דמיון אחר, ואז זה לא מסתדר.

אז דבר ראשון להציף את זה ולדבר על זה. שאמא שלו נהדרת ומקסימה וכל הכבוד לה איך היא עושה הכל. 

ולומר לו שהוא התחתן איתך כי אוהב אותך ולך יש אופי שונה מאמא שלו. ואת רוצה יכולה וצריכה דברים אחרים.

(ואגב לזכור גם את ציר הזמן, זה שהיום אמא שלו היא ככה, לא אומרת שכשהיא היתה בת עשרים היא התנלה אותו דבר. יכול להיות שכן, אבל בהרבה בתים זה משתנה עם השנים, עם העומס, הנסיון, הילדים שגדלים ועוד ועוד ועוד. בבית שלה ההורים שלי אני רואה שינוי מהותי ממה שהייתי ילדה וממה שקורה היום).

ב. אנחנו הנשים ב"ה בורכנו בראיה כללית. יכולות להסתכל על הבית ולרשום במיידי בראש רשימת משימות שצריך לעשות. וגברים הם לא ככה. הם צריכים משימה משימה.

עברנו המון עם העניין הזה של האחריות והשותפות. בעלי היה עוזר ועושה המון, ובאמת מה שביקשתי עשה. אבל כל פעם בכיתי ש"למה אני צריכה לומר לך?, אני לא רוצה לומר לך, אני רוצה שתיקח אחריות ותראה בעצמך את כל הבלגן והדברים שצריך לעשות בבית.. זה בית של שנינו, זה לא אחריות רק שלי..". היום, למדתי שזה באמת לא מכוונה רעה וזה באמת כי הוא לא מצליח לראות את הראיה הגלובלית. ואז מה שאנחנו עושים אם אני רוצה שהוא יהיה שותף גם באחריות, זה יושבים ביחד ומדברים על מה צריך לעשות, ועושים רשימה. ואז אני מרגישה שהוא עשה את תהליך החשיבה ביחד איתי ורואה ויודע מה צריך לעשות.

במקרים שלא עושים את התהליך הזה ביחד (כי ב"ה כבר למדתי לשחרר וזה בסדר שאני רואה את מה שצריך ואני אומר לו מה צריך לעשות) - אני פשוט מבקשת ממנו מה צריך לעשות, או כשיותר עמוס - כמו ימי ששי או בלגן מיוחד, מכינה רשימה של הדברים שצריך לעשות בבית ואז הוא עושה לפי זה (כי הוא לא מצליח לזכור את החמש דברים שאמרתי לו כשנכנס הביתה).

אז לסיכום, מציעה לך: לדבר איתו על זה. שאת צריכה שהוא יתן לך תחושה שהוא איתך באחריות, ומה יעזור לך בזה. 

בנוסף, תזכרי שזה שאת אומרת לו שאת מרגישה לא טוב, לא מתקשר לו אוטומטית לזה שאין לך כח לכבס או לבשל. צריך לומר את זה. אני מרגישה לא טוב. אין לי כח להכניס מכונת כביסה או לבשל. יש סיכוי שאתה מכין לנו אוכל לצהריים? מפעיל מכונה ואני אסביר לך מה? ככ הרבה פעמים התבאסתי שהוא לא עשה את הקישור בין מה שאני אומרת והוא תוצאה טבעית בעיני לבין מה שהוא הבין (כפשוטו). 

ולהכין רשימה של הדברים שצריך לעשות, ולשאול אותו מה מבחינתו הוא יכול לעשות.

ולדבר על זה שאת לא כמו אמא שלו.. ועכשיו בתקופה הזו שאתם מתחילים את הבית ומעצבים אותו את צריכה אותו שותף מלא. 

בהצלחה יקרה, ואל תתייאשי!

זה באמת הזכיר לי כמה הייתי מתוסכלת מזה בעבר

ואיך למדנו לאט לאט להתגבר על זה.

