66% מהציבור היהודי בישראל מעוניין בממשלת אחדות שבסיסה מפלגות הליכוד וכחול לבן ללא המפלגות חרדיות - כך עולה מסקר דעת קהל שביצע מכון סמית עבור עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון. לטענת הארגון, רק 34% רוצים בקואליציה צרה המבוססת על תמיכת המפלגות החרדיות ומחייבת קבלת דרישותיהן בנושאי הדת. יש כמובן לסייג את ממצאי הסקר שכן יש לשים לב לאופן שבו נוסחו השאלות. למשל השאלה הבאה המתארת מצב שבו הדבר היחיד שיש למפלגות החרדיות לתרום למשילות - היא הגברת ענייני הדת במדינה ומצב שבו מתקבלות כלל דרישותיהן בענייני הדת ומדינה. השאלה הייתה "איזו קואליציה אתה מעדיף שתוקם בעקבות הבחירות: ממשלה צרה המבוססת על תמיכת המפלגות החרדיות ומחייבת קבלת דרישותיהן בנושאי דת, או קואליציה רחבה יותר שבבסיסה הליכוד וכחול לבן, ללא המפלגות החרדיות". והתשובות בהתאם: מהתפלגות התשובות על פי ההצבעה לכנסת בבחירות האחרונות עולה כי 98% ממצביעי כחול לבן, 84% ממצביעי ישראל ביתנו ואף 55% ממצביעי הליכוד בעד ממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן ללא המפלגות החרדיות. בקואליציה ללא החרדים ועם כחול לבן תומכים 89% מן הציבור החילוני ו-81% מן הציבור המסורתי-לא-דתי. עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש, הגיב לממצאים ואמר כי "מפלגות השלטון מתיימרות לבטא את רצון רוב הציבור, אך בנושאי דת ומדינה הן עושות בדיוק ההפך [חוץ מליברמן על פי התבטאויותיו בימים האחרונים]. כחול לבן והעבודה, שלא רצו להרגיז את המפלגות החרדיות, החמיצו הזדמנות לקבל אמון גדול יותר מן הציבור, אשר רובו מצפה למנהיגות משמעותית יותר בתחום יחסי דת ומדינה. "מנהיגי מפלגות אלה צריכים להאזין לקול בוחריהם הרוצים לראות קואליציה בה ישתתפו, ללא המפלגות החרדיות, דבר שהוא תנאי מוקדם למימוש חזון של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית באמת. יש לקוות שגם במחלוקת הפנימית בכחול לבן תגבר עמדתו של לפיד על פני אשליות של שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות שמשמיעים כמה מפעילי המפלגה, הלוקים עדיין בעיוורון וחלומות על תמיכה עתידית של המפלגות החרדיות ובינתיים מפנים את גבם לרוב עצום של בוחריהם הרוצה שינהיגו את המאבק לחופש דת ושוויון בישראל". ממצאים אלה עולים מסקר טלפוני שנערך על ידי מכון סמית ב16-17 באפריל בקרב 600 איש כמדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.
הבחירות המקומיות ברוב אזורי הארץ נחשבות למנומנמות, אולם במועצה האזורית הגדולה בישראל השקט דווקא מטעה. הודעתו של ראש מועצת בנימין המכהן, אבי רואה, כי לא יתמודד פעם נוספת גרמה לשלושה מועמדים להודיע כי בכוונתם להתמודד לראשות המועצה - אפי שרון, שילה אדלר וישראל גנץ. אפי שרון, מועמד עצמאי שמגיע מהשטח, לא בונה על תמיכתו של היו"ר היוצא אלא דווקא על תמיכת הציבור הרחב שגר במועצה ועד היום לא קיבל את המענה לשביעות רצונו. סיסמת הבחירות של שרון היא 'בנימין מחליפים ראש' ובה הוא רומז כי אחרי שנים בהן במועצה שלט קו אחד בלבד, תחילה של פנחס ולרשטיין ואחריו אבי רואה (שהיה סגנו של ולרשטיין), הגיע הזמן להחליף ראש ולא להמשיך לעשות עוד מאותו דבר, כלשונו. אפי שרון אינו המתנחל הקלאסי, הוא לא גדל בתוך משפחת גוש אמונים אלא במשפחה ירושלמית בשכונת רמות אשכול. לבנימין הגיע לפני 19 שנה היישר לישוב מצפה דני שאז רק עלה על הקרקע. לאחר שנות מגורים בקראוון שרון קבע את ביתו בישוב מעלה מכמש שם הוא מתגורר עד היום. הכרזתו על ריצה לתפקיד ראש המועצה והצהרותיו כי ידאג לאוכלוסיות שעד היום לא קבלו יחס שווה במועצה כדוגמת ישובי מערב בנימין, הישובים החילוניים והמעורבים והציבור התורני, גרמו גם למתמודדים האחרים, לטענתו, ליישר קו ולהתרחק בהצהרותיהם מהבסיס עליו הם נשענים - ישובי גוש אמונים, ולרדוף אחרי הקולות שנחשבים לבסיס התמיכה של שרון. אפי שרון שכאמור התגורר בעצמו בעבר בישוב צעיר, הגיע להבנה לאחר שנות פעילות ציבורית במועצה הן כחבר מליאה, חבר ועדות חינוך והנהלת המועצה ויו"ר ועדת ישובים, כי הדרך להביא עוד מתיישבים לבנימין מחייבת שינוי תפיסה, שינוי ראש ומעבר מריצה אחרי 'עוד דונם ועוד עז' לביסוס הישובים, לתמריצים עבור פיתוח אזורי מסחר ותעשייה, הקמת מוסדות חינוך שיתאימו לציבור המגוון בבנימין, לנראות וטיפוח הישובים והקמת היכלי תרבות ומוסיקה לטובת כל שכבות האוכלוסייה. לטענתו, הימים שבהם אנשים קיבלו מענקים וסבסודים כדי לגור בבנימין חלפו ואנשים שקונים בית בבנימין בלמעלה ממיליון וחצי שקל מצפים בראש ובראשונה לקבל את השירות לתושב הכי טוב שיכול להיות וזה מה שימשוך תושבים חדשים לבנימין. "אין ספק שעומד להיות מעניין והבחירות בבנימין עשויות להשפיע לא רק על בנימין אלא לסמן את תחילתה של הנהגה חדשה בהתיישבות כולה", אומר שרון. הכתבה בשיתוף מטה אפי שרון