Sleeping Security Guard

מחר (שלישי) יתקיים בועדת החוקה של הכנסת דיון בהצעת החוק המבקשת לקבוע כי אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר ביחסים בין בני זוג. ההצעה נראתה בתחילת דרכה ככזו המתקבלת בקונצנזוס רחב, אך בהמשך נשמעו לא מעט דברי ביקורת עליה ככזו שתהפוך לכלי נוסף במאבקים בין בני זוג. עורכת הדין נעמה סלע, פעילה חברתית מראשי נושאי הביקורת על הצעת החוק מסבירה את הטענות נגד ההצעה, את מציאות החיים הקשה הצפויה לתא המשפחתי במידה וההצעה תתקבל ומספרת על מפגשים עם חברי כנסת שלא מבינים איך הם עצמם תמכו בהצעה בהצבעה הראשונה. "כשמחוקקים חוקים השאלה היא אם יש צורך בחקיקה ולא אם היא צודקת", אומרת עו"ד סלע ומסבירה כי לחוק שני אפיקי השלכות קשות על החברה בישראל: "הקמת מנגנוני אכיפה רבים ומגוונים והמשמעות היא עלויות גבוהות למשלם המיסים וגם פגיעה בחופש הפרט". עוד בטרם היא מפרטת את הטענות כלפי הצעת החוק מציינת עו"ד סלע כי בחוק הקיים כבר יש מענה שאיתו ניתן לבלום תופעות של אלימות כלכלית במקרה הקצה האמתיים שלה. "מקרי הקצה של אלימות שמוגדרת כאלימות כלכלית יכולים להיות מטופלים בחוק הקיים ואין שום צורך בתיקון המוצע. ניתן לפנות לבית המשפט במסגרת הקיימת של חוק למניעת אלימות במשפחה, להצהיר על הטענות לאלימות ולקבל סעדים כי אלימות כלכלית היא אלימות נפשית. הדבר כבר קיים בחוק". "האבסורד הוא שגם בהצעה הקיימת מזכירים שהדבר קיים, אבל כעת רוצים לעשות זום-אין ולהעצים את הכלים שניתנים לכל אחד מחברי המשפחה על מנת לפתור סכסוכים. כאן מתחילות הבעיות. כאשר נכנסים למשפחה צעדים דרקוניים רב הנזק מהציפייה לתועלת". סלע מסבירה: "הפניה לבית המשפט לפי הצעת החוק הזו, היא לא בעקבות אירוע מסוים כמו באלימות רגילה, שם מדובר באירוע של מכות וכו', כלומר שמשהו קורה במציאות. לעומת זאת כאן נכנסים לעולם התחושות. זו הצעת חוק פרוגרסיבית שמושתתת על תחושת האדם המתלונן. החוק אומר שאם יש תחושת אימה אז בית המשפט יוכל לתת צווי הגנה וצווי מניעה או להנחות את המשפחה כיצד להתנהל כלכלית, מי יעבוד וכמה שעות. האוטונומיה של בני הזוג היא לנהל את משפחתם כראות עיניהם ותמיד יש צד שמוותר במקום אחד ומקבל במקום אחר. זה מאזן שכולל את כל המערכות במשפחה ובכל משפחה זה שונה. כשהאישה תגיע לייעוץ בגלל סכסוך שיש לה עם בעלה, יש לא מעט עורכי הדין ממולחים שיציעו לה לנצל את הזדמנות הפז של עילה לתביעה על אלימות כלכלית". עו"ד סלע מציינת כי את דבריה היא אומרת "מתוך היכרות עמוקה עם תחום הסכסוכים בין בני זוג. בני זוג שמגיעים לעורכי דין מקבלים ייעוץ מוכוון מטרה כשהיעד הוא הסכם גירושין מיטבי ולא שיקום המשפחה". מאחר וכך ישנם גם הרבה תלונות שווא. על השינוי שלטעמה התחולל בגישת חברי הכנסת אודות החוק הזה מספרת עו"ד סלע בעקבות שורה ארוכה של מפגשים עם חברי כנסת ולדבריה מדובר בשינוי משמעותי