על המדוכה ישבו כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובין ההצעות שעלו היו קיצוץ בארוחות בוקר וצהריים, ופרסום טבלאות שקיפות להורים שיצביעו על רכיבי שכר הלימוד | נציג ההורים בוועדה אינו אופטימי, ואומר כי הקיצוץ יעמוד לכל היותר על 20 אחוזי | בוועדה אומרים כי הרבה תלוי בהחלטתו של שר החינוך האם לתקצב את המוסדות התיכוניים הדתיים מה לא נאמר על שכר הלימוד הגבוה בישיבות ובאולפנות? מה לא נכתב על הקשיים הכלכליים שחווה משפחה כשהיא נאלצת לשלוח מספר ילדים במקביל למערכת לימוד יקרה, שהיא בחרה בערכים שלה אבל לא בעלויות שלה? בינינו מהלכות משפחות שלקחו הלוואות עבור הלימודים של ילדיהן וגם כאלה שמכרו את הרכב המשפחתי או לקחו עבודה נוספת. יש גם כאלה שאולי עשו כברת דרך עם החינוך הציוני-דתי אבל כשהם נתקלים במחירים הגבוהים הם לא יכולים או לא מוכנים לשלם, כי הם מכירים את מושגי העלויות במגזרים האחרים. את הילדים האלה לא תמיד נפגוש בהמשך המסלול הציוני-דתי, כי המחיר מדיר אותם. את מעגל הקסמים הזה ניסו להפסיק בעבר על ידי הקמת ועדות, אבל זה לא הצליח. הפעם, מקווים מקימי הוועדה בראשות בן ציון דל, הם עשו הכל כדי שיעלה בידם. הרשויות לא מתקצבות את ועדת שכר הלימוד בראשותו של דל הקים ח"כ זבולון אורלב, בכובעו כיו"ר ועדת המשנה של הכנסת לענייני החינוך הדתי. הוועדה הוקמה כבר לפני שבעה חודשים וקיוותה למסור תוצאות בתוך זמן קצר, אך כדי להגיע לפיתרון שיהיה ישים וכדי שהדו"ח לא יצטרף לחבריו הגנוזים, היתה התעקשות להושיב יחד את כל הגורמים ולגבש הסכמה משותפת. בוועדה השתתפו מנכ"לי רשתות ונציגי הורים, אנשי משרד החינוך, אישי ציבור וגורמים מקצועיים נוספים. הוועדה, מסבירים האנשים שישבו בה, לא חיפשה אשמים ולא עסקה בעבר. המטרה היתה להביט קדימה ולמצוא נוסחה מוסכמת. רמי הופנברג, מנהל מינהל החינוך של עיריית פתח תקווה וסגן יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך, היה אחד מראשי הצוותים בוועדה. הוא פורש תמונה מורכבת של הגורמים שהביאו לנטל הכבד על כתפי ההורים. הראשון שבהם הן הרשויות המקומיות. בעוד כל רשות מקומית מתקצבת את תלמידי התיכון שלה באלפי שקלים לשנה, הרי שהיא איננה מממנת את התלמיד המתגורר בשטחה אך בוחר ללמוד בישיבה בעיר אחרת. "ברשויות שבהן יש ישיבה תיכונית או אולפנא, והתלמיד בוחר שלא ללמוד בהן, אכן אי אפשר להאשים את הרשות המקומית", הוא מסביר, "אבל יש מקומות רבים שבהם אין ישיבה או אולפנא אלא תיכון. אנחנו מצפים שיכירו בנו כזרם משנה חינוכי ויתקצבו את ילדינו". התקצוב המדובר נע בין 2,000 ל-8,000 שקלים בשנה לכל תלמיד, כאשר הממוצע עומד על 5,000 שקלים. על אלה יש להוסיף את נטל ההסעות הנע בין 2,000 ל-4,000 שקלים לתלמיד, כאשר הרשויות לא משתתפות גם במימון