בעזהי"ת.
אני מכינה דיסק חתונה [ליום של החתונה עצמה, ובכלל], ומחפשת רעיונות לשירים..
בינתיים עולה לי לראש:
- שמח חתני / משפחת ואך
- וארסתיך לי / יונתן רזאל
- וארסתיך לי / סיני תור
מה עוד??
תבורכו!!
בעזהי"ת.
אני מכינה דיסק חתונה [ליום של החתונה עצמה, ובכלל], ומחפשת רעיונות לשירים..
בינתיים עולה לי לראש:
- שמח חתני / משפחת ואך
- וארסתיך לי / יונתן רזאל
- וארסתיך לי / סיני תור
מה עוד??
תבורכו!!
מהרה ה' אלוקינו- שווקי
- "הרי את מקודשת לי" של עדי רן
- "אחותי"- שולי רנד
- "לפלח הרימון"- משפחת חוטר
- "אבא"- אביתר בנאי
- "וזכני"- ברוך לוין
מזלטוב!
מה גם שהיא לא ביקשה שירים להשמיע ב-חתונה, אלא ליום,לאווירה וכו'..
(אני רוצה גם..)
"בואי כלה" של שוואקי ו"אשר ברא" של אודי דוידי.
אילו פינו - יונתן רזאל
בואי בשלום - יעקב שוואקי
טוב להודות - יעקב שוואקי
גם לעמיר בניון יש שירים טובים אבל הם מתקופת הלא-דוסיות שלו.. אז לא יודעת אם זה רלוונטי בשבילך.
בגדול זה השירים "רק את" ו"יש לי חלום".
חתן כבר יש לך שאת מכינה דיסק?
ה' ישמור...
בעזהי"ת.
אולי אני אכין עותק כזה לעצמי ואכתוב עליו "דרוש חתן, דיסק כבר יש" ?
בכולופן זה בשביל חברה ['תה יכול לקבל ת'שם באישי אם אתה ממש מסוקרן ] שמתחנת עוד שבועיים בול!
עם טלית,
זתומרת לא כתבתי עליה, רק קניתי.
מאז עברו, בוא נראה רגע, 7 שנים,
והטלית עדיין מחכה לכלה.......
אשר ברא- אודי דוידי
להנשא הלילה- יניב בן משיח
שמח תשמח -יעקב שוואקי
בואי בשלום - משפחת ואך (לכה דודי?)
התנערי - אברומי פלאום
פיה פתחה בחכמה-
אשת חיל- יעקב שוואקי
עוד יישמע - הרב קרליבך
מזל טוב!
למי שלא יודע גולן ואך פינה יהודים מוחמש בשבת
הנה קישור למי שמעניין
א. לא, הם באמת לא יפים.
ב. זה בסדר, היו פה לא מזמן דיונים על זמרים שעשו עבירות יותר חמורות מזה...
כמו שאני שונא את זה שמכניסים את סוגיית הרב אבינר כל רגע, אני גם שונא שמכניסים את אר"מ...
כאילו זה כן אבל אתם רוצים לךפרנס אדם רשע כזה?
אז, ברור שצורבים!
יש אישור?
הוא אדם רשע ועד שהוא לא יחזור בתשובה באמת אסור לעודד אותו וזה שאת שומעת ומפרסמת את השירים שלו זה עוזר לו....
ועוד שאסור לשמוע שירים של זמר רשע!!!!!
ני
גון זה דבר מאוד עמוק ולכן צריך יהודי כשר שיחבר וינגן את השיר!!!
מי שהתחיל עם "נגן כשר, ניגון כשר, חרטוט כשר"
היה גיא צבי מינץ (למיטב ידיעתי)
ובעקבותיו החל הרב אבינר לתת הכשרים לזמרים מסויימים לשיר..
מעבר לזה שנתינת ההכשרים נעשתה בצורה מגוחכת לחלוטין
כשלשיריו של גבריאל חסון עצמם - לא ניתן הכשר
ולירמיהו, שאת העיבוד המוזיקלי לדיסק הראשון שלו אז - עשה גבריאל חסון - כן נתנו הכשר.
זה הדבר הכי טיפשי ששמעתי!!
(וזה פוגע בפרנסה של אנשים תמימים ועובדי ה'!!)
אם יהודי כמו עובדיה חממה מלחין את "אנא בכוח"
אתה לא יכול לדעת אם באותו רגע עבר בראשו הרהור תשובה - והניגון שלו מתוק וטהור
או להיפך - שיר של אברהם פריד (נשמה טהורה לכל הדעות)
הולחן ברגע של מחשבה על הרווח הכספי או ח"ו הרהורי עבירה..
ואתה שר אותו בהתלהבות גדולה ובטוח שכל כולו קדושה...
אנחנו לא יודעים מה עובר בליבו של המנגן.
נכון שעדיף לשמוע שירים של מי שהוא ירא שמיים כי הסבירות שהוא מכוון למקום הנכון גבוהה יותר
אבל זה לא פוסל שירים אחרים של יהודים, שלצערינו- עדיין אינם כאלו.
(הנושא של שמיעת לועזית נוגע בעיני לעניין תרבותי ולא נפתח את זה כאן)
הרבה מניגונים ושירים חסידיים- הגיעו מפזמוני קוזאקים!!
