יש מישהי שלילד שלה זה לא עשה עצירות??

מכשיר אדים קרים - טוב או לא? ראיתי ברשת דעות לכאן ולכאן.

והמחירים.. מה נסגר? למה זה יקר כל כך?

 

והאם המכשיר הקטן שעולה 80+- אכן יעיל?

 

 

מתוקי אמיתי בן שנה וחמישה חודשים.

עד כה נמצא במשפחתון של סבתא, שנה שעברה יום איתו עוד 4 ילדים וכעת יש איתו בנתיים עוד ילדה אחת.

כרגע אובחן עם פער שפתי מהמצופה מבני גילו והומלץ על טיפול קלינאית.

 עד כאן הרקע...

כעת אנו מתחבטים בשאלה אם להשאיר אותו במשפחתון של סבתא או לשלוח אותו למעון?

 

במשפחתון יש לו את האהבה של סבתא והוא מטורף עליה, מצד שני אין הרבה ילדים, הסדר יום לא מובנה כמו מעון, אבל יש חיסכון כלכלי(גם אם מקבלים הנחה מהתמ"ת עדיין יש חיסכון).

 

במעון יש סדר יום, יש חברה גדולה יותר של ילדים והמטפלות של הקבוצה שלו מקסימות ממש(היכרות משנה קודמת עם הגדול שלנו).

אולי המעון יגרה אותו לדבר יותר, אנחנו ממש לא יודעים..

 

התלבטות אחרונה, מפחדים שאם נעזוב אז הילדה שנמצאת במשפחתון של הסבתא גם תעזוב ואז נפגע במשפחתון של סבתא..

 

בבקשה עצה/הכוונה

הבן שלי בן 7 חודשים לא ישן כבר יומיים, אוכל בלי סוף (זה לא קפיצת גדילה) בוכה המון ומשום מה לא מוכן לקחת את המוצץ והוא החיים לא עשה בעיות עם מוצץ תמיד לקח בשמחה.
חשבתי שזה בגלל השיניים אבל יש שן שכבר תקופה יוצאת ועד עכשיו הוא כן לקח מוצץ ואקמולי היה מרגיע אותו מה שלא קרה הפעם.
עצות מישהי?

מתלבטת אם לקנות עגלת זואי של mom, או מיד 2 עגלת בוגבו/ סייבקס מיוס...כל דעה תתקבל בשמחה

הבת שלי בת 6 בוגרת וחכמה יחסית לבנות גילה 

כבר תקופה ארוכה שאנחנו שמים לב שבערב במיטה היא מתעסקת במקום שלה למטה 

אני לא יודעת אם צריך להעיר לה על זה או להתעלם 

היו תקופות שהיא היתה עושה את זה הרבה ואחכ זה נעלם 

ושוב חזרה לזה 

בעבר אמרתי לה שזה מקום עדין ולא לגעת שם סתם ( לא רציתי להגיד דברים אחרים , כדי שלא יתפס לה כשלילי)

למי פונים כדי לטפל בכזה דבר ? 

( אני קוראת כאן הרבה , פתחתי משתמש בשביל לשאול )

אשמח לתשובות 

נולדתי עם בעיה נוירולוגית שדפקה לי את האופי: אני רגישה מכל מילה שאומרים לי לא יודעת לשים פס נתפסת בקטנות. אני אמא ועזבו שאני לא רוצה לדפוק את הילד קשה לי לתפקד ככה בתור אדם כי אם מישהו שמשמעותי עבורי אומר לי משהו זה מפריע לי להמשיך הלאה. איך מתגברים על רגישות כזו?

ובהגייה.למשל סוכיות (סוכריות) תאה(תראה) נליים (נעליים)בערך אחרי שהתחיל הגן השנה.זה גן שהוא מכיר והיה בו שנה שעברה עם הצוות ומרבית הילדים נשארו.הם 9 ילדים בגן.
למישהו עוד קרה.זה נראה שהוא נהנה לדבר ככה ולא רוצה לשנות למרות שמבקשים ממנו לדבר רגיל כמו בוגר.