הזה. לדברי גורם מאחת הרשתות, המצב חמור בהרבה. הגורם מצביע על כך שבמרבית הרשויות המקומיות הכספים אינם מועברים כלל גם לאולפנות וישיבות השוכנות בשטחן, ואשר בהן לומדים ילדים שהוריהם משלמים ארנונה לרשות טבין ותקילין. הגורם השני למחירים הגבוהים, מסביר הופנברג, הוא משרד החינוך. תקצוב לימודי היהדות צומצם עד לכדי 30 אחוזים מימי משרד הדתות ועד היום. זאת, לצד צמצומים במקצועות לימוד נוספים, פרי הקיצוצים במשרד החינוך. בנוסף לכך, לאולפנות ולישיבות יש מאפיינים ייחודיים שמשרד החינוך לא מכיר בהם ולכן גם לא מתקצב אותם. הכוונה, למשל, לגודל הכיתות, שבחינוך הדתי הוא קטן מ-36 תלמידים - המפתח לפיו מתקצב משרד החינוך את כיתות החטיבה העליונה. "אצלנו, בגלל היות האוכלוסייה מפוזרת ובגלל ההפרדה המגדרית, הכיתות קטנות מ-30 תלמידים", מסביר הגורם מן הרשת, "זאת הסיבה שמוסדות נאלצים לגבות כסף עבור לימודי ליבה, דבר שהוא מנוגד לחוק. מי יסגור את הפער הזה?". דוגמה נוספת, ייחודית למגזר, היא משרת ראש אולפנא או ראש ישיבה שתפקידו להתוות דרך רוחנית. בתיכונים הרגילים יש מנהל בלבד. משרד החינוך איננו מתקצב את המשרה הזאת, וההורים מתבקשים, שוב, לפתוח את הארנק. משרד החינוך לא מתקצב משרת ראש ישיבה או אולפנה, וגם על כך משלמים ההורים מגבילים את שכר הבכירים שקיפות, שקיפות ועוד פעם שקיפות - זהו המושג החוזר בפיהם של כל חברי הוועדה עימם דיברנו, ומבחינתם בכל הנוגע למבט פנימה אל תוך המוסדות, זו הבשורה האמיתית של הוועדה. השקיפות תאפשר לכל הורה לדעת כמה עולה כל מרכיב בשכר הלימוד של ילדיו. חברי הוועדה מתעתדים להוציא טבלה מסודרת בה יצוינו העלויות של כל שעת קודש, סיוע במימון בעלי תפקידים או הוצאות נוספות על חגים, כגון פורים וכו'. בטבלה יהיה כתוב סכום הגג לגבייה בכל אחד מהסעיפים האלה, וכל הורה יוכל לבדוק כמה שעות קודש נוספות מקבלים ילדיו ומכך ילמד האם המוסד גובה תשלומים לפי המותר לו. חברי הוועדה מתעתדים להוציא טבלה מסודרת בה יצוינו העלויות של כל שעת קודש, סיוע במימון בעלי תפקידים או הוצאות נוספות על חגים ועוד. בטבלה יהיה כתוב סכום הגג לגבייה בכל אחד מהסעיפים האלה, וכל הורה יוכל לבדוק האם המוסד גובה תשלומים לפי המותר לו כמו כן מתכוונת הוועדה להגביל את שכר המנהל האדמיניסטרטיבי של המוסד (14-12 אלף שקלים ברוטו) ואת משכורתו של ראש הישיבה למשכורת שוות ערך למשרה וחצי עד שתי משרות. בעבר דובר על כך שיש לתת משכורות ביד נדיבה לאנשים מעולים שמצפים מהם למסירות למקצוע ושבמערכת אחרת יכולים להרוויח הרבה כסף, כדי לשמר אותם בפנים. "כוח ההוראה לא יברח", משוכנע הופנברג, "אין הצדקה לשכר גבוה מכך וזה גם לא חוקי. טובי הישיבות התיכוניות מצליחות לעמוד בתנאים האלה". פגשתם מנגנונים שמנים? בעבר הרשתות נשבעו שהן