6617

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, קובע כי חבר כנסת רשאי לחתום על טופס מועמד לנשיאות גם אם אין בכוונתו לתמוך במועמד. בתשובה לפניית עו"ד יוסי פוקס מהפורום המשפטי למען ישראל כתב ינון כי "לגיטימי שחבר כנסת יחשוב שאמנם ראוי לאפשר את התמודדותו של מועמד מסוים, גם אם הוא עצמו אינו מתכוון לתמוך בו". בפורום המשפטי פנו בסוף השבוע לינון בטענה כי על היועץ המשפטי לכנסת לפסול את חתימותיהם של חברי כנסת שהצהירו בראש חוצות כי לא יתמכו בקלפי במועמד שעל טופס מועמדותו לנשיאות חתמו. עו"ד פוקס כתב ליועץ כי "חתימת תמיכה של חבר כנסת, המוכחשת מפיו, מצביעה על זלזול בהליך בחירת הנשיא, היא פסולה מבחינה מנהלית ומהווה עילה לפסילת חתימתו". עו"ד פוקס הוסיף כי "משהשיג מועמד 10 חתימות, המשמעות הינה שיש לו לפחות 10 חברי כנסת התומכים בו ובכוונתם להצביע עבורו ואז ייחשב כמועמד לנשיא המדינה, בהתאם לחוק". לדבריו ''השגת החתימות נועדה למנוע מצב שבו יתמודדו לתפקיד הרם מועמדים חסרי סיכוי, דבר שלא מכבד את התפקיד ואת תהליך הבחירה". פוקס טוען כי "העובדה שאסור לחבר כנסת לחתום על טופס של שני מועמדים מלמדת כי זו כוונת המחוקק". כאמור, היועץ המשפטי של הכנסת דחה את הטענות וכתב כי "בחוק היסוד, נקבעו מפורשות מהן העילות למחיקת שם של חבר כנסת מרשימת המציעים של מועמד, ולא מנה את העילה המוצעת על ידך. לגישתי, כשעוסקים בבחירות, יש למעט בפרשנות יצירתית דוגמת הפרשנות המוצעת על ידך, ויש לדבוק בכללים שנקבעו במפורש בחוק. ניתן לטעון כי שלב הצעת המועמדות ושלב ההצבעה הם שני שלבים... שונים של ההליך". מכל מקום הוא סבור כי טענות אלו צריכות להטען בזירה אחרת, "מקומה של טענה זו, כמו גם של הטענה המובאת בפנייתך, אינה במישור המשפטי אלא במישור הציבורי". עו"ד יוסי פוקס אומר כי מדובר בביזוי התהליך. לדבריו, "יש מציאות כרגע של 'חתימות פיקטיביות' מציאות שאינה מוסיפה כבוד לכנסת ולהתמודדות זו, כאשר חברי כנסת חותמים על הצעת מועמדות למאן דהו, אך מצהירים בריש גלי, כי הם אינם תומכים בו ואין בכוונתם להצביע עבורו. "ריבוי מועמדים בשל חתימות "פיקטיביות" כאלו, עלול לבזות את הכנסת ואת חבריה, להכפישה בעיני הציבור ולבזות מועמדים רמי מעלה אשר זוכים לעשר חתימות ולא יזכו אפילו לעשרה תומכים בקלפי". בפורום המשפטי אומרים בתגובה לתשובת יועמ"ש הכנסת כי "הוא חטא פעמיים, פעם אחת בסילוף טענת הפורום ופעם שניה בעיוות לשון חוק יסוד נשיא המדינה". הפורום המשפטי טען כי "חתימת ח"כ על הצעת מועמד לנשיאות הינה הצהרת תמיכה וכוונה להצביע בעבורו ולא התחייבות בלתי חוזרת, מכל מקום, לא ניתן לקבל חתימה של ח"כ שמצהיר בריש גלי שאינו תומך במועמד עבורו חתם וזו גם הסיבה שהמחוקק לא אפשר לחבר כנסת לחתום לשני מועמדים שונים. עמדת היועמ"ש לעומת זאת, ולפיה מדובר בשני שלבים שונים של ההליך וכי החתימה עבור מועמד הינה אך כי ראוי לאפשר לו להתמודד גם אם הח"כ החותם אינו מתכוון לתמוך בו, הינה מקורית, אך אין לה זכר בלשון החוק ומנוגדת לתכלית החוק". לדבריהם, "תמוהה אף יותר טענת היועמ"ש, כי מדובר בטענות שהינן במישור הציבורי בלבד ולא המשפטי וזאת בשעה שעוסקים כאן בפרשנות בסיסית של חוק יסוד נשיא המדינה . עמדת היועמ"ש מכשירה מועמדי דמה, נעדרי תמיכה בסיסית בכנסת, חוטאת ללשון החוק ואינה מוסיפה כבוד לתהליך בחירת הנשיא".