(רוצחי יהודים - לא פחות ולא יותר!)
יש עניין לקדש את המוזיקה שהיא עצמה כמעט תמיד נובעת ממקום קדוש ונוגעת בנפש..
ובעז"ה כשנבנה בית מקדשנו-
והקב"ה ישכין שכינתו
גם יהיו לנו לויים מומחים ויודעים איך לגעת בכל צלילי הנפש בעזרת התוים המוזיקלים
ולעורר בנו את הרגשות הנכונים לעבודת ה' יתברך.
לי עושה ממש רע - לדעת שמי ששר שיר מסויים גירש יהודים מחומש בשבת.
רק עצם הידיעה מגעילה אותי...
ולכן בהמלצה חמה לאחרים - שיגעיל גם אותכם!!
"לך דודי" וכ"ו שלקוחים מהערבים (במרוקו טוניס)
ברור שזה מגעיל אותי, אבל בלי קשר למה שהוא עושה. זה פשוט שירים בלי רגש.
לעניין, יותר מגעיל אותי לשמוע שיר מאדם שמחלל שבת. למרות שאולי יש לו 'רגשי קודש' יותר מלאברהם פריד. וכן, אני אעדיף לשמוע ואך מאותה סיבה.
האמת, כשאני שומע שיר אני לא כ"כ חושב על המחבר, כך שאני שומע גם ממחללי שבתות.
אה, אני גם שומע ואך, אבל את המקורי...
זמר כשר מקבל את כשרותו בכך שהוא לא עושה ערבי שירה, שהוא לא מרקיד מעורב,
והשירים שלו הם מופנים רק כלפי השם. זה כתוב בשולחן ערוך כמדומני והייתה םסיקה
של כל גדולי ישראל הנה הפסיקה:
בפני קהל מעורב, הם כאלה שחזרו בתשובה במהלך השנים ויש להם הרבה קהל לא דתי שמלווה אותם שנים. אם הם יופיעו נפרד- אותם אנשים פשוט לא יבואו, והרי זה בדיוק הכוח שלהם- לקרב ולחזק את אותם אלה שרוצים לקבל מהם או מהמוזיקה שלהם, גם אם זה אומר להופיע במועדונים, במקומות שפתוחים בשבת או מעורב.
לא נראלי שמישהו מהם רוצה שירקדו מעורב בהופעות שלו, אצל חלקם זה לא יקרה גם כי המוזיקה שלהם בכלל לא מתאימה לריקודים. אני אישית הייתי בהופעות מהסוג הזה שכשנשים קמו לרקוד האומן עצמו ביקש מהם במחילה שלא ירקדו (מול 1000 איש לעשות את זה- נראלי צריך הרבה גבורה לעשות את זה).
אני מניחה שלרובם יש את הרבנים שלהם שמורים להם מה לעשות, יכול להיות שאותו רב שמתיר להם להופיע במקום או באופן מסויים לא יתיר לך ללכת להופעה כזו, אבל תאמיני לי שהזכויות שלהם בקירוב ובחיזוק אנשים- הלוואי עלינו.
אבל, יש את הרב ליכטנשטיין שפסק לא לסרב פקודה, אתה יכול לחלוק יכול, אבל יש גבול בין זה לבין רשע, יש דיון הלכתי בנושא, רב אחד פוסק כך, רב שני פוסק אחרת, הייתכן שאקרא למי שהולך אחרי פסיקות הרב עובדיה 'מחלל שבת בפרהסיה'? או לחילופין מי שהולך אחרי פסיקות הבית יוסף?(בניגוד לרמ"א)
אלא על הובלת לוחמים שלו, מתוך בחירה, לפשעים כאלה של גירוש יהודים והריסת בתים.
בטוחני שגם הרב ליכטנשטיין, כמו כל יהודי בעל סברה ישרה, יביע מורת רוח מאדם כזה
עם כל הכבוד לכל הפילסופים...
אדם שמגרש בצורה כזו יהודים מביתו,
אין סיבה שמה שהוא שר יושמע אצלי.
שהיה כבר לגבי שמיעת מוזיקה חילונית וכו' כך שהנושא נדוש..
א. אם הוא פסק לא לסרב פקודה, זה בכל הדרגים...
ב. כשם שהוא הצליח להקשיח את ליבו בגירוש, הוא הצליח להקשיח את ליבו באסון בהאיטי, ובעזרת ה' בעתיד, אני לא אומר שזה טוב שהוא הקשיח את ליבו בגירוש, אני הייתי מסרב[אפילו הוצאתי מאחי הבטחה/שבועה שהוא יסרב..] אבל זו לו סיבה לפסול אותו.
ג. גולן ואך הוא חלק מהדיסק לא כולם, האם בדקתם אי פעם מי הנגנים בדיסקים שקניתם?..
א. מי בכלל רוצה לשמוע מוזיקה של קצינים*?
ב. גושני"ק, למה אתה כזה גושניק?! יש כאן אנשים עם אלרגיה, תתחשב!
* משום מה קשה לי לדמיין קצין זמיר, אבל יש לי שריטה נגד קצינים באופן כללי...
באמת מי רוצה לשמוע מוזיקה של קצינים.. (חפ"ש עד החפש"ש - כמאמר השיר 'כל קצין הוא גם שוטר וכו''...)