שקופות ויעילות. "פגשנו גם וגם. זה נכון שיש מוסדות מפוקחים ויש כאלה שנופלים בין הכיסאות". חלק מהעלות הגבוהה, אומר הופנברג, נובע מהתחרות הקשה שיש בין המוסדות. תופעה מוכרת וכואבת במיוחד באזור המרכז, שגורמת לכך שהמוסדות נותנים עוד ועוד לתלמידים, מה שיוצר תשלומים לא הגיוניים בעליל. חלקם מתחרים ביניהם על ימי כיף ואטרקציות לתלמידים בכיתות ו' ואפילו ה', אחרים פותחים מגמות רבות לבגרות, והעלות נופלת על שכמם של ההורים. "הרב אברהם ליפשיץ ודסי בארי פועלים להסדרת כל נושא התחרות בין בתי הספר בנושא קבלת תלמידים ועוד. דבר זה יגרום לגבייה ריאלית יותר". הוועדה העלתה לשולחן הדיונים גם אוכל, כלומר את נושא מזונם של התלמידים. עלותה של ארוחת הבוקר נאמדת בסביבות 1,300 שקלים לשנה. את זה תציע הוועדה לקצץ בגלל העלות הגבוהה ומפני ש"בכל העולם אוכלים סנדוויצ'ים לארוחת בוקר". במוסדות לא פנימייתיים עלותה של ארוחת צהריים נאמדת בלמעלה מ-3,000 שקלים. אלה לא נחסכים מן התקציב המשפחתי, משום שהילדים חוזרים הביתה ושוב אוכלים. בוועדה יודעים שאי אפשר להשאיר ילדים בלי אוכל, אבל חושבים שניתן למצוא פתרונות זולים יותר כגון חמגשיות, או רכישה בקפיטריה במחירים נמוכים. כך יוכלו הילדים וההורים להחליט באילו ימים יירכש המזון ובאלו לא, לפי אורכו של היום. היעד, אומר הופנברג, הוא הורדת שכר הלימוד ב-20 אחוזים בממוצע. "בממוצע, כי יש מוסדות שכבר גובים מההורים באופן הוגן ויש מוסדות שהפריזו, והם יצטרכו להפחית יותר". "הרשתות מתנהלות כמו גביר" "ההורים לא יהיו שבעי רצון ממסקנות הוועדה", קובע יגאל דנינו, מנכ"ל קרן 'תקוותנו' ונציג ההורים בוועדה. "תמיד במשא ומתן הצדדים נאלצים לוותר אחד לשני". לדבריו, גם אם תהיה הפחתה משמעותית, עדיין הנטל על ההורים יהיה גדול. "לא הגענו לסכומים שהם ממש נמוכים כדוגמת 3,000 שקלים לשנה, אלא יותר דומים ל-5,000 ו-6,000". לדבריו, אם תהיה הפחתה של 20 אחוזים בשכר הלימוד "אנחנו לא הולכים על זה, אני לא חותם על המסמך, כי אין כאן בשורה". דנינו אינו חומל על הרשתות. לדבריו, ההתנהלות שלהן היתה דומה להתנהלות של גביר העיירה. "הן עשו מה שהן רוצות, אבל גם הן מבינות שזה לא יכול להימשך כך, לכן הן ישבו לשולחן המשא ומתן". במובן מסוים ההורים הם שבויים של מוסדות הלימוד, וזה מה שבעצם הביא למצב הנוכחי. הורים לא מסוגלים להגיד: "לא אשלח את הילד שלי למוסד חינוכי טוב בגלל העלות הגבוהה". "יש היום לחץ ציבורי מאוד גדול ועשייה מקבילה של הרשויות, וכבר עכשיו המוסדות מקצצים. עם פרסום המסקנות הרשתות יהיו מחויבות לקצץ עוד, ובעצם צריך להחזיר את הפיקוח למשרד החינוך. אם יש סכום שאותו צריך לגבות - משרד החינוך צריך לבדוק שאכן עומדים בזה". דנינו נושא את עיניו למשרד החינוך לא רק במישור הפיקוחי אלא