מנהיג קרטל הסמים המבוקש ביותר בקולומביה, דיירו אנטוניו אוסוגה, המכונה "אוטוניל", נעצר במדינה במבצע משולב של כוחות צבא ומשטרה. אוסוגה, בן 50, עמד בראש ארגון המונה כ-1,200 חמושים ושלט בנתיבי הברחה מרכזיים של קוקאין מהג'ונגלים של מרכז אמריקה ועד לארצות הברית. קולומביה הציעה פרס של שלושה מיליארד פסו קולומביאני (כ-800 אלף דולרים) למי שימסור מידע עליו. ארצות הברית הציעה אף היא חמישה מיליון דולרים למי שיסייע באיתורו. על פי הדיווחים בקולומביה, מידע מודיעיני שהתקבל מארצות הברית ובריטניה הוביל למציאת מחבואו של אוסוגה בג'ונגל. נשיא קולומביה איוואן דוקה השווה הלילה את לכידתו של אוסוגה לנפילתו של פבלו אסקובר לפני כשלושה עשורים. "זו המכה הגדולה ביותר שהונחתה נגד הסחר בסמים במאה הנוכחית. ניתן להשוות אותה רק לנפילתו של פבלו אסקובר בשנות ה-90", אמר דוקה, שהוסיף כי שוטר נהרג במהלך המצוד.
סערת החקיקה לתיקון מערכת המשפט מניבה לא מעט יוזמות לשיח ולמפגשים בין קטבים בחברה הישראלית. אחת היוזמות היא של עמותת 'התקשרות – מאמינים ביחד', שעיקר פעילותה ממוקד בדרך כלל בזוגות מעורבים אבל כעת מקיימת גם מפגשים בין קצוות פוליטיים וחברתיים. הרב עמי ברעם, מייסד העמותה, מספר בראיון לערוץ 7 על המפגשים והשיח הנוקב שבהם. הרעיון שמאחורי היוזמה מתבסס על הרצון לנצל לטובת החברה כולה את מודל החיים המשותפים שמוכיח את עצמו בזוגיות האישית של הזוגות המעורבים על אף הקשיים והעמדות המנוגדות. לאחר מספר מפגשים שהתקיימו במגוון ערים ברחבי הארץ מתרחבים המפגשים כאשר זוגות שהשתתפו הופכים למובילי מעגלי שיח אחרים. הזוגות, אומר הרב ברעם "יוצאים מהמפגש מחוזקים ומעניקים כלים שמוכיחים את עצמם בבית לחברה הישראלית. המטרה היא לא לשכנע אלא ליצור אמון בין המשתתפים". ואולי, אנחנו שואלים, קיים הבדל משמעותי בין זוגות לחברה כולה, שכן הזוגות רוצים לחיות יחד בעוד כלל לא בטוח שרצון כזה קיים בחברה כולה, בעיקר לנוכח השיח סביב היתכנות ההפרדה בין מדינת תל אביב למדינת ירושלים, רעיונות של הוצאת כספים לחו"ל ואולי גם ירידה מהארץ. על כך משיב הרב ברעם ואומר שאכן הזוגות חיים במעין מציאות של אין ברירה, תחושה והבנה שזה או פירוק החבילה, מהלך כאב וקשה, או חיים ביחד, אך גם בחברה הישראלית, הוא משוכנע, ההבנה היא שכולנו כאן כדי להישאר ורעיון פירוק החבילה הוא רעיון תיאורטי. "החברה בישראל היא חברה חזקה, המקום כאן הוא טוב ובטוח, הכלכלה כאן במצב הטוב ביותר שהיה. אין לנו לאין ללכת". עוד שאלנו אם משתתפי מעגלי השיח מתאפיינים בגישה אחראית הדואגת לעתיד המדינה והחברה, או שמא השיח כולל גם חברים "גועשים" יותר, אולי כאלה המזוהים יותר עם המפגנים הסוערים שברחובות. הרב ברעם קובע כי האיכפתיות קיימת אצל כולם, וגם אם יש מי שתגובותיו רגשיות יותר, המשימה היא למתן את תגובותיו. "מודל השיח מבוסס על תפיסת האימגו, קבוצת שיח שיוצרת אמון. לכל משתתף יש אפשרות לדבר שתי דקות והוא ישוקף על ידי מאזין. זה מאפשר לכל אחד לבטא את תפיסתו", אומר הרב ברעם ומציין כי בסופם של המפגשים ניכרת ההשפעה שלהם והמשתתפים מבקשים להמשיך אותם גם הלאה. "אנשים רוצים להישמע, שישקפו אותם. זה עובד". ואם נראה שפעילות במפגשים קטנים לא תוכל להשפיע על החברה כולה, הרב ברעם משוכנע שגלים גדולים נוצרים על ידי פעולות קטנות שהולכות ומתרחבות, וכאשר זוגות שהשתתפו במפגש הופכים למנחים עבור קבוצות נוספות שגם החברים בהן פותחים קבוצות נוספות הדברים יבואו לידי ביטוי משמעותי הרבה יותר. "כאן ועכשיו זה לא בלקסיקון שלנו", הוא אומר במענה לשאלתנו מה ייתן מענה לצורך המיידי והעכשווי בהרגעת הרוחות. "תרגיעו, אין כאן ועכשיו. יש תהליך שהוא חשוב לעם ישראל ומכל אירוע כזה ייצאו דברים טובים, ואנחנו פועלים ככל יכולתנו".