לפני החג ביקשתי מנשים שישלחו שאלות שמטרידות אותן בואכה חג הפסח. מתוך כ־1,700 (!) שאלות שקיבלתי, עסקו מרבית השאלות בנושא אחד: "מה עושים עם המשפחה?". לראשונה הבנתי מדוע מכונה קורבן הפסח בתורה בשם "זבח משפחה". המשפחה והמשפחתיות מנקזות אליהן שאלות מתחומים אחרים לגמרי, שהמפגש המשפחתי רק מציף אותן. שאלות של חירות, רק מתוך השאלות הכואבות והלא פשוטות האלה הבנתי עד כמה אנחנו זקוקים לרפורמה משפחתית, להכלה אחרת, לשיפוטיות מופחתת, להושטת יד לאלה שדווקא מושג המשפחה מחליש אותם לעת כזאת. כך, למשל, שאלו כמה וכמה נשים: "מה לעשות כשהמשפחה מגיעה לחג, או מבקשת שנגיע אנחנו, ואנחנו, שחזרנו בתשובה, מתקשים לחגוג איתם יחד מפני שהם לא מקפידים כמונו בהלכה, או לא מקפידים בכלל?" והשנה, בגרסה משופרת, גם: "מאז הקרע בעם בעניין הרפורמה, נקרענו גם במשפחה פנימה, והוויכוחים הפוליטיים מעיבים על הישיבה המשותפת בליל הסדר..." שאלה מפתיעה נוספת שנשאלה בכמה גרסאות הייתה: "השנה אני מתביישת להזמין את הוריי מפני שהבת/הבן תפסו כיוון (לא) חינוכי אחר ואני מתביישת כל כך להיחשף כך לעיניהם!" שאלה נוספת שנשאלה הרבה יותר מדי: "המשפחה מצפה שגם השנה אזמין אותם, אבל השנה המצב הכלכלי שלנו לא מאפשר לנו לארח..." וכמובן, שאלת הבדידות: "אני שוב האחרת במשפחה בליל הסדר. הלא נשואה, האלמנה, הגרושה, זו שאין לה ילדים. איך אמצא כוחות למפגש משפחתי עם אלה שיש להם הכול?" אני עונה לשאלות האלה בחרדת קודש, ורק מקש אחד בתיבת המייל שלי מזכיר לי בענווה שאני רק שליחה. אני עונה בדחילו ורחימו ובסיום לוחצת: "שליחה"... חוק החמץ לשאלה הראשונה: מה עושים כשהמשפחה לא מקפידה בהלכות ואנחנו כן? או כשחילוקי הדעות בעד ונגד קורעים משפחה? לא בכדי משמש המושג "הקפדה" בשני שימושים: שמירה מדויקת על ההלכה - מה שנדרש יותר מתמיד בהלכות הפסח, אבל גם נטירה ארוכת טווח בדמות "קפידה". אני משוכנעת לחלוטין, וזכיתי לראות זאת בכמה משפחות שסועות, שכשמסירים באמת את פירורי העלבון מהלב - עלבון על כך שמעולם "הם" לא קיבלו את אורח חיינו הדתי מדי לטעמם, מעולם לא סייעו לנו כלכלית, מעולם לא הביעו כלפינו הערכה - אם ננקה את החמץ הזה שהלך ותפח עם השנים, הם ישתדלו, רק עבורנו, להקפיד ולכבד. נדמה לי שזה חוק החמץ האולטימטיבי: "לא תצטרכו לחטט האחד באמתחתו של האחר", אומר יוסף הצדיק, "אם אין בליבכם פירור של שנאת אחים או מכירת אחים". לא בכדי נוקט השולחן ערוך את הביטוי: "ויבערו החמץ ***מביניהם***"! האם נצליח השנה לצאת לחירות מהעלבון? האם נצליח, לצד ההקפדה בהלכות הפסח, שלא להקפיד זה על זה הקפדות רבות שנים?! האם נבער, ולו לערב אחד, את החמץ הזה? לשאלת הבושה בגין בנים או בנות ששינו שפתם ולבושם, נדמה לי שדווקא המשפחה המורחבת שמקיפה