בתור תושב מקומי ? 

אין לי את זה זמין..

אם למישהי יש מוזמנת להעלות

אני אשמח אם תעלו 

אם לא רוצים מסעדות או מקומות שעולים כסף...

מקומות פתוחים: כל גן משחקים שכונתי נחמד. 

מכרז כלל (במרכז העיר, מול הדווידקה), טוב למקום סגור בחורף. יש המון ספסלים סתם באמצע המסדרון. פחות מומלץ בשעות הערב, כי לפעמים יש רעש של מסיבות מגעילות. אבל ביום זה טוב. 

תל אביב

1. סגור - עזריאלי תל אביב מקום נגיש מכל הארץ - תחנת רכבת סמוכה תל אביב השלום 

2. מקום פתוח באזור תל אביב - מתחם שרונה - מקום ממש נחמד לטייל שם 

3. טיילת מהחניה של רידינג- עד סוף נמל תל אביב, מקום החיבור של הירקון עם הים.. ישנם הרבה ספסלים והרבה מקום לשבת.. מקום ממש יפה!

4. גני יהושוע - מקום גדול, עם הרבה אנשים.. אפשר שייט, סתם דשא, ספסל...(צמוד לרכבת תל אביב האוניברסיטה!) 

5. פארק הירקון

אשדוד

1. סגור - אזור התחנה המרכזית מקום ממש נחמד יש המון מסעודת באיזור

2. מקום פתוח - פארק אשדוד ים - מרחק הליכה 7 דקות מהמרכזית 

ירושלים -

1. מקום סגור - קניון מתחם one center  קרוב למרכזית יש שם בתי קפה נחמדים 

2. מקום פתוח - "פארק הדייטים" - גן סאקר קרוב במרחק הליכה 10 דקות מהמרכזית 

3. מרכז כלל - (במרכז העיר, מול הדווידקה), טוב למקום סגור בחורף. יש המון ספסלים סתם באמצע המסדרון. פחות מומלץ בשעות הערב, כי לפעמים יש רעש של מסיבות מגעילות. אבל ביום זה טוב. 

4. טיילת מד"א- צפו פגישה עם לפחות עוד זוג שאתם מכירים! ממש בכניסה לעיר, ליד טרם..

5. פארק השחר- ליד תחנת רקל"ה החלוץ- גם מרחק הליכה קצר מקריית משה..

6. גן הפעמון- נחמד (ליד הרכבת הישנה, מוזיאון בגין...)...

7. צמוד לגן סאקר-גן הוורדים, קצת יותר שקט מגן הסאקר, אלא"כ יש הפגנה מול הכנסת...

8. משכנות שאננים

קרית גת 

1. סגור - מתחם ביג יש שם קפה קפה קרוב 10 דקות מהמרכזית 

2. פתוח - לייד הקוסמוס יש פארק נחמד 

יבנה

1.סגור - מתחם G קרוב לרכבת 

2.פתוח - קצת רחוק לא מכיר 

פתח תקווה

1.סגור - קניון פתח תקווה מקום ממש נחמד אבל פחות נגיש

2.פתוח - הפארק פתח תקווה קרוב לקניון פתח תקווה 

3. גן יד לבנים - מקום לא ענק אבל גדול! ושקט(חוץ מקצת כלבים ואז אפשר לעבור לגינה ממול) קרוב לזבוטינסקי(בילינסון והפארק הגדול).. מקום יפה, עם בריכות עם ברבורים והרבה דשא! מעבר לכביש יש גינת משחקים קטנה..

4. צומת סגולה בפתח תקווה - יש איזשהיא חורשה עם ספסלים

5. בכפ"ג יש גינת ליפשיץ,(מקווה שאני צודק, לא הייתי הרבה זמן..) 2 גינות נחמדות, אחת ליד השנייה..
אחת היא גינה שכולה מיועדת לכיסאות גלגלים..

6. ליד צומת ירקון-מעיין

אשקלון 

1.סגור - קניון - גירון נגיש קרוב למרכזית 

2.פתוח - טיילת על הים חוף דליה 

רחובות

1. מכון ויצמן

אריאל

1. פארק הנחל- מקום גדול ויפה..
 

מודיעין

1. פארק ענבה... (מקום נחמד, גם שייט, דשא ספסלים)

הרצליה

1. המרינה

רעננה

1. פארק רעננה

קיבוץ גמזו (קרוב לשוהם)

1. יש תצפית מאוד יפה בכניסה

רמת גן

1. הפארק הלאומי

לא אחראית על מה שכתוב פה כי לא עברתי על זה

אז קבלו אותו בטבעות ופרחים

הוספנו את מה שבנות שלחו ונשמח לקבל רעיונות לעוד מקומות שלא מופיעים ופירוט על מקומות שהוזכרו בקצרה.

לא נחפור יותר מדי.. רק כשיצטברן עוד הרבה..