מספיק יש לי כאלה בפלוגה... צריך גם בבית?
" אילו פינו" - עלמה.
(השיר הוא לנשים בלבד!!) "ראיתי אותך ראיתי בית" - עלמה.
"לאהוב ללא תנאי"- עלמה.
" אנעים זמירות" - המדרגות.
"אחותנו"- משפחת ואך.(עד שאני לא אראה הוכחות שכך קרה אני לא מאמינה לשום מילה!! תראו לי סרטון של גולן מפנה!)
"שמח תשמח"- אודי דויודי.
"אשר ברא"- אודי דודי.
זה מה שעולה לי בשלוף...
(אין בעיה עם קול אישה במוקלט, כידוע, אפילו לדעת רבנים מחמירים יחסית)
בואי כלה - שלהבת.
והיו למשיסה - הרב קרליבך
יש באוספים של לכתחילה, איילת השחר שירים ממש יפים.. גם "כי הרבית" ולשוואקי יש בדיסק של קיסריה ובליבי במזרח :"בואי בשלום"(שיר ממש יפה) בדיסק של ואך:"חופת עננים" יש את "כינור" שזה שיר ממש נחמד גם כן בהצלחה
באחד מהדיסקים יש כל מיני נעימות חופה וכו'..
בעזהי"ת.
זהו, נשאר רק לצרוב...
בקרוב אצל כל מי שצריך!
בכנות, אם בקשר מתקדם היה משתף אתכן בכאב שיש לו נפילות באינטרנט, לא טוב לא עם זה וכו', הוא רוצה להתמודד, חשוב לו שתשמעי את זה... איך מגיבות?
אבל מה חשוב בזה שהבחורה תדע?
לי זה היה מוריד וגורם לי לחשוב מה מטרת השיתוף
אדם בוגר שיש לו בעיה - שיטפל בה
לרוב, זה הופך לאישיו בין בני הזוג, כשהגבר רוצה תמיכה ומצפה שהאישה תעמוד על המשמר בשבילו או תהיה תומכת ותכיל, וזה לא מקום נכון להיות בו. היכול להעמיד את הבחורה חסרת הנסיון והכלים בסיטואציה בעייתית ולא באמת יעזור. רק יעיב על הקשר
זאת אומרת, לא שאני לא מסכים עקרונית,
אבל זה מצטרף לעוד כמה תגובות מהסגנון שגורמות לי לתהות מה בדיוק הבחורות עושות בקשר?
אבל
1. אני חושבת שצריך להבדיל בין זמן שלא נשואים לזמן שכן מפאת ענייני צניעות קודם כל וגם בגלל שזה נושא רגיש שיכול לגרום לבחורה לסגת אם היא מחפשת גבר ירא שמיים,
2. גם בתוך נישואים, זה עניין מאוד נפיץ וצריך לדעת שלא כל אישה מסוגלת להתמודד עם דבר כזה וזהיכול יותר לסבך מאשר להועיל (היו מליוני שרשורים כאלה פה בפורומים על אישה שמרגישה נבגדת והלך האמון וכו. תסתכל בעצמך ותראה כמה רגשות קשים זה מעלה, ותבין לבד כמה תועלת יכולה לצאת מזה)
3. הן לאישה והן לגבר יש דברים שהשתיקה יפה להם בעיניי
תאר לך שבת זוג שלך הייתה אומרת לך למשל שהיא נמשכת למישהו מהעבודה או שנוא עושה לה פרפרים בבטן והיא מצפה לתמיכה. ככה הרבה נשים תופסות צפייה בתכנים פורנוגפיים בצד השני, רק שאצל הגבר זה גם הולך יותר קדימה
אז יש מקום לשיח רגשי ומכיל, אבל לא על כל דבר
בעיניי לפחות
ואפשר לחלוק כמובן
התגובה שהגבתי עליה נוסחה באופן מאוד כללי שמתאים לכל בעיה
שאם לגבר יש בעיה וואלק תתמודד מה אתה פונה אליי בכלל יא דבע
יש מקום לשיח רגשי גברי בזוגיות, וחייב שיהיה כזה מרחב בטוח וחברי ואינטימי לפתוח בו את הלב בעיניי וזה לא סותר את העובדה שהאישה צריכה להרגיש שהגבר שלה הוא משענת רגשית יציבה עבורה
השאלה היא איך עושים את זה, איך מדברים ופועלים ביום יום ,ואיך הדינמיקה הזוגית בכללי
אני בעד פתיחות מלאה בזוגיות, אבל במקרה הזה אני חושב שפתיחות כזו רק תזיק לזוגיות
וגם, יש דברים שהצניעות יפה להם גם בתור זוג מדויט לא נשוי, ולא על כל דבר וכל נושא נכון וראוי לדבר
בטח שלא מתמצאת ביהודים דתיים, ומה מתאים ולא מתאים.
גם בעיני לא כל דבר מתאים לשתף בנאדם שרק יוצאים איתו. ואם מדובר במשהו שקרה בעבר וטופל, אין טעם לשתף (בטח אם זה יגרום לצד השני תחושה רעה).
אם יש פתיחות מלאה - זה לא נושא חשוב?
ששיתוף שלהם בטוח לא יועיל לאף צד, אבל בוודאות עלול לגרום למועקה ומחשבות שליליות של בת הזוג כלפיך במצבים עדינים.
