המספר שלוש מעטר את ראש השנה מבחינות שונות: שלוש ברכות מיוחדות בתפילת המוסף, שלוש תקיעות על כל ברכה, שיעור התקיעה כשלוש תרועות ודוגמאות נוספת. ברם נדמה שדווקא בשנה בה חל ראש השנה בשבת וקול השופר אינו נשמע, ראש השנה משתלש במשמעות נוספת וייחודית. כידוע מצוות היום של ראש השנה היא התקיעה בשופר, ברם עיון בדברי חז"ל מעלה שלושה קולות שונים שנשמעו בראש השנה שחל בשבת: בבית המקדש היו תוקעים בשופר ובחצוצרות , כשקול השופר מתארך יותר מקול החצוצרות [משנה תענית ג,ג ובפירוש הרמב"ם שם]. לאחר שחרב הבית שיב"ב, תיקן רבן יוחנן בן זכאי, שבכל מקום שיש בית דין יתקעו בשבת אך בשופר בלבד . לעומת זאת במקום שאין בית דין – לא נשמע קול השופר כי אם קול הדממה. הבדלים אלו אינם מתבטאים רק בכלי בו הוא נהגים, אלא אלו שלוש מהויות שונות: "רבי שמעון אומר: שלשה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות" וכו'. כתר אחד הוא כתר הכהונה, המתגלה בבית המקדש, מקום מושבם ועבודתם של הכהנים. כתר זה מיועד למי שעובד את ד' וקירבת ד' היא עולמו וחייו. עבודת ד' היומיומית מגלה את מלכות ד' ואת היות עם ישראל וכהנים עבדי ד' המקבלים את מלכותו. קול זה נשמע בתקיעת המקדש בשבת בשופר ובחצוצרות. החצוצרה היא כלי מעשה ידי אדם, והתקיעה בו להמלכת ד', מבטאת, שהאדם מקדיש את מעשה ידיו ועבודתו לבורא עולם. כתר שני הוא כתר התורה המתגלה על ידי חכמי ישראל בישיבתם בדין, בעת שהם דורשים ומדייקים את דבר הא-ל, בכדי ללכת ולהוליך את עמו ישראל בדרך הטוב והישר. כשתיקן רבן יוחנן בן זכאי, שלאחר חורבן בית המקדש יתקעו בשופר בכל מקום שיש בית דין, הוא ביקש ללמד שתלמידי החכמים הנקראים מלכים [גיטין סב ע"א], זוכים לקירבת הא-ל: "רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר: עשרה שיושבין ועוסקין בתורה - שכינה שרויה ביניהם, שנאמר: אלהים נצב בעדת אל" וכו' . כתר זה מתגלה רק בקול השופר, הקול שנשמע במעמד הר סיני [שמות יט, טז-יט] בעת שניתנה התורה לישראל וישראל זכו להיות למלכים: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" וכו' [שם, ו]. אולם יש גם כתר שלישי – כתר מלוכה, כתר זה ניתן לכל אדם מישראל: "רבי שמעון אומר: כל ישראל בני מלכים הם" . לכתר זה זכו ישראל מכוח היותם בניו של מלך מלכי המלכים: "כֹּה אָמַר ד' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" [שמות ד,כב]. כתר זה מתבטא דווקא בשבת, בעת שישראל אינם פועלים ושובתים ממלאכה ובכך מודיעים את מלוכת ומלכות ד' וזוכים לקרבתו. כתר זה מתבטא בתוספת הנשמה הניתנת לאדם בשבת קודש [בבלי ביצה טז ע"א] המחברת בין כל איש מישראל לאביהם שבשמים. כשתיקנו חכמים שבראש השנה החל בשבת לא יתקעו בשופר ולמעשה לא יישמע קול חיצוני, הם ביקשו מכל אדם מישראל לדמום בכדי לשמוע את קולו הפנימי. קול נשמתו האומרת ולוחשת לו, כי בן מלכים הוא, קירבת ד' היא מבוקשו ורצונו הפנימי. ישראל צריכים להכיר ולידע, שבורא עולם משתוקק ומתאווה לשמוע מקרוב את קולם הטהור והנקי, קולם המקורי של בניו ובנותיו האומר בכל עת: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" [תהילים עג, כח]. או אז יישמע קול שופרו של משיח ד', הקורא לכל יושבי תבל לעלות וללכת בית ד', לשמוע שם את תרועות השופר והחצוצרות, ויחדיו יספרו ויודיעו הכל את מלכות ד' בחדוה: "כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: כִּי ד' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ", בב"א. הרב ד"ר אביעד ספרוני הוא רב מושב גני טל מרצה לתלמוד ותורה שבעל פה במסגרות שונות.