הקרן לאדמות ישראל פותחת מחר במהלך שנועד להחזיר את תושביה היהודים של עטרות לאדמתם. אנשי הקרן יעלו לשטח השייך בטאבו ליהודים, אך מאז גורשו מהמקום לא שבו לאכלסו. אריה קינג, העומד בראש הקרן מספר כי על פי התכנית ביום ראשון הבא, יום השנה להחלטת ההגנה לפנות את עטרות יועלו קראוונים לשטח במטרה להקים במקום התיישבות חקלאית. לדבריו מדובר באדמות שאין לגביהן כל עיכוב משפטי, וכי בידיו ייפוי כוח ממשפחות עקורי עטרות כדי להקים במקום התיישבות מחודשת. נזכיר כי עטרות היה מושב עובדים ששכן כ-11 ק"מ צפונית לירושלים, ליד רמאללה. היום המקום כלול בשטחה המוניציפאלי של ירושלים. במקום אזור תעשייה, וכן ממוקם שדה התעופה של ירושלים. בסמוך לשדה התעופה הוקם מפעל של התעשייה הביטחונית. עוד יצוין כי בין שדה התעופה למפעל הביטחוני מצוי בית הקברות של מגיני המושב עטרות. אדמת עטרות נרכשה על ידי הקרן הקיימת לישראל בשנת 1914 מתושבי הכפר הערבי קלנדיה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא נעזב אך בשנת 1922 עלה למקום גרעין פועלים להכשרת האדמות, וכעבור שלוש שנים החליטו לבנות במקום מושב עובדים. במלחמת העצמאות הייתה עטרות במצור, ולוחמיה נאלצו שוב ושוב להדוף מתקפות של חיילי הלגיון הירדני שאליהם חברו ערבים תושבי הכפרים שסביב המושב. לאחר גלי המתקפות החליטה מפקדת "ההגנה" בירושלים לפנות את עטרות ונווה יעקב, וב-17 במאי 1948 פונה היישוב. הנשים והילדים הועברו למרכז הארץ. הגברים והנערים שהוכשרו ללחימה הועברו לגוש עציון שם לחמו עד לנפילתו. הירדנים בזזו ושרפו את היישוב, ועל שטחו הקימו את שדה התעופה קלנדיה המורחב. עקורי עטרות לא נואשו מלשוב לאדמותיהם וכשהקימו את ביתם החדש במושבה וילהלמה קראו למקום 'בני עטרות' זכר לישובם שחרב וממנו נעקרו. כידוע לאחר מלחמת ששת הימים, עם שוב היהודים לאדמות יהודה ושומרון, סופחה עטרות לשליטתה המוניציפאלית של ירושלים ונמל התעופה שבמקום הפך לנמל התעופה של הבירה, כשלצידו אזור תעשייה גדול. בעקבות האינתיפאדה הוחלט בשנת 200 לחדול את הטיסות בנמל התעופה, ומאז הוא שומם כמעט לחלוטין. באחרונה שב המקום לכותרות בפיגוע שאירע בו ועם היוודע דבר הסיכום הסודי בין שרת החוץ לבני לאבו עלא להעביר את הנמל לידי הפלשתינים במסגרת הסדר הקבע, הסדר הזוכה להתנגדות נמרצת בעיריית ירושלים. במרוצת השנים, כך נטען, בנו ערביי האזור באופן בלתי חוקי אלפי יחידות דיור ומוסדות על אדמותיו של המושב היהודי ועל אדמות נוספות הסמוכות למקום שנרכשו על ידי יהודים יוצאי עיראק. כעת, כאמור, בכוונת הקרן לאדמות ישראל להשיב עטרה ליושנה בעטרות ולהקים התיישבות חקלאית במקום. לשם כך קיבלו יפויי כוח של יורשי האדמות ובקמפיין נרחב הם מגייסים כספים של יהודים המבקשים לרכוש את האדמות מחדש ולמקם במקום מגורים. אריה קינג, יו"ר הקרן מסביר שיורשי העקורים מעטרות אינם מסוגלים לממש את המסמכים שבידיהם בשל מצוקה אישית והם נכונים למכור את האדמות לקראת מהלך חידוש ההתיישבות במקום. מחר, יום ב', יגיעו לאדמות קינג ואנשיו על מנת לסמן את השטח המיועד לחזרת היהודים לעטרות וביום ראשון הבא יעלו את המתיישבים הראשונים לשטח. "הקרן לאדמות ישראל תסייע ברכישת קרוואנים למגורים", אומר קינג ומציין כי מדובר בסכומים גבוהים של כארבעים אלף שקלים לקראוון כולל הביטוח. למימון הקראוונים הראשונים נמצא המקור הכספי אולם להמשך השיבה היהודית למקום נמשך גיוס הכספים. "הקרן לאדמות ישראל תכשיר את הקרקע לחניית הקרוואנים ותספק גנרטור שיספק חשמל למתיישבים", דברי קינג. עוד יצוין כי גם הליווי המשפטי של החזרה לקרקעות היהודים יהיה במימון הקרן לאדמות ישראל ובאמצעות עורך דין שיתלווה לעולים לקרקע. "מפאת שנת השמיטה, העבודות החקלאיות ילוו על ידי רב ותכלית העבודות תהיה תפיסת הקרקע, סימונו, טיפול בפולשים ובהכשרתו לשנה החקלאית הבאה", מציין קינג.