גם בזה התקציבי, והוא חוזר על המשפט של הופנברג לפיו "משרד החינוך חייב להכניס את היד לכיס". במידה וזה יקרה, שכר הלימוד יוכל לרדת עוד. הגורם מהרשת שאיתו שוחחנו דוחה בשתי ידיים את מה שאומר דנינו באשר לשיעור הקיצוץ בשכר הלימוד. "להגיד 'גביר העיירה' זו שטות מוחלטת. המדינה לא יכולה לפעול היום בלי הרשתות שמפעילות את רוב החינוך התיכוני הממלכתי-דתי. הרשתות לא עובדות כמו גבירים. הן נתונות לקיצוץ מכל הכיוונים ואנחנו כל הזמן בהתייעלות. אין יותר בזבוזים ושומנים". אולי דנינו רמז למשכורות הגבוהות שפורסם שראשי הרשתות והמוסדות מקבלים? "אין שום קשר בין שכר הבכירים לשכר הלימוד - הדבר הוצא מהקשרו. אנחנו אחראים על תקציבי ענק, אלפי מורים ותלמידים, ושכרנו איננו שונה מזה של גזברים ברשויות מקומיות, בעמותות ציבוריות או בחברות ממשלתיות באותו סדר גודל". הגורם גם מבקש להוריד ציפיות בכל הנוגע לשיעור 20 האחוזים. "השקיפות היא דבר שאני שמח עליו מאוד. פרשנו בטבלאות האלה את כל הצרכים שלנו, גם, למשל, שעות מינהלה עבור כל שעת לימודים - מה שלא תקצבנו בעבר. כל הצרכים שלנו נמצאים בטבלאות וכך נקבל בדיוק את מה שמגיע לנו, וראשי המוסדות באמת לא יצטרכו להעביר תקציבים מכאן לשם כדי להעסיק את עובד התחזוקה ולהשיג שכפולים עבור שעות הלימודים הנוספות". לדברי הגורם, מוסדות מעטים בלבד יקצצו 20-15 אחוזים משכר הלימוד, "מרביתם יקצצו אחוזים בודדים". גם המבקר תוקף לפני חודשיים פורסם דו"ח חריף של מבקר המדינה, שתקף את משרד החינוך על כך שאפשר גביית יתר מההורים בכל בתי הספר ולא פיקח מספיק על התקנות. פרק מיוחד בדו"ח עסק בחינוך הדתי. שם, נכתב בדו"ח, המצב קשה במיוחד: הגבייה היא לא רק עבור מקצועות קודש אלא גם עבור פתיחת כיתות נוספות והעסקת מורים נוספים, מה שהוא אסור לפי החוק. נטל התשלומים, נכתב בדו"ח, גורם לחוסר שוויון מול אלו שאינם יכולים לשלם, ומול מגזרי החינוך האחרים. בעבר הגיב המשרד על הדו"ח, ואמר כי הוא מקים "מינהל רישוי, בקרה ואכיפה שיפעל במשרד החינוך וייתן מענה בכל הנוגע לבקרה ולאכיפת הסדרי התשלומים כפי שייקבעו". כדי לקבוע מה הם הסדרי התשלומים הראויים, הקים המשרד שני צוותים. הראשון בראשות רחל מתוקי, מנהלת מחוז חיפה, וועדה נוספת בראשות מנחם כהן, מנהל מינהל כוח אדם בהוראה, תיאום ובקרה. משרד החינוך איננו מוכן למסור מידע על דיוני הוועדות שלו או להגיב על בקשת הוועדה של בנצי דל לתוספת תקציב. במשרד אומרים כי הוועדות עומדות לסיים את עבודתן בימים הקרובים והן תגשנה מסקנות לשר ולמנכ"לית. לאור האמור עולה השאלה באשר לתפקידה ולסמכותה של ועדת דל, ובכלל באשר לכפילות העבודה, שכן אישים רבים שהופיעו כאן הופיעו גם שם. לכאורה הרגולטור הוא משרד החינוך, הוא הסמכות שיכולה להוסיף תקציבים ובידה נמצא גם