*בהר"ן ניפגש בחתונה*

תל אביב:

ירקון/גני יהושע- פארק ארוך, חביב ממש. מתחבר גם לנמל תל אביב. כניסה נוחה מרכבת האוניברסיטה. במרחק של 20 דק' הליכה בערך מרכבת מרכז (כניסה אחרת, דרך תחנת דלק פז שעל "דרך נמיר", אפשר גם להגיע דרך בני ברק)

מתחם שרונה- מרחק הליכה מרכבת עזריאלי, חנויות שיש בינהם גינות יפות וספסלים, יש גם קניון קרוב אבל פחות מומלץ לדעתי

עזריאלי- קפה קפה 

קפה גרג ברחוב ויצמן- 10 דק' מרכבת מרכז

מגדלי יו- בין המגדלים יש ספסלים וגינות קטנות. כמה דק' הליכה ממסוף 2000/ ארלוזרוב.

מתחם התחנה, מרכז סוזן דלל,טיילת יפו+חוף נווה צדק טיילת קסומה ליד הים מתחבר לשכונת נווה צדק הכל מואר יש מקומות לשבת

הטיילת של יפו(בנמל מהמם!)

ליד קניון גבעתיים יש גינה נחמדה עם דשא וספסלים

פארק הצנירים בקדומים-מקום יפה עם בריכות מים וצל וספסלים ונוף מדהים

פארק קנדה: שתי דקות נסיעה מלטרון, יש שם יער עם שבילי הליכה-גם ספספלים לשבת וגם אפשרות להסתובב,ויש אפילו אגם

פתח תקווה: פארק ליד הקניון הגדול. דשא וספסלים

פארק יד לבנים (די גדול)

ראש העין: פארק הצלילים יחסית קטן אבל יפה מזרקות מים דשאים טיילת כזה, מואר.

-פארק כפר סבא נסגר ב23:00 ענקי ויפה קרוב לרכבת.

-פארק לאומי רמת גן ענק ענק ומעולה לדייטים.

ראשון לציון: פארק המגינים , פארק האותיות חמוד

למי שיוצאת עם נופניק: בקטע של שביל ישראל יש מלא פינות חמד כיפיות...

חופים עם חניה חינם: פלמחים (לא מומלץ בלילה) , הצוק

מודיעין: פארק ענבה: פארק גדול, מרחק הליכה מהקניון. דשא, אגם, ספספלים, יש גם שביל גדול שאפשר ללכת בו (עם אורות רומנטיים)

רמת השרון: פארק הנצח, פארק גדול ויפה, עם דשא, ספסלים

כפר סבא: קיושורט

המגן דוד ברמת גלעד

מעיין אירוס באיתמר

אשדוד: הים במרחק הליכה מתחנה מרכזית, אחלה טיילת

פארק אשדוד ים. עם המזרקות שזזות לפי המוזיקה..

בצומת בית קמה, פונים לכיוון רהט, יש חורשה קטנה וחמודה. אתר הנצחה עם צל וספסלים. מקום שקט וכיפי. רק אם לא חם מידי. 

אשקלון: טיילת בר כוכבא על הים. מהממת. –

גן לאומי אשקלון - מקום יפה, שקט, עם צל וקרוב לים. כניסה בתשלום. 

פארק נחל באר שבע. מרחק הליכה מתחנה מרכזית

ירושלים (עיר הקודש והדייטים):

טיילת מדא, ליד תחנה מרכזית

פארק טדי ומשכנות שאננים, ליד התחנה של הרכבת הקלה של העירייה

המפלצת בקריית יובל בערב

יער ירושלים מתחת להר נוף, יש שולחנות פיקניק

בית קפה 'דרך הגפן' בבית זית הוא ממש יפה וחמוד!

מאחורי תחנת רכבת מלחה יש פארק חמוד ממש

טיילת בית הכרם.נמצאת ליד בגין, מתחת מלון רמדה.יש שם גן יפה עם טיילת  להסתובב, ספסלים ופינות חמד לישיבה יפות וכפיות.המקום במרחק הליכה מהמרכזית. מול הכניסה למלון רמדה, מעבר לכביש לפני הגשר יש ירידה ימינה לתוך שכונת בית הכרם. יורדים אותה-בדרך יש מדרגות, ואחרי פיתול קטן של הדרך יש גן משחקים מצד שמאל נכנסים לתוכו והגעתם.

טיילת בארמון הנציב עם דשא וחרדים וערבים ונוף הורס וסיכוי קטן לפגוש אנשים מוכרים. אוטובוס ישיר מתחנה מרכזית

גן הסוס.גן קטן ברחוב קינג גורג, מרחק הליכה מהרכבת הקלה לכיון ההפוך ממאה שערים. אבל אין הרבה פרטיות

עין לבן

עמק הצבאיים- אפשר להגיע מהרבה כיוונים-צומת פת, גבעת מרדכי וכו'... כייפי שם ממש. שקט, יש מקומות מוצלים עם פופים לשבת עליהם, פתוח רק ביום.

תמול שלשום-בית קפה קטן וחמוד. לא מהדרין. באמצע העיר. 

