Parashat Beshalach tells us about the parting of the waters of the Red Sea – surely one of the greatest miracles that has ever taken place. Details are given of the entry of the Israelites into the water. The Torah tells us that they entered: ‘B’toch hayam bayabasha’ – ‘in the midst of the sea, on dry land.’ ‘Vehamayim lahem choma mi’minam umismolam’ – ‘and the water became a wall for them to their right and to their left.’ However, only seven verses later, The same details are mentioned but now the order is switched around. Here the Torah tells us that they entered, ‘bayabasha b’toch hayam’ – ‘on dry land, in the midst of the sea.’ Previously it was ‘in the midst of the sea, on dry land.’ There is also a further difference. When we’re told: ‘Vehamayim lahem choma’ – ‘the water became a wall for them’, in the word ‘choma’, the letter ‘vav’ is missing. Therefore it reads ’chema’ which means, anger. What sense can we make of this? The Kli Yakar gives a beautiful peirush. He says that the Torah is actually describing two separate entries into the sea. The first was of course, by Nachshon. He and his followers said, “Hashem is promising us a miracle. We can’t just wait. We need to be his partners. So Nachshon walked into the deep waters and when they reached up to his nostrils, at the moment when he was just about to drown – having been ’b’toch hayam’ – ’in the midst of the sea’ – he found himself on dry land, thanks to the miracle of Hashem. Those waters became a ‘choma’ – walls of protection for him and those with him. They were followed by others. The doubters. Those who didn’t want to risk their lives. They therefore walked ‘on dry land, in the midst of the sea’ – because the miracle had already taken place. And these waters were ‘chema’. It was as if the waters were looking at them with anger. Saying, “Where were you? Why were you doubting Hashem? You should have been like Nachshon and those with him.” I believe that here we have the recipe for a miracle. There are two ingredients. They are Hishtadlut and Bitachon. Hishtadlut is our own effort to utilise every single ounce of ability, talent and bravery that we have, in order to contribute towards a partnership with Bitachon – our trust in Hashem. He will do the rest. That’s what enabled this miracle to happen. Within our own lives, of course, we would love miracles to happen all the time. But Chazal tell us, “ein somchin al haness”. You can’t just rely on miracles. Bitachon, trust in Hashem, is not enough. We need to show Hishtadlut. To try our best in order to achieve our greatest goals and aspirations because after all, Hashem helps those who help themselves.
איש התקשורת אברי גלעד סיים מסע בפולין במשלחת מיוחדת עם שר החינוך הרב שי פירון. מטרת המשלחת הינה לגבש עמדה על המסעות לפולין, 25 שנים לאחר תחילתם. בפתח דבריו הערב בפייסבוק סיפר גלעד על הזיכרון האישי, "עמדתי על הרציף בבירקנאו בו נפרד אבי ז"ל מסבי ז"ל שנשלח מיידית לתאי הגז. כמה של א שמעתי על האירוע, וכמה שלא סיפרו על השיטה הנאצית ביום השואה, בסרטים, בטקסים, שום דבר לא ידמה לעמידה במקום שזה קרה. לשניה קטנה יכולתי להרגיש משהו ממה שאירע שם לפני 70 שנה ולהבין למה במקום הזה השתנו חייו ונפשו של אבי לתמיד. חמלה גדולה ירדה עלי לכל חרדותיו שצבעו את ילדותי במגוון איסורים והגבלות. אני מרגיש שגם משהו בי השתנה שם לתמיד, באיחור רב, וקנה מידה חדש נכנס לחיי, קנה מידה לדאגות החיים הקטנות, לפוליטיקה הזערורית שאנו שרויים בה, קנה מידה למה חשוב בחיים". גלעד סיפר "פגשנו שם משלחות נוער אחדות. היה מרומם לראות איך בני נוער מושפעים, בזמן אמת, מול המראות שלא יאומנו, הנסיעה הזאת לשבוע מייצרת אנשים שמוכנים לקחת אחריות על החיים שלהם ועל חיי העם שלהם. לא פחות. ומצד שני, שוב, פולין היא לא אילת לראות כמה הם התכוננו ברצינות למסע וכמה בגרות נפשית הם הפגינו מול הזוועות. היה מתסכל מצד שני לראות שלא כל בני הנוער יכולים וצריכים להגיע לפולין בשלב הזה בחייהם, וכל הנסיעה היא עבורם מין נופש משונה שנע בין מחנות ריכוז ביום ופירוק מלונות בלילה. השיח העכשווי שמוביל עיתון הארץ כאילו הביקורים בפולין מייצרים נוער לאומני נראה מסוביבור כמו בדיחה גרועה. הביקור שם הכרחי לכל ישראלי (לאו דווקא בגיל הנעורים) ולו כדי להבין מה צופן לנו עתיד שבו לא נהיה מספיק חזקים כדי להגן על עצמנו, וגם כדי להבין שלשרוד זה לא מספיק, עם ישראל חייב להוביל את העולם במוסר, בתרבות, בחסד. שוחחתי שם עם נערים ונערות רבים, אחד על אחד, והשתכנעתי שכל עוד עם ישראל עומד בפני האתגרים הקיומיים הניצבים בפניו, הנסיעה הזאת לשבוע מייצרת אנשים שמוכנים לקחת אחריות על החיים שלהם ועל חיי העם שלהם. לא פחות. ומצד שני, שוב, פולין היא לא אילת. יש בני נוער שטוב היה לו היו נשארים בבית ומגיעים לפולין בבגרותם, אם בכלל. הסוגיה הכלכלית מרחפת כל הזמן מעל הנסיעות האלה. המחיר הגבוה משאיר בארץ בני נוער שרוצים ולא יכולים, למרות המלגות הרבות המחולקות. בנסיעה נבחנו מודלים חדשים להוזלת הנסיעות ואני מקווה שכל מי שירצה ויוכיח שהוא ראוי אכן יוכל לצאת. בעניין הראוי, לדעתי כל מי שרוצה לצאת לפולין יהיה חייב להוכיח את רצינותו גם בלמידה מעמיקה וגם בהתנדבות בנושא הקשור לשואה, כמו ביקורי ניצולים. כך נימנע יציאתם של חבר'ה שלא מפיקים מהנסיעה את מה שהיא אמורה לתת, ועל הדרך מביישים את שם ישראל בפולין", כתב גלעד. גלעד שיבח את פעילות השר פירון, "ראיתי את הרב שי פירון נפגש עם תלמידים, מדריך אותם במחנה ההשמדה, שר איתם, משוחח איתם במלון שלהם בלילה. כבר קודם לנסיעה ידעתי שהשר הוא איש החינוך המובהק הראשון בתפקיד הזה מזה עשרות שנים, אבל למראה הקשר שלו עם הילדים, האופן בו הוא מגיע אל ליבם ופותח אותו, אני יודע שבראש משרד החינוך עומד אדם בשיעור קומה חינוכי שמרגיע אותי בקשר לעתיד החינוך בישראל, כל עוד הוא בממשלה. הרב פירון גם מינה לו צוות של אנשים נהדרים ומעוררי השראה, ואני בטוח שבזמן הקרוב נשמע כולנו בשורות טובות ממשרד החינוך במגוון נושאים. רק שראש המפלגה לא יחריב הכל".