מורה בעלת ניסיון רב, כמורה בתיכון ברעננה. גרה ברעננה.
מעונינת לתת שיעורים פרטיים:
- אסטרטגיות למידה כיתות ד' עד ט' (למדתי באוניברסיטת בר אילן)
- עברית לעולים חדשים
( כולל מבוגרים).
- תנך- תלמידי תיכון
(הכנה לבגרות).

השיעור מתנהל באווירה נעימה , יחס אישי וחם לכל תלמיד.

תמי בלנק
פלפון: 0544722760

אני באמצע תביעה למזונות ללא עורך דין כי אני לא זכאית מהסיוע המשפטי.
ואני צריכה להביא פירוט מזונות שאני דורשת מהפרוד שלי לתת.
לי שאני נשןאה לו עדיין
ולשבעת ילדי הקטינים.
איך אני מתמחרת כל דבר ואיך מחשבנים שיהא הכי אפקטיבי.

חיייבת לפרוק לפני שאתפרק סופית
נממממאס לי מהבן זוג שלי
קודם כל הוא קמממממצן כרוני כפייתי משו הזוווי
אין מצב להדליק מזגן גם כשרותח בחוץ מבחינתו יש אויר בחוץ לא צריך מזגן גם כשיש 30 מעלות זה נקרא שיש אויר
דבר שני התינוקת שלי בת שנה בסך הכל רגילה לישון בדממה מוחלטת ובעלי מתעקש שהיא צריכה ללמוד לישון ברעש ולכן לא שומר בכלל על השקט כשהיא ישנה ואם העזתי להדליק את המזגן וללכת לישון הוא ישר יפתח את התריסים בקול רעש גדול ויעיר גם אותי וגם את הקטנה ולא משנה מה השעה גם אם מצע הלילה זה לא מעניין אותו העיקר שהמזגן יהיה מכובה וכל לילה מחדש אותו סיפור אני לא מסוגלת להרדם בלי מזגן והבן זוג שלי בא ומכבה תמזגן פותח תתריסים ומעיר גם אותי וגם את הקטנה וכן בעלי הוא חמור עבודה כלומר קם לעבודה בחמש וחצי שזה אומר שעון מעורר בקולי קולות כי אם לא הוא לא מצליח להתעורר ואז יוצא שאחרי שהבן אדם העיר אותי ואת התינוקת באמצע הלילה בגלל המזגן ועד שהצלחנו סוף סוף לחזור לישון השעון מעורר מצלצל בצרחות אימה בחמש בבוקר והופ התינוקת מתעוררת בצרחות אימה ואני ביחד איתה
דבר שני אני טיפוס מאוד נדיבו ואחת שמאוד אוהבת לבלות ולהנות מהחיים ואפשר לומר גם קצת טיפוס בזבזן וכמו שאמרתי בעלי קמצן כרוני שלא צריך לעצמו כלום ככה שכל הוצאה קטנה הופכת לדיון ובלאגן שלם כאילו הולכים להוציא מליון דולר וכמובן שלעצמו הוא לא צריך כלום אז אף פעם לא יוצאים לשום בילוי אפילו לא מסעדה פעם ב... לא מחזיקים רכב לא טיול לשום מקום קיצור סגורים בבית יוצאים רק לעבודה
אני לא מסוגלת יותר לחיות ככה
אני משתתתתתתתתתגעתתתתתתת
אני רוצה להתגרש ופוחדדדת כי יש לי כבר ילדה אחת ובטעות נכנסתי שוב להריון ואני כבר בחודש שישי
מה עושייייייים
הציללללללללו

שלום לכולם,
אשמח מאד אם תוכלו לתת לי רעיונות לבת מצוה.
מפעילות, פעילויות וכו'... אני מירושלים..
תודה רבה!!!

מחפשת מישהי לרפואת הנפש פסיכולוגית רגשית המטפלת בתלותיות ובחסכים רגישים ובחוסר סיפוק מהחיים וכו וכו..
מחפשת דחוף לחברתי המתחננת אלי לעזרה.
אחותי מחפשת פסיכולוגית באיזור ירושלים אחת עם תעודות מוסמכת שתוכל לעזור לה במצב הלא פשוט שנמצאת עכשיו.
רק מנסיון.