קפה קפה סנטר 1- בחלק האחורי של סנטר 1, יש ספות שוות.

מתחם התחנה. טיילת ארוכה ויפה על פסי הרכבת הישנים. אפשר להגיע איתם עד כמעט מלחה. כייפי שם.

ללכת לכותל

יש גן נחמד, לא מאוד מטופח מאחורי התחנה של הרכבת קלה "שמעון הצדיק." חלק משכונה חרדית.

גן העצמאות

גן הורדים

גן סאקר- מרחק הליכה מתחנה מרכזית

יש ברובע גינה מהממת בקטע מגניב. הולכים מכיוון החורבה לכותל. לפני שיורדים במדרגות (איפה שהאריה) פונים ימינה. הולכים דקה ופונים שמאלה ( רח הגיתית) גינה יפה, באמצע הרובע, ובדכ שקטה באופן מפתיע ביחס למיקום האסטרטי שלה..

מלון רמדה

גן הפעמון

סאם ביגלס:

 בייגלים סנדוויץ/ טוסט. אם בקטע של לשבת לאכול.

זה נחמד 25 שח לאדם, טעים והיתרון העיקרי הוא שיש להם קומת גלריה רחבה שאפשר לשבת בשקט, במרכז העיר (דקה הליכה מקצפת במדרחוב).

מצפה איתי: עם רכב. 10 דקות מצומת נחשון. נכנסים לכרמי יוסף, עולים עד הסוף ישר וכשאין יותר ישר לוקחים בכיכר שמאלה ועוצרים במפרץ. תצפית יפה וממש חמודה, עם ספסלים מושקעים כאלה.

גן העצמאות (אם לא אמרו..)

לנסוע ביחד לקבר רחל/חברון

ללכת ביחד לשמח בבית אבות/בית חולים

למתקדמים:

חומוסיות זה אחלה מקום כדאי כשהקשר מתקדם כדי לא להתפדח לנגב חומוס יחד 

ירושלים- חומוס אליהו-הליכה מכיכר ציון (רחוב שמאי), אוירה ממש נעימה

מצפה כרמים-ליד מבוא חורון 

מצפה טל-בין רחובות ללטרון.  

חוף פלמחים,ינאי -עדיף ביום.

תל גימזו- ממש בכניסה למושב

פארק רעננה

הליפתא- יורדים במדרגות מהכניסה לעיר (ירושלים). טבע קרוב לעיר.. בימי שישי עמוס יותר, אבל תמיד אפשר למצוא פינה שקטה בפנים. 

גן חיות

פוקס הום בקניון

@יעל מהדרום

"ונציג דוגמה כללית, כי אמרו החכמים, שעל האדם להתלמד מן טבע הצבי, כמו שאמר הכתוב השבעתי אתכם בצבאות או באילות השדה, וטבע הצבי הוא, בעת שהצייד רודף אחריו להשיגו, בורח הוא ממנו אל היער, ורץ בתוכו להימלט על נפשו, ולפי שיודע שענפי האילנות מפריעים אותו על דרכו, כי יסתבך בהם בקרניו המפוצלות, לכן מיד כשנכנס אל היער, שובר מקודם את קרניו באילן, ואחר־כך הוא מתחיל לרוץ ריצה חופשית בלי מפריע כלל. כן האדם, יש לו עולם אשר יפריע לו על דרכו ומסתבך הוא בו, כל שכן שצריך לראות את הנולד ולשבור מידותיו הרעות, כדי שלא יילכד על־ידי האורב הפנימי.

אמנם, אם נתבונן בהנדון נראה כי הבדל גדול יש בין היער של הצבי, ובין היער של האדם. כי שם יש יער במציאות, ואם לא ישבור את קרניו, וודאי שיפריע לו היער על דרך מרוצתו. אבל בהנדון של האדם אין יער במציאות כלל, ואין היער גורם מה שהאדם מרגיש קשיים ועיכובים להשיג בחירתו. אלא אם יש עיכוב, אם מרגיש שאין לו חירות בעולמו, וקשור הוא כבעבותות עגלה – וכל דבר שנמלך בעשייתו ישקול רק מה יאמר זה, ומה ידבר זה, ואם יהיה נרצה בעיני העולם – אין העולם עיכובו, אלא הוא בעצמו, הקרניים שלו עושים להם יער, וללא הקרניים אין יער במציאות כלל [...] כן בעיניו הוא רואה דמיון בתוך דמיון. [...]"

במקום לבוא עם מיליון דעות קדומות, שמפריעות רק לדמיון שלנו של איך דברים צריכים להיראות ו"הזוגיות המושלמת", אפשר פשוט להכיר את האדם שמולנו ולראות שטוב ונחמד לנו.

האם זה שהחתן יהיה מעדה מסוימת, ערובה לכך שהנישואים יהיו יותר טובים, ואם יהיה מעדה אחרת, הם יהיו גרועים יותר? ובכן, תלוי עד כמה אנחנו מאכילים את הראש שלנו בדמיונות ופנטזיות ותרחישים היפותטיים.

