Seventy-five parents and children from the Samarian town of Har Brakha ascended the Temple Mount on Sunday morning. "The children woke up very early in the morning - before the sun even rose," the organizers told Arutz Sheva . "They were very excited to join their parents and to celebrate Pesach (Passover) on the Temple Mount. "We are meriting to ascend the Temple Mount in a large group of both children and adults. We will see the place where our Holy Temple once stood, and fulfill the Torah commandment to make a pilgrimage during the Pesach holiday. "Thanks to the local police, the visit went smoothly and well, as is fitting for a visit to such a holy place." The group in question has been visiting the Temple Mount during the holidays of Pesach and Sukkot for the past ten years, and intends to continue doing so, while paving the way for other Israelis to do the same. Rabbi Gur Golan, who was also one of the group's leaders, said, "We were excited to see tens of thousands of Jews making their way to the Western Wall plaza this holiday. May we merit to see the same on the Temple Mount, with the rebuilding of our Holy Temple speedily in our days."
ישראל שקטה מאד הבוקר. אנחנו מתאוששות ומתאוששים מהלילה הקשה שעבר עלינו. לילה קשה מאד עבר עלינו. רצנו שוב ושוב למרחבים מוגנים, ספגנו פגיעות, ספגנו אבידות, הרגענו ילדות וילדים, שכנות ובני משפחה. אבל זה היה לילה קשה לא רק בגלל הטילים של חמאס. זה היה לילה קשה בגלל אלימות קשה של אזרחים ערבים, בגלל שריפת בית כנסת, מלון, מסעדה. נגד האלימות הזאת לא מספיק להפעיל את המשטרה. זאת אלימות שכולם חייבים לגנות. נגד האלימות הזאת כולנו חייבות וחייבים להתגייס. הדו קיום בישראל אף פעם לא היה מושלם, אבל חיינו אותו. יש הרבה מאד אזרחיות ואזרחים, יהודים וערבים, שעובדים כדי שהוא יתקיים ויתחזק, ויש כאלה - יהודים וערבים - שמנסים לחבל בו. בנימין נתניהו הוא אחד המחרבים הראשיים. בשגרת ההסתה שלו נגד האזרחיות והאזרחים הערבים, בדה-לגיטימציה שהוא עושה להןם, בטיפוח כוחות גזעניים והרסניים בימין היהודי הקיצוני. כמו שהוא מטפח את חמאס, בשביל לא לאפשר הסדר עם הרשות הפלסטינית, ככה הוא מטפח את הקיצוניים בתוך ישראל, כדי למנוע דו קיום ראוי. זה מה שמחזיק אותו בשלטון. אבל אף אחד מהדברים האלה הוא לא הצדקה לאלימות. כי ככל שיש להנהגה אחריות, יש אחריות גם על כל אחת ואחד מאתנו. אלה החיים שלנו. אנחנו חייבות וחייבים לקחת אותם בידיים, ולשמור עליהם. לשמור על החיים המשותפים שלנו כאן. כמנהיגה שעובדת למען שוויון ושותפות שנים ארוכות לפני שבאתי לעשות את זה בפוליטיקה, אני קוראת לחברותי וחברי בהנהגה לקרוא כל אחת ואחד לציבור שלו. להתעשת. להרגיע. לקחת אחריות. אני שומעת את חברת הכנסת אבתיסאם מראענה מגנה את האלימות הזאת ואומרת שחייבות וחייבים לעצור אותה כדי שהמצב לא יהפוך לבלתי הפיך. אני שומעת את ח"כ עיסאווי פריג' שקורא לרוב הדומם להשמיע קול נגד מיעוט שלוקח אותנו למקומות אפלים ומסוכנים, ואני קוראת לכל שאר הח"כים הערבים להצטרף גם הם לקריאות האלה. אני קוראת לאזרחיות והאזרחים ערבים - וגם ליהודים - לא לתת לקיצוניים לנהל אותנו. לא להגרר לשנאה ופחד. הרוב כאן מאמינה ומאמין בשוויון, בשותפות, בשלום. בסופו של דבר אנחנו נחליף את שלטון ההסתה ששולט כאן ונעשה כאן מציאות טובה בהרבה, לכולנו. ואני קוראת לנשים לזכור שיש לנו כח בידיים ושאנחנו צריכות להשתמש בו. בואו לא ניתן לקבוצת גברים מחרחרת מלחמה בחברה שלנו להכתיב את הטון האלים הזה. לילה קשה עבר על ארצנו, אבל לא נישבר, לא נכנע, נתרומם ונתחזק ונחזור למציאות שבה דו הקיום בישראל, גם אם הוא לא היה מושלם, חי וקיים.