אז בשבילי זה הודו לה' - משמח לראות התקדמויות בזוגיות

הבעיה כמו שאמרת שהרבה פעמים אין את מי להציע.

ועוד בעיה פחות מדוברת, היא שאנשים רוצים הצעות ואז כשמציעים הם דוחים הצעות אחד אחרי השני וגורמים להרגשה רעה שבכלל מנסים.

היתה תקופה שהתנדבתי בהכרויות וזה באמת מתיש ממש, כל הכבוד למי שמצליח להתמיד בזה. זו עבודה נוראית ממש. או לפני כמה זמן שניסיתי לשדך את אחותי למישהו והוא ישר פסל- וכאילו לא מציעה גדולה בעצמו, רווק מבוגר ולא נראה כזה טוב. שאחותי אמרה יאלה ננסה והוא ישר אמר לא. כשאני התחתנתי, אחותי חשבה שבעלי יוכל להציע לה את חברים שלו, בפועל רובם נשואים.

עוד משהו שאני חושבת עליו עכשיו, תשאלי אותה מה היא רוצה, אולי לך זה נראה כאילו יש פער בסגנון אבל אם היא מבקשת ממך הצעות אולי זה כי היא לא רואה פער. לנסות לדייק את העניין הזה. למשל מהניסיון שלי הרבה חשבו על משהו כשאמרתי מה אני רוצה ובפועל זה היה שונה ממה שאני כיוונתי אליו.

בנוסף, תנסי להציע לה פלטפורמות להיכרות כמו אתרים או מפגשים. גם לה יש אחריות ליצור לעצמה דרכים להיכרות, חברים זו רק עוד דרך אחת... 

לומדת באוניברסיטה והולכת למפגשים של דתיים באוניברסיטה, מתנדבת בעמותה של צרכים מיוחדים, הולכת לקורס כתיבה יוצרת, פעילה ב"שגרירים" ובעוד איזו קבוצת ווצאפ של שידוכים,  

יש מיזם של המדרשה שלנו שאני יודעת שהיא שם, וגם פנתה לעוד חברות ולרבניות מהמדרשה.

אני יודעת שהיא ממש עושה מאמצים גדולים גדולים. היא מאוד לוקחת אחריות, בחורה בוגרת ואחראית. לא אחת שמפילה אחריות על אחרים, ואני לא יודעת מאיפה הגעת למסקנה הזו, כי היא ממש ההפך מזה. וגם היא באמת נותנת צ'אנס, גם אם תציעי לה בחור ששונה מהחלום שלה, היא תיתן צ'אנס.

ועדיין, עם כל ההשתדלות,

היא לא קיבלה אפילו הצעה

א ח ת !!!!!

במשך חצי שנה!

והיא פנתה אליי כדי לשתף, וכי אולי אולי יש לי רעיון... היא גם חושבת שהבחורים שאני מכירה דוסים מדי (ומן הסתם לא יסכימו לצאת עם מישהי שלא שמה גרביים...) - אבל בכל זאת שיתפה אותי כי אנחנו חברות טובות.

בקיצור, פשוט תחשבו על חברות שלכן ותרבו טוב בעולם ❤️❤️❤️

וגם כל כך מנסה!

הם עושים איזה מסיבת הפתעה גדולה להורים שלהם ולא עירבו אותי בכלום,הם רצו שאכין משהו וביקשו מבעלי.זה די העליב אותי,תבקשו ממני,בסוף אני אכין את זה בין אם תבקשו ממני או ממנו,רק שאם תבקשו ממני אני אפילו יציע עוד דברים ואעשה הרבה יותר בשמחה.

והיה לי אתמול שיחה קשוחה עם אחותו הנשואה שפתחתי איתה את כל הנושא, שהיא בכלל לא מקבלת אותי למשפחה ומהרגע הראשון מתעלמת ממני,כבר שנתיים.

זה נורא מעליב,היה סיטואציות שהיא כן ניסתה אבל זה היה אחרי הרבה פגיעות שכבר נחסמתי.