המקל המאיים מול מי שלא עומד בתנאים. התרומה של ועדת דל תהיה, כך נראה, המשקל הציבורי שלה וההסכמה הרחבה של הגורמים החתומים על המסקנות, העיבוד וההצעות הקונקרטיות לפעולה. המסקנה הסופית תהיה כנראה סוג של סינתזה. ההורים צריכים לזכור שהמסקנות עשויות לא רק להקל על נטל התשלומים, אלא עלולות לגרום גם לפגיעה באופי המוסדות, באם, למשל, יוטלו הגבלות מרחיקות לכת על גבייה עבור לימודי קודש. אז ימצאו את עצמם ההורים דווקא בצד של הרשתות, אותן הם אוהבים לתקוף. "זה לא יקרה", קובע הופנברג, ומסביר: "גם משרד החינוך וגם ההורים יודעים שלא יהיה כאן חינוך חינמי לגמרי, ושאם המשרד יטיל הגבלות שהרשתות לא תוכלנה לעמוד בהן, גם ההורים לא ירצו בכך וכולם יברחו לחינוך הפרטי". חברי הוועדה מבקשים מן ההורים לקחת אחריות ולפתוח לא רק את הארנק, אלא גם את העיניים. "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. רוב המוסדות עושים עבודת קודש ומנווטים בעולם המסובך של קיצוצי תקציבים. הטבלה שתהיה בידי ההורים והמעורבות שלהם תסייע למוסדות להיכנס למקומות הנכונים מבחינת שכר, פעילות וגבייה", אומר הופנברג. נכון, ישנם מוסדות יוקרתיים בודדים, שכשהילד מתקבל אליהם ההורים כל כך משמינים מנחת שקשה להם להגיד למוסד לא, "אבל גם הם יצטרכו להניח את הדברים על השולחן, ואז יהיה עליהם לחץ להתיישר", אומר הופנברג. וכן, תהיה גם ועדת חריגים למוסדות שמאוד ירצו להמשיך עם הייחודיות שלהם. מה יהיו המסקנות הסופיות והאם מר סער אכן 'יכניס את ידו לכיס' ובכך יקל את הנטל על ההורים? כל אלה יתבררו בשבועות הקרובים. בכל מקרה, כאשר אתם מתכננים את התקציב המשפחתי לשנה הבאה, כדאי שתדעו: צפויה כנראה ירידה מסוימת בשכר הלימוד, אך שינוי משמעותי יארך מספר שנים, בוודאי בכל הנוגע להפחתות שכר והוספת תקציבים מבחוץ. אז קחו נשימה, ואל תשברו את קופת החיסכון. המוסדות הפנימייתיים – לא בוועדה אם הילדים שלכם הם תלמידי ישיבה או אולפנא עם פנימייה - אתם אולי משלמים הכי הרבה, אבל כל המהלך האמור כאן לא ממש נוגע אליכם. בנושא הפנימיות, אומרים חברי הוועדה, הרשתות כפופות לוועדת לאור - ועדה שקבעה כמה עולים לימודים של ילד בפנימייה. "כבר בחנו וקבעו את העלויות. אין טעם שניכנס לזה שוב", מסביר גורם מאחת הרשתות. הגורם מסביר כי המוסדות ממומנים ב-85 אחוזים מלאור, וכדי לקבל את התקציב הזה ואחרים, יש לפעול בסטנדרט גבוה של חדרים, אוכל ועוד, שעלותם יקרה. הגורם אומר שלמרות העלות הגבוהה, הורים שילדיהם לומדים בפנימייה משלמים רק עבור הפנימייה ולא עבור תוספות הלימודים, כפי שתלמידים אחרים משלמים. האם זה אומר שהתלמידים האקסטרניים במוסד שכזה מממנים את התלמידים הפנימייתיים באותו מוסד? הגורם אומר לא באל"ף רבתי. "מנהלי המוסדות יודעים כיצד לאגם משאבים".