היי,
הקטנה שלי עוד רגע בת 3 חודשים.
בגיל חודשיים התהפכה מבטן לגב, חודשיים וחצי גב לבטן.
מאז שפתחה את היכולת של גב לבטן שכחה את השנייה,
ומה שקורה זה שתמיד ששמים אותה על משטח שטוח היא ישר מתחילה לפעול ולהתהפך.
אחרי כמה דקות בודדות מתחילה לבכות ולא מתהפכת חזרה וחוזר ככה הרבהזמן.
ברוך ה׳ על ההתפתחות.
הקטע הוא שהיא לא נחה וגם אני לא.. שמה על טרמפולינה אחרי כמה דקות בוכה, מעבירה לישון בעריסה ( ידעה להרדם עצמאית) מנסה להתהפך ולא מצליחה להרגיע את עצמה אז משאירה לישון עלי.
בקיצור מראה חוסר נינוחות/סקרנות יתר.. למרות שאני מרגישה שזה יותר לא רצוני כי יש הרבה בכי.
זה שלב שמאפיין את הרגע שלומדים להתהפך?
ואיך עושים כדי לעבור את זה שפויה?

(פוסט קצת לא קשור, אם לא מתאים מנהלים בבקשה תמחקו..)
אשמח להמלצה על מקום מעניין לשמוע בו שיעור תורה/ משהו ברוח היהדות, שמתאים גם לנשים, הערב, בצפת

שלום וברכה
 

מי יכול לתת לנו 2-3 רעיונות לפעילות משחק בתנאי שטח. אנחנו רוצים לצאת עם הנוער המתגבר שלנו (גילאי 10-15 +-) לטיול, ורוצים ליצור חיבור מיוחד אל הילדים דרך משחק ויצירה בשטח. משהו שיגרום דיבור משותף ושחרור, ולא רק שכל אחד יהיה שקוע בסמארטפון שלו...
מטרת הטיול היא ליצור שיח והתקרבות (מעבר לכיף שביציאה עצמה).

 

הבו רעיונות בבקשה...

 

מיליארדי תודות

משתובבים

כל לב שובים

עליזים

מפזזים

רצים

וגם קופצים

----

הבטתי עליכם מרחוק

עם המון עייפות ומתח עמוק

 

הן רק לאחרונה -----

רקדנו למנגינה

 

במעגל יחד כולנו

קיפצנו,

ניתרנו,

בקולי קולות משמחה צרחנו

וכמובן שרנו

 

הקפצתי אתכם באוויר

עם צחוקים ושיר

 

המון מרץ וסבלנות

נדרשים לי כדי אתכם להנות

 

הסכמתי שתזמינו חבר

כי את לבכם ממלא באושר

מעלה את בטחונכם העצמי

להראות לו משחקים ולקבל צומי

 

אף שאותי החבר מעייף

רציתי לנוח לי בכיף

על רצוני אוותר בשמחה

העיקר.... שלכם תהיה התרגשות ותחושת הרווחה

 

הראיתם אותי אנשים, ברחובה של עיר?

הראיתם את עיניי הכהות והמבט הלחוץ והמהיר?

כולי מלאת עייפות, חולשה וכבדות

לעיתים.... נגמר בי הכוח להפגין נחמדות

 

אך.... אל נא תראוני שחרחורת, חבריי

הן זו הסיבה שילדיי כה מאושרים! בזכותי, אשריי!

 

כל כוחי ומרצי נתתי להם

עד שלא נותר בי כמעט כלום.... כמו כל אם

 

מכוחי----ומכוח הקב'' ה--- הם כה עליזים

שרים ומפזזים

שלווים ובטוחים

על ארוחותיי וסבלנותי סומכים

 

חשה כמו העץ הנדיב

שנתן כל אשר לו, עד להכאיב

 

אינני מבקשת שאי מי מהם לי ברבות הימים ישיב

אף לא בדל של שביב....