איך למרות שאני כל כך פגועה והלב שלי חסום אני מצליחה לשחרר ולנסות מחדש?זה קשה בטירוף ואני לא מצליחה לשחרר.

כלומר יש 9 בנות ורק כלה אחת...

בהתחלה היה לה מאוד מאוד קשה. אני זוכרת את זה בתור ילדה קטנה...

אבל עם הזמן היא נהייתה חלק מהמשפחה לגמרי לגמרי!! היום דוד שלי נשוי כבר בערך עשר שנים, וכולנו מתים עליה בטירוף והיא מהממת ממש.

זה לוקח זמן והרבה סבלנות. אבל זה משתלם

חיבוק ❤️

באיזו אלופה את שככה תיקתקת הכל!!

ברמות!

חיבוק ♥️

ואמרתי לעצמי שהלוואי והייתי מצליחה להספיק גם...

אז תדעי שיש לך מעריצה

טוב שהספקתי לגפל כביסה ולאכול קורנפלקס 🥴

זה ממש העלה בי חיוך

כל אחד מרגיש שהוא נותן ונותן ומרגיש שהצד השני לא רואה אותו.

מהצד השני זה נראה פחות הרבה פעמים ביחס למה שאנחנו עושים ולא נראה שיש צורך להכיר את זה. כי ברור שיש עבודה וצריך לעשות אותה. ומה זה כבר להוריד את הזבל למשל.

אבל הרבה זוגות נופלים בזה, כי לשני הצדדים חשובה ההכרה הזו ושירגישו שמעריכים אותם. גם אם יש מי שעושה יותר ביחס לשני...

התייעצתי עם מכון פועה והם הנחו אותי לשץמש בשקפים לאורך כל השבוע הראשון

אני לא בטוחנ ששמתי נכון (מקוה שכן) והיו כמה פעמים ששכחתי לשים...

ועכשיו יש לי תופעות שהיו לי כמו בתחילת ההריון הקודם!

גרד וכאב בשדיים, טיפטיפונת בחילות, לחץ דם נמוך והמוווןן עצבים

אני זוכרת שהיה לי את זה עוד לפני שהבדיקה הראתה שני פסים

ועכשיו זה שוב ככה וממש לא מתאים לי הריון כרגע אמלה!!

אני די מכחישה וממשיכה לקחת גלולות כרגיל, מקווה שזה לא נוראי

וגם אם אני אעשה מחר בדיקה היא כנראה תצא שלילית גם אם זה חיובי כי לא עבר מספיק זמן בשביל בדיקה

במידה וחיובי צריך להפסיק גלולןת. 

זה עוד מוקדם בשביל בדיקה עכשיו, עבר רק שבוע וקצת

וזה ממש מלחיץ אותי

לא השתנה מאז יותר מדי

התסמינים קצת החמירו אני נרדמת בכל מצב צבירה שיש

עכשיו אני ערה סתם כי הילד בכה אבל בגדול כל פעם שהוא ישן במהלך היום אני עוצרת הכל וישנה גם

יכולה לישון חמש שעות רצוף במהלך היום אם רק יכולתי ואז גם בלילה

ושינויים בשדיים

אז הבדיקת דם בסוף שבוע ואני מנסה לא לחשוב על זה למרות שאני נורא מתוחה ולא מתאים לי הריון עכשיו!

אבל הגיוני גם שזה לא הריון, לא יודעת 

חיבוק ממש על האי וודאות

זה יהיה הכי טוב בשבילך ותרגישי את זה.

רק רוצה לומר שבחודש האחרון גם אני נרדמתי בכל מצב שהוא.

עם תינוקת בידיים, בישיבה, בעמידה, אפילו תוך כדי האוכל הרגשתי שנעצמות לי העיניים, אמיתי. בחיים לא קרה לי שככה נרדמתי בכל רגע נתון.

וגם אני אמרתי לעצמי מה זה אם לא הריון, וזה לא היה הריון.

רק אולי קצת להרגיע שגם יכול להיות שזה לא הריון עכשיו. 