שיכולה להיות אחת שלא יכולה לחיות יום אחד בלי אורז

ומה תעשה עם אשכנזי בפסח.

נוסח השאלה גרם לזה להישמע כאילו זה יותר נוגע לענייני דעלמא

אבל אם מישהי רוצה ספציפית להידבק בעדה מסוימת ובמסורות שלה וכו' אז OK אני מניח?

ועדיין יש כל־מיני פתרונות, אם חשוב לה ניגונים אשכנזיים אז יש ספרדים משתכנזים ואפשר במקרי קיצון גם ללכת לבתי כנסת שונים

מצליח להבין מה הבעיה בלרצות מישהו/מישהי מעדה ספציפית.

גם אם זו העדה שלך, זה שאת רוצה דבר שמתאים לך לא אומר בהכרח 

שאת חושבת דבר שלילי על השאר, את פשוט רוצה מה שאת רוצה.

זה שאני רוצה סוזוקי לא אומר שאני חושב ששאר הרכבים פחות טובים 

זה רק אומר שמצאתי דבר מסויים שהבנתי שמתאים לי.

תחפשי ובעזרת ה' תתחתני עם מי שרצית ומתאים לך(:

לא יודע עד כמה זה נכון בימינו לגבי אתיופים, אם בכלל.

פעם בחורה בדייט סיפרה לי שיש קהילות של בריה"מ לשעבר (קווקז, בוכרים וכדומה) שאצלם אישה היא עקרת בית וצריכה ללמוד לבשל בדיוק כמו האמא של הבחור.

במצבים כאלה אפשר לצאת עם הבן אדם ולהקשיב לו ולבדוק האם יש דברים לא מתאימים במערכת האמונות שלו.

ולכן צריך לדון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות החברתיות, קהילתיות, סטנדרטים מקובלים - של מי שמעדיפים להכיר ולהתחתן עם אותו מוצא עדתי.  

לומר שזה לטפס סתם על עצים, מתעלם מהעובדה שיש כאלו שאצלם זה מאוד לא מקובל.

ויש מגזרים וקהילות ששיעור הנישואים המעורבים בהם הוא בשיעור עצום, אפילו רוב הזוגות הם כאלו (למשל בחברה הדתית לאומית שאני חי בתוכה).  

כמה נשים אמרו לי מי שפוסל עדה מסוימת לא לשדך להן

גם אם הבחורה מהעדה שהוא רוצה – אני לא אשדך אותה למי שפוסל עדות אחרות.

גם להן וגם לי אין אמונה באנשים צרי עין שמסתובבים עם סטיגמות.

לא נעים להגיד אבל שידוך טוב מתחיל בלב פתוח, לא ברשימת פסילות..

ולכן אנשים כאלה לברוח ...

אז מה כן? אני מבינה רצון בסגנון מסוים ,שיהיה חם, עומק, חיבור לתרבות שגדלת בה. 

זה טבעי ובסדר .

 אבל ויש אבל גדול 

יש הבדל בין העדפה אישית לבין פסילה גורפת , שזה גורם לי לאלרגיה .

חברה של חברה רצתה מאוד שאני אציע לה בחורים 

.. במשפט האחרון היא זרקה לי .. תשדכי לי את כל הסגנונות רק לא אשכנזים ..

אמרתי לה למה את מתכוונת? תסבירי

היא אמרה פשוט מאוד מי שהוא אשכנזי לא יתאים לי..

אמרתי לה מותק אני לא מעוניינת לשדך אותך..

אם היית אומרת לי אני מעדיפה שזופים או סגנון חם הייתי אומרת סבבי ..

אבל לפסול עדה שלמה? מי את? ממש לא יקום ולא יהיה.. זה גזענות .

שלפעמים אישה מחפשת בחור מעדה מסויימת כי חשוב לה המסורת?

לא פוסלת את האדם, אבל רוצה להמשיך את המסורת שלי. זה לא "צרות עין".. 

לפעמים המנהגים שונים....

אבל גם אם לא, למצוא בן זוג זה לא קסם. אז אני מציעה להתמקד בדברים בסיסיים, ולא להוסיף עליהם מעבר. אם יגיעו עוד דברים, אז סבבה.

לא אומר שכולנו נחזור להתלבש כמו פעם. לכן אין קשר בין "בחורה שמאמינה שתראה בית מקדש בחייה" לבין הכיסוי ראש שבתמונה. זה רק עניין של אופנה.

כמובן שיש הבדל בין כיסוי ראש מלא לחלקי, אבל זה עניין אחר

ושלום אני מקווה שלא אתחתן עם אשה שתלבש פאה.

כל כיסוי אחר זה מצויין, רק שלא תגלה יותר מטפח משערה.

היא יכולה לבחור כובע יפה ומהודר כמו ימימה מזרחי. אני אישית יותר אוהב מטפחות, אבל יש כל מיני סגנונות שתבחר. זה בגד שלה היא מתיפה בה בצניעות. היא צריכה להרגיש טוב בזה.

ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש" (כתובות עב ע"א)

"ולא יראה בך ערות דבר" (דברים כג, טו)- "שער באשה ערוה" (ברכות כד ע"א).

צריך להיות עם ראש עקום לחשוב שלשים כיסוי שנראה כשער ממש ואפילו הרבה יותר יפה, זה נחשב בדין כוונת התורה ככיסוי ראש.

אם המטרה היא שהאשה לא תהיה יפה,

למה מותר לאשה להתאפר?

למה מותר מטפחות מהממות וזוהרות שמושכות את העין ואת הלב פי אלף משיער טבעי?

למה רק בפרשת אשת יפת תואר כתוב שהיא צריכה להתכער, ולא נאמר כן על כל נשות ישראל הנשואות?

ואם השיער עצמו לא צנוע, למה עד החתונה מותר לגלותו? (כן, אני יודע שיש שפסקו שגם רווקות צריכות לכסות את ראשן בתפילות וכיוצ"ב, אבל לא מצינו שהפסיקה התקבלה על רבבות נשות ישראל).

להראות יפה (אם כי עיקר יפיה של אשה לבעלה).

התכוונתי לגדר הציווי. גדר הציווי היא לכסות שיער, משום צניעות וערוה, כמפורש בפסוקים וחז"ל שהבאתי. לקחת שיער שבד"כ במצב הרבה יותר טוב ולשים על הראש, אין שום הבדל בין זה לשיער עצמו, ואין בזה את הצניעות וכיסוי הערוה שההלכה הזאת דורשת.

זאת מחלוקת עתיקת יומין, לא נפתור אותה כאן...

(לא יודעת אם עדיין).

בציבור הדת"ל יש מגוון בסגנונות. אבל אני מניחה שיש מקומות/ קהילות, שבהם מקובל יותר סגנון מסויים. ויש מקומות שיש מגוון.

היום בעיקר נשים מזרחיות מבוגרות הולכות עם כיסוי כזה...

וכן,

כיסוי ראש הוא נושא מגזרי. כמובן לא אחד לאחד, אבל בגדול.

דתיות לייט - ללא כיסוי או כיסוי סמלי, סרט קטן עם פרח או בנדנה וכו'.

דתיות מיינסטרים - מטפחת. היותר דוסיות משאירות קצת שיער מקדימה בחוץ, הפחות דוסיות משאירות גם קוקו או פזור בחוץ, הממש דוסיות לא משאירות שיער בחוץ בכלל. המטפחת עשויה להיות אביזר אופנתי לכל דבר ועניין, עם דוגמאות ונצנצים וקישוטים ומה לא.

אצל חרדיות ספרדיות תהיה מטפחת פשוטה בדרך כלל, צבע אחד ובלי הרבה קשקושים, וגם הקשירה תהיה יותר פשוטה ופחות וואו.

נערות גבעות - מארג' סימפסון.

חרדיות אשכנזיות ליטאיות ובחסידויות מסוימות - פאה. בחלק מהחסידויות יש כובע קטן מעל הפאה.

בציונות הדתית האשכנזית פאה פחות פופולרית אצל צעירות, אבל אצל הסבתות זה להיט.

ויש כובעי בארט, כיפות ענקיות... יותר שכיח אצל דתיות בנות 40 פלוס כזה.

הכל ממה שאני מכיר ואולי אני טועה.

בתמונה:

Gpt מנסה ונכשל לאייר את התשובה שלי.

למשל הכובע על הפאה אמור להיות אשה חרדית ולא ציונות דתית, 

ואני לא יודע מה זה נערת בעות אבל אני מציע שמישהו יוריד ממנה את קערת המרק ששמו לה על הראש...

לק"י

אני רואה עולות מתימן עם משהו כזה. אבל זה הלבוש המסורתי שלהן.

וכובעים היום באופנה גם לצעירות דת"ליות.

לק"י

אולי הן רק מניחות על הראש לכבוד בית הכנסת?

בשאר הזמן הן בלי כיסוי ראש?

גם אימא שלי (שאמנם אינה בת 70, וגם אינה ספרדיה, אם כי הולכת לבית כנסת ספרדי...) שמה כיסוי ראש רק בבית כנסת

לא הכרתי שנפוץ להניח מטפחת בלי לקשור או משהו.

מעולם לא טרחתי לבחון לעומק את סוגי כיסויי הראש של נשים בבית הכנסת אז אין לי מושג.

לק"י

בכללי יש לי קושי לצייר נשים יהודיות עם כיסוי ראש. הוא צריך פירוט מדוייק, וגם אז לא תמיד הולך לו.

כי לי פעם הוא צייר נשים עם פאות ומגבעות🤦‍♀️😂

כן מאוד

לא יודע

ולגבי התכלס..יש כיסוי ממש יפה של מטפחת שאולי קצת מזכיר את התמונה פשוט עבדך אינו בקי..אבל בכל מקרה הוא מצוי לרוב במגזר החרדי פחות בדת"ל

כשחפשתי הגעתי לסיפור על כך שהנשים האלו מהמאחז "קומי אורי" התראיינו על החיים בגבעה שלהן, וכל מה שהתקשורת התעניינה זה מה יש להם על הראש.