ביותר בתפיסתם: "לכל אחד מאיתנו יש פינה חמה בלב כשהוא שומע את המילה אלימות. לא כולנו יודעים לקרוא את החוק בקריאה משפטית ולהבין את ההשלכות. בחודש וחצי האחרונים היו לי לא מעט פגישות עם חברי כנסת ועברנו קריאה מודרכת ואחרי חצי שעה עד ארבעים דקות הם אומרים שהם מתביישים שהם לא קמו והתנגדו לחוק הזה כחוק שאין לו מקום בספר החוקים של מדינת ישראל". לדבריה העמדה הזו נשמעת עוד ועוד מחברי הכנסת מכל סיעות הבית והדבר קורה "אחרי עבודה של הסבר אינטנסיבי ועמוק, הצגנו הרבה מאוד מספרים על אלימות כזו ואחרת ועל תלונות שווא, חברי כנסת יתנגדו להצעה". באשר ללחץ הציבורי והתקשורתי המופעל על חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, אומרת סלע כי "זה לא כוחות, כי מי שעומד מאחורי ניסיונות החקיקה האלה הם גופים אדירים שמקדמים בישראל חקיקה מהסוג הזה, ומדובר רק בעוד שלב באג'נדה שלהם. אלו הארגונים הפמיניסטיים שלא רואים את חשיבות מוסד המשפחה בישראל. הדגל שאותו הם מרימים הוא דגל החמלנות על מגזר מאוד מצומצם". "ידוע כבר מאז שנות השישים שאלימות במשפחה נוגעת גם לגברים וגם לנשים, אבל את זה הארגונים הפמיניסטיים לא מגלים לנו אלא מתארים מציאות שבה כאילו נשים הם מגזר מוחלש שסובל מאלימות. המדינה מעבירה לארגונים הללו עשרות מיליוני שקלים בשנה וחלק הולך לסיוע בחקיקת החוקים הללו". לעומת זאת, היא אומרת, "אם הצלחנו לאגד ארגונים שמתנגדים לכך זה קורה ללא תקצוב וללא כל סיוע". ועם זאת, "אנחנו, ארגוני החברה האזרחית, נאמר את הדברים נכוחה. אין מקום להצעה שכזו בכלל. ההשלכות חמורות. לא מדובר רק בצווים שיאסרו אלימות כלכלית אלא גם יצירת עילת נזיקין חדשה, כלומר שאם עד היום בני זוג הסתדרו בתוך המשפחה, מכאן והלאה אם ירגיש בן זוג שהצד השני מקפח אותו הוא יוכל לתבוע נזיקית, והמשמעות היא לא רק תשלום כסף כדי לחיות, אלא פיצוי כלכלי על נזק נפשי או כל נזק אחר. הם לא עוצרים בזה אלא מגדילים את האפיזודה הזו לכל המשפחה, כלומר כל ילד שלא שבע רצון מההתנהלות של ההורים שלו יוכל להתלונן וכך גם בני משפחה אחרים". על דבריה של חברת הכנסת קרן ברק המקדמת את החוק ומובילה אותו, ולפיהם החששות שמציגה עו"ד סלע ואחרים כמותה הם חששות ממקרי קיצון שאיש ממנסחי החוק לא מתכוון להגיע עד אליהם, אומרת סלע כי יש לזכור ש"בית המשפט מסתכל על החוק ולא על הכוונה של מי שחוקק אותו. כוונותיה של קרן ברק במקומן מונח, אבל מה שיקבע אלו התובנות שבית המשפט יבין, ואת זה אומרים אנשי אקדמיה ומשפט". עוד מוסיפה עו"ד סלע ומעירה על עצם התנהלותה של חברת הכנסת ברק כחברת ליכוד, תנועה שאחד מדגליה הוא צמצום המעורבות המשפטית בחיי הפרט, בעוד "היא מכניסה את בית המשפט לקודש הקודשים של החברה בישראל, המשפחה".

Sleeping Security Guard

News and updates about Sleeping Security Guard

Rhinos Run Free as Security Guard Sleeps