 

בשעות העייפות, לא נותר בי צל של אדם

והם.... מרץ אינסופי להם.... שום דבר כמעט לא ימנע בעדם

 

אל נא, חבריי, אל נא

אל נא תראוני שחרחורת, עייפה או קדושה מעונה

 

הן כל שמחתם - ממני (ומהקב'ה בעיקר כמובן!)

ולכן אל נא תסתכלו רק על הקצפת או הדובדבן

 

תסתכלו לאמיתו של דבר

מי פעל, עשה, השקיע וקשיים עבר

 

על אף פניו העייפות....

הן בזכותו ומכוחו ----כולם פה באירוע בסבר פנים יפות....

 

אל נא תשפטו את העייף או החלש, עם דכאון בעיניים

וכי אולי עבר לילה לבן עם תינוק שבכה והצמיח שינים?!

 

העייף

הוא לעתים האחד שבזכותו - כולם פה בכיף

כולם נקבצו אליו בצילו להצטופף

והוא נותר רופף ומצטנף.... מתכופף...

התעייף....

אודה לעזרתכן 

יש לי ילדה בת 2.5- ילדה אהובה מאוד. 

הילדה ב"ה השיגה בזמן את כל אבני הדרך המצופות ממנה  ( הליכה, הצבעה,  מילים ראשונות, ביי ביי, קשר עין, מענה לשם, מבינה הוראות וכו...). 

 לפני חודש גם נגמלה די מהר מחיתול.

הילדה מדברת ב"ה די יפה ביטויים בני 3-5 מילים. 

* אציין כי האיחור היחיד של הילדה מאז שנולדה היה בצירוף של שתי מילים אותו השיגה בגיל שנתיים וחודש ( ולא בגיל שנתיים- חודש איחור).  ב"ה בגיל שנתיים וחודש החלה לצרף ביטויים של שתיים- שלוש מילים ומאז הדביקה את הפער ואף מעבר. 

הילדה מאוד מאוד אוהבת אותי , מחבקת אותי, רוצה לישון איתי, רוצה שאני אשחק איתה כל הזמן  ומראה לי דברים ( "אמא תראי") ולמעשה רוב הזמן רוצה בחברתי. אם אני הולכת היא שואלת לאן אמא הלכה וכו..מאוד שמחה בחזרתי הבייתה... ( חיבוק, אמא לאן הלכת וכו..). היא גם מאוד חמה אליי- אם אני עצובה היא מחבקת אותי ומנחמת אותי. 

היכן הבעיה- הילדה לא חברותית בכלל. 

הילדה לא אוהבת בני משפחה ( סבתא / דודה),לא אוהבת לשחק עם ילדים בגינה, אם אנחנו פוגשים אדם חדש ברחוב היא יכולה להתחבא לידי במקרה הטוב ואף לעשות " אחורה פנה" . אם אדם חדש פונה אליה היא לא תענה לו. תמיד אני צריכה להגיד "הילדה ביישנית"/ "הילדה לא מכירה" / "הילדה עייפה" ולהתנצל ( אני פחות מוטרדת מהסובבים אלא ממנה). לפני כמה זמן לקחתי אותה במיוחד למשחקייה יפה ומושקעת והיא לא רצתה לשחק שם. 

אציין שעד לפני כמה חודשים הייתה אצל מטפלת בבית,  מאז הייתה בבית עימי וכעת מתחילה גן חדש ( עוד לא ממש נכנסה לגן בשל החגים ...). גם המטפלת שלה בזנמנו אמרה שהיא לא רוצה לשחק עם ילדים בגינה ( היא כן אהבה את המטפלת אך לא את בני ביתה). 

אציין כי לפני כ-10 חודשים לערך עשיתי ממש מאמצים שתאהב גם את האבא שלה ובמשך תקופה ממושכת האבא שמר עליה בזמן שאני יצאתי מהבית, ולאחר תקופה ניתן לומר כעת כי היא מאוד מחבבת אותו. כיום היא כן אוהבת לצאת מהבית "כמשפחה" ואם הוא לא בא לטיול היא שואלת אותו אם הוא רוצה לבוא איתנו. 