אותם בליל הסדר, תשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. לא רק הבנים עצמם זקוקים לתמיכה המשפחתית המורחבת. אתם, ההורים, זקוקים לה לא פחות! אין לכם מושג איזה מחיר ענק גובה ההסתרה והבושה! ומה באשר למצב כלכלי שמקשה על האירוח? אל תתביישו לבקש עזרה! בערב פסח לא העניים הם הצריכים לעשירים, אלא העשירים הם הצריכים לעניים: "ואם ימעט הבית מהיות משׂה, ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו" - מי שביתו קטן מלהכיל את הברכה שהשפיע עליו ה', יבקש אח שכן או קרוב שימציא לו נפשות נוספות ליהנות משפעו. "ביד ה' לפרנס את העני ללא קרובו העשיר, אך מבלעדי העניים, לא תוכל המשפחה המורחבת למלא את ייעוד חייהם ולהיות לקהילה אחת המוגנת במשפט (!) ומאוחדת בצדקה". רק לקרוא את מילותיו של הרש"ר הירש ולבכות מהתרגשות... יחס שונה במיוחד ולשאלת הבדידות, כמה קשה, דווקא במשפחה, לא להרגיש חלק מקבוצת השווים! כאן קמה האחריות המשפחתית בכל תוקפה. האם תשכילו לתת יחס שונה לשונים? לא יחס שווה, כפי שטועות משפחות רבות כל כך! יחס שונה! בערב הזה תחייב ההגדה של פסח צורת פנייה שונה לכל אורח, בהתאם למצבו האישי. עם החכמים נתפלפל בהלכות הפסח. עם מי שמרגיש שהוציאו אותו מן הכלל, נשתדל להקהות את שיניו ולענות לו ברוֹך: הרי אילו היית באמת רשע, היית נשאר שם, לבד, אבל עכשיו אתה פה! אנחנו רוצים בך! את השקטים נדובב ונפתח להם את יכולת הדיבור, ולתמימים ניתן להתפייט בסולו משלהם בפיוטי סוף הסדר... והעיקר, לדעת שאתן לא לבד בקושיות האלה. את המהפכה המשפחתית הזו בדיוק היו בני ישראל צריכים לחולל בצאתם ממצרים, ואלמלא הוציאו הם מעצמם כוחות כאלה, היינו אנחנו ובנינו והורינו ואחינו יושבים כל אחד בבדידותו, משפחה שהחמיצה את ליל האהבה הגדול בשנה. המדור המלא במגזין פנימה ניסן תשפ"ג.
ח"כ משה סעדה מהליכוד הגיב על קריאתו של שר הביטחון יואב גלנט לעצור את החקיקה המשפטית, וקרא לו להתפטר מתפקידו. בראיון לרשת ב' אמר סעדה כי "מי שעושה מעשה כמו בנט, יסיים כמו בנט. אם אתה לא מסוגל לפתור את משבר הסרבנות בתוך הצבא, שים את המפתחות. סרבנות היה הקו האדום פעם, היום הפך לחלק מהשיח. אני מצפה ממנו לקחת אחריות". "מי שלא מסוגל - שיניח את המפתחות'', הוסיף סעדה ברדיו גלי ישראל. ''אני אומר לגלנט - אתה מנהיג אז תפתור את המשבר במקום להיכנע לסרבנות. הוא הופך את הסרבנות לחלק משיח לגיטימ''. ח"כ סעדה הציע לגלנט ''לקחת אחריות'' ולהתפטר: ''הוא לא נבחר בזכות עצמו, אם היה רץ לבד היה מקבל כמה קולות בודדים, הוא נבחר בזכות האידאולוגיה". שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד מאוכזבת מאוד מהצהרתו של גלנט. "גלנט עשה מעשה שלא יעשה. עזבו את הרפורמה, מה שהוא עשה כשר ביטחון למדינת ישראל - זה אסון. הוא הפך את הצבא למשהו אחר ממה שהכרנו. בעיני זו החלטה אסטרטגית ביטחונית מסוכנת, כזו שתערער את הצבא עליו סמכנו''. דיסטל אמרה לרדיו גלי ישראל: ''גלנט ניצל את העובדה שנתניהו לא היה כאן בארץ, לא הייתה לו את הזכות המנדטורית לשאת את הנאום שהוא נשא. אני מאמינה שכל מי שרואה לעצמו עתיד בליכוד - לא יעז לעשות מעשה גלנט. מזכירה לכם את הנפילה של יולי אדלשטיין בפריימריז, זו נפילה שלא קמים ממנה. אנחנו כרגע על חודו של קול". ח"כ טלי גוטליב מהליכוד טענה כי שר הביטחון נכנע לשמאל, ''מה נדמה לך שר הבטחון? שיתנו לך אי פעם לשנות את מבנה הוועדה למינוי שופטים? שיתנו לך אי פעם לפרק את משחקי הכח בין נציגי לשכת עורכי הדין לשופטי העליון בוועדה? לא יתנו לך לא מחר ולא מחרתיים. אז מה זו הרפיסות והכניעה הזו? כנראה האיתרוג והליטוף של השמאל מענגים יותר ממה שניתן לדמיין''. איש 'עוצמה יהודית' ח"כ אלמוג כהן אמר לערוץ 7 כי אם החקיקה המשפטית תיעצר מאות אלפי אנשי ימין ייצאו להפגין ברחובות. "השר גלנט נכנע לסרבנות, מציע שיתעשת או שיתפטר או שיפוטר. לא נעצור את החקיקה ולא ניכנע", אמר כהן. בסביבת ראש הממשלה נתניהו העבירו הבוקר מסר חד משמעי לשר הביטחון גלנט ולפיו אם יתנגד לחוקי הרפורמה המשפטית לא יוכל להמשיך בתפקידו. לשר החקלאות אבי דיכטר, שקרא גם הוא לעצירת החקיקה, שוקלים בסביבת נתניהו להציע את תפקיד שר הביטחון בתמורה לתמיכה בחקיקה. נתניהו חזר לפנות בוקר מביקורו המדיני בלונדון ועדיין לא התייחס בקולו להצהרת שר הביטחון גלנט, שקרא אמש לעצור את החקיקה ולהיכנס להידברות. השר אבי דיכטר, וחברי הכנסת יולי אדלשטיין ודוד ביטן מהליכוד פרסמו הודעות תמיכה בגלנט וקראו גם הם לעצירת החקיקה. מקורבי דיכטר אמרו לחדשות 12 שאחרי שיחות עם לשכות נתניהו ולוין הוא יצביע בעד הרפורמה - כך גם ביטן. גלנט וכנראה גם אדלשטיין לא יתמכו. לפי דיווח אחר ב"ישראל היום", גלנט דרש מנתניהו לכנס את הקבינט על מנת להציג את הסכנות הביטחוניות למדינה לו החקיקה תאושר. ח''כ אדלשטיין אמר הבוקר לגלי צה''ל: "אסור להעביר את החוקים באווירה שקיימת היום, שהמשפחה לא יכולה לשבת יחד ליד השולחן כי מתחילים להתווכח על פוליטיקה". על הצבעה נגד אמר אדלשטיין: "מקווה שהשכל הישר יגבר. להביא להצבעה שלא ברור אם יש תמיכה או לא זו הרפתקה שלא כדאי להיכנס אליה. מקווה שיהיו עוד אנשים שיבינו את זה". אדלשטיין אמנם לא הצהיר שיצביע נגד, אבל הזכיר שבקריאה הראשונה הוא לא נכח במליאה ונעדר מההצבעה והודיע: "כך אני נוהג גם הפעם, רוצה לראות מה מביאים".
IDF forces at a military base in the Golan Heights arrested two suspects within the base's grounds, as well as an additional suspect waiting in a vehicle outside the base.