א. המשנה אומרת שלא לשים כיסוי ראש זאת מספקת עילה לגירושין

ב. לגבי סוג כיסוי הראש תראה אני אישית אוהב כיסויי ראש בסגנון של, טוב, לא יודע איך להגדיר את זה יותר טוב מאשר כיסוי ראש פשטוני? יעני, מקפלים את כיסוי הראש למשולש, שמים את הצלע הארוכה על המצח, מעבירים את שתי הזוויות מסביב לראש וקושרים מאחורה (אם זה מובן... בנות, הצלנה אותי)

ג. אני לא מתכוון להיכנס למלחמות עולם סביב זה אבל מלכתחילה אמשך פחות לבנות שרוצות כיסוי ראש מינימילי מינוס או כל־מיני קונסטרוקציות סיקיות מוזרות

אל תתרגשי מתאריכים. גברים ממש לא חזקים בזה.

בטח ב"חצי" של משהו. לא רואים בזה משהו ובטח לא זוכרים.

לגבי השאר - המון בהצלחה! 

לק"י

אני גם לא זוכרת הכל.

אם יש עוד סיבות להפרד, אז תחשבי עליהן.

הנקודה הספציפית הזאת היא לא סיבה🤷‍♀️

א. לא נפרדים בגלל אי ציון תאריך, בטח לא ''חצי'' תאריך. לא כתוב בשום מקום שזה אירוע שחייבים לציין.

ב. הוא לא קורא מחשבות, וגם כל גבר אחר שתצאי איתו לא יידע לקרוא מחשבות.

רצית לציין אירוע? מעולה, דברי איתו על זה. אל תקווי שיזכור ויתכנן, הוא לא את.

ג. תמשיכי להשקיע בקשר אם את רואה סיכוי לחתונה, אם טוב לך איתו, אם את חושבת שאפשר לעלות על דרך המלך.

אם את רוצה להמשיך רק כי ''חבל על חצי שנה'' - אז אל.

לפעמים אנחנו שוכחים שבדיוק היום יום הנישואין אפילו🤭

לדעתי אבל, התאריך הוא לא הבעיה השורשית. לעניות דעתי יש משו מתחת, כמו תחושה שאת לא חשובה, או שלא רואים אותך, והתאריך הוא רק טריגר

אם יש משו במה שאמרתי, אזשתדעי שזה יכול לחזור על עצמו בכל מיני סיטואציות עם כל בחור בעולם, כי זה פצע שלך שצריך להירפא בלי קשר לבחור כזה או אחר

ולגבי שאר הבעיות - אז תלוי מה הן. ממליצה להתייעץ עם מישהי שאת סומכת עליה. גם אם זה מטען שהוא כביכול רק שלך, יש מה לעבוד ורצוי לפני החתונה

אם זה באמת עניין שהקשר לא מתאים, אז לא חבל. יותר חבל להתחתן עם מישהו שלא מתאים לך ולסבול ולהתחרט

בכלל לא טרול.

מצאה חן בעיניו

ליצור סקרנות שתגרום לך לפנות

לפחות הבינה המלאכותית הבינה

אני מבינה לגמרי את התסכול שלך! הביטוי "אספר בהמשך" בפרופילי היכרויות הוא באמת די מעצבן ולא יעיל.

הנה כמה סיבות למה אנשים משתמשים בו ומה הבעיה עם זה:

* ביישנות או חוסר יצירתיות: לפעמים אנשים פשוט לא יודעים מה לכתוב, מתביישים לחשוף מידע אישי בשלב מוקדם, או שפשוט אין להם כוח להשקיע בכתיבת תיאור מעניין.

* רצון ליצור עניין/סקרנות: חלק חושבים שזה גורם לצד השני לרצות לשאול ולגלות יותר, אבל בפועל זה בעיקר מתסכל.

* חוסר רצינות: במקרים מסוימים, זה יכול להעיד על חוסר רצינות בחיפוש, או על מישהו שלא ממש מעוניין להשקיע בבניית קשר.

למה זה לא עובד?

כמו שציינת בצדק, המטרה של פרופיל היכרויות היא לתת הצצה ראשונית למי שאתה, כדי שהצד השני יוכל להבין אם יש פוטנציאל להתאמה. כשאין שום מידע, קשה מאוד ליצור עניין או להבין אם בכלל יש טעם להמשיך את השיחה. זה מרגיש כמו שצריך לנחש.

מה אפשר לעשות?

* התעלמי: אם אין שום דבר מעבר ל"אספר בהמשך", לרוב עדיף פשוט להתעלם ולעבור לפרופיל הבא. יש כל כך הרבה פרופילים אחרים עם מידע, למה לבזבז זמן על מישהו שלא השקיע?