כמו שגם לא משתפים את בת הזוג בהיסטוריית הפגישות והדייטים ומה ואיך היה עם בנות אחרות, לפני שהכרת את זו הנוכחית.
אישתך רוצה שתהיה איתה ורק איתה במחשבות, ברגש, בדימיון, באהבה, בקרבה האישית והאינטימית- ב 100%. לא ב 99.999%
ברגע שאתה משתף אותה מהעבר שלך בדברים שהצנעה יפה להם, זה עלול לערער את הביטחון המוחלט שלה בך במצבים שנדרש האמון המלא ביותר שאתה בוודאות רק איתה במחשבות וברגש.
אבל אני לא באמת יודע , צריך לשאול מישהו שמבין
כי אני לא מבינה בנושא הזה
מה שכן כל אתגר מצופה מאדם בוגר ללכת ולטפל בעצמו..
ולא להשאיר את זה ככה .
החיים מורכבים וסביר להניח שאם מישהו אספר לי את זה זה ישבור אותי לאלפי חתיכות.
בשבילך בשביל המשפחה שלך
תהיה חזק ותמצא מישהו שיוציא אותך ואל תתיאש
אבל מה האלטרנטיבות? היית מעדיפה שיום אחד כשאתם נשואים הוא יספר לך? ואיך יהיו התחושות אם יום אחד תגלי את זה במקרה..?
כשאת מגיבה כבת זוג, את צריכה להתמקד בקשר, ברגשות ובחוויה המשותפת שלכם, ולא ב"תיקון" או "טיפול". המטרה היא להעמיק את הקרבה והאמון ביניכם.
הקשבה מכילה ואמפתית
הבסיס לכל תגובה כבת זוג הוא הקשבה אמיתית ומכילה. תני לו את כל תשומת הלב שלך, בלי הפרעות, ובלי לחשוב על מה תגידי אחר כך.
* "אני כאן איתך, וכולי אוזן. ספר לי הכל."
* "אני רואה כמה זה כואב לך, ואני מצטערת שאתה עובר את זה."
* "תודה שאתה משתף אותי. זה אומר לי המון שאתה מרגיש בנוח לפתוח את זה בפניי."
הבעת קרבה ותמיכה רגשית
כבת זוג, התגובה שלך צריכה לשדר נוכחות, קרבה רגשית ושותפות גורל. אתם צוות.
* "אני כל כך מעריכה את הכנות שלך איתי. זה דורש המון אומץ, ואני גאה בך על זה."
* "זה בסדר גמור להרגיש ככה. כולנו חווים נפילות, והכי חשוב שאתה משתף אותי בזה."
* "אני רוצה שתדע שאתה לא לבד בזה. אני איתך, לא משנה מה."
* "הדבר שהכי חשוב לי כרגע זה שאתה תרגיש טוב ושנוכל לעבור את זה יחד."
הימנעות ממתן עצות ופתרונות מיידיים
כבת זוג, את לא צריכה לפתור לו את הבעיה. התפקיד שלך הוא לתמוך בו רגשית.
* לא להגיד: "אתה צריך לעשות X" או "למה לא ניסית Y?"
* כן להגיד: "אני לא יודעת מה להגיד שיקל עליך, אבל אני רוצה שתדע שאני כאן איתך, תמיד."
* כן להגיד: "אם תצטרך לדבר על זה יותר לעומק, או לחשוב על צעדים, אני כאן להקשיב. אבל רק אם אתה רוצה."
* כן להגיד: "אני סומכת עליך שאתה יודע הכי טוב מה אתה צריך, ואני כאן כדי לתמוך בך בכל דרך."
התמקדות בקשר וב"אנחנו"
התגובה שלך צריכה להדגיש את הקשר ביניכם ואת האופן שבו אתם מתמודדים עם דברים כזוג.
* "איך אני יכולה להיות שם בשבילך עכשיו? מה אתה צריך ממני?"
* "אני כאן כדי להחזיק לך את היד, להקשיב, או פשוט להיות איתך בשקט – מה שאתה צריך."
* "הכי חשוב לי שנדע איך להתמודד עם זה ביחד."
לסיכום, כבת זוג, תפקידך הוא להיות מקום בטוח, אוזן קשבת ולב פתוח. פחות דיבורים, יותר הקשבה, חיבוק ותמיכה רגשית. זה מחזק את הקשר ומאפשר לו לדעת שהוא אהוב ונתמך גם ברגעים הקשים ביותר.
אני מבין שההמלצה הכללית היא *לא* לספר, כמובן שכן חשוב לטפל בנושא...
תודה רבה!
א. נפילות באינטרנט צריך לפתור תכף ומיד, אני חושב שגם עדיף לא לצאת לפני שפותרים את זה.
ב. לא מכיר את כל הבנות בעולם במיוחד לא את הדתיות שבהן אבל נראה שחלק ניכר מהן לא יגיבו טוב לעניין וזה מסוג הדברים שעדיף להשאיר חתומים וסגורים.
ג. יש בנות שיכולות להבין / חוו התמודדויות דומות אבל אלה דברים שאפשר לדעתי לפתוח רק אחרי שמכירים את הבן־אדם לגמרי ויודעים בוודאות איך הוא יגיב עוד לפני שמספרים לו. יש מקרים כאלה אבל זה ממש לא הרוב וגם אז אין סיבה כל־כך, עדיף פשוט לפתור את העניין ולהשאיר את זה עמוק בעבר הרחוק.
