בימים אלה יוצא לאור הספר 'שירת הי"ם' ובו סיפורים, תורות, אמרות ועדויות ממסכת חייו המופלאה של הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל. מאחורי איסוף החומר לספר וכתיבתו,עומד נינו, יאיר חרל"פ מבית אל, המלקט מזה למעלה מ-25 שנים סיפורים, עדויות ומסמכים סביב דמותו של סבו הגדול. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על הספר ועבודת הליקוט המאומצת שקדמה להוצאתו. את הדברים פתח הנין יאיר חרל"פ בהתייחסות לעובדה המרתקת ולפיה על אף היות הרב חרל"פ ראש ישיבות 'מרכז הרב' ו'בית זבול' ורב שכונות 'שערי חסד' ו'רחביה', ואחד מהתלמידים המקורבים ביותר לרב קוק, תולדות חייו אינם מוכרים לרבים, ואף העובדה שכבר בחיי הרב קוק כיהן הרב חרל"פ כראש ישיבת 'מרכז הרב'- גם עובדה זו אינה ידועה. יאיר חרל"פ מזכיר את דבריה של מרים אמו של הרב חרל"פ כאשר התמנה בנה במינוי נדיר ומיוחד לכהן כרבה של שכונת 'שערי חסד'. היה זה מינוי מפתיע לא רק משום גילו הצעיר של הרב, 28 בלבד, אלא גם משום היותו מינוי של תלמיד חכם מבני ירושלים ולא מרבני הגולה, כפי שהיה מקובל באותם ימים. כשנודע דבר מינויו נאנחה אימו ואמרה :"ואני הלא קיוויתי שיענק'לה שלי יישאר צדיק נסתר...", ומסתבר שעל אף תפקידיו הרבים והספרים הרבים שחיבר(מי מרום ובית זבול) נותר הרב חרל"פ בגדר צדיק נסתר, כפי שהעיד וסיפר תלמידו, הרב משה צבי נריה זצ"ל. "הענווה הייתה אחד היסודות שעליו חונך כבר בבית אביו, רבי זבולון חרל"פ ששימש בבית דינו של המהריל דיסקין", מציין הנין יאיר חרל"פ ומספר כי באבחנתו החדה ידע המהרי"ל לזהות ברב חרל"פ כבר בילדותו את כשרון הלימוד והכריז עליו ש"הילד הזה יודע ללמוד", אמירה שעשתה גלים בעולם התורני של אותם ימים. עוד הוא מוסיף ומציין כי גם בבית רבו הראשון, רבי יהושע צבי מיכל שפירא, למד הרב חרל"פ את מידת הענווה, הצניעות וההסתר. "הענווה הייתה יסוד עיקרי בחייו ולכן לא פלא הוא שביטל את עצמו בפני הרב קוק". סיפר תלמידו הרב שאר ישוב כהן כי הרב חרל"פ לא היה רק בחיר תלמידיו של הרב קוק אלא גם אישיות עצמאית שאיתה התייעץ הרב קוק, וברגעי פטירתו אמר הרב קוק שבעניין הוצאת הספרים יש להתייעץ עם רבי יעקב משה. העיד הרב צבי יהודה הכהן קוק: מילותיו האחרונות של אביו הרב קוק טרם השיב נשמתו לבורא היו: 'רבי יעקב משה'. יאיר חרל"פ מספר על מלאכת איסוף החומרים לכתיבת ועריכת הספר ומציין כי סיעתא דישמיא מיוחדת ליוותה את עבודתו וגדולי ישראל מכל החוגים חברו לסייע לכתיבה ולאיסוף הסיפורים והעדויות. בין השמות ניתן לראות רבנים כרב משה צבי נריה, הרב אברהם כהנא שפירא, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שמואל אויערבך, הרב אברהם דב אוירבך, הרב מרדכי פירון הרב הראשי לצה"ל, הרב אברהם צוקרמן, ועוד רבים אחרים. אלו לצד אישים מחוץ לעולם התורה כדוגמת הנשיא לשעבר יצחק נבון, עוזי ברעם ואחרים מתלמידיו וממכיריו. מרבית העדויות מתועדות ומצולמות בידי הנין. על אחד המפגשים, ודווקא האקראיים שבהם, הוא מספר. היה זה בעוברו באחד מרחובותיה של ירושלים, שם פגש אדם הדור פנים ולצידו שני מלווים. יאיר חרל"פ לא ידע מי עומד לפניו אך כדרכו במקרים מעין אלה ניגש ושאל 'מה כבודו יכול לספר לי על הרב יעקב משה חרל"פ?'. שניות לאחר מכן התברר לו שלפניו עומד הרב משה שטרנבוך, רב העדה החרדית, שנאות לספר על הסב הגדול וגם סיפורו מופיע בספר. על שמו של הספר 'שירת הי"ם' מציין יאיר חרל"פ כי לבד מהיות המילה 'י"ם' ראשית תיבות שמותיו של הרב יעקב משה חרל"פ וראשית וסוף למילה 'ירושלים' שבה נולד ונטמן ואותה אהב, השם שירת הי"ם מזכיר את המעמד הייחודי שנחרת בזיכרונם של אלפים, מעמד שירת הים בשביעי של פסח בביתו של הרב חרל"פ. במעמד זה השתתפו במרוצת השנים גדולי ישראל לצד חניכי תנועות נוער, אישים מרכזיים ופשוטי עם, והניגון שלמדו אז, מתנגן במקומות שונים ברחבי הארץ ואף מחוצה לה גם כיום. בספר ניתן למצוא לא מעט התייחסויות של הרב חרל"פ לסוגיות המעסיקות את הציבור הישראלי גם כיום – אהבה ומסירות על ארץ ישראל השלמה, היחס לחיילי צה"ל, לימוד תורה במסירות נפש, עבודת ה' בהתלהבות ועוד, ולצד עניינים אלה גם ענייני תיקון המידות, שאיפה לגדולות, אהבת עם ישראל וכל אחד מישראל באשר הוא.