בשורות טובות!

אבל מה שאני מרגישה זה משהו מאוד חריג ולא אופיינו לי ובגלל שכבר הייתי בהריון בעבר אני זוכרת איך זה היה אז.

שינויים בשדיים הכי הדליקו אצלי נורות אזהרה.

עשיתי לפני כמה חודשים בדיקת דם אחרי לידה וראו שחסר לי ברזל, מאז אני לוקחת בקביעות כל יום ברזל אבל עכשיו אני מרגישה מרוקנת לגמרי

אז בלי קשר קבעתי בדיקת דם כדי לברר מה קורה ואז התחלתי לחשוד שזה הריון בעקבות שכחת הגלולה, שינויים בשדיים ובמצבי הרוח

הלוואי שזה לא הריון עכשיו, ונברר מה קורה לי

ותודה על ההתעניינות!

ברוך ה'!

אחותי היתה איתנו (אורחת ראשונה שישנה אצלנו) אבל הרגשתיקצת מעפן ושמיבשת אותה ואת בעלי וישנה רוב הזמן 

שמחתי לחזור לשגרה למרות שגם עכשיו לא משהו .. ב"ה מחר יהיה טוב

ככה מן הסתם תזהי הריון..

אבל תמיד יכול להיות גם ביוץ מאוחר..

אלא אם כן לא אכפת לך לעשות בדיקות סתם.

לי לפעמים זה עושה הכנה לזה שהולכת לקבל מחזור.

אם יכולה לחכות עדיף אפילו שבוע...

אם את בהריון הוא יחכה לך שם עוד 9 חודשים בע"ה, אין למה למהר.

רק לזכור את תאריך הווסת האחרונה ואם את בהריון תקבעי תור למעקב הריון לאזור שבוע 8

אם הבדיקה יצאה חיובי צריך בכל מקרה בדיקת דם או שאפשר לוותר על זה?

איזה כיף!

מה שאת רוצה, לא צריל אפשר.

בשבוע 8 ואז הוא כבר נותן בדיקות דם כולל בטא

אולי רק להתחיל לקחת פרנטל 

והיא אמרה לי שלוקחים בהמשך.

עכשיו להקפיד על חומצה פולית.

לק"י

ואם אני לא זוכרת איך מחשבים בדיוק, אני מסתכלת בדוגמאות בספר הלכות טהרה שיש לי.

של זמני היום והיא משמשת רק לזה (סטייל עיתים לבינה אם יש משהו באזור שלכם). לי זה נוח כי כתוב שם גם מתי שקיעה ומתי צאת הכוכבים ואז אני יכולה לעקוב בקלות מתי צריך לעשות בדיקות.

וכשמקבלת מחזור ישר מסמנת גם פרישות. 

לוח טהרה

למשל פה

https://www.yeshiva.org.il/ask/askhoraa?inner=3

עמוד אחד A4 לכל השנה

מאד נוח

אני/בעלי מחשבים

ניסיתי קצת, זה מאוד מבלבל..

מצד אחד יש חלוקה ללילה וליום, יש תאריך ויש ימי השבוע. 

הלילה מופיע לפני היום אז אם x בחודש יוצא ביום y בשבוע, אז ליל x+1 בחודש הוא עדיין ביום y ? זה אומר שהלילה של y הוא במשבצת של y-1?

איך אתם ממלאים? 

של הדף היומי, ואז אני רואה הכל מאוד קרוב וברור בלי להפוך מלא דפים.

כותבת עונת יום/לילה,  עברו כך וכך ימים מהמחזור הקודם.

ואז אפשר גם לעשות תזכורת בפלאפון בימים הרלוונטים.

ומשתמשת באפליקציה שפעם מישהי המליצה פה , חינמית שפשוט מכניסים אליה תאריכים של המחזור והיא מחשבת בערך מתי אמור להגיע המחזור הבא.. ומתריעה.

דווקא נחמדה.

לא סומכת על אמצעים טכנולוגים במצווה חשובה כזאת