ד. אין כזה דבר חשוב שתשמעי את זה אחי מה היא יכולה לעשות עם המידע הנפלא הזה. זה משהו מאוד לא בריא ושלילי וברמה כזאת או אחרת גם גס ודוחה (סף הגועל של בנות הוא נמוך יותר בפער).
ה. אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. יש מעלה בכך שהחטאים שלך לא ידועים לאחרים וזה דווקא חיסרון לחשוף אותם.
ו. אני לא כל־כך יודע איך עובדות היכרויות בעולם הגדול אבל יש הבדל בין צורת ההיכרות של העולם ה"כללי" אם לקרוא לזה ככה, נניח ידידים שמכירים זמן רב ומתקרבים בהדרגה וכבר עברו המון ביחד ושיחות נפש ויש להם הרבה השקעה בתהליך הרגשי ומה לא. לבין היכרויות אצל דתיים שנוכח בהן יותר מימד שיפוטי והססני ובמיוחד בתור התחלה מספיק שיש לך כבר איזה כמה מינוסים אז עדיף כבר למצוא מישהו עם פחות מינוסים או משהו כזה. זה רלוונטי גם לבעיות רפואיות / נפשיות וכן הלאה.
אלא רק בשלב מתקדם, ניקח את זה לקיצון, אחרי שנה כשבן אדם כבר נשוי.. לא משנה בדיוק.. התמודדות שמשום מה הוא עדיין מתמודד איתה - בנושא בהחלט רגיש, וזו במובן מסויים השאלה, אבל בעיקרון, ההיגיון אומר לשתף, בהתמודדות שעוברים, עם הבת זוג, כדי שתדע לתמוך ולסייע. אני מפספס משהו?
אין לי מושג אם "נפילות באינטרנט" כוון לשמירת הברית,
אבל בכל מקרה, אני רוצה לומר משהו על הנושא למי שיש לו בעיה בתחום הזה. כי מדי פעם הנושא הזה צץ בצורה כזו או אחרת כאן ואולי במקומות אחרים.
הערה ראשונה : אם מכל סיבה שהיא אני מפספס משהו, הנושא לא מתאים לפורום או נכתב כאן משהו לא מתאים, בכיף למחוק.
רק לפני זה,
אני מבקש מהבחורה שביקשו ממנה בכותרת של ההודעה "הכניסה לבנים בלבד", לצאת בבקשה.
כן כן, את שקוראת עכשיו. תכבדי ותסגרי את התגובה. תודה.
אוקי, איפה הייתי ?
אה כן,
שמירת הברית.
אני רק מזכיר, שגם אם אתאמץ לתת תשובה שתתאים לזוית הדתית, אני חילוני-מסורתי. אז הכל בערבון מוגבל.
אם הצלחתי להעביר מסר או טיפ שיעזור למישהו אחד אפילו - מעולה-. אבל תמיד להתייעץ לפני, בטח בדברים כאלה.
כמו בהמון דברים שאנחנו לא מצליחים לבצע,
יש עניין של -רמת שליטה-.
זה לא שחור או לבן.
אני אתרגם את זה לאוכל, כדי שיהיה קל (אבל תתרגמו ישירות לשמירת הברית, כי זה לא דומה לאוכל. אולי קצת..לא יודע)
נניח בן אדם החליט שהוא לא אוכל יותר לחם ושכנותיו. לא פיתות. לא לחמניות. כלום.
הסיכוי שהוא לא יאכל לגמרי, מעכשיו למשך כמה שנים, קיים, אבל לא גבוה.
מה שיקרה זה שמהרגע להרגע...הוא יאכל לחם. יתבאס. יאכל את עצמו. ירגיש כישלון.
ויגיד לעצמו "זהו, אני חייב להפסיק לאכול לחם. חאלאס"
וזה יחזיק שוב תקופה אבל ברגע אחד, בום. הוא לא יעמוד בזה.
לדעתי, ושוב זה לא יתאים לכל אחד.
אבל זה הרבה פחות גרוע ממה שקורה בחלק מהמקרים למי שרוצה לשמור
עדיף לעשות את זה בדרך שליטה -הדרגתית-.
ולמה הכוונה ? במקום להתמקד בלא לאכול לחם -בכלל-
הרבה הרבה יותר חשוב
לומר, אני יאכל לחם. אבל...לא מתי שבא לי ואיפה שבא לי
זה יהיה (למשל) רק בלילה. אחרי (למשל) 22:00. זה בתור התחלה (אם המצב בעייתי מאוד).
מגיעה השעה 22:00.
אם מכל הדברים שיש לך בעולם, זה הדבר היחיד שיש לך בראש זה לאכול לחם,
אז כמובן תבדוק, אולי אתה מפספס משהו.
אבל, אם הגעת למסקנה, שלא משנה לך כרגע אם אתה מפספס או לא מפספס, אתה אוכל לחם. אז תאכל לחם. אבל אחרי 22:00.
זה שליטה.
רצית לאכול לחם בבוקר או ב 16:00, היית מתתתתתתתתתתתת לאכול לחם.
אבל, המתנת כמו גדול ל 22:00 .