* שאלי בעדינות: אם משהו אחר בפרופיל (תמונה, כמה מילים אחרות) כן מושך את תשומת ליבך, את יכולה לשלוח הודעה ולשאול באופן ישיר, למשל: "היי, ראיתי את הפרופיל שלך. סקרנית לדעת עליך קצת יותר מ'אספר בהמשך'. מה הדבר שהכי חשוב לך שאדע?"

* קחי בחשבון שזה דגל אדום: במקרים רבים, פרופיל ריק או עם מידע מינימלי עלול להעיד על חוסר השקעה או על מישהו שפחות רציני בתהליך ההיכרויות.

בסופו של דבר, אתרי היכרויות נועדו לסנן התאמות פוטנציאליות, והביטוי הזה רק מקשה על התהליך. עדיף להתמקד בפרופילים שכן נותנים לך מספיק מידע כדי להרגיש שאת יכולה לקבל החלטה מושכלת.

תודה בינתוש😅

אתן לא תחפשו יותר שידוך

מה נעשה?

אנחנו הגברים,

איך נתחרה בבינה המלאכותית?

שאלה נהדרת, יש הרבה תשובות לזה.

יש כאלה שיתאהבו ברובוט, יש כאלה שימצאו מזור לבדידותם באמצעות הבינה ויש כאלה שיחפשו את הקרבה האנושית והחיבור הנשמתי הישן והטוב

אחרי שכבר עשינו דור ישרים בתחילת הפגישות (אני לא זוכרת בדיוק איזו).

והתשובות הגיעו לפני חודש בערך...

בכל מקרה, אם זה דחוף, תמיד אפשר ללכת למקומות פרטיים ולקבל תשובות מהירות תמורת תשלום הוגן.

דל''פ:

לדעתי אם זה דחוף, אז זה לא דחוף...

כלומר אם זה דחוף בגלל שמאוד מאוד רוצים להתחתן עם מישהו ספציפי, אז זה לא דחוף בכלל: פשוט תתחתנו ובמקרה הכי גרוע תעשו PGD *.

אם עושים את הבדיקה לא בשביל מישהו ספציפי אלא לפני שמתחילים לצאת, אז זה כן סביר לדעתי לסרב לצאת עם מישהו אם שני הצדדים נשאים של אותה מחלה גנטית.

אבל אם כבר מכירים ורוצים להתחתן, אז חבל לוותר כשהיום זכינו בטכנולוגיה שיכולה להביא ילדים בריאים גם אם שני ההורים נשאים.

*כן, אני יודע שזה לא פשוט בכלל, אבל גם לוותר על חתונה עד שסוף סוף מוצאים מישהו, זה לא פשוט בכלל.

אפילו לא פעם ראשונה.. גם שניה ואפילו שלישית

לוקח זמן ללמוד את המקצוע..

אבל תכלס אני לא אוהבת את זה, כי זה גורם לי להכנס קצת לתפקיד של הובלה ואחריות על הסיטואציה.

כי כל אחד מתמודד עם הלחץ של הפגישה הראשונה בצורה שונה.

אבל בסוף בנאדם זה בנאדם וזהו.

במובן הזה שלקחתי אותו בשביל לעשות עליו סטאג'.

כן זה מגעיל, אבל זה לא היה ממש מודע. כמו כזה טוב אני אצא עם מישהו מישיבה שאני לא אוהבת, גם ככה הוא רק הראשון, אופס.

אז כל פעם כשהציעו לי מישהו שהייתי הראשונה שלו חשבתי שהוא עושה עלי את זה גם, אבל הם רצו להמשיך.

אבל אני אישית, רציתי להרגיש שהוא בוחר בי, וידעתי שאם אני הראשונה שלו אין לו למה להשוות אז היה לי קשה עם זה.

(לא שפסלתי על זה).

בכ"מ לא תמיד יש צורך להצהיר שזה דייט ראשון,

אני בפעם הראשונה שלי אמרתי לו "קבל בסלחנות, אתה הבחור הראשון שאני יוצאת איתו"

והוא אמר לי "מה 🫨 חשבתי שאני החמישים שלך"....

בקיצור, תגידי רק אם תהיה סיבה טובה...

ובכל זאת רציתי לחתוך אחרי דייט ראשון..

המשכתי לשני והחלטתי להישאר לשלישי כדי ללמד אותו איך להתנהג בדייטים.

(בסוף הדייט השלישי הבנתי שהוא לא עומד לצאת עם אף אחת אחרת, אבל זה כבר לא קשור לעניין..)

הבחורה הראשונה שיצאתי איתה לא יצאה עם אף אחד לפניי.

ו...

אצלנו זו הייתה האפשרות השנייה 🤭

שוב אח.

מתוך השאלה אתה יכול להבין שהשאלה היא לנשואים/ות

פה משהו שמונע מנשואים להכנס ולקרוא?

אח יקר אני לא מפלה נשואים לרעה (;

בפרטיות בתור ביטויים לאהבה 

2 דוג' כהכוונה

מה הצורך בפרטיות אם זה להוריד זבל?

