בסיפור מגילת אסתר כמו בכל סיפור בעולם ישנו כמובן סופר, הייחוד במגילת אסתר הינו שהסופר הוא הקב"ה, ותחת הנהגת הקב"ה מתנהל העולם על ידי בחירה חופשית, ולכן מאפשר הסופר לכל דמות במגילה לשנות את הסיפור. ישנה בחירה חופשית לכל אחד ואחת איך לפעול ומה לעשות, מאידך אין זה סותר שהקב"ה מעביר קו לאורך הסיפור כולו אשר שוזר ומחבר את כל בחירות האנשים בכדי להוביל לייחוד שמו. לכל אחת מדמויות סיפור מגילת אסתר ישנה בחירה האם להיות שוליים או גיבורים. לאורך המגילה כולה אנו רואים דמויות אשר בבחירה אישית בחרו להיות המשפיעים, ולהכניס את עצמם אל תוך דפי ההיסתוריה ולהוות חלק עיקרי מהסיפור, הסיפור יסופר בכל מקרה, אך לנו קיימת הבחירה איך הסיפור ייכתב ועד כמה אנו נשפיע עליו אם בכלל. הדמות הראשונה אשר בחרה לא לשתוק ולהיות ניצבת אלא להשפיע על הסיפור, הינה ממוכן הלא הוא המן, ממוכן בחר להרים את היד ולהציע הצעה (העברת המלוכה מושתי לרעותה, ושליחת הספרים) אשר מכתיבה את סיפור המגילה כולה, ממוכן הכתיב להיסתוריה דרך חדשה. משם אנו ממשיכים אל מרדכי היהודי אשר שומע את עצת בגתן ותרש, למרדכי הבחירה החופשית האם להמשיך הלאה ולהתעלם מהמידע ששמע או להעביר אותו אל אחשוורוש, מרדכי מגדיל ראש ובוחר להשפיע, להיכנס אל תוך דפי ההיסתוריה ולשכתב אותה מחדש. אנו שבים אל המן אשר מתעצבן על היהודי מרדכי אשר אינו כורע ומשתחווה לפניו, המן בוחר שלא להתעלם מהעניין, לא 'להחליק' ולהמשיך הלאה, אלא להתמודד עם הבעיה, לקבל החלטה ולפעול להגשמתה, הוא מכין תוכנית של 'הפיתרון הסופי' ובוחר לפעול מול השלטון להגשמת תוכניתו להשמדת היהודים. מרדכי שומע ומבין שהמן פועל נגד היהודים, הוא אינו מאבד תקווה ולא נח על זרי הדפנה אלא בוחר להתכנס למצב של התבוננות ומחשבה כדי לתקן את המצב, מרדכי מסרב להשלים עם העוול המציאותי, ובוחר בפתרון האולטימטיבי שהוא לדבר עם אסתר כדי שהיא תפעל לביטול הגזירה. אסתר לעומתו מפחדת לעבור אל מרכז העניינים, יותר נח לה לאסתר להישאר במקום השמור והמוגן בארמון, אליה כמובן אין חשש 'שהפיתרון הסופי' יגיע, היא מוגנת ובוחרת להישאר בצללים כניצבת בסיפור ההיסתוריה היהודית, ושמישו אחר ייאלץ להתמודד ולטפל בבלגן שהגיע לפתחה. מרדכי אביה ומחנכה מסרב לקבל את תשובתה של אסתר: "וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל אֶסְתֵּ֑ר אַל תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִֽים. כִּ֣י אִם הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת" מרדכי אומר לה בבהירות, אל דאגה אסתר, "לא אלמן ישראל", עם ישראל לא יושמד, שום צורר אגגי או היטלרי כזה או אחר לא יצליח, מבט מהיר בהיסתוריה היהודית מראה שתמיד נכשל 'הפיתרון הסופי', אבל את אסתר את לא תהיי חלק מהסיפור, את תהיי ניצבת כמו כל אחת אחרת, יש לך עכשיו את האפשרות לבחור לעבור אל קדמת הבמה, ולהיות המושיעה של כל ישראל, מי יודע אם לא לעת הזאת הגעת למלכות? אולי את הפקיד הנחשק והנהדר שבדיוק קיבלת הוא דווקא כדיי שתשתמשי בכח שלך כדי להושיע את ישראל? את לא חייבת, אבל את לא תהיי חלק מהסיפור, הכל תלוי בבחירה שלך. בעל התניא אמר כי השאלה ששאל הקב"ה את האדם הראשון 'אייכה', הינה שאלה נצחית המהדהדת בעולם לכל אדם ואדם. לכל אחד ואחת מאיתנו קיימת בחירה חופשית האם להתערב בסיפור האלוקי, האם להיות ניצבים או גיבורים במהלך האלוקי בעולם, העולם יתקדם אל תיקונו והשלמתו גם בלעדנו, אלא שהקב"ה מאפשר לנו לבחור האם להשפיע ולהיות חלק עיקרי בסיפור או ניצבים בו. אל מול השאלה 'אייכה', עלינו לבחור לעמוד ולצעוק בכל כוחנו כמו אברהם אבינו, 'הנני'. כי מי יודע אולי דווקא לעת הזאת הגענו למלכות. הכותב: נעם אלטמן תלמיד ישיבה בשיעור ד' בישיבת הכותל