אם הצלחת לשרטט לך קו אדום כאן וזה קו אדום שבהחלט אפשר לעמוד בו, אז תייצב את הקו האדום
תדאג שאתה מרגיש כמו פלדה עם הקו האדום הזה.
בדיוק כמו שאתה מרגיש, שלעולם לא תשתה נפט או מי ביוב, ככה אתה צריך להיות פלדה אם "לעולם לא אפול באינטרנט לפני 22:00".
ההחלטה הזו אמורה להיות משהו רגוע מאוד. נח מאוד.
ביססת לך את הקו האדום הזה ? מעולה.
מרגיש טיפה יותר טוב מהמצב הקודם (חוסר שליטה מוחלט ) ? יפה מאוד.
מוכן לדרגת שליטה הבאה ? קטלני.
דרגת השליטה הבאה יכולה להיות (כל אחד ומה שנח לו, אלא רק הצעות יעול) :
נפילות באינטרנט *רק* אחרי 22:00, *ורק* בחמישי-שישי-שבת.
גם במקרה הזה, לא הייתי נותן הצעה שאי אפשר ליישם אותה.
נכון זה לא 0 נפילות באינטרנט, אבל אתה מתקדם.
כשתתמיד *רק* ב 22:00, *ורק* בחמישי-שישי-שבת.
תראה שברגע שאתה מפתח -שליטה- בזה,
אז תוכל גם להגיע למצב שאתה מוותר על זה לגמרי או לפחות יכול בקלות יותר לוותר על זה לגמרי.
ניסית לוותר ולא הלך ?
הכל טוב.
אבל תשאר ב *רק* ב 22:00 ו *רק* בחמישי-שישי-שבת.
אל תשבור את הקו האדום האחרון שבנית מפלדה ואתה יודע שהוא אפשרי.
בעזרת השם, שכל בחור יצליח לפתור את הבעיה בהדרגתיות, בנחת, בלי פחד והמון המון שליטה. פלדה. בהצלחה.
נ.ב
מי שקרא עד לכאן וחושב שהטיפ יכול לעזור לו..
אז עוד דגש אחד קטן (בכל זאת, כבר השקענו, אז שיהיה מסודר).
דרגת השליטה יכולה להיות לא רק *במתי* (מתי אני אוכל לחם)
ולא רק ב *איפה* (איפה אני אוכל לחם, נניח, רק בחדר שלי)
אלא גם ...*באיזו מאפיה (אתר אינטרנט) אני מקבל את לחם*.
כלומר גם בבחירת המאפיה יש דרגות שליטה.
תבחר מאפיה קבועה, מאפים פשוטים מאוד, מספקים. לא להתפזר עם כל מיני קינוחים הזויים ומטורללים. גם זו שליטה.
הצלחתך, הצלחתנו, הצלחת כל עם ישראל.
בעזרת השם תקים משפחה במהרה ואז..יהיה לך טאבון ביתי בלי טובות מאף אחד.
אבל מאמינה שהרבה בנות יעדיפו שלא יספר להן, ואולי יירתעו מהשיתוף.
הוא :אני רוצה להתחתן איתך.
את : חחח מה ?
הוא : אני רוצה להתחתן איתך. אני רוצה שנקים משפחה. אני אעשה הכל שיהיו לנו חיים מאושרים ביחד.
את : ראית מה קורה בפורום "נשואים טריים" ?
הוא : מה קורה ?
את : *מגישה לו את הטלפון שמציג את השירשורים האחרונים בפורום.
הוא : אה ! אמא ! *הטלפון נופל לו מהידיים*
את : אתה בטוח שאתה רוצה להתחתן ?
הוא : ......(לא יכול לדבר)
הוא ........(נשימות כבדות, עדיין לא יכול לדבר)
את : *מביאה לו בקבוק מים*, "קח תשתה. תרגע"
הוא : *נרגע קצת*.. כן, אני רוצה להתחתן איתך. אני רוצה שנקים משפחה. אני אעשה הכל שיהיו לנו חיים מאושרים ביחד.
מה את עונה ?
אין גוגל. אין חבר. טלפוני.
מה. את. עונה. עכשיו.
ברגע שהיא אומרת לך תראה מה קורה בפורום נשואים טריים, אז תגיד אז מה, סומך על הקב"ה ולכל אחד יש את המסלול שלו, תאמיני ויהיה בעזרת ה' רק טוב
כן
דייט שביעי זה מוקדם לי מדי.
אם הוא מציע אז, ולא מקבל תשובה של "צריכה עוד זמן" אז נפרדת ממנו.
מה הכוונה לא מקבל תשובה של "צריכה עוד זמן"?
מה האפשרויות שלו?!
חח צודקת
למרות שיותר הגיוני מאשר רוב האחרים של מוקי😂
אם בחור רוצה להתחתן כשמוקדם לי מדי, אז אם זה ממש מוקדם אני ישר חותכת. זה אומר שהוא לא קשוב אלי.
אם זה בגבול ההגיוני אז אומרת שצריכה עוד זמן. לא מתאים לו? ביי.
אם הוא החליט שהוא רוצה להתחתן למרות שאת עדיין "מבולבלת מאוד"? אסור לו לקבל החלטה או לשתף אותך בהחלטה, לפני ש"הוא מרגיש אותך" והוא יודע שגם את רוצה?