אין לי שום רצון או כוונה למשהו אישי 

שלא ניתן לומר בפהרסיה.

עם כל הכבוד, קצת פרופורציות

ישמור אותך צדיק.

לא כל מה שאתה מבין אומר בהכרח שהבנת נכון.

ואם אתה חושב שיש מקום לרווק לשאול אדם נשוי 

על ביטוים של אהבה בדרך שאתה פירשת אז המצב חמור מאוד.

(ולא רק לרווק)

אינם ביטויים לאהבה והערכה.  

ולא התכוונתי לדברים לא צנועים. כי ברור שאותם לא עושים כל יום.  יש תקופות של הרחקות.

ואתה ביקשת מה שעושים כל יום.

אז אל תכניס דברים לפי שלא אמרתי או התכוונתי.   

צודק.

א. פעולת תחזוקת הבית בהחלט יכולה להיות סימן לאהבה. אני למדתי שאם אני עושה מטלה שלרוב מי שעושה אותה הוא בעלי- זה בהחלט נחשב כמחווה. כנ''ל הפוך. גם בשפות האהבה יש שפה הנקראת 'שירותים'. אל תמהר לפסול.

ב. צרם לי המונח שלך של 'דברים לא צנועים'. תכתוב 'דברים שהצנעה יפה להם'.

אבל אין פגם בצניעות בין איש לאשתו. וזה דיוק חשוב, כי לצערנו החינוך של 'מיניות=חוסר צניעות' פוגם רבות בשלום בית של אנשים.

והשואל מבקש לדעת מה המעשה שעושים כל יום, כאקט של חיבה ואהבה.

לא פעם ב…

לא כמחווה, אלא כמעשה קבוע.

(נשיקת פרידה בבוקר, כשהראשון מבני הזוג יוצא מהבית - היא למשל מחווה של אהבה, אבל יש ימים שמנועים מלנשק).

ולעניין ההתנסחות של צניעות - מקבלת את התיקון!!)

בהודעה עצמה, במנותק מה הקשר של השרשור.

בהודעה עצמה נכתב- 'אינסוף פעולות תחזוקה הבית אינם ביטויים של אהבה והערכה'.

וזה, כאמירה כללית, לא נכון בכלל.

מסכימה שפעולת תחזוק שנעשית באופן יומיומי, לרוב לא תיתפס כמחווה של אהבה (אבל בעיניי זה בעיקר בגלל העיוורון של בן הזוג, לא בגלל שהיא אינה כזאת. למשל- בעלי הוא המתדלק הכמעט בלעדי של הרכב. אם לי יש מחר נסיעה ארוכה, הוא יעצור לתדלק גם בזמן לא נוח בעליל. לרוב, אני לא רואה את זה. וזה בהחלט לא מה שהייתי כותבת כתשובה לשאלה של פותח השרשור. ועדיין, זו פעולה של אהבה).

אומנם לא אקט שנעשה יום יום

אך בעיני זה הדוג' הכי יפה לגילוי אהבה

שעליו שאלתי, לא פרחים כל בוקר ולא בונבונירות

חיי שגרה שבתוכם רואים ומגלים את האהבה של האחד לשני.

כרווק ארשום לעצמי בלי נדר לנכס מטלה אחת לעצמי ובכך אוריד

מהאישה לפחות דבר אחד מדברים שיכלה לעשות.

תודה לבעלך(:

קטנות וגדולות, שנעשות לפי צורך, כאשר זה באמת מפנק את הצד השני.  

אבל נקודת המוצא שלך היתה "יום יום"   - לזה אין תשובות ודוגמאות.  

להביא לי מים , לכבות את האור

לסחוב דברים שאני לא מצליחה 

כשאני לומדת זה מפנק אותי

ועם זה עם שוקולד אז בכלל

לשאול מה שלומי, איך עבר עלי היום, בהתעניינות כנה.

אני חושבת שהמשותף לתשובות (וגם לתשובות שאתה עונה לעצמך) זה לראות מה השני צריך, מה ישמח אותו

וזה חלק מהתנועה של הזוגיות.

כל אדם יבטא בדרכו איך הוא מראה לבן הזוג שהוא חשוב לו.

לכל המגיבות ולמגיב היחידי(מקווה שזה לא מעיד על משהו)🫤

אך לא הייתי רוצה אקטים ספציפיים של גילויי חיבה ביום יום. מספיק לחייך אליי כשאני מגיע הביתה או לדבר אליי יפה מנומס ונחמד.

פעם באף־פעם אפשר להיות רומנטי כלפיי, אבל אם זה ברמה יומית זה אש גבוהה מדי לטעמי.

להוריד את הזבל לא כזה רומנטי, בסופו־של־דבר יש דברים שצריכים לעשות בבית ואיכשהו מתחלקים, לגבי להכין תה וארוחות בוקר וכו' אני לא כל־כך אוהב שעושים בשבילי את הדברים האלה, זה מרגיש לי לא נעים.