עם מי היא כן משחקת חוץ ממני? עם בייביסיטיריות שלה נערות בנות 16 לערך ששומרות עליה לעיתים תכופות אחה"צ. הן מדווחות שהיא ילדה חמודה מאוד ושכיף בחברתה. על רקע זה אני מרבה גם להביאן והן באות לשחק איתה ועם אחותה פעמיים בשבוע לערך (אני יוצאת מהבית בכוונה בשעה זו). 

יש לה אחות בת 7.5 שאני לא יודעת אם היא מחבבת מאוד אך כן משחקת עימה בכדור ובמשחקים, ובעיקר מחקה אותה ( רוצה לשחק במה שהיא משחקת, רוצה לשחק לה במשחקים ובצבעים, רוקדת כמותה, רוצה להתלבש כמותה וכו...). אנחנו הרבה פעמים שמים שירים משמחים בבית ורוקדות כולנו בסלון והיא עושה את התנועות שלי ושל אחותה. יחד עם זאת הרבה פעמים היא באה להתכרבל איתי או לעשות משהו כיף ואני אומרת בואי נקרא לאחותך והיא אומרת "לא צריך" "לא צריך". לפעמים הגדולה באה לקבל חיבוק ממני והיא אומרת לה לכי מכאן. 

אני הולכת עימה כמעט כל יום לגינה שם היא משחקת במשחקים ( מעתיקה מילדים אחרים מה הם עושים) אך תמיד אני מרגישה כי היא לא רוצה בחברת הילדים. מעדיפה לשחק היכן שאין המולה, או שהיא ממתינה שהילד יסיים את המתקן ואז היא תעלה ועושה כמותו. לפעמים היא מעדיפה ללכת לטיול גם ללא הגינה ( היא מעדיפה שנלך לטייל סתם ברחוב ולא לגינה, אני בכוונה מגיעה איתה לשם כל יום). 

בערב החג היא רצתה ללכת והסברתי לה שאם נלך לא ייתנו לנו אוכל וקינוח אז היא הסכימה להישאר וסך הכל התנהגה יפה (מזל שהיא אוהבת לאכול...).  אציין כי היא לא כל כך מחבבת את הסבתא ( לא באשמת הסבתא חלילה) כי לאורך הזמן ידעתי שהיא מאוד קשורה אליי אז גם לא הבאתי את הסבתא לשמור על מנת שלא יהיה בכי כשהסבתא באה ואני הולכת. 

אציין כי היא כן צוחקת ומשתובבת עימי ועושה "שטויות" לעיתים, אך לא הייתי אומרת עליה שהיא ילדה שמחה במיוחד ( פעם הבייביסיטר שלחה לי סרטונים שהיא משתובבת וצוחקת וממש התרגשתי). 

אני מוטרדת מאוד, בלשון המעטה, והמחשבות שלי רצות לכיוונים רבים. 

האם הסיטואציה מוכרת? האם עליי לעשות משהו? אני לא ישנה בלילות מהעניין הזה. כל הזמן שואלת את עצמי למה היא לא ילדה חברותית ומה יהיה?

מאוד מאוד אודה לעזרתכן ומניסונכן ולכל שיתוף. 

 

תודה רבה על הקריאה! 

 

 

 

 

 

 

 

שיצרף גם שוקולדים לערכות כדי לשחד את הילדים לחטט להם עם מטוש באף בעומק 2 סנטימטר

הוא ישן רק שעה וחצי- שעתיים בבוקר אצל המטפלת וזהו. מנסה לשים אותו בלול באזור 8 בערב והוא צורח, לא מוכן בשום אופן. נסיתי הכל, מקלחת תמיד לפני שינה, מטרנות, טקס שינה קבוע, לשבת לידו, סרט מרדים לפני השינה,  לשבת וללכת, לתת לו לבכות כמה דקות או יותר והוא לא נרגע, אני חוזרת והוא מנסה לטפס לצאת מהלול , מצידו לבכות שעה שעתיים פשוט לא מתייאש. מה עושים????????????????????????. חייבת עזרה הוא רוצה לצאת מהלול ולהמשיך לשחק ומתחיל להתעייף לא לפני 11 בלילה!! עצות בבבקשה בבקשה??