לכאורה, נשמע לי הרבה יותר פשוט, שהוא יגיד שהוא רוצה ואת תגידי לו "סבבה שאתה רוצה, אני עדיין לא החלטתי", ותתקדמו עד שאת תחליטי. לא נשמע לי מסובך, וזה גם לא בסיטואציה היחידה בין בני זוג/חברים, שאחד רוצה משהו והשני עוד לא החליט אם הטא רוצה אותו דבר.
כמובן שבאותה מידה יכול לקרות מצב הפוך, שאת רוצה והטא עוד לא החליט. נראה לי ממש סבבה שתשתפי אותו והוא יקשיב לך ויגיד "יופי", בלי לציית לרצונות שלך או להחליט מיד על פי ההחלטה שלך.
אבל אם הוא שם כשאני עוד לא מתקרבת, יש פה פער גדול מדי בתפיסה.
תחשוב על האנשים שיוצאים פגישה או שתיים וסוגרים. לך זה מתאים? סביר שאם מישהי תגיד לך בפגישה שניה שהיא רוצה להתחתן, תרגיש שאתם בכלל לא משדרים על אותו גל.
אז אותו דבר.
אתה ממש נהנה מזה
אבל אם הייתי שם - אז מה שמרגיש לי
אם כן, אז כן
אם עוד קצת זמן אבל זה הכיוון - כנל
ואם לא, אז כנראה שלא הייתי שם עד פגישה שביעית
בימים חמים אלה? אשמח לרעיונות...
יש לכם?
אקווריום ירושלים – בילוי נע בין מגדלי תצפית דגים של הים התיכון והים האדום, מושלם למזג אוויר חם .
מערות קירור – כמו מערות בית גוברין, מפלט קריר בטמפרטורות גבוהות, עם טיול מיוחד מתחת לאדמה
סיור לילי בגן החיות ברמת גן או הספארי בלילה – יוצאים לטבע בלילה כשהחום יורד, מנוף וחיות שלא רואים באור יום
סדנאות קרמיקה, זכוכית או זכוכית גרפיטי – פעילות יצירתית ונעימה במרחב ממוזג, אפשר בירושלים או תל אביב 
בתי קפה ומסעדות…
ברמה גבוהה
לא עם סנדלים שהיו אתמול באחד השרשורים …
סה"כ מלון, לא משו מיוחד.. בימינו יש בהם מפונים כל הזמן.. שעושים מה באלהם.
שהייתי בבית מלון לבשתי את השמלה של המעצבת הכי יקרה בארץ .. עם טבע נאות
ומישהי מסביון דיברה איתי שעות שהיא אוהבת את הסטייל חחחחחח
אמרתי לה קודם כל קלאס באפס מאמץ
שבו היו דייטים של חרדים, אז נראלי זה אותם מלונות...
אבל הם לפחות ניסו... מה שאומר זה אותן מלונות. זה גם תלוי בעומס שהיה במלון..
שהתפרסמה לא מזמן בזכות זה:
אנחנו ברחנו אחרי 5 דקות
אווירה כבדה ומעיקה
לא נראלי שזה משנה איזה מלון
זה היה לי כבד מידי האווירה
יצאנו לטייל בפארק ליד היה נחמד
אני שגר במרכז, בלתי אפשרי לטייל ולהנות מהליכה נעימה בחוץ בקיץ. מזיעים ונוטפים …
בתי המלון לאורך חופי תל אביב מציעים ישיבה נעימה, עם צפייה בים בחלונות הענקיים של הלובי.
באמת בפגישה הבאה נאלצנו להישאר במלון כי ירד גשם
אבל התבאסנו על זה ממש...
תכלס הייתה פגישה טובה
לצער !)
והאמת היה אחלה, קצת היה מצחיק כי היינו באופי שונה לגמרי מהחרדים, תכלס זה תלוי איזה דייט; בתחושה שלי הרבה פעמים סתם מחפשים מקום להיות בו ביחד, וזה לא באמת משנה איפה, רק שמחפשים סגור כדי שלא יהיה קר/חם מידי. באמת בהתחלה יכול להיות שזה שונה..
וזה כבר נשמע פחות שווה
ממליץ לך לחשוב מחוץ לקופסא
ולא ללכת למקומות סטנדרטים.
רעיון שעולה לי עכשיו שיעזור לך להתקרר
ובמידה ואתם לא סטודנטים זה כנראה יוציא אותך מאזור הנוחות
ספריה עירונית
(אם זו פגישה ראשונה השקט של הפגישה הראשונה ישתלב יופי🙃)
רשמתי לפניי. ב"ה לא פגישה ראשונה אבל איכשהו מסתבכים עם זה כל פעם מחדש..
לק"י
תלוי ביום.
אצלינו בשבת היה חם, אבל בערב היה אוויר ממש טוב בחוץ (אנחנו גרים בדרום, אבל לא באזור לח).
אבל נשארתי בדרום גם אחרי.
יש לכם תוכנית עבודה ליום שאחרי הנישואין? אתם בונים על לאכול את הכסף ממתנות החתונה עד שתעמדו על הרגליים?
בדיוק היתה לי שיחה עם הגדול שלי בן 10, אמרתי לו ללמוד מאבא מה לא לעשות, לא להתחתן לפני שיהיה לו מקצוע.
