פרשת בא היא פרשה דרמטית. חייבים להעמיק בה חקר ולהתבונן בהתרחשות המופלאה שלה, שחרור ישראל ממצרים. התרחשות זו מקפלת בתוכה את כל סוד גאולת האומה והיחיד גם יחד. תהליך גאולת ישראל הוא שלבי ומתמשך, משלב הרעיון האלוקי, דרך הדרישה "שלח את עמי", ועד הביצוע - ביד חזקה. תהליך שמתרחש במקביל אליו הוא התהליך המנטלי של עם ישראל, שחייב להאמין בעצמו וביעודו, לעבור מהיותו עם של עבדים, אל אומה של עבדי ה', המתחברת בחזרה לברית אבותיה. מה ה"מכה בפטיש" של תהליך זה? גם הוא נעשה בשני צירים מקבילים: מכת בכורות בבתי מצרים, וסדר הפסח הראשון אי פעם, בבתי ישראל. "וְכָכָה֘ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַה'." "וככה תאכלו אותו.." הוא ציווי שגורם למשפחה היהודית לעשות דבר והיפוכו: להתכנס בבתים, סביב זבח החג, לסעודה משפחתית, חג ראשון אי פעם בחייהם, חירות ראשונית. ומצד שני, הפוך בדיוק מהנוהג של "המיסב בסעודה" (כהסבר חז"ל בפסיקתא) והפוך בדיוק מהנוהג ב"פסח דורות" שלנו, אין כאן נחת, כי אין מנוחה בלי נחלה. מה מייצר את מתח הגבוה הזה? היציאה לדרך להליכה אחרי ה' בארץ לא זרועה אל הלא נודע, אך מתוך וודאות גבוהה של אמונה בדבר ה' והכרה ביעד הגבוה והנכסף שממתין לנו בארץ ישראל. כזה הוא פסח מצרים, בשונה כאמור מהפסח המוכר לנו בארץ ישראל, של חג גאולה מלא בבית המקדש שייבנה במהרה בימינו. בפסח מצרים – אנו עם הפנים לארץ ישראל, ובפסח דורות – אנו זוכרים את מצרים. חג זה הוא דו כיווני: במצרים – שאיפה עזה לארץ ישראל, ובארץ ישראל – זכירה כי יצאנו מבית עבדים, ממצרים. "רבי אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי: רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות; יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם, ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם." (מסכת ברכות דף יז עמוד א) מי מעכב את גאולת ישראל השלימה? את גאולת היהודי החפץ לעשות רצון קונו? "שאור שבעיסה ושיעבוד מלכויות". יצר הרע, פחיתות החומר והעיוורון התודעתי האישי הוא איום לא פחות קשה, מאשר עול ושיעבוד הגויים על צווארנו, שהרי מה שמייצר את האיבה הזמנית ביננו לבינם הוא רצוננו בטוב המוחלט ובקודש, ורצונם בכפירה, באמונות כזביות ובתאווה – בשאור שבעיסה. "שיעבוד מלכויות" הוא עומק הגלות, הפיזית או המנטלית. בגלות מתחוללות סערות. סערות עולמיות, וכוחות רעים מאיימים עלינו. אך לא די בכך שאנו חיים בארץ ישראל ומקיימים ריבונות, יש חובה להיגאל גם מה"שאור שבעיסה" - ולהיות יהודים אמיתיים. לא די לצאת ממצרים אלא צריך גם לצאת משערי טומאה, לקבל תורה בקדושה ולקיים כל מצווה ומצווה לפרטיה. מדוע? כי הרעיונות הגדולים תלויים בביצוע, במעשים הקטנים ובכוונת הלב. התהליכים הגדולים נמדדים ביכולת שלהם לחלחל עד הקצה, עד החיים עצמם, וכפי שכותב הרמב"ן באופן מופלא בפרשה שלנו: "כי הקונה מזוזה בזוז אחד, וקבעה בפתחו, ונתכוון בענינה, כבר הודה בחדוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו, וגם בנבואה, והאמין בכל פינות התורה, מלבד שהודה שחסד הבורא גדול מאד על עושי רצונו, שהוציאנו מאותו עבדות לחירות וכבוד גדול לזכות אבותיהם החפצים ביראת שמו." זו התכונה של היהודי, המשפחה היהודית והעם היהודי. המקל ביד, הנעל ברגל, והמתנים החגורים, שייכים אלינו תמיד, בחיים, במוכנות מעשית ובהליכה תמידית אחרי ה'. הדברים אינם תיאורטיים אלא מעשיים מאד, ממש כמו 'עקרון המזוזה' של הרמב"ן. במיוחד כיום, בהיותנו בארצנו, לא נוכל "להסב" בנחת, ולחשוב שהגענו אל המנוחה והנחלה, מבלי לאחוז עדיין במקל ההליכה, באותה הליכה תמידית אחרי ה', מבלי להיאבק ולנצח את שיעבוד המלכויות והשאור שבעיסה. במיוחד בתקופת הפוסט מודרנה, בה לאנושות העולמית התלושה לכשעצמה אין אמת, אין יסודות אמונה, ואין עקרונות מוצקים, חובתנו, כדברי רבי אלכסנדרי, לשאוף ולחתור לשחרור מעול הגויים, בכדי לשוב ולעשות את רצון ה' "בלבב שלם", בצורה שלימה ומלאה. השבוע זכיתי להשתתף עם יוסי דגן ראש מועצת שומרון בחוויה מרגשת. קבוצת עולים חדשים מצרפת (שהיא חלק מפרויקט מופלא שמוביל יוסי, של העלאת יהודים מרחבי תבל ישירות אל ישובי השומרון), קיימה בשכונת הקרוואנים הזמנית שלהם בישוב ברוכין בשומרון, הילולא לכבוד הבבא סאלי זי"ע, שהשבוע חל יום הסתלקותו (ד' שבט). בתוך כל הכאוס התקשורתי השקרי שמחולל כעת השמאל הפרוגרסיבי החולף, ראיתי על פניהם הצוהלות של עשרות היהודים העולים הללו, את העוגנים האמיתיים של עוצמתה של המדינה שלנו, את הביטוי ליסודות האיתנים של האמונה היהודית המופלאה בקודש, בטהרה, בתורה ובנושאיה. זה מה שהביא אותם אל ארץ הקודש. לא האנטישמיות הגואה בצרפת ובאירופה, אלא רצונם העז ללכת אחרי ה', כפשוטו. מי שעולה בצורה כזו לארץ, ואף מי שנולד בה, כמוני, כדור שני להורים שנולדו בגולה, חי את מצוות ישוב ארץ ישראל בצורה אחרת לגמרי, חרף האתגרים וחבלי הגאולה. הליכה זו אחרי ה' איננה תנאי לגאולה ואף לא להצלחתה, הליכה זו היא היא הגאולה בעצמה.
US Treasury announces sanctions against economist and money exchanger Hassan Moukalled due to financial activities in support of Hezbollah.