קשה עד בלתי נסבל
אבל לא מתחרטת
"כנראה שלי זה לא אמור להיות"
"זה גזרת הכתוב"
"אם עד עכשיו זה לא קרה זה כבר לא יקרה"
מקווה שאתם לא שם. קר
ובסוף מתחתנים.
ובכלל, למה זה רציונאלי שהעבר יעיד על ההווה?
לא מעיד אך בהחלט משפיע
ולעיתים העבר נגרר עד להווה ומתוך כך גם לעתיד
לא רק בפן השלילי גם בפן החיובי(תלוי מי מסתכל על זה)
הייתה לי תשובה לכך הייתי אדם עשיר
או לפחות אדם פשוט עם לב טוב שעזר ללא מעט אנשים
אנשים שואלים את עצמם - מי אני?
לפעמים התשובה לשאלה הזו - אני זאת ההיסטוריה שלי. יש בה מן האמת..
אך בודאי שזה לא רציונאלי להגיד שהעבר מעיד על העתיד.
להגיד לך מה משפיע על העתיד? הפרשנות על העבר ועל ההווה.. ממילא יכולה להיות פרשנות על העתיד.
הטענות הנ"ל לא רציונאליות בכלל. יש פה עניין ריגשי שכדאי לעבד אותו, אבל זה כלי אחר, כל ריגשי. לא כלי שלטענות נגד ובעד.
וקראת לזה רציונאליות..
טענה וקראתי לה בשם...
אנחנו מגיבים על אותו שרשור?
אח יקר קצת אבדתי אותך
לאן לקחת את מה שכתבתי?
הטענה: העבר משפיע על הווה
הסיבה: אני לא יודע למה
קצת קשה לי לקרוא לזה טענה רציונלית
ולסנן את כל השאר?
בא לי בכלל?
הייתה לנו שיחה ארוכה, הודעות, והיא ביררה שוב, ומכל עיבוד המידע פשוט אין לי חשק לצאת איתה. לא יודע איך להגדיר למה.
מה הייתם עושים?
למה לבזבז את הזמן לבחורה? באמת שואל..
התכוונתי לחזלש לה לפני כן. ועדיף כמה שיותר לפני בכדי שהיא לא תתארגן סתם או תפתח ציפיות.
את לא אשמה שהבנת את זה ככה..
אז לך, תפגוש אותה גם אם לא הכי מתחשק.
תשתדל להיות נחמד בשביל לא לצער אותה, ותדע כבר מראש שאתה לא מתכנן להמשיך ועושה את זה כדי לא לצער.
אם משהו באווירה בדייט יפתיע לטובה, הרווחת(:
ואת האינטרקציה שיכולה להווצר במהלך הדייט.
הייתי מתנצל בפניה מתוך לקיחת אחריות מליאה על חוסר הנעימות שנגרם לה.
לא בטוח שזאת ההחלטה הנכונה, אבל בעיני היא אתית.
משתי סיבות.
א. זה מאוד פוגע אם לא.
ב. עדיין יכול להיות שקיבלת רושם מוטעה. ויש גם סיבות שכן הסכמת להיפגש, אז לדעתי כדאי לבוא בראש פתוח. לפני שפגשתי לראשונה את בעלי חששתי שזה לא ילך כי קיבלתי רושם מסוים שלא כל-כך התאים לי, אבל אחרי שנפגשנו הבנתי מהר מאוד שזה היה רושם לגמרי שגוי. פשוט ההתכתבות שלנו האירה איכשהוא זווית מאוד חלקית ומצומצמת ממנו, וכשהיא היתה נראית כמו התמונה המלאה זה לא התאים לי בכלל.
בכל זאת.
במקרה הכי גרוע זה יהיה עוד דייט שלא הלך
במקרה הכי טוב, היא מי שחיפשת.
ואם לא תפגש לעולם לא תדע מה יכל להיות
חוץ מהידיעה שזה לא הלך כי לא נפגשתם.
ברור שזה מבאס, אבל... כבר ביררת, דיברתם, רצית... עכשיו יש חוסר חשק וזה מובן והגיוני אבל ברור שהיו סיבות שהחלטת ללכת על זה, ובעז"ה תהיה סייעתא דשמיא.
בהצלחה!
באופן כללי החיים להתנהל לפי באלי.
אלא אם כן ל'באלי' שלך נימוקים הגיוניים.
הסתבכתי המון כי עוד לא היה דייט ראשון ואני בקושי יודע איך היא נראית, אבל כל מי שהתלבטתי איתו עודד אותי כמה שיותר לתת לה תשובה ברורה ומכבדת ולהיפרד. רק הבוקר הצלחתי, שלחתי לה שאפילו שדיברנו שננסה אחרי המלחמה ובחזרה לשגרה (כלומר השבועיים האחרונים) - אני מעדיף לא לקבוע דייט.
זה היה לי מבאס! אבל הקלה גדולה.
פשוט תדחק בעצמך להגיע לוידוי על השאלה אם בא לך או לא. אם החלטת סופית שמבחינתך לא בא לך עליה ואין לך סקרנות ועניין, תנסח הודעה כמה שיותר נעימה מחד וכמה שיותר קצרה וחד משמעית מאידך ותשחרר אותה
בהצלחה!